סיבוב בתל אביב: אדירי התכלת, ניחוח אשה – יד שנייה, קפה דיגיטלי, הגעת ליעד

א. אדירי התכלת נגד הרמב"ם

על הקיר ברחוב רמב"ם 11 בתל אביב (נחלת בנימין) יש ציור גרפיטי מרשים ביותר של גיבורי-על (על פי המגן דוד מדובר כנראה בגיבורים יהודיים). הצייר, שאת חתימתו התקשיתי לפענח, כינה אותם 'אדירי התכלת'.

אני לא יודע מי יותר חזק, הרמב"ם או ה'אדירים', אבל לדעתי חתול הרחוב, השחור והאדיש, שנקלט בצילום, הוא הוא הגיבור האמתי...

צילומים: איתמר לויתן

ב. ניחוח אשה, יד שנייה

מי קונה? מודל 1980...

רחוב אבן גבירול פינת ארלוזורוב.

ג. קופי אנד פייסט

למרות השלט המבטיח, בחנות הזו שברחוב פרישמן לא תקבלו קפה וגם לא מאפה...

ד. Waze על הדלת

על דלת בכרם התימנים. חמוד.

פרנסות של יהודים: מײַן שיך, פנטומס, שירו של שלומי, פילוסופים

א. מײַן שיך

יפי הנפש שבנו נוטים לקונן על חדירת הלועזית – בעיקר אנגלית – לחוצות רחובותינו ולשמות העסקים והפרנסות, ומוצאים בכך את כל המגרעות שבעולם: חוסר טעם, קרתנות, רגשות נחיתות, פלצנות והתייפיפות. ומה באשר ליידיש? האם לא מדובר גם כאן בלע"ז חסר טעם?

כנראה שהכל עניין של גאוגרפיה. במקומות כמו בני ברק שֵׁם ביידיש כמו 'מײַן שיך' (צריך להיות 'מײַנע'; הנעליים שלי) מייצג כנראה קשר עמוק עם המסורת היהודית.

צילום: יוחנן פלוטקין

ב. פנטומס נגד סופרמן

האינסטלטור התל-אביבי, שמתהדר משום מה בשמו של 'פנטומס' (דמות ידועה של מנוול צרפתי), הלביש על הלוגו את ה-S של 'סופרמן' ועירבב מין בשאינו מינו.

צילום: איתמר לויתן

אוסף הספרייה הלאומית

ג. פרנסה מהתנ"ך

לשלומי דדון יש סלון כלות ברחוב דיזנגוף בתל אביב וכנראה גם תודעה עצמית מופלגת. שלומי זה כמעט כמו שלמה...

צילום: איתמר לויתן

ד. פרנסות של פילוסופים

ברשימה קודמת עסקנו בפרנסות של מלחינים (שופן, מוצארט); אבל גם לפילוסופים יש מקום במדורנו.

מתברר שארתור שופנהאואר, מתפרנס מיזמוּת בפתח תקוה (רחוב רוטשילד פינת הרב קוק)... (ארתור שופנהאואר 'המקורי' היה פילוסוף גרמני שחי במאה ה-19).

צילום: משה זונדר