סיפורי מצבות: נספה בים עתלית

חורבות מצודת עתלית, צילום אוויר: זולטן קלוגר, 1938-1937 (ויקיפדיה)

לפני שלוש שנים העביר לי ישראל ויסלר, הלא הוא פוצ'ו, צילום מצבה, וכתב: 

ביקרתי אצל סבא שלי בבית הקברות בנחלת יצחק ונתקלתי במצבה מאוד מסקרנת. אולי אתה תדע למצוא את הסיפור מאחוריה? על המצבה כתוב: 'הבחור שמואל גלוז, עתונאי אוהב עמו וארצו, נספה בשנת כ"ו לימיו בים עטלית (הטעות במקור) במילוי תפקידו העיתונאי והציבורי, ביום כ"ו תמוז תש"א'.

התדע מיהו שמואל גלוּז? שאל אותי הפלמ"חניק הוותיק, שחוגג היום (1 בפברואר) את יום הולדתו ה-92 (מזל טוב!!!).

'אין תעלומה שאין לה פותר', השבתי. 'אם מצאו את הילקוט שנסחב מן המורה שמילקיהו, מה הבעיה למצוא את שמואל גלוז?'. 

המצבה אכן מעניינת ומסתורית, אבל לא מדובר בפלמ"ח ולא במעפילים.

'ואני הייתי בטוח שאם הוא טבע ב"תפקידו העיתונאי" זה בטח כיסוי קרבי של העלאת מעפילים', ענה לי פוצ'ו באכזבה. 'אני והדמיון שלי... אבל תודה שהזכרת לי שיש עוד מישהו שזוכר את הילקוט של שמילקיהו'.

צילום: פוצ'ו

הנה אפוא המצבה וסיפורה, ונתחיל עם הכיתוב, שהוא אכן לא שגרתי. השורות הראשונות הן אקרוסטיכון 'שמואל גלוּז':

שקעה שמש חייך בעצם היום

מות אדם לך בין משברי הים

ולבך הרגש לב תוסס וחם

אך שוא נאבק בזרועות התהום

לסלעים האלה נכספת מאז

גלי ים אלה דובבוך בחלום

לכם נקדישה כל רטט ורז

וחי ישראל לא נזוז מפה

זנק הנחשול ויטרוף את טרפו

הבחור שמואל גלוז ב"ר אברהם יעקב

עתונאי אוהב עמו וארצו

נספה בדמי ימיו בשנת כ"ו לימיו

בים עטלית במלוי תפקידו העתונאי והצבורי

ביום כ"ו תמוז תש"א

והובא לקברות ביום ג' מנ'[חם] אב תש"א

תנצב"ה

פתרון המצבה פשוט מאוד לכל מי שמכיר את אתר 'עתונות יהודית היסטורית'. בכמה לחיצות מקלדת הגעתי אל הידיעה הזו, שנדפסה בעיתון דבר, מיום 23 ביולי 1941 (כ"ח בתמוז תש"א):

מתברר שבאותו יום מר ונמהר ערך איגוד הימייה החבל הימי לישראל (חי"ל) שייט הסברה לכמה עיתונאים, וגלוז בתוכם. הם יצאו בשעת צהריים בסירת מפרש מן הנמל הישן של עתלית (הכתיב 'עטלית' רווח גם הוא באותה תקופה ואין זו טעות), וביקרו במבצר הצלבני שבמקום (מה שאנחנו לא יכולים לעשות כבר עשרות שנים, משום שזהו שטח צבאי סגור). אחר כך הם ביקרו דייגים בקיבוץ עין הים הסמוך (קיבוץ שננטש ב-1950 ולא קיים עוד) וקבוצת גורדוניה-מעפילים (לימים קיבוץ נווה ים). אחר כך ביקשו להפליג דרומה, אך גלי הים הסוער שברו את תורן הספינה שהתהפכה. יהודים וערבים תושבי המקום ניסו להציל את הטובעים – כולם נמשו מהמים בחיים, פרט לאחד, העיתונאי שמואל גלוז, בן ה-26, שגופתו לא נמצאה.

דיווח מפורט נמסר גם בעיתון הבוקר מאותו יום:

גופתו של גלוז נמצאה ביום שישי, כמה ימים אחרי הטביעה, וביום 27 ביולי (ג' באב) הובאה לקבורה בנחלת יצחק.

גלוּז, שנולד ברובנה (אז ברוסיה) בשנת 1915, עלה לארץ ב-1935. הוא עבד כעיתונאי בדואר היום וב-Palestine Post, ופרסם מאמרים על החיים בארץ ישראל בעיתונות יידיש בפולין (אונזער עקספּרעס, די ייִדישע שטימע ועוד). הוא לא היה נשוי, כפי שמעיד תוארו 'הבחור', ולא השאיר אחריו שם ושארית.

סדנא דארעא חד הוא! בדיווח על לווייתו של גלוז, שנדפס בעיתון הבוקר (28 ביולי 1941), לא התאפק כותב הסקירה ודרש הקמת ועדת חקירה!