ההתמודדות עם וירוס קורונה מזמנת לנצורים בבית זרם אינסופי של קוריוזים, בדיחות וסרטונים משעשעים (יותר או פחות). בתוך כל הדברים הללו שהגיעו לשולחן המערכת יש גם כמה דברים רציניים שראויים לתשומת לב.
א. חג שמח מהפילהרמונית ומהאופרה
איזה סרטון נהדר ומרגש הכינה לנו התזמורת הפילהרמונית לכבוד ליל הסגר...
וסולני האופרה הישראלית לא התמהמהו והכינו גם הם סרטון מקסים : לה טרוויאטה קורונה...
ב. זהו זה ולא אחרת!
והנה הפרקים הראשונים של 'זהו זה! 2020'. ותיקי התוכנית נחלצו חושים לשעשענו. נכון שלא הכל שנון וחד (למען האמת, הרוב לא שנון וחד), וגם הפאות מביכות ומודבקות, אבל רק בשביל 'שיר הפרנויה' עם שלמה גרוניך ובשביל הפינה הקצרצרה של יאצק, הלא הוא שלמה בר אבא, הכל שווה...
ג. הסעודה האחרונה בזום
אחד הפוסטים הראשונים בבלוג עונג שבת (פורסם ב-10 באפריל 2011) נקרא 'אז מה הם אכלו שם, ב"סעודה האחרונה"?'. הוא עסק בתפריט (או יותר נכון בדימויי התפריט) של אותה 'סעודה אחרונה', שכידוע אינה אלא ליל הסדר האחרון של ישוע.
הנה הווריאציה האקטואלית...
תודה למנחם קרן-קרץ ולטובה הרצל
ד. הלכות קורונה
פסח המתקרב הוא חג החומרות. בדרך כלל בתים חרדיים ודתיים יוצאים בעונה זו מהשיטה והמאבק הקדוש בפירורי החמץ גורם להם לגזור על עצמם אין סוף חומרות, מהן מטופשות בעליל, כגון כשרות לפסח של ניירות טואלט, אקונומיקה ושאר חומרי ניקוי (ראו למשל ברשימות שהתפרסמו בעבר בבלוג כאן, כאן וכאן). משפחות הוציאו ממון רב כדי לרכוש לכבוד החג מוצרים 'מהודרים' כביכול.
לא עוד. השנה 'נפל האסימון' בחוגים חרדיים שונים, ויש לקוות כי מה שהותר השנה, יוּתר גם בשנים הבאות. הנה למשל כרוז מעניין, ולמיטב ידיעתי גם המרחיק לכת ביותר מבין כל הקבוצות החרדיות, של ועד רבני חסידות קרלין-סטולין (שרבים מחסידיה גרים בשכונות החרדיות בירושלים, בגבעת זאב, בביתר עילית ובמודיעין עילית).
לצד הנורמלים והשפויים – ורוב הציבור החרדי הוא בצד הזה – יש גם את המטורפים הפנאטים, אלה שיעשו הכל כדי להתנגח ב'ציונים' ב'מדע' או השד יודע מה. הנה למשל כרוז שנחתם על ידי 'הנאנחים והנאנקים בשבי גוש הימין הציוני', לא פחות, שגורס כי 'עולם האקדמיה המדע והרפואה ... מתגלה באפסיותו וחדלונו המוחלט', וכמובן יש להפר את ההוראות ולהתפלל בציבור 'במסירות נפש':
וכאן, 'צדיקי הדור' מזהירים על האסון הנורא שנגרם בעקבות סגירת תלמודי התורה ובתי הכנסת (כאשר האמת היא, כפי שאנו כבר יודעים, היא שהאסון הגדול נגרם בגלל שלא סגרו את בתי הכנסת בזמן):
וכמו 'חוק גודווין' הידוע, שגורס כי ככל שדיון מתארך כן גדלה ההסתברות להופעת 'נאצים' או 'היטלר', גם בעולם השיח הפשקווילי, הופעת 'האינקוויזיציה' ו'הייבסקציה' או 'הקומוניסטים' היא רק שאלה של זמן:
עוד על כרוזים אלה ראו בבלוג של הרב פיני דונר.
ה. שיחון קורונה
בני ברק היא לא בדיוק תל אביב, אבל ממש בשכונה (וההכחשה לא תעזור לכם). השבוע קיבלו חיילי אוגדה 98 של צה"ל, ששוהים בעיר הנצורה, שיחון שיעזור להם להבין את היקום שמסביבם.
אמיתי או פרודיה? אני מתאר לעצמי ש-99 אחוזים מתושבי בני ברק יודעים עברית היטב וכל השיחון הזה מיותר ונובע מחוסר היכרות אמיתי עם תושבי העיר, אבל הרעיון דווקא נחמד ובא ממקום טוב. עכשיו צריך לקוות שהחיילים ינצלו את ההזדמנות גם ללימוד בסיסי של ערבית, רוסית ואמהרית...
ו. מקווה קורונה
כל משבר ('לאור המצב') הוא גם הזדמנות.
לגברים בני העדות החסידיות, שמקפידים על טבילה והפרוטה מצויה בכיסם, מוצע מקווה פרטי בבית. חַבְּרוּ לברז, והרי לכם מקווה כשר. השם 'כתר' הוא כמובן התרגום ל'קורונה'...
האם זו בדיחה? כנראה שלא.
תודה לטובה הרצל
ז. שיר הקורונה
ולסיום, איך אפשר בלי הלהיט הענק של ר' יואל ראטה איש ברסלב: 'די עצה פֿאַר קאָראָנע איז אמונה'...
א. חג שמח מהפילהרמונית ומהאופרה
איזה סרטון נהדר ומרגש הכינה לנו התזמורת הפילהרמונית לכבוד ליל הסגר...
וסולני האופרה הישראלית לא התמהמהו והכינו גם הם סרטון מקסים : לה טרוויאטה קורונה...
ב. זהו זה ולא אחרת!
והנה הפרקים הראשונים של 'זהו זה! 2020'. ותיקי התוכנית נחלצו חושים לשעשענו. נכון שלא הכל שנון וחד (למען האמת, הרוב לא שנון וחד), וגם הפאות מביכות ומודבקות, אבל רק בשביל 'שיר הפרנויה' עם שלמה גרוניך ובשביל הפינה הקצרצרה של יאצק, הלא הוא שלמה בר אבא, הכל שווה...
ג. הסעודה האחרונה בזום
אחד הפוסטים הראשונים בבלוג עונג שבת (פורסם ב-10 באפריל 2011) נקרא 'אז מה הם אכלו שם, ב"סעודה האחרונה"?'. הוא עסק בתפריט (או יותר נכון בדימויי התפריט) של אותה 'סעודה אחרונה', שכידוע אינה אלא ליל הסדר האחרון של ישוע.
הנה הווריאציה האקטואלית...
תודה למנחם קרן-קרץ ולטובה הרצל
ד. הלכות קורונה
פסח המתקרב הוא חג החומרות. בדרך כלל בתים חרדיים ודתיים יוצאים בעונה זו מהשיטה והמאבק הקדוש בפירורי החמץ גורם להם לגזור על עצמם אין סוף חומרות, מהן מטופשות בעליל, כגון כשרות לפסח של ניירות טואלט, אקונומיקה ושאר חומרי ניקוי (ראו למשל ברשימות שהתפרסמו בעבר בבלוג כאן, כאן וכאן). משפחות הוציאו ממון רב כדי לרכוש לכבוד החג מוצרים 'מהודרים' כביכול.
לא עוד. השנה 'נפל האסימון' בחוגים חרדיים שונים, ויש לקוות כי מה שהותר השנה, יוּתר גם בשנים הבאות. הנה למשל כרוז מעניין, ולמיטב ידיעתי גם המרחיק לכת ביותר מבין כל הקבוצות החרדיות, של ועד רבני חסידות קרלין-סטולין (שרבים מחסידיה גרים בשכונות החרדיות בירושלים, בגבעת זאב, בביתר עילית ובמודיעין עילית).
 |
| הקלקה על האיור תגדיל אותו |
לצד הנורמלים והשפויים – ורוב הציבור החרדי הוא בצד הזה – יש גם את המטורפים הפנאטים, אלה שיעשו הכל כדי להתנגח ב'ציונים' ב'מדע' או השד יודע מה. הנה למשל כרוז שנחתם על ידי 'הנאנחים והנאנקים בשבי גוש הימין הציוני', לא פחות, שגורס כי 'עולם האקדמיה המדע והרפואה ... מתגלה באפסיותו וחדלונו המוחלט', וכמובן יש להפר את ההוראות ולהתפלל בציבור 'במסירות נפש':
וכאן, 'צדיקי הדור' מזהירים על האסון הנורא שנגרם בעקבות סגירת תלמודי התורה ובתי הכנסת (כאשר האמת היא, כפי שאנו כבר יודעים, היא שהאסון הגדול נגרם בגלל שלא סגרו את בתי הכנסת בזמן):
וכמו 'חוק גודווין' הידוע, שגורס כי ככל שדיון מתארך כן גדלה ההסתברות להופעת 'נאצים' או 'היטלר', גם בעולם השיח הפשקווילי, הופעת 'האינקוויזיציה' ו'הייבסקציה' או 'הקומוניסטים' היא רק שאלה של זמן:
עוד על כרוזים אלה ראו בבלוג של הרב פיני דונר.
ה. שיחון קורונה
בני ברק היא לא בדיוק תל אביב, אבל ממש בשכונה (וההכחשה לא תעזור לכם). השבוע קיבלו חיילי אוגדה 98 של צה"ל, ששוהים בעיר הנצורה, שיחון שיעזור להם להבין את היקום שמסביבם.
אמיתי או פרודיה? אני מתאר לעצמי ש-99 אחוזים מתושבי בני ברק יודעים עברית היטב וכל השיחון הזה מיותר ונובע מחוסר היכרות אמיתי עם תושבי העיר, אבל הרעיון דווקא נחמד ובא ממקום טוב. עכשיו צריך לקוות שהחיילים ינצלו את ההזדמנות גם ללימוד בסיסי של ערבית, רוסית ואמהרית...
 |
| הקלקה על האיור תגדיל אותו |
ו. מקווה קורונה
כל משבר ('לאור המצב') הוא גם הזדמנות.
לגברים בני העדות החסידיות, שמקפידים על טבילה והפרוטה מצויה בכיסם, מוצע מקווה פרטי בבית. חַבְּרוּ לברז, והרי לכם מקווה כשר. השם 'כתר' הוא כמובן התרגום ל'קורונה'...
האם זו בדיחה? כנראה שלא.
תודה לטובה הרצל
ז. שיר הקורונה
ולסיום, איך אפשר בלי הלהיט הענק של ר' יואל ראטה איש ברסלב: 'די עצה פֿאַר קאָראָנע איז אמונה'...
תודה על הקישורים ל"זהו זה" הנפלאים!
השבמחקחסידות קרלין סטולין היתה בין הראשונים בציבור (גם הכללי, לא רק החרדי) להפנים את הסכנה שבהתקהלות אנשים רבים יחדיו
השבמחקכבר לפני שלושה שבועות, לקראת שבת פרשת ויקהל-פקודי, כאשר בתי כנסת עדיין הורשו לפעול בקבוצות קטנות ושאר הגבלות (ואצל חלק מן החרדים עדיין לא ממש הפנימו את המצב וההנחיות) כבר הורה האדמור מקרלין סטאלין לסגור את בתי הכנסת ובתי המדרש של החסידות לחלוטין. בנוסף הוא פרסם הוראה חמורה לחסידיו שלא ילכו להתפלל במניינים פרטיים או בבתי כנסיות ובתי מדרש אחרים אלא ישארו איש בביתו ויתפללו ביחידות. כן הורה על סגירת המקוה של החסידות וציווה לחסידיו שלא ילכו לטבול במקוואות אחרים.
הנה רב עם קצת יותר שכל... לצערנו בהנהגה המפוכחת שלו הוא מלמד קטגוריה על מנהיגי ציבור אחרים שאין להם פתחון פה לומר לא ידענו.
היתרון בחסידויות הללו הוא שאם הרב אומר אז כולם מקיימים ללא עוררין.
אבל החסידויות שבה אין דוגמה אישית מלמעלה, בחסידות שבה אמנם מורים לציבור להזהר, אבל את בן האדמו"ר מבריחים לבני ברק באמבולנס כדי שישתתף בברית מילה ונאמנו של האדמו"ר במשרד הבריאות מתפלל במניין פיראטי(*), אי אפשר לצפות לציות מלא. הם מבינים שדברים לחוד ומעשים לחוד. וההמשך ידוע.
נקווה שחסידות קרלין סטולין תצא נשכרת מן הזהירות המופלגת שנקטה ובשנה הבאה יוכלו לחזור לחומרותיהם המופלגות.
(*)כן, אני יודע שליצמן ככל הנראה לא נדבק במניין הפיראטי. הוא השתתף בקריאת מגילה המונית בפורים כאשר עוד היה מותר להתקהל וכנראה שם נדבק יחד עם רבים אחרים. אבל זה שאדם במעמדו מראה ברבים, או לפחות בקהל הציבור שלו, שהוא לא באמת נענה להנחיות, מעביר את המסר לשאר שלא באמת צריך לשמור על ההנחיות ושהכל פוליטיקה (מה שבמילא חלק מן החרדים עדיין מאמינים, שהכל זה מזימה לעקירת הדת ובלה בלה בלה...)
והאמת היא שחבל, כי בס"ה אני סבור שעד עתה הוא היה שר בריאות טוב. הוא הוסיף תקציבים לסל התרופות, הוא פעל להוספת תקנים. הוא דוקא נאבק בצריכת מזון-זבל רווי שומן וסוכרים (דבר שנפוץ בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות כולל המגזר שלו). חבל שכאן הוא כשל.
בקיצור הפאשלה היא שבפורים התנהלנו כרגיל.גם בעירי, תל אביב ,בפורים,שמעתי הדי מסיבה המונית מחוף הילטון ותהיתי באותו יום: איך הם יכולים? לעצמי.חבל
מחקוהנה עכשיו מצאתי גם שעוד לפני ההנחיות לסגירת בית הכנסת, לקראת חג הפורים, הוציא האדמור מקארלין סטולין הנחיות לחגוג את חג הפורים בזהירות ובהגבלות שונות. אמנם לא לבטל אבל לצמצם מאוד את ההתקהלות, לא ללחוץ ידיים, להעניד מתקני חיטוי לידיים ועוד ועוד. כן הורה להתקין בחוץ מסכים ורמקולים כדי שיוכלו אנשים לראות את הנעשה בבית המדרש ולא להכנס פנימה.
השבמחקהנה הכרוז מלפני פורים
https://amhasefer.files.wordpress.com/2020/04/d7a7d7a8d79cd799d79f7.jpg
(הובא היום גם בבלוג של אבישי אלבוים)
ופה ההוראה לסגירת בתי המדרש מפרשת ויקהל-פקודי
https://s1.kikar.co.il/data/auto/addonsmgr/af/jp2ax7es.jpeg
א. אולי ההבדל בין קרלין-סטולין לבין השאר הוא בכך שהאדמו"ר ברוך מאיר יעקב שוחט הוא יחסית מודרני, כך שמעתי.
השבמחקב. חביבה עלי אמונתם ופשטות הנהגותיהם של חסידי ברסלב, אך נראה שהם לא מקפידים על מרחקים ראויים מהקורונה. אף שאין הדבר גובל בהכרח באי שמירת ההנחיות. לפי ההברה שלו הוא לא נשמע ישראלי.
ג. בשיחון הצה"לי נרשם האיות האנגלי "Ivrit", לכאורה זה צריך להיות "Ivris". בלי קשר, כפי שכתב בעל הרשומה, השיחון אכן מיותר לחלוטין, ומעיד על בורות מסוימת. או סתם הסתכלות סטראוטיפית ושגויה.
בשיר של ר' יואל, חלק לא מבוטל מהמילים הן עבריות, מהמקורות.כבר שמשפט הראשן - 'די עצה פֿאַר קאָראָנע איז אמונה'... שתים מששת המילים הן כאלה. המילים שמצאתי : עצה, אמונה, מורא, פנים, שלום, דעה, עולם ורפואה. ואולי עוד שמקו מאזני. :)
השבמחקלגבי המקווה-קורונה, לא הבנתי מה ההבדל בין זה לבין אמבטיה ביתית רגילה? רק הגודל?! ומה עם "מים שאובין"?!
השבמחק"אגודת הנאנחים והנאנקים" ז שם גנרי שכל ילדון בעל מחשב מדפיס בפשקוויל מפוצץ.
השבמחקלא משהו שמישהו, מלבד הכותב המאושר, לוקח ברצינות, וחבל שבעל הבלוג הנכבד נפל בפח הזה.
עד לאחרונה, עמד בפני ילדון שחשקה נפשו בפשקוויל מכשול רציני - כסף מנלן? כידוע, פשקוויל שלא הודפס לרבבות והושלך ממכונית נוסעת ללכלך רחובות אין שמו פשקוויל, אך דא עקא שלוקסוס כזה אינו זול. רק מי שממש לא היה לו משהו טוב יותר יותר לעשות עם הכסף - הדפיס פשקוויל. ממילא גם הציבור התייחס לזה ברצינות הראויה למי שבזבז את פרוטותיו האחרונות על השלכת ניירות מקושקשים מרכב חולף - קרא אותם, דרך ושכח.
היום, העידן המיילים והוואטסאפים המכשול הזה הוסר. כל ילדון מקשקש מה שבא לו ולא חייב להדפיס אפילו עותק אחד. ממילא גם הציבור מתייחס בכל הכבוד הראוי ולא טורח לקרוא. גם אם החותם בוחר לקרוא לעצמו "רב-מדוכא-מדוכאי-כל-הגלקסיה-שהתאחדו"