![]() |
| נפוליאון מבקר את חולי הדֶבֶר שאושפזו במנזר ניקולאס הקדוש ביפו, 1799 (ציור של ז'אן אנטואן גרו, 1804) |
מאת יהודה זיו
א. טעות הגהה בכתובת הנצחה?
שָׁאֹל שָׁאַל שָׁאוּל כוכבי מקיבוץ הזורע (באמצעות יעקב שורר):
בשלט ההנצחה שנקבע בחזית מנזר 'סטלה מאריס', לזכר חיילי נפוליאון, שנרצחו בידי הטורקים ונקברו במקום, מצוטט (בלטינית) הפסוק: 'אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים, בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה'. מתחת לפסוק מובא מראה המקום:
2 Reg. I. 25
כל מכיר תנ"ך מזהה את המקור: קינת דוד, שבספר שמואל ב', א 25. אבל מראה המקום במצבה מרמז, לכאורה, על ספר מלכים ב' (2 Regum).
בפרק א' של ספר מלכים ב' יש רק 18 פסוקים, וקינת דוד היא כאמור בפרק א' של שמואל ב'. בלטינית נקראים ספרי שמואל: Samuelis, או בקיצור Sam. אז מה קורה פה, מאז 1799 אף אחד לא עשה הגהה?
והשיב יהודה זיו:
מאז התחלתי להביא חניכים אל מנזר 'סטלה מאריס' (כוכב הים) אשר בראש הכרמל, נהגתי לעצור, לפני כניסתנו אליו, ליד אבן ההנצחה לחיילי נפוליאון ולחוד להם את החידה המסקרנת הזאת. התשובה פשוטה למדי: בספרי 'הברית הישנה' של כתבי הקודש הנוצריים היו שנהגו למנות ארבעה ספרי Regum (מלכים): I-II (שהם ספרי שמואל א-ב שלנו), III-IV (שהם ספרי מלכים א-ב).
אגב אורחא, את זכר הטבח שעשו הטורקים בחיילי צבא נפוליאון שנדבקו במחלת הדבר ואושפזו ב'סטלה מאריס' שמרו הצרפתים בלבם והמתינו עת ארוכה להזדמנות נאותה להחזיר להם כגמולם. ואכן, משחתת צרפתית, שעגנה במפרץ חיפה בימי מלחמת העולם הראשונה פתחה באש על עמדות הצבא הטורקי שבראש הכרמל. פרשה זו נזכרת במאמרו של יוסי בן-ארצי בספר 'במצור ובמצוק: ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה', בעריכת מרדכי אליאב ובהוצאת יד יצחק בן-צבי, 1991.ב. קַדֵּשׁ וּרְחַץ
| נחל קֶדֶש (מקור: תפוז אנשים) |
שאל מורה הדרך יראון שדה:
אני חוטא ומדי פעם מעיין בבלוג וראיתי שיש לך קשר טוב עם יהודה זיו, המומחה לשמות מקומות בארץ, איתו אני מנסה לברר את הופעת המילה 'קדש' בשמות מקומות הרחוקים גאוגרפית אלה מאלה וגם רחוקים מבחינת אוכלוסיותיהם ושפתם. לדוגמא, קדש ברנע וקדש על האורונטס, קדש נפתלי וקדש בגליל. מה משמעותה של 'קדש' בכל המקרים הללו והאם יש קשר ביניהם?
והשיב יהודה זיו:
בארץ ישראל וסביבותיה אנו מוצאים כמה וכמה מקומות, הנושאים את הכינוי 'קדש', וזאת בשל קדושתם – בעבר ואף היום – ללא קשר אל מידת שכנותם זה לזה:
- קֶדֶשׁ על נהר אַרְנָת (אורונטס) אל-עאצי שבצפון-מערבה של סוריה, מקום הקרב הנודע בין פרעה רעמסס השני לבין החיתים;
- קֶדֶשׁ בגליל (תל קדש), ממערב למצודת כ"ח (נבי יושע), אשר שרידי מקדש רומי במזרחה מלמדים על קדושת המקום גם במרוצת הדורות והיא אשר הולידה אף את שמו;
- קדש נפתלי, עירו של ברק בן אבינעם, שמקומה צופה על ים כינרת;
- קדש, שבנחלת שבט יששכר, הנמצאת בסמוך למגידו (תל אבו קודיס) ונמנית ברשימת הערים, אשר כבש פרעה תחותמס השלישי;
- קָדֵשׁ, היא קדש ברנע, בגבול מערב הנגב וסיני;
- קָדָשִׁין (חורבת קַדִיס ליד עין פוריה מצפון-מערב למושבה כנרת).
ג. עוד על מחנה נתןבפי הערבים נשתמר השם 'קדש' בצורת 'קדיס' או 'קדייס', שלא לדבר על העיר ירושלים, שמכונה 'אל-קודס' (הקדושה). גם הנוצרים, המקדשים בארצנו אתרים רבים – אם מן 'הברית הישנה' ואם מן 'הברית החדשה' – נוהגים להקדים לשמותיהם את הכינוי 'סנט-' (.St) ואף 'סנטה', כדרך שהם עושים ברחבי העולם כולו, כדוגמת מנזר סנטה קתרינה בסיני או בירת צ'ילה, המכונה סַנְטְיָאגוֹ על שמו של יָאגוֹ (יעקב) הקדוש –אחיו הבכור של ישוע, שנולד ליוסף הנגר (אך לא למרים/מריה) ושימש לימים הבישוף הנוצרי הראשון של ירושלים.
קוראי מדור זה אולי זוכרים את פרק השו"ת הראשון, 'על שם מי קרוי מחנה נתן' (12 בפברואר 2014), שבו נדונה שאלת מקור השם 'מחנה נתן', בדרומה של באר שבע. עד אז, מוסכם היה על הכל כי הוא קרוי על שמו של החייל נתן אלבז, שמת מות גיבורים ביום 11 בפברואר 1954. והנה, התברר כי המחנה קרוי בשם 'נתן' זמן רב קודם נפילת אלבז.
מאז עלתה החידה על שולחני 'העבדתי בפרך' את דורון אבי-עד, ראש תחום שרותי עיון ומחקר בארכיון צה"ל, כדי לפצח את התעלומה. בסיועו המסור נתברר, בסופו של דבר, כי שלא כמקובל אין מחנה זה נושא את שמו של נתן אלבז, ולמעשה זכרו 'הודבק' למחנה שממילא נשא את השם 'נתן'.
תחילה העביר אלי דורון מסמך מטעם גדוד 13 'גולני', שכארבע שנים לפני כן (מבצע 'מיכאל', 23 ביולי 1950) התמקם באותו מחנה. ברשימת ה'קודים', שצורפה לפקודת ההעברה של גדוד 'גולני' לנגב, מכונה המקום בשם 'מחנה 378 – נתן', אך בלי לתת הסבר על מקורו של השם.
מאוחר יותר העביר לי דורון משלוח נוסף של מסמכים, השופכים אור על הפרשה ומתוכם עולה כי מחנה 378 היה פעיל כבר בתקופת המנדט. במסמך אחד במשלוח זה, שאמנם איננו נושא תאריך אך לשונו האנגלית מעידה כי נכתב בימי שלטון המנדט, נמנים, בין היתר, שני מחנות צבאיים בבאר-שבע: מס' 2132 ברשימה הוא מחנה 338: Signals Beer-Sheba (מחנה חיל הקשר, באר שבע) ומס' 2133 הוא מחנה 339: Arab Legion Beer-Sheba (מחנה הלגיון הערבי, באר שבע).
הלגיון הערבי הוקם בשעתו באמירות עבר הירדן (לימים, ממלכת ירדן) ואף חנה שם. אך משפרץ בעיראק מרד רָשִׁיד עָלִי אֶל-כֵּילָאנִי, שאף הסתייע בגרמניה הנאצית (אפריל 1941), הוחש לשם 'הלגיון' כדי לסייע בדיכוי המרד (גם דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, נהרג כשיצא לשם). ובינתיים, יחידות השריון הגרמני, בפיקודו של פלדמרשל ארווין רוֹמֶל, התקדמו עד אֶל-עַלָמֵין שבמדבר המערבי ואיימו על גבול מצרים (מאי 1941-נובמבר 1942). במקום לשוב אל עבר הירדן, כוח של הלגיון הוחש אל הנגב ושם הועמד לרשותו אותו מחנה 339.
מיהו 'נתן', אשר נתן את שמו למחנה 378, עדיין אין אנו יודעים, ולכן אין לנו אלא לחזור להשערתו של דן גזית ולראות את מקור השם במחנה חיל הַסְּפָר הירדני, שישב בו תחילה וכינה אותו ‘Camp Watan’ ('מחנה מולדת' בערבית), בעקבות שמה של ח'רבת אל-וַטַן הסמוכה במזרח. ייתכן אפוא שיש צדק בדבר, בתיקון קטן אחד: לא חיל הספר הירדני ישב בשעתו ב'קֶמְפּ וַטַן', אלא הלגיון הערבי.



