‏הצגת רשומות עם תוויות סטאלין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סטאלין. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 5 באפריל 2012

תשורה קטנה לפסח: הגדת החרות של סטאלין

עמוד מתוך 'סידור השלום' שנדפס במוסקבה בשנים 1956, 1968 בפיקוח השלטונות הסובייטים
(על סידור זה ראו בבלוג נוטריקון של אלי שטרן)

על 'הגדת סטאלין' סיפרתי לקוראי עונ"ש כבר לפני כמה שנים, אבל עכשיו אני יכול להביאה בשלמותה בבלוג.

הגדה זו, המוקדשת ליוסף וויסאריונוביץ סטאלין, היא בלי ספק מן ההזויות ביותר שנוצרו בסוגה האין-סופית של הגדות ליל הסדר, אך היא מרתקת בהיותה ראי לחלומות ואידיאלים של חרות ושוויון שהיו, כבר בעת חיבורה של ההגדה, מנותקים לחלוטין מהמציאות האכזרית.

זו הגדה חילונית לחלוטין בנוסחה, ועדיין חשוב לכותביה לנסות ולקשור את חזון האינטרנציונל למסורת היהודית הקלאסית של פסח וליל הסדר. היא נערכה, אוּיְרה ונכתבה בכתיבת יד בשנת 1953 על ידי מאן דהוא הנמנה על 'חוג הנוער המתקדם' בחיפה. באותם ימים תמימים לא העלה על דעתו איש מבני אותם חוגים מתקדמים  שספק אם מספרם עלה על כמה עשרות אנשים  שסטאלין הוא-הוא פרעה המודרני, המשעבד ולא הגואל.

בראשית 1953 נפתח במוסקבה 'משפט הרופאים' הידוע לשמצה, שבו הואשמו תשעה רופאים (שישה מהם היו יהודים, ובהם מירון וובסי הרופא האישי של סטאלין) בקשירת קשר להרעיל את מנהיגי ברית המועצות. משפט הראווה האנטישמי גרם לזעזוע עצום במדינת ישראל ולפילוג בתוך מפ"ם (משה סנה, שזה עתה מלאו ארבעים שנה לפטירתו, פרש עם קבוצה שהאמינה ב'אשמתם' של הרופאים והקים את 'מפלגת השמאל הסוציאליסטי' שלימים הצטרפה למק"י).

ב-5 במארס 1953 מת סטאלין, 'שמש העמים', והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. ליל הסדר של אותה שנה (תשי"ג) חל ב-30 במארס, ומסתבר אפוא שהחברים בחיפה, שכנראה הכינו את ההגדה עוד קודם שנודע דבר מותו של סטאלין, לא הספיקו לעדכן אותה בדברי צער ואבל.

הוספה
(3 באפריל 2019)

שמו של הצייר שאייר את עמודי ההגדה לא נרשם, אך דומני שקל לזהותו עם גרשון קניספל (2018-1932), צעיר חיפני בן 21, שהיה אז בראשית צעדיו כאמן ופסל והזדהה כל חייו עם 'הריאליזם החברתי'.

ציוריו ותחריטיו הידועים של קניספל, שנדפסו בספרו של המשורר אלכסנדר פֶּן לאורך הדרך (תל אביב 1956), מצביעים על הקרבה הרבה לאיורי הגדת החרות של סטאלין, שצוירה בסך הכל שלוש שנים קודם לכן.

קניספל, שחי שנים רבות בברזיל, נפטר בחיפה ב-7 בספטמבר 2018.



דבר,  כ"א באדר תשי"ג (8 במארס 1953)

עותק מההגדה שמור בספרייה הלאומית, והוא כמובן מוגדר כ'ספר נדיר'. אפשר לראות אותה בשלמותה גם כאן.

 


 
















יום שבת, 5 במרץ 2011

יאָהרצייט לסטאלין

ב-5 במארס 1953  היום לפני 58 שנים  נדם לבו של יוסף ויסריאנוביץ סטאלין בן ה-74, מנהיג ברית המועצות בפרט ו'שמש העמים' בכלל. המנהיג המופרע, שמחד גיסא בפקודתו נרצחו מיליונים חפים מפשע, ושמאידך גיסא במידה רבה בזכות נחישותו ניצלו העולם והעם היהודי מנצחון הנאצים.

הנה סרט המתעד את מסע הלוויה שלו בכיכר האדומה (9 במארס 1953).


אפשר לראות כאן את נאומו של לברנטי בריה, חברו הטוב של סטאלין וגרוזיני כמותו, שהיה אחראי על מסע הטיהורים הנורא. כמה חודשים לאחר מכן הודח בריה מתפקידו והוצא להורג. ליד בריה עומד ניקיטה חרושצ'וב, שזמן לא רב לאחר מכן יוקיע בפומבי את פשעיו של סטאלין. אפשר לראות גם את האבל הכבד שהשתרר ברחבי העולם הקומוניסטי, ובמיוחד בסין בהנהגת מאו טסה-טונג הצעיר.

וכאן קטעים מצולמים מחייו של שמש העמים:


בארץ התבטא האבל בעיקר בקיבוצי השומר הצעיר:

שער 'משמר לילדים',11 במרס 1953

ולסיום, בפוסטר המיליטריסטי הזה תועדה קריאת הקרב המפורסמת של חיילי הצבא האדום: 'זא רודינוּ, זא סטלינא', כלומר: 'בעד המולדת, בעד סטאלין'. מי שלא הסתער קדימה  ממילא חטף כדור בראש מהקומיסר שעמד מאחוריו וירה בו (כמו שיעקב עמידרור שלנו רוצה שינהגו בצה"ל)...

על קריאה זו והדיה בספרות הרוסית (אנשי פאנפילוב, למשל) ובמלחמת השחרור ('זא רודינוּ, זא בן גוריונא'), ראו במאמר הנחמד הזה.