יום שישי, 11 במרץ 2011

גלגולו של ניגון: מה קרה לטיטינה לפני שפגשה את אפרים בפלשתינה, ואיך כל זה קשור לפורים?

____________________________________________________________________

גולשים יקרים,

אם הגעתם לכאן בוודאי תשמחו לדעת שפרק זה קיבל פנים חדשות בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

אתם מוזמנים לבקר בפרק האחד עשר של הבלוג 'שיר הוא לא רק מילים' ושם תמצאו מידע נוסף על הספר ועל השיר.

____________________________________________________________________

א. טיטינה ואפרים: 'תל אביב הקטנה' (1959)

נתחיל מהסוף. רבים מכירים את השיר 'טיטינה ואפרים' ומזהים אותו עם שירי החלוצים, מייסדיה של תל אביב. אך שיר זה – עם כל חנו הארץ-ישראלי והתל אביבי – מעולם לא הושר על ידם. הוא עבר גלגולים רבים, הרחק מחולות הזהב, ואין כמותו לקדם את פני חג פורים.

את מילותיו של השיר חיבר חיים חפר בשנת 1959 (היא שנת היובל לייסוד תל-אביב), לכבוד המופע המוסיקלי 'תל אביב הקטנה', שאותו כתב וערך יחד עם שותפו דן בן-אמוץ.


המופע, בבימויו של שמואל בונים ובכיכובם של יוסי בנאי, יונה עטרי ואלברט (אבנר) חזקיהו, הועלה בהצלחה גדולה. תחילה עלה המופע בכל ערב במועדון 'תל אביב הקטנה', שייסדו חפר ובן אמוץ בגני התערוכה במסגרת 'תערוכת יובל תל אביב' (יולי-אוקטובר 1959), ומשנת 1961, ובהרכב אחר, גם בהצגות סדירות בתיאטרון החמאם.

מהצגה זו זכורים שירים רבים, כמו 'בחולות', 'שני בנאים פה אנו', וכמובן 'זה לא יחזור' ('רק זיכרונות כאן מהלכים על בהונות, עבר זמנה של תל אביב הקטנטנה'). אך כאמור רוב השירים הללו לא היו שירי חלוצים אותנטיים אלא תרגומים או עיבודים מאוחרים שהכין חיים חפר משירים רוסיים, צרפתיים, סקוטיים ואפילו טורקיים...


ובכן, חפר חיבר פזמון סאטירי על זוג חלוצים: טיטינה, שרוצה לעזוב את פלשתינה שיש בה רק בדואים וחול, ואפרים, בן-זוגה החלוץ, שאינו מבין מה רע בתל אביב ('תקחי דוגמה מצינה, אשתו של  דיזנגוף', הוא אומר לה). לימים שניהם התברגנו – הם עדיין בפלשתינה, אבל כבר יש להם אמבטיה עם חרסינה...


חיים חפר, מלים לַמנגינות, עמיקם, 1961, עמ' 67-66; ציורים: אריה נבון

כאן אפשר לשמוע את יונה עטרי ואבנר חזקיהו, ששרו את השיר במופע המקורי של 'תל אביב הקטנה':




וזו היא 'צינה, אישתו של דיזינגוף'

ב. המקור הצרפתי: 'אני מחפש את טיטין' (1917)

כרזה משנת 1922

הגרסה המקורית של השיר, שנקרא בצרפתית 'אני מחפש את טיטין' (Je cherche après Titine), פורסמה בשנת 1917 וזכתה לפופולריות עצומה. הפזמון נכתב על ידי מרסל ברטל (Marcel Bertal) ולואי מובון Louis Maubon)), והולחן על ידי ליאו דנידרף (Léo Daniderff, 1943-1878).

השם טיטין הוא כמובן צרפתי – הקטנה של מרטין או קלמנטין – ולא קשור לטטיאנה הרוסית...

כאן השיר בביצועו של הזמר האגדי איב מונטאן:



וכאן בביצוע אופראי של זמרת הסופרן כריסטינה פסטורלו:



והנה המילים בצרפתית:
Verse: Je vous d’mand’ pardon messieurs dames,
D’avoir l’air inquiet et confus,
C’est que j’ai perdu, ah! quel drame,
La chose â quoi je tenais l’plus!
C’n’est pas un collier non mon ange! Ni des bijoux, ni ma vertu,
Car ca encoryen a d’re change, C’est Titin’ don’t j’étais l’Jasus!..
Titin’ c’êtait tout mon trésor!
Où qu’t’es ty? ma Titine en or?

Chorus: Je cherche après Titine, Titine, Titine!
Je cherche après Titine, Et ne la trouve pas.
Je cherche après Titine! Titine, Titine!
Je cherche après Titine, Et ne la trouve pas.
Ah! Maman!  Ah! Papa!

ג. התרגום לאנגלית (1925): פלשתינה כבר בפנים...

תוך זמן קצר תורגם השיר גם לאנגלית תחת השם טיטינה (Titina). 

מחברי המילים החדשות היו ויליאם קרי דונקן ( (William Cary Duncanוג'ק מהוני ( .(Jack Mahone

השיר באנגלית התפרסם בזכות הזמר האמריקני (ממוצא אירי) בילי מורייBilly Murray  (1954-1877).


הנה הקלטה שלו משנת 1925.



המעניין הוא ש'פלשתינה' – שמתחרזת כה יפה עם טיטינה – חדרה כבר לפזמון של הגרסה האנגלית!

הנה המילים:
Verse: I've always been a restless rover, in search of femininity
I've met the pretty girls all over, but only one appealed to me
My loving heart I gayly tossed her, this Spanish kid in old Madrid
She captured me and then I lost her, and ever since I'm off my lid
 I never will forget her face
I'm searching for her ev'ry place

Chorus: I'm looking for Titina, Titina, my Titina
I've searched from Palistina, to London and Peru
I'll die without Titina
I can't eat my farina
I don't want Rose or Lena
 Titina I want you
Ah! Mama!  Ah! Papa

ד. צ'רלי צ'פלין ב'זמנים מודרניים' (1936)



עיקר פרסומו של השיר בא לו הודות לצ'רלי צ'פלין (1977-1889) הגדול, שבשנת 1936 שילב אותו בקטע גאוני במיוחד בסרט המופת 'זמנים מודרניים' (Modern Times).

לקראת סוף הסרט נאלץ הגיבור (צ'פלין) להופיע על הבמה, לרקוד ולשיר. אך אבוי, הוא שכח את המילים ולצלילי 'טיטינה' שלנו הוא מאלתר מילות ג'יבריש שלא קיימות באף שפה. קטע זה התפרסם לא רק בביצוע המיוחד במינו, אלא משום שזו היתה הפעם הראשונה שבה הדמות של 'צ'רלי צ'פלין' דיברה בסרט...

בסרטון הזה נרשמו גם המילים המוזרות שצ'פלין המציא:



ה. 'פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ': המטאטא (1937)

ומכאן חזרה אלינו.

גלגולו הראשון של השיר בעברית היה בתיאטרון הסאטירי 'המטאטא'.

בשנת 1937, שנה לאחר 'זמנים מודרניים', חיבר נתן אלתרמן גרסה היתולית של השיר עבור מסיבת פורים של 'המטאטא'. הוא קרא לה 'פורים פורימטו' – בוודאי בהשפעת הג'יבריש של צ'פלין – ובה לגלג על שלטון המנדט הבריטי, על המסים (מס המים ומס הילד), ועל הביורוקרטיה.



הנה מילות השיר כפי שמופיעות באתר 'זמרשת'. טיטינה מופיעה כאן בבית השלישי.

זֶה פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ,
תֵּאָטְרוֹ-מַטְאֲטָא-טוֹ,בָּחוּר אֶ בַּחוּרָה-טוֹ,
אָלֶגְרוֹ, נְשִׁיקָה-טוֹ.

פזמון חוזר: הוֹ, הוֹ, הוֹ, הוֹ
טָרָרָם-פָּם-פָּם
הוֹ, הוֹ.

אַרְצֵנוּ מְסֻדֶּרֶת,
הַדְּבַשׁ הוּא בַּכַּוֶּרֶת,
הַיַּיִן הוּא בַּיֶּקֶב,
הַשֵּׂכֶל הוּא בַּיֶּקֶה...

טִיטִינָה, הוֹ, טִיטִינָה,
מֶמְשֶׁלֶת פָּלֶשְׂתִּינָא,
מָתַי אוֹתָךְ אָבִינָה?
טִיטִינָה, הוֹ, טִיטִינָה.

יָפֶה הוּא עוֹלָמֵנוּ,
רַבִּים הֵם גּוֹלָמֵינוּ;
עַל רֹאשׁ כָּל וָ"ו יֵשׁ חֹלֶם,
בְּכָל סִיעָה יֵשׁ גֹּלֶם.

יוֹצֵא אֲנִי הַיָּמָה
לִמְצֹא קְצָת עֹנֶג שָׁמָּה;
צוֹעֵק אֵלַי רֶבּ חַיִּים:
"שַׁלֵּם אֶת מַס הַמַּיִם"!

אֶל בַּחוּרָה פּוֹרַחַת
אֲנִי נִגָּשׁ בְּנַחַת;
אִמָּהּ מִיָּד נִבְהֶלֶת:
"שַׁלֵּם אֶת מַס הַיֶּלֶד"!

גְּבִרְתִּי שֶׁלִּי נִכְבֶּדֶת,
הַנֶּפֶשׁ בִּי רוֹעֶדֶת.
מֵרֹב מִסִּים, רֵגִינָה,
כּוֹאֵב לִי בַּטִּיטִינָה.

בְּמוֹסְדוֹתֵינוּ סֵדֶר
כְּמוֹ בִּזְנַב הָעֵדֶר;
רִשְׁיוֹן קָטָן חָפַצְתִּי
שְׁנָתַיִם הִתְרוֹצַצְתִּי:

אוֹתִי אָדוֹן אַרְנוֹנִי
שׁוֹלֵחַ אֶל חַרְבּוֹנִי,
חַרְבּוֹנִי אֶל עֶפְרוֹנִי,
עֶפְרוֹנִי אֶל זִמְרוֹנִי,

זִמְרוֹנִי אֶל יַרְקוֹנִי,
יַרְקוֹנִי אֶל יַרְדֵּנִי,
סוֹף-סוֹף אָדוֹן יַרְדֵּנִי
אוֹמֵר לִי: "יִשָּׁקֵנִי"!

זֶה פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ,
תֵּאָטְרוֹ-מַטְאֲטָא-טוֹ,בָּחוּר אֶ בַּחוּרָה-טוֹ,
אָלֶגְרוֹ, נְשִׁיקָה-טוֹ.
הזמרים הם אדיר מור וניר שיבר.



ו. למי יש שפם יותר גדול? הגרסה בפולנית


ב-1939 הועבר השיר גם לפולנית, הוא שולב בקברט מוסיקלי ונקרא 'Wąsik, ach ten wąsik' (הו, איזה שפם!)
השיר דן בשאלה המכרעת: השפם של מי מצחיק יותר – של צ'רלי צ'פלין או של אדולף היטלר...
הנה הביצוע המקורי של הזמר הפולני לודוויג סומפולינסקי (Ludwik Sempoliński). סומפולינסקי (1981-1899) היה אחד משחקני הקולנוע האהובים בפולין. יש אומרים כי את המילים של השיר כתב לא אחר מאשר המשורר הפולני-היהודי הנודע יוליאן טובים.



ז. גרסה ביידיש  מי יודע?

ולסיום, מכתבו של דן בן-עמוס מאוניברסיטת פנסילבניה (Penn) שבפילדלפיה, שהעיר על גרסה עלומה ביידיש של שיר זה:

You are probably familiar with the song "Titina o' Titina /nisa le-Palestina" that is sung on the record (now CD) Hayu Zemanim . You
probably also know that this song was taken from Charlie Chaplin's movie "Modern Times" which he concludes with a wonderful scene singing this song. (If this part is unknown to you it is worth while renting the DVD of the movie and watch it). What I did not know, and learned only last week, that Charlie Chaplin himself got the song from an Yiddish song.  At Penn we have one of the best archives of Yiddish  and Jewish songs. It was donated to the university by Bob and Molly Freedman who collected these songs and organized them into a researchable archive. For the conclusion of my class on "Jewish Folklore" I asked them to make a presentation on their archive, and their assistant known as R. A. Freedman prepared a 15 minutes presentation of the history of this song.  Please ask your experts on songs in Israel. If the Yiddish history of Chaplin's song is a well known fact, than I have just displayed my ignorance, but if it is not, you may have an interesting segment in which the two "mayvins" can collaborate
וכל היודע פרטים נוספים על הגרסה ביידיש מוזמן להגיב למטה.

(תודה לעלי כהן מקופנהגן על הרעיון)


ח. בעלי התוספות

אלכס נקריאקוב שלח לי את הביצוע המשונה הזה – אמנית יפנית (כנראה) מנגנת את טיטינה על... באבושקה!



6 תגובות:

  1. פוסט מענ"ג במיוחד...

    כל מה שצריך היה דן בן עמוס (אחלה שם) לעשות זה להסתכל בקטלוג של אוניברסיטת פנסילבניה

    שם כתוב - כי השיר דומה לשיר היידי "די מיזינקע אויסגעבן' - שיר ששרים כשמחתנים את הבת הצעירה

    אתם גם מכירים את זה מן הסתם בגרסה "יום הולדת, חגיגה נחמדת" ולא בגרסה "בת זקוני הישאתי" שהיא התרגום מיידיש

    העכער, בעסער,
    די ראָד, די ראָד מאַכט גרעסער!
    גרױס האָט מיך גאָט געמאַכט,
    גליק האָט ער מיר געבראַכט,
    הוליעט, קינדער אַ גאַנצע נאַכט, –
    די מיזינקע אױסגעגעבן!

    ובעברית

    מִי יִדְמֶה לִי,
    נוֹגְנִים הַכּוּ בַּכֶּלִי!
    הוֹי, אֵל צוּרִי וְנִסִּי,
    אֵל בָּרֵךְ דַּרְכִּי וּמַעֲשִׂי,
    בַּת-זְקוּנַי אֲנִי מַשִּׂיא,
    אֶת בַּת-זְקוּנַי הִשֵּׂאתִי.

    האם זה דומה? יש דמיון מסוים אבל קטונתי מלדעת אם זה מקרי או לא, זה בטח לא אותה מנגינה


    בכל אופן זמרשת מרחיב על זה את הדיבור ויספק לכם את כל הגרסאות

    לשיר ביחד עם ריקוד המטאטא, בתיאטרון המטאטא, ובא לציון גואל

    השבמחק
  2. טיטינה ושיר המיזינקע דומים אבל זה בפירוש לא אותו השיר...

    על ריקוד המיזינקע והמטאטא ראו ברשומה מיוחדת מ-7 במרס:http://onegshabbat.blogspot.com/2011/03/blog-post_07.html

    השבמחק
  3. צבי (גרימי) גלעדיום רביעי, 23 מרץ, 2011

    אם נאזין היטב להקלטה המובאת כאן באתר, ניווכח שיונה אינה שרה "ספינה יש על המים" כמו במלים הכתובות אלא "צינה יש על המים". המלים הכתובות הן כמופיעות בספר שיריו של חיים חפר, שיצא רק שלש שנים אחרי הקלטה זו, בשנת 1961 .
    כמובן שמי שיודע שמובנה של "צינה" הוא סירה, יבין מיד עד כמה משתלבת הצינה בתוכן השיר, בניגוד ל"ספינה" שנראית לא שייכת, ומנין זה צצה פתאום ?
    הלא מה אומרת טיטינה לאפרים, כאשר הוא מבקש ממנה לקחת דוגמא מצינה דיזנגוף ?
    "מה צינה, מי צינה, מה פתאום צינה . צינה זאת בכלל סירה. ועכשיו, יאללה, תעמיס אותי ותוריד אותי לחוף. לא רוצה שהסבלים הערבים האלה יגעו בי".
    איך קרה השינוי תוך זמן כה קצר ?
    ה"בחור הזעצער" אינו אפשרות.
    יתכן שהעורך, אם היה בן דור צעיר יותר, לא ידע פרוש המילה "צינה" כ"סירה" ומיהר לתקן את הטעות.
    יתכן שהעורך והמחבר, החליטו שאין טעם להשאיר את המילה בשביל אחוז אחד מהקוראים שמבינים למה התכוון המשורר.
    בינינו, כמה מדוברי העברית בארץ יודעים פירוש המילה ? רבים גם אינם יודעים פירושה כ"קור", להוציא אולי צעירים, המשננים, כמו נכדי, רשימה ארוכה של מלים נדחות לקראת הפסיכומטרי (ושוכחים אותן עם הגשת הדפים)
    ובבנין הארץ ננוחם

    השבמחק
  4. עוד נזכרתי, כי לבד מהמלים הפולניות 'הרשמיות' שהבאת, היה גם שיר פולני עממי שרק את שתי שורותיו הראשונות אני זוכר:

    "טיטינה בילה חורה (טיטינה היתה חולה
    פושלה דו דוקטורה.." הלכה אל הרופא)

    לעומת זה. אני זוכר את ארבע השורות של הנוסח העברי לשיר פולני זה:

    "היתה חולה טיטינה
    את הרופא הזמינה
    אמר לה :"הנשאי נא
    לא סתם בטנך השמינה""

    השבמחק
  5. שמעתי לראשונה לפני מספר ימים את האופרה ורתר של מסנה,ולא יכולתי שלא לשים לב לדמיון המוסיקלי שבין קטעים מהאופנה לבין הנעימה המדוברת בבלוג זה וזאת למרות ההבדלים הרבים כמובן.. לשיפוטכם.. 1:09:30 בקטע המצורף.
    אם למישהו יש מה להוסיף, אשמח לקרוא.
    https://youtu.be/0NRPEEWhe9M

    השבמחק
  6. העליתי ביצוע בשם טיטינו בסרבית שרה הזמרת,סופרת ושחקנית אוליוורה קתרינה 1976

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.