 |
| הספרות והחיים |
כל הצילומים של איתמר לויתן
א. הספרייה הפולנית של נוישטיין
בעשור הראשון של המאה ה-21, יחד עם היעלמותן של חנויות הספרים הישנות של תל אביב ומות דור המייסדים, שהחזיקו את החנויות בשארית כוחותיהם, נעלמה גם חנות הספרים בפולנית של אדמונד ועדה נוישטיין. חייה של חנות זו, בפסאז' שברחוב אלנבי 94, היו מקבילים לחייהם של עשרות אלפי דוברי הפולנית שחיו בתל אביב, אלה שלא וויתרו על השפה שעמה גדלו והמשיכו לקרוא ספרים ועיתונים בשפת ילדותם.
היו רבים כאלה בתל אביב. אלה שהגיעו לפני השואה, ניצולים שהגיעו אחריה, ורבים שהגיעו בעליית גומולקה (1960-1956). לא כולם התגעגעו לפולנית ולספרותה, אבל היו רבים שכן והם היו אלה שהפכו את החנות של נוישטיין למתנ"ס דובר פולנית. בשנים שבהן הייתה פולין הקומוניסטית גרורה של ברית המועצות ולא היו קשרים דיפלומטיים בין שתי המדינות היו החנויות 'הפולניות' של נוישטיין ושל חוה שיפר הצינור הספרותי היחיד שפעל כהלכה.
 |
| על המשמר, 3 ביוני 1964 |
ממול, ברחוב אלנבי 95, היה גם הסניף של הבנק הפולני פֶּה-קָה-אוֹ (פולסקה קאסה אופיקי), שנרכש ב-2004 על ידי בנק פועלים. לא הרחק משם, באלנבי 27 (פסאז' פינסקר) הייתה חנות ספרים פולנית נוספת, שאותה ניהלה חוה שיפר-בירנבאום (נפטרה בשנת 1971), וברחוב בן-יהודה היה המשרד של חברת התעופה הפולנית לוט (LOT) – כל אלה יצרו מעין מובלעת פולנית בתל אביב.
 |
| סניף בנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי, 1935 (ויקיפדיה) |
אני עצמי מעולם לא הייתי בחנות של נוישטיין, ולמיטב ידיעתי גם הוריי המנוחים – שניהם ילידי ורשה, דוברי וקוראי פולנית שגרו בתל אביב – לא ביקרו שם. מעולם לא ראיתי ספר או עיתון בפולנית אצלנו בבית, והוריי גם לא דיברו פולנית בינם לבין עצמם. הם לא התגעגעו. לספרייה של נוישטיין התוודעתי לראשונה רק בתקופת לימודיי באוניברסיטה העברית, ואני זוכר היטב את שמה של החנות שהתגלגל בפיותיהם של פולנופילים כמו פרופ' חנא שמרוק, ד"ר דוד וינפלד או העיתונאי יורם ברונובסקי, שפקדו אותה בקביעות.
אדמונד נוישטיין, שנולד ב-1917, עלה לארץ בשנת 1957 ושנה אחר כך פתח את 'הספרייה הפולנית' ברחוב אלנבי. הוא מת בשנת 2001 ורעייתו עדה (Ady) המשיכה להפעיל את החנות עד מותה ב-2004. בני הזוג נוישטיין מתו, ועמם מתו גם האחרונים בני דורם שעוד קראו את פַּן טַדֵּיאוּשׁ במקור.
בעיתון העולם הזה (30 בדצמבר 1987) מצאתי ריאיון קצר עם אדמונד נוישטיין לרגל מלאת שלושים לפתיחת חנותו:
עכשיו נותר רק השלט...
וכך נראה היום הפסאז' בו פעלה הספרייה הפולנית.
ב. שדרת הכוכבים של 'מכבי'
לאמריקנים יש את שדרת הכוכבים של הוליווד, שבמדרכותיה הוטבעו כ-2,600 כוכבים לכבודן של דמויות שתרמו לתעשיית הבידור האמריקנית (כולל דמויות בדיוניות כמו מיקי מאוס). התל-אביבים יצטרכו להסתפק בהרבה פחות.
על חורבות 'המגרש הישן', המגרש ההיסטורי של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב, נבנה 'פרויקט בצלאל' לעשירים בלבד. על מה שהיה רצפת המגרש הדביקו שורה של כוכבי אבן שמציינים את שמותיהם של כמה מן המאמנים והכוכבים הידועים של הקבוצה, שגם הואילו – אלה שעדיין חיים עמנו – להטביע את כף ידם ואת חתימתם.
הבניין המקורי, ליד קולנוע 'אוריון' ודוכני הפלאפל של שוק בצלאל, הוקם בשנת 1931. פעם זה נראה כך...
 |
| בית המכבי (האנציקלופדיה העירונית) |
ג. טרויה באבן גבירול
על הקיר של רחוב אבן גבירול 180 הופיעה יצירת רחוב חדשה:
זו כמובן וריאציה על הציור הידוע 'הובלת הסוס של טרויה' של ג'ובאני דומניקו טייפולו (מאה 18).
 |
| The National Gallery |
מה הקשר בין יצירה זו לבין תל אביב? אינני יודע.
