יום רביעי, 8 באפריל 2020

בלה צ'או: משדות האורז באיטליה אל מוזיקת הכליזמרים והזמר העברי


מוקדש לתושבי איטליה, ספרד וניו יורק שנפגעו מנגיף קורונה יותר מכל הארצות האחרות

אל יאוש! בלה צ'או!

א. בית הנייר

השיר Bella Ciao (להתראות יפהפיה), מוכר למיליונים ברחבי העולם בזכות סדרת הטלוויזיה הספרדית הנהדרת La Casa de Papel, שנקראת בעברית: 'בית הנייר' (נטפליקס; 4 עונות; 2020-2017). לא ראיתם? אני ממליץ (לפחות על העונה הראשונה).

השיר האיטלקי המלהיב הזה, בעל הלחן המידבק, מלווה את מסע השוד של חבורת הגנבים הספרדית. הנה הוא בגרסת 'בית הנייר':



הסדרה 'בית הנייר' עוסקת אמנם בגנבים, ספק מתוחכמים ספק שלומיאלים, ובמעשי שוד ורצח, אבל מאחורי העלילה המותחת והמצחיקה מסתתרת גם אידאולוגיה 'רוּבִּין הוּדִית' שמאלנית, ואפילו אנרכיסטית. השימוש החוזר בשיר 'בלה צ'או', שה'פרופסור'  מנהיג החבורה  למד מאביו, שלחם בפשיסטים (ומעשי השוד ממוסדות המדינה הם מעין מילוי צוואתו), קושר את העלילה לעולמות התוכן של מאבק בקפיטליזם החזירי. זה נשמע קצת פשטני, אבל בסדרה זה עובד מצוין.

בעקבות ההצלחה המסחררת של 'בית הנייר' ירדו חוקרים וחובבים לעומקו של השיר וגילו את מקורותיו וגלגוליו: ראשיתו כשיר עַם איטלקי משלהי המאה ה-19, שמילותיו המקוריות עסקו בקשיי יומן של מנכשות העשבים בשדות האורז של עמק הפּוֹ בצפון איטליה. הגרסה המוקדמת נקראה Alla mattina appena alzata (קמתי מוקדם בבוקר) והגרסה המודפסת הראשונה שלה היא מ-1906:



לימים התגלגל שיר הפועלות  שאין בו מאומה על פרטיזנים, כיבוש או שחרור  לשיר הלכת האנטי-פשיסטי המוכר, שהושר, כך נטען, בקרב לוחמי חופש איטלקים שנאבקו בשלטונו של מוסוליני בשנים 1945-1943. אלא שרוב העוסקים בתולדות השיר מסכימים כי שיר הפרטיזנים הזה כלל לא הושר בימי מלחמת העולם השנייה (ואם כן, אז רק בקבוצה מאוד מצומצמת באזור מודנה ובולוניה), ובפועל הוא הושר רק אחרי המלחמה ו'הושלך' אחורה.

פרטיזנים איטלקים במילאנו אחרי השחרור, 1944 (HistoryPorn)

השיר התגלה מחדש ביולי 1947, בפסטיבל הנוער והסטודנטים העולמי הראשון, שנערך בפראג. פסטיבל זה אורגן על ידי 'הפדרציה העולמית של הנוער הדמוקרטי', ארגון שמאל סוציאליסטי שהיה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות.

בין כך ובין כך, מאז ועד היום זהו שיר חֵרות אהוב. למרות תוכנו הפטריוטי והלוחמני הוא מושר בעצרות שלום ובהפגנות התנגדות ומחאה בעולם כולו: מהמפגינים האנטי-קפיטליסטים בניו יורק ב-2011 (Occupy Wall Street), ועד לפלסטינים מרצועת עזה שמפגינים על הגבול עם ישראל (בסרטון הזה נראים רק שוחרי שלום תמימים, ואין זכר לאבנים, טילים או בלוני תבערה). השיר המקפיץ התקבל גם על ידי מועדני אוהדים של קבוצות כדורגל בכל אירופה (וכמו שנראה בהמשך, גם אצלנו בישראל).

הנה למשל אוהדי קבוצת כדורגל בליבורנו:



זהותם של המלחין ושל המחברים (בלשון רבים, כי השיר, כאמור, עבר גלגולי נוסח) אינה ידועה. אנו נתרום את חלקנו לדיון במשהו על הצד היהודי והישראלי של השיר: הקשר לבמה הקלה ביידיש בניו יורק של ראשית המאה העשרים וההתקבלות במוזיקה הישראלית.

ב. שיר סובב עולם

כמובן ש'בלה צ'או' היה מוכר ואהוב עוד הרבה לפני 'בית הנייר'. הבה נערוך מסע עולמי קצר עם השיר.

התזמורת הסימפונית של רומא עם מקהלה, בחגיגות 1 במאי 2011:



מקהלת הצבא האדום בביצוע נהדר (סוף שנות השבעים או ראשית שנות השמונים; ימי ברית המועצות):



מקהלת פיאטניצקי הרוסית (2011):



הזמר הצרפתי הנפלא איב מונטן:



ועוד בצרפת, שירת רבים בכיכר הרפובליקה (2016):



ג. 'קוילען': גלגולי השיר ביידיש 

אייב שוורץ (1963-1881)
עד כאן הטיול העולמי, ומכאן נפנה מבטנו לגלגוליו האפשריים של השיר, שנמצאים בעולמות תוכן שונים לגמרי: הבמה הקלה ביידיש.

מילות ותווי השיר 'דאָס זעקעלע מיט קוילען' (שקיק של פחמים) נדפסו לראשונה (וככל הנראה גם לאחרונה) בשנת 1919, בדפרון שראה אור בהוצאת שאול שנקר (Saul Schenker) בניו יורק.

מהדפרון, שצילומו יובא להלן, עולה כי השיר נוגן, ושמא גם הושר, על ידי אייב שוורץ, מחשובי המבצעים והמלחינים של מוזיקת הכליזמרים בניו יורק, ועוּבד על ידי ראובן שפירא (Shapiro).

מי חיבר את המילים ומיהו המלחין? על כך לא נאמר דבר.

הסכיתו ושמעו: החלק הראשון של הלחן דומה באופן מובהק למנגינה של 'בלה צ'או'. הנה לפנינו הקלטה כלית (אקורדיון סולו) של 'קוילען' בסגנון כליזמרי מובהק. ההקלטה נעשתה בשנת 1920 באולפני 'קולומביה', והאקורדיוניסט הוא מישקה ציגנוף (Tsiganoff), שעליו נספר בהמשך:

התקליט משנת 1920 (Discogs)


וכאן בעיבוד מודרני יותר (הוקלט ב-2018) של חבורת כליזמרים איטלקית ושמה Cidnewski Kapelye:



הנה המילים והתווים של השיר, שכאמור נדפסו בשנת 1919:

Library of Congress

ואלה המילים ביידיש:


וזה התרגום לעברית (שהכין לבקשתי ידידי המלומד שלמה צוקר):

רֵעַי הטובים, אבקש את תשומת לבכם, 
את שיר הפחמים אציג בפניכם.
כי אשתי עומדת על סף הדלת,
זועקת ומיללת.
איפה משיגים לה שקיק פחם?

מקהלה:
עם פחמים הכיף גדול,
למי שאותם להשיג יכול.
להשיג פחם קשה מאוד –
צריך שעות בתור לעמוד.

ידידי מוטקה, מסכן, שָׁחוּף,
ערום לגמרי ולכפור חשוף.
הוא צועק וקולו מַר:
אני קפוא וקר לי קר. 
איפה משיגים לו שקיק פחם?

ידידי הֶרִי, עִם הגבוהה מֶרִי,
שרים יחדיו דואט מִטִּיפֶּרֶרִי.
היא זועקת: הצילו, קר לי,
איפה משיגים לה שקיק פחם?

הנה הקלטה מ-1922 ובה שר מישקה ציגָנוֹף את 'קוילען' (הבית השני נשמט):



בספריית הקונגרס האמריקני השתמר כתב יד בן חמישה עמודים של תווי השיר 'קוילען', שכולל עמוד הדפסה במכונת כתיבה של המילים בתעתיק לטיני. בשער הדפרון ובעמוד המודפס צוין כי השיר נוצר בשנת 1918: מילותיו נכתבו על ידי הארי בואנס (Boens) והלחן הוא של נתן (נוּסְקֶה) הולנדר (Hollander); זכויות היוצרים נרשמו ב-1919. מילות השיר שונות מן הגרסה הקודמת, אך ברור שאב אחד לשתיהן ויש אפוא לראות בבואנס והולנדר את יוצרי השיר.

Library of Congress

וזה התרגום שהוכן על ידי שלמה צוקר:

1. 
אֶצְלְךָ, נוּסְקֶה, אוּכַל לְהַשִּׂיג,
שֶׁאֶת קֶטַע הַפֶּחָמִים לְפָנַי תַּצִּיג.
אֲנִי זוֹעֵק בְּקוֹל מַר,
כִּי קַר לִי, קַר:
מִי יָבִיא לָנוּ שַׂקִּיק שֶׁל פֶּחָמִים?

2.
בְּתוֹך 'עַמְּךָ', כְּמוֹ גּוֹלֶם,
יוֹשֶׁבֶת יַלְדָה, לְבַדָּה,
זוֹעֶקֶת הִיא מַר,
כִּי קַר לָהּ, קַר:
מִי יָבִיא לִי שַׂקִּיק שֶׁל פֶּחָמִים?

לָמָּה בִּכְלָל אַתְּ צְרִיכָה פֶּחָמִים?
אַל תַּעַמְדִי, יַלְדָה, כְּמוֹ גּוֹלֶם.
בֹּאִי אִתִּי, עָלִי לְבֵיתִי,
אַאֲכִילֵךְ וְאַשְׁקֵךְ,  
וְגַם בְּשַׂקִּיק שֶׁל פֶּחָמִים אֲצַיְּדֵךְ.

3
רָחוֹק, אֵצֻל הֶרִי,
וְהַיָּפָה מֶרִי,
שָׁרִים שָׁם קוּפְּלֶטִים מִטִּיפֶּרֶרִי.
וְיַיִן יַזְמִינוּ גַּם,
וִיפַתּוּהוּ לְהִכָּנֵס שָׁם,
לוּ אַךְ יָשִׁירוּ עַל שַׂקִּיק שֶׁל פֶּחָמִים.

4.
מַה לְּךָ פֶּחָמִים לְחַפֵּשׂ,
בֹּא הֵנָּה, נוּסְקֶה אַחָא –
לֹא צָרִיךְ לְהֵאָבֵק עַל כָּךְ,
לֹא צָרִיךְ עוֹד פֶּחָמִים.

כדאי לשים לב שהבית השלישי בשתי הגרסאות דומה מאוד: בשתיהן מוזכרים הארי וחברתו היפה מרי, ששרים בדואט 'קוּפְּלֶטִים' מטִיפֶּרֶרִי.

קופלט הוא שיר בן שתי שורות, בדרך כלל חרוזות, ואילו טיפררי היא כמובן אותה עיר קטנה באירלנד שקנתה לעצמה תהילת נצח בזכות אחד משירי מלחמת העולם הראשונה הידועים ביותר: It's a Long way to Tipperary, שנכתב בשנת 1912.



מי הם בּוֹאֶנס והולנדר יוצרי השיר?

לא מצאתי עליהם כמעט כלום, פרט לשיר נוסף שחיברו השניים באותה שנה וכותרתו 'די ספּאַנישע כאָלערע' (הכוֹלֵרָה הספרדית), שאינה אלא מגפת 'השפעת הספרדית', ששיאה היה בשנים 1919-1918 ומתו בה מיליוני אנשים בכל העולם. כמה מוזר שבימים אלה שבנו להיזכר בה... גם שיר זה שמור בספריית הקונגרס.

באדיבות בעל הזכויות מיכאל בנט (נכדו של הארי בואנס) 

שמו של הולנדר רשום כאקורדיוניסט בהקלטה שנעשתה בשנת 1915 בניו יורק של שתי יצירות כליזמריות נוספות: 'דעם רעבענס שטיקעל' ו'רומאַנסקי בולגאַריש' (ההקלטה שמורה בספרייה הציבורית של ניו יורק). <תוספת: על הארי בואנס ראו מה שכתב נכדו בבלוג The Yiddish Song of the Week.>

נחזור למישקה ציגָנוֹף שהקליט את השיר. גם עליו אין מידע רב ואת המעט שיש מצאתי במאמרו של Joshua Horowitz, 'The Klezmer Accordion: Old New Worlds (1899-2001)', Musical Performance, 3 (2001), pp. 135-162

ציגנוף, שבשל שם משפחתו כונה gypsy (ביידיש 'ציגנער' הוא צועני), נולד באודסה בשנת 1889, היגר לניו יורק ומת בה בשנת 1967. למרבית הפלא, למרות שדיבר יידיש שוטפת וגר בברוקלין ובמנהטן, הוא לא היה יהודי. הוא התמחה במוזיקה כליזמרית, ניגן באקורדיון וגם שר, ושיתף פעולה עם אמנים רבים ובהם מולי פיקון ומושה אוישר.


האם יש קשר בין 'קוילען' לבין 'בלה צ'או'? מבחינה מוזקילית ההתאמה היא חלקית מאוד ולא מלאה, זאת ועוד, הסבירות שהשיר הגיע מניו יורק לאיטליה, קלושה בעיניי. אם כך, כיצד התגלגלו מוטיבים מוזיקליים כל כך ברורים משיר העם האיטלקי לשיר כליזמרים ביידיש? חידה היא ותהי לחידה. ההשערה היחידה שיכולה לפי שעה להתקבל על הדעת היא שציגנוף, שכאמור לא היה יהודי והציג את עצמו כצועני, קלט את המנגינה ממהגרים איטלקים שהגיעו גם הם לניו יורק, ו'גייר' אותה לרפרטואר הכליזמרים שניגן.

רגע, עוד לא סיימנו...

ד. 'בלה צ'או' בזמר העברי

נראה שהופעתו הראשונה של השיר בעברית היא בתרגום שהכינה רבקה משולח לחבורת רננים.



אלה המילים:

בבוקר קמתי, עיניי פקחתי, הו בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, בבוקר קמתי, עיניי פקחתי, והכובש על סף ביתי. הו פרטיזנים, מכאן שאוני, הו בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, פרטיזנים, מכאן שאוני, כי קרב ובא מותי. על הר גבוה קִבְרוּ לי קבר, הו בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, על הר גבוה קִבְרוּ לי קבר, שימו פרח לזכרי. יישא הפרח ראשו לשמש, הו בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, יישא הפרח ראשו לשמש, וצבעו אדום כדם. כי זהו פרח של פרטיזנים, הו בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, זהו פרח של פרטיזנים, שנפלו על חירותם.

פניתי לרבקה משולח ושאלתיה מה היה הרקע לתרגום השיר ומתי זה בכלל נעשה. רבקה לא זכרה הרבה אלא רק שתרגמה את השיר בעזרת חֲבֵרָה דוברת איטלקית, עבור תכנית רדיו שהפיקה ורדה איתי, שהייתה אז עורכת מוזיקלית בקול ישראל. 
במחקר קטן נוסף גיליתי שמדובר בתכנית 'איטליה בֶּלָה', בסדרה המוזיקלית 'התיבה המזמרת', שהוקדשה לשירים איטלקיים. מתי כל זה קרה? בערך 'בלה צ'או' שבוויקיפדיה העברית יודעים לדייק שזה היה ב-1962, אבל זה לא נכון. התכנית הוקלטה במועדון צוותא בתל אביב, ב-7 באוקטובר 1975. 
מעריב, 3 באוקטובר 1975

השיר צלל לתהומות השכחה, ולימים, בשנת 2004, צורף לתקליטור האוסף של חבורת רננים.
זמר נוסף ששר את השיר המקורי בעברית הוא קוקי לבנה:


השיר חדר גם לאיצטדיוני הכדורגל ואומץ במיוחד על ידי קבוצות 'הפועל' (ראו למשל כאן וכאן). באחת התגובות לסרטוני הפועל טרח מישהו גם לרשום את המילים. אמנם אין מדובר בשירה גדולה ('תקברוני כאן בבלומפילד, למרגלות שער חמש', לא פחות), אבל גם שירת אוהדים היא חלק מסיפורו של שיר:

היום בבוקר התעוררתי,
או בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, היום בבוקר התעוררתי מול פניו של הפולש. יאללה הפועל, קחי אותי הלאה, או בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, יאללה הפועל, קחי אותי הלאה, עד המוות, הפועל. ואם אמות, בשביל הפועל, או בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, ואם אמות, בשביל הפועל, תקברוני באדום. תקברוני, כאן בבלומפילד, או בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, תקברוני, כאן בבלומפילד, למרגלות שער חמש. והעוברים כאן, ליד הקבר, או בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, והעוברים כאן, ליד הקבר, יגידו זה של הפועל. כי הבית, זהו בלומפילד, או בלה צ'או, בלה צ'או, בלה צ'או, צ'או, צ'או, כי הבית, זהו בלומפילד, ואותו לא מחליפים.

'תקברוני, כאן בבלומפילד' (ויקיפדיה)

ולסיום, בנק מזרחי-טפחות השתמש בשיר כדי לקדם את שירותיו. הקליפ זכה להצלחה בלתי רגילה, אך גם לביקורת על 'חילול' ציני של שיר פרטיזנים לצורכי פרסומת.



ה. בזמר הדתי והחרדי

הגרסאות הדתיות והחרדיות לא איחרו לבוא.

הנה אברהם דוד ו'מלך חַי', שזו בעצם וריאציה על תפילת 'מודה אני' (מודה אני לפניך, מלך חַי-חַי-חַי, במקום צ'או-צ'או-צ'או).



וכאן 'שלום עליכם מלאכי השלום', שכבר חדר לחתונות חרדיות כריקוד סוער.

'שלום עליכם, צ'או, צ'או, צ'או':



חסידי ברסלב החדשים לא טמנו ידם בצלחת, וגם להם יש צ'או משלהם: רבנו צ'או...



כאן 'שנה טובה' בגרסה חרדו-צרפתית (2018):



וכאן, במופע כליזמרי מרהיב של חוסר מוּדעוּת (במקרה הטוב) וגסות רוח (במקרה הרע): 'שיר הפרטיזנים היהודי'.

מהר מאוד מתברר כי לא מדובר בפרטיזנים שעליהם כתב הירש גליק בגטו וילנה את ההמנון הנשגב שלו, אלא בפרטיזנים של עולם הישיבות...


תודה לגרציאלה דיזנהויז

פסח שמח לכל קוראי הבלוג!

24 תגובות:

  1. הנוסח של רבקה משולח מזכיר בתכנו את "קדרו פני השמים" של פרושנסקי.
    עוד שיר מהמאה ה19 שזכה לתהלה ב(עקבות) מלחמה במאה ה20 הוא "איי, כרמלה" הספרדי, שהיה להמנונה של הבריגדה ה15 במלחמת האזרחים בספרד.
    מי יתן, ולהבא תכתת האנושות את מלחמותיה לשירים, חג שמח!

    השבמחק
    תשובות
    1. 🙂וכתתו חרבותם לשירים וחניתותיהם למנגינות 👍

      מחק
    2. היי אלמוני: שמחתי שיש עוד מישהו שזוכר את oy Carmela . השיר הונצח בסרטו של הבמאי הספרדי הגדול קרלוס סאורה בשם זה.

      מחק
    3. אני אלמוני מתוך שמיטת מקלדת.

      חג שמח!

      מחק
    4. Unknown8 .
      אתה יכול לעלוץ שוב . גם אני זוכר את השיר .
      הוא היה פפופולרי בגן הילדים שלי - עם מילים משלנו .
      "יש לי דודה אייזן דודה ... היא שותה קפה עם סודה .. כרמלה אי.."
      חג שמח ובריא

      מחק
  2. רואים שאתה אוהב זימרה ושירים. מאיפה אתה מביא את השפע המרשים הזה? כל הכבוד!

    השבמחק
  3. נהדר (כתמיד...)!
    תודה לך וחג פסח שמח!

    השבמחק
  4. ארשה לעצמי להעיר וגם להוסיף. ההערה: השיר היהודי המזרח-אירופאי אינו השיר האיטלקי בשום פנים. גרעינים מלודיים קצרים, ספציפיים, מתגלגלים לתוך לחנים שונים זה מזה, במקומות שונים, ומצטרפים לגרעינים אחרים כדי לעצב לחנים שאינם זהים כלל. זאת תופעה נפוצה במסורות עממיות רבות. היא מוכרת לחוקרים. אחת הדוגמאות המובהקות היא גרעין מלודי שהטעה רבים וטובים כשזיהו את הלחן של 'התקווה' עם ה'מולדבה' (יצירתו של סמטנה. דרך אגב, גרעין מלודי זה מופיע גם בלחן שבדי ישן נושן, וכל המתעניין ימצא אותו גם באחד מקטעי הפסנתר הנחמדים של צ'ייקובסקי). כך או כך, השיר היידי ממשיך, מיד אחרי הגרעין המלודי שאנו שומעים ב'בלה צ'או', למשהו שונה לגמרי. כאמור, זה אינו 'בלה צ'או'. והתוספת: השיר האיטלקי האמיתי זכה לפרסום כמייצג הרבה תנועות שמאל באיטליה ובאירופה בכלל ( אבל על גלגוליו בין אוהדי ספורט - באמת אין לי מה לומר...). ביו-טיוב כדאי למצוא הקלטה משנות השישים בביצוע חבורת צעירים איטלקית שחקרה וביצעה שירי עם בהגשה ובהפקת קול אותנטיות ככל שאפשר, עם דגש על מחאה פוליטית :
    https://www.youtube.com/watch?v=-lBLptmo6XU&list=RD-lBLptmo6XU&index=1
    חנה רוט, לפני שהגיעה לישראל, היתה מקורבת לחבורה הזאת. אחת הדמויות המובילות את החבורה היתה חוקרת חשובה, יוזמת, מבצעת ופעילה אופוזיציונית באיטליה גם היום – ג'ובאנה מריני. כדאי להקשיב גם לביצוע שלה:
    https://www.youtube.com/watch?v=v8pgt6scZ1g

    השבמחק
  5. זכורה לי השתתפותי עם "חבורת רננים" כשהופענו בצוותא ב-7/10.75 בתכנית ‏‏"איטליה בלה" שהוקלטה על ידי קול ישראל והופקה על ידי ורדה איתי (קלג). שם ‏שרנו את הגרסה העברית של רבקה משולח . אבל היה זה ערב מרגש במיוחד בגלל ‏אירוע נדיר. במהלך התכנית שרה נתנאלה שיר נפלא שתורגם מאיטלקית ונתנאלה ‏שרה ברגש רב והזדהות נפלאה עם השיר הנהדר עד שעיניה דמעו וממש שרה ‏ובכתה - וכולנו אתה, וורדה איתי הבוכייה גם היא ניגשה אליה בסוף השיר ‏לחיבוק והקהל לא הפסיק להריע .ביצוע מיוחד ומרגש כזה אי אפשר לשכוח ותודה ‏על הכתבה הנהדרת שהזכירה לי נשכחות...

    השבמחק
  6. נפלא
    גלגולו של לחן
    ישר כוח
    אבי

    השבמחק
  7. הגרסה העברית שהחזדירה את המנגינה לאזנים ישראליות במאה ה-21 היא שיר המחאה של הפועל קטמון על הרס קבוצת האם "הפועל ירושלים" בידי בעליה (סאסי ויונה) המתגלגלת כבר למעלה מעשור. משום מה הקישור בכתבה לא מכוון לשיר בעברית. ככלל, בלה צ'או מושר בנסחים מקומיים רק על ידי קבוצות ספורט בעלות זהות שמאלית-סוציאליסטית

    השבמחק
  8. חג שמח. ובגרסת בני עקיבא
    קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה
    https://www.youtube.com/watch?v=i6rJzmm4PUQ

    השבמחק
  9. תודות מקרב לב על הטיול המוסיקלי בעקבות שיר פרטיזנים איטלקי שהתגלגל למחוזות בקוטב הנגדי של חרדים ואוהדי כדורגל. לכבוד חג החירות הנה טקסט יהודי שעשה את הדרך ההפוכה: מדובר בהגדה של פסח ש"נוכסה" ו"עובדה" כדת מרכס והסוציאליזם על ידי פעילי המפלגה הסוציאל דמוקרטית היהודית של גליציה (היה היתה מפלגה שכזאת בממלכת הקיר"ה של הבסבורגיה האוסטרו-הונגרית שגליציה היתה מחוז ממחזותיה. ההגדה דנן יצאה לאור בפודגורז'ה שבפאתי קרקוב ב-1919, שנה לפני שהמפלגה הסוציאל דמוקרטית היהודית של גליציה עברה מן העולם. ולהקוראים ינעם:
    https://jewishcurrents.org/hagode-shel-peysekh-with-a-socialist-twist/

    השבמחק
  10. אחד הביצועים היותר ידועים כיום לשיר הוא של הזמר יליד סרייבו גוראן ברגוביץ ומקהלתו. שם השיר אצלו הוא "שמפניה לצוענים"

    השבמחק
  11. גם את שירו של הירש גליק לא ממש שרו פרטיזנים יהודיים בזמן מלחמת העולם השנייה ורק לאחר המלחמה התחיל השיר להתפרסם, כמעט כמענה לנהי על "הצאן המובל לטבח" וכמניע להעלאת גבורת הלוחמים היהודיים בשורות הפרטיזנים

    השבמחק
    תשובות
    1. הגזמת! על פי עדותו של הפרטיזן והמשורר שמרקה קצ'רגינסקי, ידידו של הירש גליק, 'מטה הפרטיזנים בגטו החליט לקבוע את שירו של גליק כהמנון הלוחמים, אבל ההחלטה הייתה מיותרת, כי השיר נתפשט בכל הגטו, ואחר כך במחנות הריכוז, במחנות העבודה וביערות'(דבר, 21 באפריל 1950). השיר תורגם לעברית על ידי שלונסקי ונדפס כבר בפברואר 1945.

      מחק
  12. כתבה נהדרת.
    לגבי התרגום העיברי. האם לא צריך להיות "חיפרו לי קבר" ולא "קיברו לי קבר" ?

    השבמחק
  13. כתבה יפה, מעמיקה ובעיקר מרגשת , שירת רבים בכיכר הרפובליקה (2016): ריגשה אותי עד דמעות....
    חג שמח ובריאות טובה ,

    השבמחק
  14. מאמר מעניין, תודה רבה.
    רק אוסיף שהעיר ליבורנו בכלל וקבוצת הכדורגל שלה בפרט(שהביצוע שלה את השיר מופיע כאן) מזוהה מאוד עם השמאל באיטליה.

    השבמחק
  15. המגיב "זהב לאריות" הזכיר את השיר "קדש חייך" המושר זה מכבר בפי חניכי בני עקיבא ואשר הפתיחה שו מזכירה גם היא את השיר "בלה צ'או". כצפוי שימש שיר ותיק זה בתעמולת הבחירות של ימינה.
    והנה חברי "גב האומה" בקטע של זחיחות עצמית, שביעות רצון וחוסר מודעות עצמית מבקרים את "בנט ושקד וסמוטריץ' בחרו כג'ינגל מנגינה שהיא במקור שיר אנטי-פשיסטי"...

    השבמחק
  16. עמירן דביר הינו באמת פרטיזן עולם הישיבות, הוא מגייר כמעט כל שיר פופולרי ע"י גיור מילים, הכי קרוב לפרטיזן לא😄

    השבמחק
  17. יש פה ביקורת על לקיחת שיר פרטיזנים לדברי חולין אבל המאמר מציין שמקור השיר הוא פועלות חקלאיות איטלקיות ולא קשור כלל לפרטיזנים אז אפשר להרגע.

    השבמחק
  18. עדכון - 21.5.2020: מספר מסגדים במערב טורקיה משמיעים היום ואתמול - במהלך הרמדאן ולקראת עיד אל פיטר - באופן מתואם את הגרסה הטורקית של השיר בלה צ'או כקריאה לתפילה (!) באקט של מחאה נגד השלטון. משטרת טורקיה חוקרת.

    https://www.youtube.com/watch?v=wgBI9CQ7ceI&t=3s

    https://www.youtube.com/watch?v=npGrU4mndkw

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.