תשורה קטנה לפסח: הגדת החרות של סטאלין

עמוד מתוך 'סידור השלום' שנדפס במוסקבה בשנים 1956, 1968 בפיקוח השלטונות הסובייטים
(על סידור זה ראו בבלוג נוטריקון של אלי שטרן)

על 'הגדת סטאלין' סיפרתי לקוראי עונ"ש כבר לפני כמה שנים, אבל עכשיו אני יכול להביאה בשלמותה בבלוג.

הגדה זו, המוקדשת ליוסף וויסאריונוביץ סטאלין, היא בלי ספק מן ההזויות ביותר שנוצרו בסוגה האין-סופית של הגדות ליל הסדר, אך היא מרתקת בהיותה ראי לחלומות ואידיאלים של חרות ושוויון שהיו, כבר בעת חיבורה של ההגדה, מנותקים לחלוטין מהמציאות האכזרית.

זו הגדה חילונית לחלוטין בנוסחה, ועדיין חשוב לכותביה לנסות ולקשור את חזון האינטרנציונל למסורת היהודית הקלאסית של פסח וליל הסדר. היא נערכה, אוּיְרה ונכתבה בכתיבת יד בשנת 1953 על ידי מאן דהוא הנמנה על 'חוג הנוער המתקדם' בחיפה. באותם ימים תמימים לא העלה על דעתו איש מבני אותם חוגים מתקדמים – שספק אם מספרם עלה על כמה עשרות אנשים – שסטאלין הוא-הוא פרעה המודרני, המשעבד ולא הגואל.

בראשית 1953 נפתח במוסקבה 'משפט הרופאים' הידוע לשמצה, שבו הואשמו תשעה רופאים (שישה מהם היו יהודים, ובהם מירון וובסי הרופא האישי של סטאלין) בקשירת קשר להרעיל את מנהיגי ברית המועצות. משפט הראווה האנטישמי גרם לזעזוע עצום במדינת ישראל ולפילוג בתוך מפ"ם (משה סנה, שזה עתה מלאו ארבעים שנה לפטירתו, פרש עם קבוצה שהאמינה ב'אשמתם' של הרופאים והקים את 'מפלגת השמאל הסוציאליסטי' שלימים הצטרפה למק"י).

ב-5 במארס 1953 מת סטאלין, 'שמש העמים', והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. ליל הסדר של אותה שנה (תשי"ג) חל ב-30 במארס, ומסתבר אפוא שהחברים בחיפה, שכנראה הכינו את ההגדה עוד קודם שנודע דבר מותו של סטאלין, לא הספיקו לעדכן אותה בדברי צער ואבל.

הוספה
(3 באפריל 2019)

שמו של הצייר שאייר את עמודי ההגדה לא נרשם, אך דומני שקל לזהותו עם גרשון קניספל (2018-1932), צעיר חיפני בן 21, שהיה אז בראשית צעדיו כאמן ופסל והזדהה כל חייו עם 'הריאליזם החברתי'.

ציוריו ותחריטיו הידועים של קניספל, שנדפסו בספרו של המשורר אלכסנדר פֶּן לאורך הדרך (תל אביב 1956), מצביעים על הקרבה הרבה לאיורי הגדת החרות של סטאלין, שצוירה בסך הכל שלוש שנים קודם לכן.

קניספל, שחי שנים רבות בברזיל, נפטר בחיפה ב-7 בספטמבר 2018.

דבר,  כ"א באדר תשי"ג (8 במארס 1953)

עותק מההגדה שמור בספרייה הלאומית, והוא כמובן מוגדר כ'ספר נדיר'. אפשר לראות אותה בשלמותה גם כאן.