 |
| מרדכי רוזמן, 'הציוני הקנאי', נגרר מהאונייה 'אקסודוס' על ידי חיילים בריטים ('השומר הצעיר', 10, מינכן, אוקטובר 1947) |
הרשימה לזכרו של מרדכי רוזמן, שפורסמה בשבוע שעבר ועסקה באוניית המעפילים 'אקסודוס', עוררה תגובות וכמה מהן בחרתי להביא בפניכם.
א. עוד על מרדכי רוזמן
איתמר וכסלר מצא בארכיונו כמה פרסומים נדירים שהוציאו אנשי 'השומר הצעיר' במינכן 1947.
להנהגת התנועה לא היה ספק שרוזמן הוא הגיבור האמיתי:
 |
| מברק עידוד ממאיר יערי שבשוויץ, ומכתבו של מרדכי רוזמן ממינכן |
 |
| מכתב שהפיץ רוזמן לחברי השומר הצעיר בשלוש אוניות הגירוש (המצפה, מינכן, אוקטובר 1947) |
ב. תעודת מעפיל
צבי רוזנפלד שלח לי סריקה של תעודה שקיבל אחיו בנימין ז"ל, שהיה אז בן 16, במחנה הגירוש פפנדורף שבגרמניה.
ג. דרישת שלום מאקסודוס
 |
| מפת ארץ ישראל, והספינה 'אקסודוס' גוששת לחופיה. בתמונה: מרים שטרנברג (וכסלר) פוטומונטאז', מחנה הגירש פפנדורף, 1947 |
ד. ציורים מאוניית הגירוש 'אמפייר ריוול'
כתב יעקב וימן, שאמו אולגה גנץ (לימים כרמלה וימן) הייתה על 'אמפייר ריוול', אחת משלוש אניות הגירוש לנמל המבורג שבגרמניה (השתיים האחרות היו 'ראנימיד פארק' ו'אושן ויגור'):
את אמא שלי לא זכינו אחי ואני כמעט להכיר. היא נפטרה כאשר הייתי בן ארבע וחצי ואחי בן שבעה חודשים. ידעתי שהייתה על 'אקסודוס'. פעם אחת, כאשר טיילתי עם אבי ברחובות חיפה, הוא עצר ודיבר עם אדם שפגש במקרה ואחר כך אמר לי : 'זהו אייק [אהרונוביץ], והוא היה רב החובל של אקסודוס'. זהו. יותר מזה לא ידעתי. כמו כולם התרגשתי בסרט 'אקסודוס' של פרמינגר אבל יותר מכך, פרט לכמה ספרים שקראתי, לא ידעתי ולא היה לי את מי לשאול.
 |
| אולגה גנץ (1957-1923) |
בשנת 1994, כחלק מעבודת 'שורשים' של בתי, איתרנו חבר של אמא – שלמה בן-אמנון , שהיה יחד איתה במחנות, יחד איתה הפליג על 'אקסודוס', איתה גורש על סיפון ה'אמפייר רייוול' , יחד היו במחנה פפנדורף ולבסוף בקיבוץ דן. שלמה סיפר לנו את סיפורה של אמי.
אמי – כך סיפר – התנדבה לעבוד כעוזרת לרופא האונייה שנשלח על ידי הצלב האדום בשוויץ. לראשונה שמעתי ממנו על פרשת החבלה באנייה. הוא הדגיש כי חלק ממטען החבלה הועבר לאונייה, ובתוך האנייה, על ידי אמי, היות וכעוזרת הרופא היה לה חופש תנועה מוחלט בין הסיפונים. עוד הוסיף שלמה, כי הסיפור מופיע בספרו של ז'אק דרוז'י 'פרשת אקסודוס באור חדש', שראה אור בעברית ב-1971. ואכן, בספר זה, המבוסס בחלקו על יומנו של רופא האונייה ד"ר מישל דורה, מצאתי קטעים אחדים המספרים על אמי. בין השאר נכתב שם:
בעיה אחרת : כיצד יובא החומר לאנייה ? ... למחרת מצא בשלוש חבילות, המסומנות באותיות עבריות הפוכות, לבני נשים המלאים קמח משונה. מכיוון שלא ידע מהו קמח זה, הטמין אותו לפי שעה בארון בגדים, בסמוך למרפאה ... בבואו לחפש מצליחות שתי אחיות צעירות, הנמצאות כאן לא במקרה, להסיח את דעתו על נקלה ... החולה ירדה אל הספינה, כשגזרתה שופעת קצת יותר. אחת האחיות נושאת, בליווי חייל, תרופות לחולים שאין להם מקום בבית-החולים. בין התרופות נמצא הצרור השני.בשנת 2006 נסעתי לפגוש את ד"ר דורה בשוויץ, קשיש חביב בן כתשעים שכמעט ואינו זוכר ומדבר. מאשתו, אנט, קיבלתי מספר רישומים שצייר על האונייה, העתק הדו"ח שהעביר למשרדי הצלב האדום עם סיום משימתו וקטעים מיומנו האישי. הנה הרישומים שעשה אז, ב-30 באוגוסט 1947:
 |
| ספינת הגירוש 'אושן ויגור' מבט מ'אמפייר ריוול' |
 |
| חדר הרופא ב'אמפייר ריוול' |
 |
| סיפון ה'אמפייר ריוול' |
 |
| משחתת בריטית מלווה את אוניות הגירוש |
ה. אקסודוס – הסרט
לאלי סַט מקיבוץ גדות הזכירה הרשימה, להבדיל, 'אקסודוס' אחר לגמרי – הסרט. קוראי הבלוג הוותיקים זוכרים אולי את רשימתו המשעשעת של דן אלמגור, שסיפר על צילומי שירת 'התקווה', שנערכו בשנת 1959 במגרש הרוסים בירושלים עבור הסרט.
בתמונה המקסימה שאלי שלח לי רואים את אוטו פרמינגר, הבמאי (במרכז התמונה), ואת פול ניומן, ארי בן-כנען האחד והיחיד (כורע בשורה הראשונה), כשהם מצולמים עם חיילים ששימשו כניצבים באחת הסצינות שצולמו בכפר כנא. החיילת החייכנית והנמוכה
עוד מישהו מזהה את עצמו או את חבריו?
רן אריאלי מיהר לשלוח לי זיהויים חלקיים של המצולמים:
החרה-החזיק אחריו אמנון לוין מקיבוץ חולתה, שלצערו פספס את מקומו בצילום ההיסטורי, אבל זיהה עוד כמה מבני המחזור. כתב אמנון:
הוספתי כאן זיהויים אחדים ותיקונים קלים לזיהוי ולאיתור של רני אריאלי. מכיוון שבסיפור גבורה עסקינן, ראוי להדגיש גם את העובדות הבאות: הגיבורות גויסו מהטירונות במחנה 80, הקרב הזה בכפר כנא היה הקרב הקשה ביותר של סיירת גולני באותה שנה... למזלנו. עוד על גיבורי התמונה – שני הלא-פלמ"חניקס בתמונה הם אוטו פרמינגר שהיה שואג 'cut!!! כל אימת שהבחין במישהו מחייך אל המצלמה, וגרשון ריבלין איש הקשר עם צה"ל.
