סיפורי רחובות: הטורים, רדב"ז ורידב"ז, נג'ארה ואייבשיץ

א. מהו ספר הטורים ומתי נכתב?

רחוב הטורים בירושלים נקרא על שם ספר ארבעה טורים שכתב החכם האשכנזי הדגול רבי יעקב בן אשר. בשנת 1304 גלה לספרד יחד עם אביו המפורסם רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש), ובה (בטולדו) חיבר במאה ה-14 ספר הלכתי חשוב, שהפך עד מהרה לאחד מספרי הפסיקה היסודיים של מה שמכונה 'הראשונים' (לצד הלכות רבי יצחק אלפסי [הרי"ף] ומשנה תורה לרמב"ם).

ספר הטורים נקרא כך משום שחולק לארבעה טורים, או כרכים, שכל אחד מהם עסק בתחום חיים אחר: 'אורח חיים' (חיי יומיום, תפילות, שבתות ומועדים), 'יורה דעה' (הלכות איסור והיתר, כגון שחיטה וכשרות), 'אבן העזר' (דיני אישות) ו'חושן משפט' (משפט אזרחי). אם השמות הללו מוכרים לכם, הרי זה בזכות הצלחתו המדהימה של ספר אחר: שלחן ערוך מאת רבי יוסף קארו, שנכתב במאה ה-16 בצפת והתבסס על אותה חלוקה שנוצרה לראשונה בספר הטורים.

שער חלק אורח חיים מספר הטורים, הנובר 1610 (Hebrew Books)

מה שמבחין בין מפעל הפסיקה של בעל הטורים לבין משנה תורה לרמב"ם, שקדם לו, הוא שבעל הטורים עסק אך ורק בהלכות מעשיות שניתן לקיימן, והתעלם לחלוטין מהלכות שאינן רלוונטיות לעולמם של יהודים בימיו. אין בו הלכות בית המקדש או קורבנות, אין בו דינים הקשורים בארץ ישראל ('מצוות התלויות בארץ'), וכמובן שאין בו הלכות מלכים או דיני משיח.

ברחוב יש שני שלטי הסבר שונים. הראשון נותן הסבר חסכני אך מדויק: 'על שם ספרו של רבי יעקב בן אשר'.

השלט השני מוזר ביותר ומנוסח ככתב חידה:

צילומים: מנחם רוזנברג

ראשית, ההסבר אינו נכון: כפי שהוסבר לעיל, ספר הטורים אינו מכיל את כל ההלכות, אלא רק את אלה הנוגעות 'לזמן הזה'. שנית, מה עם שם המחבר? לא מספיק חשוב?

אבל העיקר הוא, מי מן הקוראים החכמים של הבלוג, שלא לדבר על העוברים ושבים שיטרחו לקרוא את השלט, יידע לחשב במהירות מה הם תאריכי שנות חייו של בעל הטורים: ה"א-ל – ה"א-ק'? (התשובה הנכונה: 1339/40-1269/70).

אגב, גם ביפו יש רחוב על שם ספר זה. הוא נקרא בפשטות רחוב 'בעל הטורים', בלי כל הסבר.

צילום: דוד אסף

ב. הרדב"ז והרידב"ז

מבלבלים הראשי תיבות האלה...

יש רדב"ז (רבי דוד בן זמרא) ויש רידב"ז (הרב יעקב דוד וילובסקי). השילוט ברחוב רידב"ז בירושלים נושא את ההסבר על רדב"ז (ועל כך כבר כתבנו בשנה שעברה כאן).

הרידב"ז עם הסבר של הרדב"ז (צילום: אלי גורפינקל)

ומה קורה ברחוב רדב"ז? שם כבר יש שגיאה מסוג אחר.

התעתיק הלטיני הנכון הוא כמובן HARADBAZ, אך על השלט נכתב: HARDBAZ, הָרְדְבָּז...

הרדב"ז עם תעתיק לטיני משונה (צילום: חיים וקסמן)

ג. משורר דתי

צילום: איתמר לויתן

הפייטן רבי ישראל נג'ארה, (1625-1555 בערך), שנולד בצפת ומת בעזה (בעזה! הייתם מאמינים?), מוכר בבתים רבים בזכות המזמור לשבת 'יָה רִבּוֹן עָלַם'. ברחוב הנושא את שמו, בשכונת כרם התימנים בתל אביב, הוא מוגדר על השלט: 'משורר דתי'.

איזו הגדרה טפשית! שלא נחשוב בטעות שמדובר במשורר חילוני, חס וחלילה. רק להזכיר שמדובר במאה ה-17...

ספרו של נג'ארה 'זמירות ישראל' נדפס בצפת בשנת שמ"ז (1587)

ד. שנת תקר"ד

דיוקן המיוחס לרב יהונתן אייבשיץ (ויקיפדיה)

מתי מת הרב יהונתן אייבשיץ?

מי שיסמוך על שלט הרחוב בתל אביב יגלה שנה לא מוכרת בלוח השנה העברי: תקר"ד.

ברור שבמקור היה כתוב שם תקכ"ד (1764), אך מישהו או משהו 'גירד' את האות כ', וזה מה שיצא.

צילום: איתמר לויתן