יום שבת, 5 במרץ 2011

יאָהרצייט לסטאלין

ב-5 במארס 1953  היום לפני 58 שנים  נדם לבו של יוסף ויסריאנוביץ סטאלין בן ה-74, מנהיג ברית המועצות בפרט ו'שמש העמים' בכלל. המנהיג המופרע, שמחד גיסא בפקודתו נרצחו מיליונים חפים מפשע, ושמאידך גיסא במידה רבה בזכות נחישותו ניצלו העולם והעם היהודי מנצחון הנאצים.

הנה סרט המתעד את מסע הלוויה שלו בכיכר האדומה (9 במארס 1953).


אפשר לראות כאן את נאומו של לברנטי בריה, חברו הטוב של סטאלין וגרוזיני כמותו, שהיה אחראי על מסע הטיהורים הנורא. כמה חודשים לאחר מכן הודח בריה מתפקידו והוצא להורג. ליד בריה עומד ניקיטה חרושצ'וב, שזמן לא רב לאחר מכן יוקיע בפומבי את פשעיו של סטאלין. אפשר לראות גם את האבל הכבד שהשתרר ברחבי העולם הקומוניסטי, ובמיוחד בסין בהנהגת מאו טסה-טונג הצעיר.

וכאן קטעים מצולמים מחייו של שמש העמים:


בארץ התבטא האבל בעיקר בקיבוצי השומר הצעיר:

שער 'משמר לילדים',11 במרס 1953

ולסיום, בפוסטר המיליטריסטי הזה תועדה קריאת הקרב המפורסמת של חיילי הצבא האדום: 'זא רודינוּ, זא סטלינא', כלומר: 'בעד המולדת, בעד סטאלין'. מי שלא הסתער קדימה  ממילא חטף כדור בראש מהקומיסר שעמד מאחוריו וירה בו (כמו שיעקב עמידרור שלנו רוצה שינהגו בצה"ל)...

על קריאה זו והדיה בספרות הרוסית (אנשי פאנפילוב, למשל) ובמלחמת השחרור ('זא רודינוּ, זא בן גוריונא'), ראו במאמר הנחמד הזה.




תגובה 1:

  1. להערצת ברה"מ בכלל וסטאלין בפרט בקרב תנועת "השומר הצעיר" (להלן השמוצניקים) נודעו השפעות טראגיות בהמשך הדרך. כך למשל גזר סטאלין במלה"ע ה-2 שכניעה ונפילה בשבי כמוהם כבגידה במולדת; קמו אצלנו מפקד חטיבת גבעתי שמעון קוך-אבידן, וקצין החינוך שלו אבא קובנר, שניהם שמוצניקים מסורים, וגזרו גזרה שווה על מגיני קיבוץ ניצנים שנכנעו לצבא המצרי וירדו עליהם רצח בדף הקרבי הידוע.
    יותר מאוחר, כשהיו חברים שהחלו להתפכח מניחוח הסטאליניזם הביא הדבר לפילוג הטראגי בקיבוץ המאוחד בו נהרסו חברויות והתפלגו משפחות בפרץ של שנאה ויד איש ברעהו. משוגעים...

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.