סיפורי רחובות: הטורים, רדב"ז ורידב"ז, נג'ארה ואייבשיץ

א. מהו ספר הטורים ומתי נכתב?

רחוב הטורים בירושלים נקרא על שם ספר ארבעה טורים שכתב החכם האשכנזי הדגול רבי יעקב בן אשר. בשנת 1304 גלה לספרד יחד עם אביו המפורסם רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש), ובה (בטולדו) חיבר במאה ה-14 ספר הלכתי חשוב, שהפך עד מהרה לאחד מספרי הפסיקה היסודיים של מה שמכונה 'הראשונים' (לצד הלכות רבי יצחק אלפסי [הרי"ף] ומשנה תורה לרמב"ם).

ספר הטורים נקרא כך משום שחולק לארבעה טורים, או כרכים, שכל אחד מהם עסק בתחום חיים אחר: 'אורח חיים' (חיי יומיום, תפילות, שבתות ומועדים), 'יורה דעה' (הלכות איסור והיתר, כגון שחיטה וכשרות), 'אבן העזר' (דיני אישות) ו'חושן משפט' (משפט אזרחי). אם השמות הללו מוכרים לכם, הרי זה בזכות הצלחתו המדהימה של ספר אחר: שלחן ערוך מאת רבי יוסף קארו, שנכתב במאה ה-16 בצפת והתבסס על אותה חלוקה שנוצרה לראשונה בספר הטורים.

שער חלק אורח חיים מספר הטורים, הנובר 1610 (Hebrew Books)

מה שמבחין בין מפעל הפסיקה של בעל הטורים לבין משנה תורה לרמב"ם, שקדם לו, הוא שבעל הטורים עסק אך ורק בהלכות מעשיות שניתן לקיימן, והתעלם לחלוטין מהלכות שאינן רלוונטיות לעולמם של יהודים בימיו. אין בו הלכות בית המקדש או קורבנות, אין בו דינים הקשורים בארץ ישראל ('מצוות התלויות בארץ'), וכמובן שאין בו הלכות מלכים או דיני משיח.

ברחוב יש שני שלטי הסבר שונים. הראשון נותן הסבר חסכני אך מדויק: 'על שם ספרו של רבי יעקב בן אשר'.

השלט השני מוזר ביותר ומנוסח ככתב חידה:

צילומים: מנחם רוזנברג

ראשית, ההסבר אינו נכון: כפי שהוסבר לעיל, ספר הטורים אינו מכיל את כל ההלכות, אלא רק את אלה הנוגעות 'לזמן הזה'. שנית, מה עם שם המחבר? לא מספיק חשוב?

אבל העיקר הוא, מי מן הקוראים החכמים של הבלוג, שלא לדבר על העוברים ושבים שיטרחו לקרוא את השלט, יידע לחשב במהירות מה הם תאריכי שנות חייו של בעל הטורים: ה"א-ל – ה"א-ק'? (התשובה הנכונה: 1339/40-1269/70).

אגב, גם ביפו יש רחוב על שם ספר זה. הוא נקרא בפשטות רחוב 'בעל הטורים', בלי כל הסבר.

צילום: דוד אסף

ב. הרדב"ז והרידב"ז

מבלבלים הראשי תיבות האלה...

יש רדב"ז (רבי דוד בן זמרא) ויש רידב"ז (הרב יעקב דוד וילובסקי). השילוט ברחוב רידב"ז בירושלים נושא את ההסבר על רדב"ז (ועל כך כבר כתבנו בשנה שעברה כאן).

הרידב"ז עם הסבר של הרדב"ז (צילום: אלי גורפינקל)

ומה קורה ברחוב רדב"ז? שם כבר יש שגיאה מסוג אחר.

התעתיק הלטיני הנכון הוא כמובן HARADBAZ, אך על השלט נכתב: HARDBAZ, הָרְדְבָּז...

הרדב"ז עם תעתיק לטיני משונה (צילום: חיים וקסמן)

ג. משורר דתי

צילום: איתמר לויתן

הפייטן רבי ישראל נג'ארה, (1625-1555 בערך), שנולד בצפת ומת בעזה (בעזה! הייתם מאמינים?), מוכר בבתים רבים בזכות המזמור לשבת 'יָה רִבּוֹן עָלַם'. ברחוב הנושא את שמו, בשכונת כרם התימנים בתל אביב, הוא מוגדר על השלט: 'משורר דתי'.

איזו הגדרה טפשית! שלא נחשוב בטעות שמדובר במשורר חילוני, חס וחלילה. רק להזכיר שמדובר במאה ה-17...

ספרו של נג'ארה 'זמירות ישראל' נדפס בצפת בשנת שמ"ז (1587)

ד. שנת תקר"ד

דיוקן המיוחס לרב יהונתן אייבשיץ (ויקיפדיה)

מתי מת הרב יהונתן אייבשיץ?

מי שיסמוך על שלט הרחוב בתל אביב יגלה שנה לא מוכרת בלוח השנה העברי: תקר"ד.

ברור שבמקור היה כתוב שם תקכ"ד (1764), אך מישהו או משהו 'גירד' את האות כ', וזה מה שיצא.

צילום: איתמר לויתן

סיפורי רחובות: קוצו של יוד, אוי לי מיוצ"רי, ראשון לציון מארש

א. הרדב"ז והרידב"ז

'קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוּא הֲרָגָנִי', כתב יל"ג בסוף שירו המפורסם. אפשר לומר זאת גם על שלט זה, שנמצא ברחוב הרידב"ז שבשכונת זכרון משה בירושלים. 

הרחוב נקרא הרידב"ז, אבל ההסבר מתייחס לרדב"ז... שני אישים שונים שחיו במאות אחרות ובמקומות אחרים.

צילום: אלי גורפינקל

הרדב"ז (בלי יוּד) הוא הרב דוד בן זמרא, שכנאמר בהסבר לשלט אכן חי בעיקר במצרים (אף כי בסוף ימיו גר בארץ ישראל). הוא נולד בספרד בשנת 1479, ובשל גירוש ספרד (1492) החל במסלול נדודים שהסתיים בשנת 1513 בקהיר. בזקנתו חזר לארץ וגר בירושלים ובצפת, שם גם מת ונקבר בשנת 1572.

שער החלק הראשון של שו"ת רדב"ז, סדילקוב 1836 (מורשת מכירות פומביות)

הרידב"ז (עם יוּד) הוא מישהו אחר לגמרי, למרות שגם הוא קשור לצפת.

זהו הרב יעקב דוד וילובסקי (1913-1845), יליד קוברין שבבלארוס, שגם הוא עבר מסלול מפותל (דרך שיקגו שבארה"ב) עד שהגיע לארץ ישראל בשנת 1905. הוא נפטר בצפת בראש השנה תרע"ד וכמו הרדב"ז נקבר גם הוא שם.

יעקב דוד וילובסקי (ויקיפדיה)

ב. אוי לי מיוצ"רי

יוסף צבי רימון (ויקיפדיה)

שלטי הרחוב התל-אביבי, הקרוי על שם המשורר הדתי ואיש העלייה השנייה יוסף צבי רימון (1958-1889), מספקים מידע מגוון על הדרך שבה נרשם שמו.

אינני יודע מי המציא את ראשי התיבות יוצ"ר, שכמדומני לא נהגו בחייו של רימון, ומדוע לא העניקו לרחוב את שמו המלא, אבל בין כך ובין כך הכיתוב 'היוצר' הוא מופרך במיוחד.

זאת ועוד, רימון, שעלה לארץ בשנת 1909, היה קרוב מאוד לרב אברהם יצחק קוק, רבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל, והושפע ממנו רבות. משום מה, מנסחי השלט העדיפו לציין דווקא את קרבתו ליוסף חיים ברנר ולאז"ר.

צילומים: איתמר לויתן

ג. הראשון לציון בראשון לציון

צילום: מנשה הס

הרב חיים דוד הלוי (ויקיפדיה)

ברחוב הרב חיים דוד הלוי שבשכונת פסגת זאב בירושלים יש שלט המסביר מיהו האיש שהרחוב נושא את שמו. אך אבוי, כיתוב מרושל יוצר בלבול.

הרב חיים דוד הלוי (1998-1924) לא היה אף פעם 'רב ראשי וראשון לציון', כפי שעשוי להשתמע מקריאה פשוטה של השלט. כלומר, הוא לא היה רב ראשי ספרדי שנשא בתואר 'הראשון לציון'.

אבל הוא כן היה רב בעיר ראשון לציון (1973-1951)...

בשנת 1973 מונה הלוי לכהונת רב ראשי ספרדי בתל אביב-יפו ובתפקיד זה שימש עד מותו. הוא היה דמות תורנית ידועה ואהובה, שעשה ספרים הרבה ולשון כתיבתו קלה ובהירה. הוא גם זכה בפרס ישראל לספרות תורנית (1997) ובהשקפותיו ההלכתיות והפוליטיות נחשב מתון ופתוח.

ספרו 'מקור חיים' אינו ספר בודד אלא שם לסדרת ספרים שונים פרי עטו, מקיצור הלכות שלחן ערוך ועד ספרי הלכה לחתן, לכלה ולמשפחה.

את השלט היה צריך לנסח בפשטות: 'רב ראשי בראשון לציון ובתל אביב-יפו'.