‏הצגת רשומות עם תוויות צ'רלי צ'פלין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צ'רלי צ'פלין. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

בלי מילים: מוזיקה קלאסית בפנטומימה


יש יצירות מופת מוזיקליות שנעשו מופתיות עוד יותר לאחר שנעשה בהם שימוש מִשְׁנִי בהקשר פופולרי ובלתי צפוי לחלוטין. הנה שלושה ממתקים לימות השרב.

א. תספורת בהונגרית

כזה הוא למשל הקטע הבלתי נשכח של צ'רלי צ'פלין מתוך סרטו 'הדיקטטור הגדול' (1940). צ'פלין מגלח את לחייו של הלקוח לצלילי מחול הונגרי מס' 5 של ברהמס.


ב. טענות נגד החמישית של בטהובן

לא פחות מופתית היא הסימפוניה החמישית של בטהובן...

הנה הפנטומימה שנקראת Arguments to Beethoven's Fifth, בביצועם הגאוני של הקומיקאי היהודי-האמריקני המפורסם סיד סיזר (Sid Caesar)  והשחקנית והזמרת ננט פבריי (Nanette Fabray). שניהם, דרך אגב, עדיין חיים. הם מציגים מריבה משפחתית סוערת של זוג נשוי, שסופה פיוס. ההקלטה היא משנת 1954, במסגרת תוכנית הטלוויזיה של סיזר שנקראה Caesar's Hour ושודרה בשידור חי. הקטע הזה שודר גם הוא בשידור חי, ללא טלפרומטרים וללא כל עריכה. פשוט מבריק! 

אמנם איכות הצילום לא טובה, אבל בהחלט מספיקה כדי ליהנות.


ג. . שוד במרתפי האופרה בקופנהגן

ומשהו סקנדינבי מדנמרק. קצת רחוק ולא כל כך מוכר, אבל משעשע.

הקומדיה Elves' Hill (ובדנית: Elverhøj), שנכתבה בשנת 1828 בידי יוהאן לודוויג הייברג, נחשבת להצגה הדנית הלאומית, וחלקים ממנה הולחנו על ידי פרידריך קולאו.

על בסיס מוזיקת הפתיחה (אוברטורה) של ההצגה יצרה בשנת 1976 חבורת הקומיקאים הדנית הקרויה Olsen Gang פרודיה על כנופיית פושעים שפורצים למרתפי בית האופרה הלאומי בקופנהגן. כלי הפריצה, הפטישים, המקדחים והפיצוצים מתואמים להפליא עם המוזיקה. קטע זה נכלל בסרט של חבורת אולסן The Olsen Gang See Red.

This amazing scene from the old danish movie "The Olsen Gang Sees Red"
by u/andr8076 in BeAmazed


ד. מכונת הכתיבה

למנגינה האהובה הזו של לירוי אנדרסון האמריקני (המוכרת מצלילי הפתיחה של 'יומן השבוע', ברשת ב', בכל שבת בבוקר), כבר הקדשתי רשימה נפרדת.

הנה שוב הקטע הנפלא של ג'רי לואיס מתוך הסרט Who's Minding the Store משנת 1963:



יום ראשון, 1 במאי 2011

צ'רלי צ'פלין בגטו – הסַפָּר היהודי והדיקטטור הגדול



ערב יום השואה - תשע"א

סרטו של צ'רלי צ'פלין 'הדיקטטור הגדול' (The Great Dictator), שהוקרן לראשונה באוקטובר 1940, נחשב בצדק ליצירת מופת בתולדות הקולנוע. זו סאטירה פוליטית גאונית על המשטרים הפשיסטים, שבראשם עמדו באותה עת היטלר ומוסוליני. הסרט עצמו נעשה תחת הרושם של  פלישת גרמניה לאוסטריה, ה'אנשלוס' (13 במרס 1938) ואירועי 'ליל הבדולח' (10-9 בנובמבר 1938), אך עוד לפני שארה"ב נכנסה לתוך מלחמת העולם השנייה ובוודאי לפני ההשמדה ההמונית והשיטתית של היהודים באירופה.

צ'פלין החליט לעשות את הסרט (הוא גם כתב את התסריט וגם ביים) לאחר שאחד מידידיו, הבמאי היהודי-הונגרי-בריטי אלכסנדר קורדה, העמיד אותו על הדמיון הפיסי בינו לבין היטלר  קומתם הנמוכה (165 ס"מ), משקלם, שפמם...
צ'פלין גם גילה שהם פחות או יותר בני אותו גיל (צ'פלין נולד ב-16 באפריל 1889, ארבעה ימים לפני היטלר).

[HutWeber+SERVICEPLAN+Germany.jpg]
'זה רק הכובע'. מודעת פרסומת שנויה במחלוקת מ-2008 של חנות הכובעים הגרמנית Hut Weber

הסרט  שהוא גם סרטו המדבר הראשון של צ'פלין  מספר על מדינה דמיונית בשם 'טומאניה' (בת דמותה של גרמניה הנאצית ומשחק מילים על המילה האנגלית ptomaine, שפירושו אוכל מורעל). במדינה זו שולט דיקטטור מטורף ושמו אדנואיד הינקל (Adenoid Hynkel), שלא במקרה דומה במראהו ובהתנהגותו להיטלר. הינקל רוצה לפלוש ל'אוסטרליץ' (היא אוסטריה) ומתחרה בבנזינו נַפָּלוֹני (Benzino Napoloni), בן דמותו של בניטו מוסוליני מנהיגה של מדינת 'בקטריה' (Bacteria; חיידק), היא איטליה הפשיסטית, שגם הוא רוצה לפלוש לשם.


הסיפור המקביל עוסק בהרפתקאותיו של סַפָּר יהודי  שמו לא נזכר בסרט  הדומה במראהו החיצוני להינקל. צ'רלי צ'פלין מגלם בסרט את שתי הדמויות  של הינקל ושל היהודי.

היהודי, ששהה עשרים שנה בבית חולים צבאי בשל איבוד זיכרונו, חוזר למקום מגוריו שבינתיים הפך לגטו ופותח מספרה. הוא מסתבך עם חיילים דמויי גסטפו שמציירים על חלון חנותו את הכתובת Jew ונאבק בהם.

Charlie as a Jewish barber in 1940's The Great Dictator

השכנה היפה חנה  היא השחקנית פולט גודארד, אז אשתו (השלישית) של צ'פלין  מסייעת לו להימלט מהחיילים הבריונים, בסצינה סלפסטיק אופיינית לצ'פלין. לבסוף הוא נתפס והחיילים מנסים להוציא אותו להורג ולתלות אותו ברחוב. הוא ניצל ברגע האחרון, כיון שמפקד הגטו, שולץ, זכר שאותו ספר הציל את חייו במלחמת העולם הראשונה.

מצחיק ומריר כאחד.



בהמשך מואשם שולץ באהבת יתר ליהודים ונשלח עם ידידו הספר למחנה ריכוז, משם מצליחים השניים לברוח במדי צבא, בזכות דמיונו של היהודי להינקל. טומאניה פולשת לאוסטרליץ, והסרט מסתיים בנאום נשגב שנושא הספר היהודי המחופש בזכות השלום, האחווה והדמוקרטיה.



זהו הנאום:

I'm sorry but I don't want to be an Emperor - that's not my business - I don't want to rule or conquer anyone. I should like to help everyone if possible, Jew, gentile, black man, white. We all want to help one another, human beings are like that.
We all want to live by each other's happiness, not by each other's misery. We don't want to hate and despise one another. In this world there is room for everyone and the earth is rich and can provide for everyone.
The way of life can be free and beautiful.
But we have lost the way.
Greed has poisoned men's souls -
has barricaded the world with hate;
has goose-stepped us into misery and bloodshed.
We have developed speed but we have shut ourselves in:
machinery that gives abundance has left us in want.
Our knowledge has made us cynical,
our cleverness hard and unkind.
We think too much and feel too little:
More than machinery we need humanity;
More than cleverness we need kindness and gentleness.
Without these qualities, life will be violent and all will be lost.
The airplane and the radio have brought us closer together. The very nature of these inventions cries out for the goodness in men, cries out for universal brotherhood for the unity of us all. Even now my voice is reaching millions throughout the world, millions of despairing men, women and little children, victims of a system that makes men torture and imprison innocent people. To those who can hear me I say "Do not despair".
The misery that is now upon us is but the passing of greed, the bitterness of men who fear the way of human progress: the hate of men will pass and dictators die and the power they took from the people , will return to the people and so long as men die [now] liberty will never perish. . .
Soldiers - don't give yourselves to brutes, men who despise you and enslave you - who regiment your lives, tell you what to do, what to think and what to feel, who drill you, diet you, treat you as cattle, as cannon fodder.
Don't give yourselves to these unnatural men, machine men, with machine minds and machine hearts. You are not machines. You are not cattle. You are men. You have the love of humanity in your hearts. You don't hate - only the unloved hate. Only the unloved and the unnatural. Soldiers - don't fight for slavery, fight for liberty.
In the seventeenth chapter of Saint Luke it is written
"the kingdom of God is within man "
- not one man, nor a group of men - but in all men - in you, the people.
You the people have the power, the power to create machines, the power to create happiness. You the people have the power to make life free and beautiful, to make this life a wonderful adventure. Then in the name of democracy let's use that power - let us all unite. Let us fight for a new world, a decent world that will give men a chance to work, that will give you the future and old age and security. By the promise of these things, brutes have risen to power, but they lie. They do not fulfil their promise, they never will. Dictators free themselves but they enslave the people. Now let us fight to fulfil that promise. Let us fight to free the world, to do away with national barriers, do away with greed, with hate and intolerance. Let us fight for a world of reason, a world where science and progress will lead to all men's happiness.
Soldiers - in the name of democracy, let us all unite!
. . .
Look up! Look up! The clouds are lifting - the sun is breaking through. We are coming out of the darkness into the light. We are coming into a new world. A kind new world where men will rise above their hate and brutality.
The soul of man has been given wings - and at last he is beginning to fly. He is flying into the rainbow - into the light of hope - into the future, that glorious future that belongs to you, to me and to all of us. Look up. Look up

קטעים רבים מהסרט נחרטו בזיכרון הקולקטיבי. בקטע המפורסם ביותר רוקד הינטל עם הגלובוס עד שיוצא האוויר מן הבלון והוא מתפוצץ.



וגם הקטע המוטרף שבו מתחרים הינקל-היטלר ונפלוני-מוסוליני, שני הדיקטטורים בעלי האגו המנופח, למי יש כסא יותר גבוה. כנראה מכאן לקח דני אילון, סגן שר החוץ הגאון שלנו, את הרעיון להשפיל את השגריר הטורקי על ידי הושבתו נמוך יותר ממנו.

צורה לנו...



האם היטלר ראה את הסרט?

אגדות רבות יש סביב עניין זה. יש האומרים כי יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, המופיע בסרט בדמותו של שר הפנים גרביץ'  (Garbage; זבל), השיג עותק והיטלר צפה בו פעמיים. היטלר, שלא נודע כבעל חוש הומור, הורה  לאסור את הקרנת הסרט בכל מקום ובד בבד להפיץ את השמועה שצ'פלין הוא יהודי...

אגב, הוא לא היחידי ולא הראשון שחשב כך. כבר שלום עליכם נתן ביטוי לאמונה העממית במוצאו היהודי של צ'רלי צ'פלין.
הנה מה שמספר מוטל בן פייסי החזן:
מוטל בן פייסי החזן, תרגם אברהם יבין, הוצאת עם עובד, תש"ס, עמ' 280-279

היום מסכימים כל חוקרי צ'פלין שהוא לא היה יהודי.

מאמר מעניין בנושא זה - 'כי מזרע היהודים הוא...' - כתב יעקב הלחמי באתר 'בית הסרט העברי'.

ולסיום הנה מבחר פוסטרים בשפות שונות של 'הדיקטטור הגדול', לקוחים מכאן (יש שם עוד המון):

דנמרק
 
בלגיה

יום שישי, 11 במרץ 2011

גלגולו של ניגון: מה קרה לטיטינה לפני שפגשה את אפרים בפלשתינה, ואיך כל זה קשור לפורים?

____________________________________________________________________

גולשים יקרים,

אם הגעתם לכאן בוודאי תשמחו לדעת שפרק זה קיבל פנים חדשות בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

אתם מוזמנים לבקר בפרק האחד עשר של הבלוג 'שיר הוא לא רק מילים' ושם תמצאו מידע נוסף על הספר ועל השיר.

____________________________________________________________________

א. טיטינה ואפרים: 'תל אביב הקטנה' (1959)

נתחיל מהסוף. רבים מכירים את השיר 'טיטינה ואפרים' ומזהים אותו עם שירי החלוצים, מייסדיה של תל אביב. אך שיר זה – עם כל חנו הארץ-ישראלי והתל אביבי – מעולם לא הושר על ידם. הוא עבר גלגולים רבים, הרחק מחולות הזהב, ואין כמותו לקדם את פני חג פורים.

את מילותיו של השיר חיבר חיים חפר בשנת 1959 (היא שנת היובל לייסוד תל-אביב), לכבוד המופע המוסיקלי 'תל אביב הקטנה', שאותו כתב וערך יחד עם שותפו דן בן-אמוץ.


המופע, בבימויו של שמואל בונים ובכיכובם של יוסי בנאי, יונה עטרי ואלברט (אבנר) חזקיהו, הועלה בהצלחה גדולה. תחילה עלה המופע בכל ערב במועדון 'תל אביב הקטנה', שייסדו חפר ובן אמוץ בגני התערוכה במסגרת 'תערוכת יובל תל אביב' (יולי-אוקטובר 1959), ומשנת 1961, ובהרכב אחר, גם בהצגות סדירות בתיאטרון החמאם.

מהצגה זו זכורים שירים רבים, כמו 'בחולות', 'שני בנאים פה אנו', וכמובן 'זה לא יחזור' ('רק זיכרונות כאן מהלכים על בהונות, עבר זמנה של תל אביב הקטנטנה'). אך כאמור רוב השירים הללו לא היו שירי חלוצים אותנטיים אלא תרגומים או עיבודים מאוחרים שהכין חיים חפר משירים רוסיים, צרפתיים, סקוטיים ואפילו טורקיים...


ובכן, חפר חיבר פזמון סאטירי על זוג חלוצים: טיטינה, שרוצה לעזוב את פלשתינה שיש בה רק בדואים וחול, ואפרים, בן-זוגה החלוץ, שאינו מבין מה רע בתל אביב ('תקחי דוגמה מצינה, אשתו של  דיזנגוף', הוא אומר לה). לימים שניהם התברגנו – הם עדיין בפלשתינה, אבל כבר יש להם אמבטיה עם חרסינה...


חיים חפר, מלים לַמנגינות, עמיקם, 1961, עמ' 67-66; ציורים: אריה נבון

כאן אפשר לשמוע את יונה עטרי ואבנר חזקיהו, ששרו את השיר במופע המקורי של 'תל אביב הקטנה':




וזו היא 'צינה, אישתו של דיזינגוף'

ב. המקור הצרפתי: 'אני מחפש את טיטין' (1917)

כרזה משנת 1922

הגרסה המקורית של השיר, שנקרא בצרפתית 'אני מחפש את טיטין' (Je cherche après Titine), פורסמה בשנת 1917 וזכתה לפופולריות עצומה. הפזמון נכתב על ידי מרסל ברטל (Marcel Bertal) ולואי מובון Louis Maubon)), והולחן על ידי ליאו דנידרף (Léo Daniderff, 1943-1878).

השם טיטין הוא כמובן צרפתי – הקטנה של מרטין או קלמנטין – ולא קשור לטטיאנה הרוסית...

כאן השיר בביצועו של הזמר האגדי איב מונטאן:



וכאן בביצוע אופראי של זמרת הסופרן כריסטינה פסטורלו:



והנה המילים בצרפתית:
Verse: Je vous d’mand’ pardon messieurs dames,
D’avoir l’air inquiet et confus,
C’est que j’ai perdu, ah! quel drame,
La chose â quoi je tenais l’plus!
C’n’est pas un collier non mon ange! Ni des bijoux, ni ma vertu,
Car ca encoryen a d’re change, C’est Titin’ don’t j’étais l’Jasus!..
Titin’ c’êtait tout mon trésor!
Où qu’t’es ty? ma Titine en or?

Chorus: Je cherche après Titine, Titine, Titine!
Je cherche après Titine, Et ne la trouve pas.
Je cherche après Titine! Titine, Titine!
Je cherche après Titine, Et ne la trouve pas.
Ah! Maman!  Ah! Papa!

ג. התרגום לאנגלית (1925): פלשתינה כבר בפנים...

תוך זמן קצר תורגם השיר גם לאנגלית תחת השם טיטינה (Titina). 

מחברי המילים החדשות היו ויליאם קרי דונקן ( (William Cary Duncanוג'ק מהוני ( .(Jack Mahone

השיר באנגלית התפרסם בזכות הזמר האמריקני (ממוצא אירי) בילי מורייBilly Murray  (1954-1877).


הנה הקלטה שלו משנת 1925.



המעניין הוא ש'פלשתינה' – שמתחרזת כה יפה עם טיטינה – חדרה כבר לפזמון של הגרסה האנגלית!

הנה המילים:
Verse: I've always been a restless rover, in search of femininity
I've met the pretty girls all over, but only one appealed to me
My loving heart I gayly tossed her, this Spanish kid in old Madrid
She captured me and then I lost her, and ever since I'm off my lid
 I never will forget her face
I'm searching for her ev'ry place

Chorus: I'm looking for Titina, Titina, my Titina
I've searched from Palistina, to London and Peru
I'll die without Titina
I can't eat my farina
I don't want Rose or Lena
 Titina I want you
Ah! Mama!  Ah! Papa

ד. צ'רלי צ'פלין ב'זמנים מודרניים' (1936)



עיקר פרסומו של השיר בא לו הודות לצ'רלי צ'פלין (1977-1889) הגדול, שבשנת 1936 שילב אותו בקטע גאוני במיוחד בסרט המופת 'זמנים מודרניים' (Modern Times).

לקראת סוף הסרט נאלץ הגיבור (צ'פלין) להופיע על הבמה, לרקוד ולשיר. אך אבוי, הוא שכח את המילים ולצלילי 'טיטינה' שלנו הוא מאלתר מילות ג'יבריש שלא קיימות באף שפה. קטע זה התפרסם לא רק בביצוע המיוחד במינו, אלא משום שזו היתה הפעם הראשונה שבה הדמות של 'צ'רלי צ'פלין' דיברה בסרט...

בסרטון הזה נרשמו גם המילים המוזרות שצ'פלין המציא:



ה. 'פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ': המטאטא (1937)

ומכאן חזרה אלינו.

גלגולו הראשון של השיר בעברית היה בתיאטרון הסאטירי 'המטאטא'.

בשנת 1937, שנה לאחר 'זמנים מודרניים', חיבר נתן אלתרמן גרסה היתולית של השיר עבור מסיבת פורים של 'המטאטא'. הוא קרא לה 'פורים פורימטו' – בוודאי בהשפעת הג'יבריש של צ'פלין – ובה לגלג על שלטון המנדט הבריטי, על המסים (מס המים ומס הילד), ועל הביורוקרטיה.



הנה מילות השיר כפי שמופיעות באתר 'זמרשת'. טיטינה מופיעה כאן בבית השלישי.

זֶה פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ,
תֵּאָטְרוֹ-מַטְאֲטָא-טוֹ,בָּחוּר אֶ בַּחוּרָה-טוֹ,
אָלֶגְרוֹ, נְשִׁיקָה-טוֹ.

פזמון חוזר: הוֹ, הוֹ, הוֹ, הוֹ
טָרָרָם-פָּם-פָּם
הוֹ, הוֹ.

אַרְצֵנוּ מְסֻדֶּרֶת,
הַדְּבַשׁ הוּא בַּכַּוֶּרֶת,
הַיַּיִן הוּא בַּיֶּקֶב,
הַשֵּׂכֶל הוּא בַּיֶּקֶה...

טִיטִינָה, הוֹ, טִיטִינָה,
מֶמְשֶׁלֶת פָּלֶשְׂתִּינָא,
מָתַי אוֹתָךְ אָבִינָה?
טִיטִינָה, הוֹ, טִיטִינָה.

יָפֶה הוּא עוֹלָמֵנוּ,
רַבִּים הֵם גּוֹלָמֵינוּ;
עַל רֹאשׁ כָּל וָ"ו יֵשׁ חֹלֶם,
בְּכָל סִיעָה יֵשׁ גֹּלֶם.

יוֹצֵא אֲנִי הַיָּמָה
לִמְצֹא קְצָת עֹנֶג שָׁמָּה;
צוֹעֵק אֵלַי רֶבּ חַיִּים:
"שַׁלֵּם אֶת מַס הַמַּיִם"!

אֶל בַּחוּרָה פּוֹרַחַת
אֲנִי נִגָּשׁ בְּנַחַת;
אִמָּהּ מִיָּד נִבְהֶלֶת:
"שַׁלֵּם אֶת מַס הַיֶּלֶד"!

גְּבִרְתִּי שֶׁלִּי נִכְבֶּדֶת,
הַנֶּפֶשׁ בִּי רוֹעֶדֶת.
מֵרֹב מִסִּים, רֵגִינָה,
כּוֹאֵב לִי בַּטִּיטִינָה.

בְּמוֹסְדוֹתֵינוּ סֵדֶר
כְּמוֹ בִּזְנַב הָעֵדֶר;
רִשְׁיוֹן קָטָן חָפַצְתִּי
שְׁנָתַיִם הִתְרוֹצַצְתִּי:

אוֹתִי אָדוֹן אַרְנוֹנִי
שׁוֹלֵחַ אֶל חַרְבּוֹנִי,
חַרְבּוֹנִי אֶל עֶפְרוֹנִי,
עֶפְרוֹנִי אֶל זִמְרוֹנִי,

זִמְרוֹנִי אֶל יַרְקוֹנִי,
יַרְקוֹנִי אֶל יַרְדֵּנִי,
סוֹף-סוֹף אָדוֹן יַרְדֵּנִי
אוֹמֵר לִי: "יִשָּׁקֵנִי"!

זֶה פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ,
תֵּאָטְרוֹ-מַטְאֲטָא-טוֹ,בָּחוּר אֶ בַּחוּרָה-טוֹ,
אָלֶגְרוֹ, נְשִׁיקָה-טוֹ.
הזמרים הם אדיר מור וניר שיבר.



ו. למי יש שפם יותר גדול? הגרסה בפולנית


ב-1939 הועבר השיר גם לפולנית, הוא שולב בקברט מוסיקלי ונקרא 'Wąsik, ach ten wąsik' (הו, איזה שפם!)
השיר דן בשאלה המכרעת: השפם של מי מצחיק יותר – של צ'רלי צ'פלין או של אדולף היטלר...
הנה הביצוע המקורי של הזמר הפולני לודוויג סומפולינסקי (Ludwik Sempoliński). סומפולינסקי (1981-1899) היה אחד משחקני הקולנוע האהובים בפולין. יש אומרים כי את המילים של השיר כתב לא אחר מאשר המשורר הפולני-היהודי הנודע יוליאן טובים.



ז. גרסה ביידיש  מי יודע?

ולסיום, מכתבו של דן בן-עמוס מאוניברסיטת פנסילבניה (Penn) שבפילדלפיה, שהעיר על גרסה עלומה ביידיש של שיר זה:

You are probably familiar with the song "Titina o' Titina /nisa le-Palestina" that is sung on the record (now CD) Hayu Zemanim . You
probably also know that this song was taken from Charlie Chaplin's movie "Modern Times" which he concludes with a wonderful scene singing this song. (If this part is unknown to you it is worth while renting the DVD of the movie and watch it). What I did not know, and learned only last week, that Charlie Chaplin himself got the song from an Yiddish song.  At Penn we have one of the best archives of Yiddish  and Jewish songs. It was donated to the university by Bob and Molly Freedman who collected these songs and organized them into a researchable archive. For the conclusion of my class on "Jewish Folklore" I asked them to make a presentation on their archive, and their assistant known as R. A. Freedman prepared a 15 minutes presentation of the history of this song.  Please ask your experts on songs in Israel. If the Yiddish history of Chaplin's song is a well known fact, than I have just displayed my ignorance, but if it is not, you may have an interesting segment in which the two "mayvins" can collaborate
וכל היודע פרטים נוספים על הגרסה ביידיש מוזמן להגיב למטה.

(תודה לעלי כהן מקופנהגן על הרעיון)


ח. בעלי התוספות

אלכס נקריאקוב שלח לי את הביצוע המשונה הזה – אמנית יפנית (כנראה) מנגנת את טיטינה על... באבושקה!