יום שישי, 4 במרץ 2011

גלגולו של ניגון: 'נעורי זהב'

פרטיזניות אוקראיניות, 1940 (מקור: ויקיפדיה)

שיר רוסי מוכר ואהוב הוא 'נעורי זהב' בביצוע מקהלת הגבעטרון. את מילותיו של של השיר חיברה – לא תרגמה! – עידית חכמוביץ' מקיבוץ יגור.




ברוסית נקרא השיר 'סמוגליאנקה מולדבנקה' Смуглянка-молдaванка), כלומר הנערה השזופה ממולדבנקה, והוא שיר אהבה לפרטיזנית ברונטית (למיטב הבנתי, לא מדובר במולדובה הארץ, אלא במולדבנקה, שכונת עוני ופשע ידועה באודסה שהונצחה בין השאר גם בסיפוריו של איסאק באבל – אבל אולי אני טועה, ואשמח אם יתקנו אותי).
________________________________________________________________

אכן טעיתי, ותיקנו אותי!

גרימי גלעד מעין גדי כתב לי:

על השחמחמונת המולדבית - תנוח עליך דעתך. ברובע מולדובנקה שבאודיסה לא תראה בחורה בוצרת ענבים כשתסתכל מעבר לגדר, ובחורה משם לא תצטרף לפרטיזנים.
וגם ד"ר ולדימיר לוין:
עכשיו קראתי את הטקסט המלא ברוסית -שם מדובר בבחורה מולדבית ואין שום רמז למולדבנקה אודסאית. Молдаванка - זו רק מולדבית,לו היתה מהשכונה - היה שֵׁם תואר אחר. כינוי השכונה לא יכול להיות גם כינוי לתושביה.דרך אגב, היא לא ברונטית, כמו שכתוב אצלך במקום אחד (כלומר גם ברונטית בוודאי), אלא יש לה עור שחמחם (מולדבים הם יותר כהים מהרוסים והאוקראינים). נשארת השאלה, למה שיר על הפרטיזנים נכתב ב-1940, לפני המלחמה? בנוסף, לא ידוע לי על תנועה פרטיזנית במולדביה בשנות מלחמת העולם השנייה. אבל ויקיפדיה ברוסית מסבירה זאת: השיר נכתב ב-1940 כחלק מהסוויטה המוקדשת לגריגורי קוטובסקי, הפרטיזן הידוע של מלחמת האזרחים בדרום אוקראינה, אך לא בוצע עד 1944. אם השיר מוקדש לפרטיזנים של קוטובסקי, אז הכל ברור מאוד וגם הבחורה המולדבית. הענבים מאפיינים את מולדביה (אם כי אני לא אוהב את היין המולדבי) ולא את שכונת מולדבנקה העירונית.
וגם ד"ר זאב גייזל:

1.   מולדובה (או מולדביה) היא חלק היסטורי של רומניה, עם ספציפיות מזערית. מולדובים - שם לרומנים מזרחיים. כאשר ב-1940 בריה"מ כבשה את רומניה המזרחית (במסגרת מסמך ההבנות עם הנאצים על "אזורי ההשפעה" באירופה – ספח להסכם מולוטוב-ריבנטרופ) – היא המציאה "רפובליקה חדשה" (לפני כן היה מחוז מולדובי בתוך אוקראינה).

2.   היסטורית ברוסית יש שתי מילים: МОЛДОВАНКА  ו-МОЛДАВАНКА (הוספתי את הקו התחתון תחת האותיות השונות). משמעות הראשונה היא אישה מהמוצא המולדובי, השנייה – שכונה באודסה. למילים יש כתיב שונה, אך פונטית ברוסית הן נשמעות באופן זהה.


3.   בנוסף לכתיב התקני МОЛДОВАНКА  לפני כמה עשרות שנים אומץ לרוסית גם הכתיב הדיסימילטיבי ("המשובש", אם תרצה) МОЛДАВАНКА. נכון להיום כתיב זה קיים ברוסית כשווה

זכויות, למרות שהמולדובים לא מרוצים מכך – אך מי שואל אותם בכלל?

4.   השכונה האודסאית קיבלה שם МОЛДАВАНКА שפירושו (ממש בערך) "מולדובה הקטנה" או "משהו בנוסח מולדובה" בגלל תושביה הראשונים שהיו יוצאי מולדובה במאה ה-19 (אזכיר – באותה תקופה מולדובה הייתה מושג גיאוגרפי ולא לאומי). אגב: אני שמח כי ריככת את הגדרת אופיה של השכונה, אך עדיין – היא בפירוש לא הייתה שכונת הפשע, למרות הרושם שיכול להיווצר מסיפורי בבל. שכונת עוני – כן, כי רוב יהודי אודסה היו עניים (אך לא פושעים). מה שנכון – יצחק בבל הנציח אותה בסיפוריו, אך אנא: חדל מלערבב בין הספרות לחיים.


5.   כאשר כבשה (או שיחררה, כמו שהסבירו קומוניסטים ברחבי העולם) בריה"מ שטחים במזרח אירופה (במקביל ובהסכמה עם הכיבוש הנאצי) – היה צורך לתת לא רק שמות אלא גם "משמעות סובייטית" לאתנוגרפיה החדשה. אפוא – נולדה לא רק מדינה ששמה "מולדובה" אלא גם העם המולדובי. אחד הקוריוזים הקשורים בכך הוא... העברת הכתיבה במולדובה לא"ב קירילי (מהכתב הלטיני, כמובן) – מה שיצר כביכול שפה חדשה – "מולדובית" (לדעתי הסיפור מזכיר משהו ממקומותינו, אם כי היוזמה באה מכיוון הפוך).


6.   בנוסף – היה צריך להמציא את הפולקלור המולדובי (השונה מהרומני) וכו'. לא קל היה לעשות זאת – הרי לא היו סופרים או משוררים וכו' באזור הזה שרובו כפרי (עוד קוריוז אחד: הופיע באינטרנט האתר ששמו "סופרים מולדוביים"; לפי החישוה שלי – 80% מהשמות שיש ברשימה הנם... יהודים; ע"מ לאזן את רושם – הוסיפו לרשימה כל סופר רומני שאי פעם ביקר במולדובה). אחד מההישגים הבולטים במסלול הזה, לדעתי, הוא השיר שבנדון.


7.   השיר אכן נכתב בשנת 1940, לפני המלחמה. לא היו פרטיזנים מולדוביים (כתופעה – אני לא מדבר על בודדים) לא בימי המלחמה, ולא במהלכה. אבל... "פוליטאופרבלניה" (ההנהגה הפוליטית) של פיקוד אזור קייב הזמינה אצל נוביקוב ושבדוב (יש שמועות כי האחרון, יעקוב זכרוביץ' שבדוב, היה ממשפחת המתנצרים או מתייהדים – משהו כזה) שירים על פרטיזנים מולדוביים בלי להסביר על מי בעצם מדובר – או שעל הפרטיזנים האדומים מימי מלחמת האזרחים, או – על אלו שכאילו השתתפו בשחרור מולדתם (ולא הטנקים הסובייטיים) מהעול הרומני. המלחין והמשורר אכן יצרו סדרה בת 7 שירים, אחד מהם – "סמוגליאנקה" שלנו.


8.   וכאן – הנקודה הפיקנטית. מתחילת המלחמה עד שנת 1944 השיר לא בוצע, כי ... לא היה שיר הרואי, אלא שיר אהבה. אך הזמנים נשתנו, ובשנת 1944 פנו שוב למשורר – הוא אולי טיפה שינה משהו (לא הצלחתי להשיג את הביצוע המקורי), והשיר בוצע כאילו על המלחמה ההיא (סיפור דומה קרה עם שירים נוספים, ביניהם – "קומי, ארץ ענקית!" הגאונית).


יאקוב שבדוב (1985-1905)
והולחן על ידי אנטולי (טוליה) נוביקוב (Анатолий Новиков).

אנטולי נוביקוב (1984-1896)

באתר זמרשת מספר אורי יעקובוביץ':
השיר המקורי נקרא 'שזופונת' (סמוגליאנקה) והוא אחד משיריה המפורסמים של 'מקהלת הצבא האדום', השיר הרוסי חובר כבר ב-1940 על פי הזמנה של אנסמבל של האזור הצבאי המיוחד של קייב, אולם הוא לא בוצע בשנים שלפני כניסת בריה"מ למלחמה. בשנת 1943 החליט המלחין להציג את השיר לרדיו, אך הוא נפסל בתואנה שלא הגיוני שיושר שיר על אהבה, פגישה, פרידה ומולדובנית שזופונת, בעוד שכעת מתנהלת מלחמה קשה, ועוד טענו שנוביקוב הנו מחבר של שירים הרואיים. ב- 1944 כלל אלכסנדר אלכסנדרוב את השיר בקונצרט של מקהלת הצבא האדום. השיר זכה לתשואות רבות והמקהלה שרה אותו כהדרן שלוש פעמים. המסקרן הוא שהקונצרט הזה שודר ברדיו – אותו רדיו שפסל בזמנו את השיר... עד מהרה נכלל השיר ברפרטואר של מקהלות צבאיות רבות. הוא היה אהוב על הלוחמים וליווה אותם עד יום הניצחון. השיר זכה להכרה נרחבת ביותר במשך שנים ארוכות.

        יום של קיץ עם השחר
        הצצתי אל גן שכני
        מולדובנקה שחמחמונת
        שם בוצרת ענבים
        אז הסמקתי והחוורתי
        התחשק לאמר לה עוד
        בואי אל הנחל
        אור הבוקר שם נפגוש

                                   פזמון:
                              עץ תדהר, המסולסל ושנון עלים
                              התאהבתי, בפניך סמוק פנים
                              מתולתל הוא וירוק הוא
                              עץ תדהר המתולתל

מולדובאית שחמחמה
ענתה מיד בו במקום
פרטיזנית מולדובאית
כאן פלוגה נוסדה היום
את ביתם נטשו חבריא
את ביתם מכורתם
עדיהם הדרך
            אל היער הסבוך

                              פזמון:
                              עץ תדהר, המסולסל ושנון עלים
                              נפרדה על ידו כידידים
                              מתולתל הוא וירוק הוא
                              עץ תדהר המתולתל


ובשביל עדי היער
היא הלכה השחמחמה
ובזאת עלבון ראיתי
לא לקחה אותי עמה
בלילות רבות חשבתי
על מולדבית שחמחמה
ואת השחמחמונת
שוב פגשתי בפלוגה

                                      פזמון:
                              עץ תדהר, המסולסל ושנון עלים
                              בוא העלם אהובי עול הימים
                              מתולתל הוא וירוק הוא
                              עץ תדהר המתולתל

ב-1973 שולב שיר זה בסרט סובייטי ושמו 'רק קשישים יוצאים למלחמה' В бой идут одни старики)).

כאן, הביצוע המקורי בסרט הסובייטי (מיד בתחילת הסרט):


 
כאן בביצוע, 'כמו שצריך', של מקהלת הצבא האדום



כאן בהופעה מלוקקת בכיכר האדומה של זמר הטנור הרוסי המפורסם ניקולאי בסקוב.




כאן שר זמר עם קביים בתחרות 'כוכב נולד' של מונגוליה (!)




כאן ב'פלאש-מוב' חביב בחנות כל-בו ברוסיה:




ולבסוף, כאן הפכו 'נעורי זהב' של הגבעטרון לריקוד עם עברי:


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.