האם באמת אנשים דתיים יותר שמנים מחילוניים?
תחושת הבטן הזאת (אם מותר להשתמש בדימוי זה) מקבלת עתה אישוש מדעי - הדתיים (יהודים, נוצרים, מוסלמים, הינדים ובעיקר פגאנים) שמנים יותר.
חוקרים באוניברסיטת נורת'ווסטרן שערכו מחקר על השמנת יתר מצאו כי צעירים הנוהגים להשתתף בטקסים דתיים - בכנסיות, בתי כנסת ושאר אתרי קודש - נוטים להשמנת יתר בגיל הביניים מאשר אלה שאינם דתיים.
אבל למה?
גם החוקרים אינם מציעים תשובה. הם מסתפקים בעובדות (הדתיים שמנים יותר) ומציעים למוסדות הדת לפתח תוכניות גמילה והרזיה.
ובמילים אחרות: הפסיקו לאכול קוגל או צ'ולנט בקידוש של שבת (שכן בינינו, מלחם הקודש שטועמים בכנסיות קשה מאוד להשמין)!
(תודה לגרשון בקון)
בכנסיות מגישים צ'ולנט? כדי להעלות את זכרה של רוח הקודש?
השבמחקכתבת פעם על מקור המילה טשולנט?
מי שאוכל צ'ולנט - במיוחד עם שעועית - רוח הקודש יוצאת ממנו בקול נפץ עז, וד"ל.
השבמחקלא כתבתי על מאכל אלים זה, ואני מוכן לארח אותך בבלוגי.
בדיחה פולקלוריסטית נאמרה פעם, על יהודי שנכנס לבית הכנסת במנחה של שבת, כשהוא מפיח בקול רם ובריח כלל לא נעים, ומשהעירו לו על כך הוא השיב, "אכלתי ארבעים מנות טשולנט והבטחתי לפרסם....
מחקהאם יתכן שאותם תכונות אופי שהופכות אדם למאמין גם הופכות אותו לשמן?
השבמחקשמנים ושמנות נוטים להיות פחות חכמים. רוב מוחלט של הדתיות והחרדיות הן שמנות וזו ראיה לעיוות המוחלט שהן חיות בו. גוף האישה מטבעו הוא רזה. ככל שנשים יותר שמנות כך הן רחוקות יותר מנשיותן וטבען (סטטיסטית). חיזוק נוסף לכך הוא שלנשים שמנות יש טסטוסטרון גבוה יותר .
מחק