‏הצגת רשומות עם תוויות שירי המגילה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שירי המגילה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 14 במרץ 2025

מי שנכנס הדר: אוזני המן

מילא השגיאה ('מי שנכנס הדר'), אבל הטעם? בוטיק סנטרל, רעננה 2022 (צילום: משה הררי)

'משנכנס אדר מרבין בשמחה', והשנה, לאסוננו, עדיין אין לנו הרבה סיבות לשמוח... אך כדי לצאת ידי חובת שמחת החג נתמקד כהרגלנו בזוטות: במאכל החביב המוכר לנו כאוזני המן.

'אוזני המן' הן צורת הריבוי של 'אוזן המן', אך מדי שנה בשנה מופיעה באמצעי התקשורת המודפסים והמקוונים השגיאה 'אוזני ההמן', בה' הידיעה. זה קורה בדרך כלל במצעדי הדירוג של אוזני המן הטעימות ביותר במדינה.

נניח לרגע לשאלת מקור השם, ונשער שאכן מדובר באוזניו הסמליות של הָמָן המקראי ממגילת אסתר (אף על פי שאין הדבר כן), האם נגיד 'עוגיות העבאדי', 'ביף הסטרוגנוף', 'עוגת הנפוליאון'? טובה הרצל, שהציגה בפניי את השאלה הנוקבת, טרחה והביאה לי שלוש דוגמאות אקטואליות של השיבוש:



אבל האם באמת מדובר בהמן המקראי ובאוזניו? 

הרבה דיו שפכו חוקרי הפולקלור היהודי ולשונות היהודים סביב מאכל זה, המוכר גם בשמו ביידיש 'המן-טאַש' ובלשון הדיבור 'הוֹמֶנְטָש'. דומני שרוב רובם של החוקרים סבור שהקישור להמן, ובטח לאוזניו, הוא מאוחר ומדרשי. 'טאַש' בשפות רבות הוא כִּיסָן, ו'מוֹהְן' (Mohn) בגרמנית הם זרעי פֶּרֶג, ובמילים אחרות: כִּיסָני פרג. פרג הוא אפוא המילוי המקורי, ולא כל מיני המצאות של שפים וקונדיטורים שאוהבים לחדש ולמלא את ה'אוזניים' בטעמים שונים ומשונים.

הנה מה שסיכם הפולקלוריסט יום-טוב לוינסקי בספר המועדים שערך (כרך ו, דביר תשט"ז). שמונת הכרכים של ספר המועדים (ועוד כרך מיוחד: ספר השבת), שראו אור בהוצאת 'עונג שבת' (אוהל שם) על ידי דביר בשנים 1956-1946, עמדו פעם בגאון בספרייתו של כל אדם משכיל. היום כבר סר חינם (גם אם לא פג טעמם), ומן הסתם ניתן להשיגם בפרוטות בחנויות לספרים משומשים. למרות עשרות השנים שחלפו מאז פרסומם, ערכם בעינו עומד ועד היום הם מקור שופע להכרת חגי ישראל מכל צדדיהם.

ספר המועדים, ו: ימי מועד וזכרון, דביר, תשט"ז, עמ' 154-153


בלוד מכינים אוזני אמן, 2021

ומעניין לעניין באותו עניין.

בשירי המגילה (מגילה-לידער) הנפלאים של איציק מאנגר (ראו אור לראשונה בוורשה, 1936), שמהדורה דו-לשונית מתורגמת, מוערת ומאויירת שלהם הוצאתי לפני חמש-עשרה שנה (הוצאת חרגול, עם עובד ובית שלום עליכם, תשע"א), יש שיר נהדר על סעודת ההודיה לפורים שהכין האומן הזקן פוֹנְפָתָא. בתפריט יש כמובן 'אזני המן, שקדים, והעיקר – דגים'.

הנה השיר בתרגומו לעברית מתוך שירי המגילה (לחיצה על האיור תגדיל אותו לקריאה נוחה):

שירי המגילה, עמ' 119-116 (איורים: נעם נדב)

וכאן הנוסח ביידיש:

שירי המגילה, עמ' 186

שלושת הבתים האחרונים של השיר גם הולחנו על ידי דובי זלצר והושרו בהצגה 'מגילה-לידער' (תקליטור ההצגה מצורף לספר ועדיין נותרו עותקים אחרונים לרכישה). הנה הביצוע המקסים (תתעלמו מהכותרת. מי שהעלה את שירי המגילה ליו-טיוב שגה בכותרות של כל השירים):

 


פ ו ר י ם   ש מ ח


יום שני, 5 במרץ 2018

קום והתבאס בארץ: שומרי הסף והשטינקר, אסור לירות, שירת העמק, עבדים היינו, כלבים וציונות

א. הרהורים בעקבות פורים 

אם בגתן ותרש הם 'שומרי הסף', כפי שאמרה בדרשתה שרת התרבות החכמה שלנו, מירי רגב, אז מהו בדיוק מרדכי היהודי? לפי הגותו של יו"ר הקואליציה ח"כ דודו אמלסלם הוא 'שטינקר', לא?

'ומרדכי על שניהם הלשין / בניגון המגילה'... מעניין מה אמו של יו"ר הקואליציה הייתה אומרת לו על טיפוסים כאלה.

הנה מה שכתב על כך איציק מאנגר בשירי המגילה (מתוך המהדורה המתורגמת שהוצאתי בשנת 2010):

איציק מאנגר, שירי המגילה, תרגם והעיר דוד אסף, חרגול, תשע"א, עמ' 32

איור: נעם נדב

ב. הילדים מבקשים לא לירות

זה לא מכבר פרסמתי בבלוג תמונה של תמרור ייחודי שכמותו, כך נדמה, יש רק בלוד:

צילום: ציפי דוד-גולדברגר

יאיר הרשלר שלח לי צילום של שלט נוגע ללב באחד מרחובות לוד: 'הילדים מבקשים בלי כלי נשק'...

צילום: יהונתן ויתרי

ג. שירת העמק

בעיריית עפולה הדמיון הפואטי עובד שעות נוספות.

היצירתיות לא משהו, אבל החריזה מושלמת.

צילום: בעז כהן (ותודה לאבא צחי)

ד. עבדים היינו

האם העבדוּת חוזרת?

ירושלים, ליד קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

צילום: יהונתן עומר

ה. מרפאה לכלבים ציוניים

גם לקליניקה של כלבים חייבים לדחוף מגן דוד?

צילום: איתמר לויתן


יום שני, 27 ביוני 2011

ההיסטוריון ד"ר מרדכי נדב נפטר

אתמול (יום ראשון, כ"ד בסיון תשע"א) נפטר ההיסטוריון הירושלמי ד"ר מרדכי נדב, בן 91 היה במותו. לוויתו תהיה היום (יום שני, 27 ביוני) בשעה 14:00 בהר המנוחות בגבעת שאול, ירושלים.

נדב היה מאחרוני החוקרים של יהודי מזרח אירופה שעוד נולדו 'שם', ומטבע הדברים הוא הביא אתו – בידיעותיו, בעולמו, באישיותו ובאורח חייו – את המטען העשיר כל כך שהכרנו אצל הורינו ואצל מורינו. אבוי, רובם ככולם כבר הסתלקו מן העולם.

מרדכי נדב (2011-1920)

נדב נולד ב-1920 בעיירה יאנוּב שליד פינסק (אז בפולין) בשם מרקל קציקוביץ. הוא למד בגימנסיה 'תרבות' שבפינסק וב-1940 סיים את לימודיו בגימנסיה 'תרבות' שבווילנה, שאז כבר סופחה לברית המועצות. ב-1941 עלה מווילנה לארץ ישראל זמן מה קודם שנכבשה בידי הגרמנים.

את לימודיו עשה באוניברסיטה העברית בספרות עברית, בהיסטוריה יהודית ובספרנות, ובד בבד עבד (משנת 1953) בבית הספרים הלאומית והאוניברסיטאי. למן שנת 1968 ועד פרישתו לגמלאות בשנת 1986 שימש כמנהל מחלקת כתבי היד והארכיונים.

בשנת 1964 הגיש נדב את עבודת הדוקטורט שלו על תולדות יהודי פינסק. הדוקטורט נכתב בהדרכתו של פרופ' ישראל היילפרין ולימים התפרסם בתוך הכרך הראשון של פינסק - ספר עדות וזיכרון לקהילת פינסק-קארלין מראשיתה ועד חורבנה. הכרך ההיסטורי של מפעל זה, שכולו נכתב בידי נדב, עוסק בתולדות פינסק היהודית בין השנים 1880-1506 (תל אביב וחיפה תשל"ג), והוא מופת לעבודה מקיפה, מדויקת וקפדנית.

ספר פינסק תורגם לאנגלית ונערך בידי משה רוסמן ומרק מירסקי. הוא ראה אור בשנת 2007 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד (The Jews of Pinsk, 1506 to 1880).

נדב פרסם מאמרים חשובים רבים ומקצתם כונסו בספרו פנקס פתוח: מחקרים בתולדות יהודי פולין וליטא (המרכז לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל-אביב תשס"ג), שהיה לי הכבוד להביאו לדפוס ולכתוב לו 'פתח דבר' (יחד עם אלחנן ריינר).

מפעלו המדעי האחרון היה מהדורה מופתית בת שני כרכים של פנקס קהל טיקטין, שפ"א-תקס"ו, בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (ירושלים תשנ"ז-תש"ס). ביקורת שכתבתי עליו בעיתון 'הארץ' נמצאת כאן.

ומשהו אישי.

חיבבתי מאוד את מרדכי נדב, וכמדומני שהוא גם חיבב אותי. לפני ארבע שנים אף זכיתי לארח אותו בביתנו בליל הסדר, כאשר רעייתו יעל נדב (שנפטרה ב-15 בינואר 2009) היתה מאושפזת בבית החולים.

שני בניו של מרדכי – יונתן (חיליק) ונֹעם – הם חבריי הטובים ויחד הוצאנו השנה בהוצאת 'חרגול – עם עובד' את המהדורה המחודשת של שירי המגילה של איציק מאנגרורק אחרי שנשלמה עבודתנו שמנו לב כי דמותו של מרדכי היהודי, כפי שברא אותה נעם בדמיונו, אינה אלא דמותו של אביו, מרדכי נדב...




יום שני, 14 במרץ 2011

וריאציות פורימיות ו'שירי המגילה' במבצע משלוח מנות

האיורים: נעם נדב, מתוך המהדורה החדשה של איציק מאנגר, שירי המגילה, חרגול ועם עובד תשע"א


כיוון שבפורים אהיה הרחק מכאן (רמז: באמסטרדם), אני מקדים את חגיגות הפורים של עונ"ש.

ותחילה, דבר תורה מאלף ממקורותינו:

רבה ורבי זירא עבדו (=עשו) סעודת פורים בהדי הדדי (=ביחד).

איבסום (=התבסמו).

קם רבה שחטיה לרבי זירא (=קם רבה ושחט את רבי זירא). למחר בעי רחמי ואחייה (=למחרת התפלל עליו והחיה אותו).

לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי (=בשנה הבאה אמר לו: יבוא כבודו ונסעד יחד סעודת פורים).

אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (=אמר לו: לא בכל שעה ושעה מתרחש נס)...

(תלמוד בבלי, מגילה, ז ע"ב)


כאן תוכלו לראות סרטון אנימציה אמריקאי חביב, 'נסיכת פרס', מהסדרה בעלת השם הלא מבטיח: Animating Torah for Today – התוצאה דווקא לא רעה.



(תודה לרמי נוידרפר)




(תודה לגילי זיון)





(תודה לאורה לימור)


 ולסיום הנה דבר המפרסם:



המתנה המושלמת לעצמכם, להוריכם ולחבריכם  *  משלוח מנות לפורים בפרט ולכל חודשי השנה בכלל


מהדורה דו-לשונית חדשה ורעננה, מוערת ומאוירת, של 'שירי המגילה' של איציק מאנגר (הוצאת חרגול-עם עובד).

תרגם, חרז, העיר והסביר: דוד אסף
אייר: נעם נדב

ספר מקסים ויפהפה הכולל גם את התקליטור של שירי ההפקה המקורית ב'חמאם'.

ובלשונו של איציק מאנגר:

סִפְרוֹן זֶה יָפֶה הוּכַן / הֵיטֵב תּוּכַּן / עֲדֵי דְּפוּס הוּשְׁכַּן
בּוֹ יִמְצְאוּ בְּלִי דַּי / בְּנֵי פָּרָס וּבְנוֹת מָדַי / פִּלְאֵי פְלָאִים מַחֲזֵה שַׁדַּי
דִּבְרֵי שְׂחוֹק וַבֶּכִי / חִידוּד וְדִּמְעָה עַל לֶחִי
לָכֵן מַהֲרוּ וְרוּצוּ / וּמִכָּל פִּינוֹת אוּצוּ
וְהֲבִיאוּ זֶה הַסֵפֶר לְבֵיתְכֶם / כִּי אִיצִיק מַנְגֶר כְּתָבוֹ לָכֶם
הֵן הוּא הַמְשׁוֹרֵר, בֶּן ווֹלַכְיָה הַאֶרֶץ /נוֹדֵד עֲלֵי דֶּרֶךְ, מָלֵא עֱזוּז וְמֶרֶץ
וּבְאֵלֶּה הַזוּזִים הוּא יִשְׁתֶּה וְיִסְבָּא / וּבִזְכוּתְכֶם בֶּן-דָּוִד הִנֵּה כְּבָר בָּא
וּמַהֵר כְּרוּחַ סוּפָה וּמִלְחָמָה / תָּבוֹא עָלֵינוּ גְּאוּלָּה וְנֶחָמָה
אָמֵן סֶלָה


קוראי עונ"ש יכולים לרכוש את הספר במחיר מוזל במיוחד: 70 ש"ח כולל מע"מ וכולל משלוח בדואר (במקום 118 ש"ח).

המעוניינים מוזמנים להתקשר אל ענת ליבדינסקי, מחלקת מנויים ומכירות מיוחדות, עם עובד, בטלפון 03-6288524

השאירו הודעתכם במשיבון ויחזרו אליכם.

יום רביעי, 9 במרץ 2011

'שירי המגילה' של איציק מאנגר, 1976

לקראת הערב המיוחד שיתקיים מחר בבית ביאליק, הנה סרטון נדיר.

תיעוד קטעים מ'שירי המגילה' בעברית וביידיש ששודרו בטלוויזיה הישראלית ב-1976. בין השחקנים שזיהיתי: אברהם מור (אחשוורוש), שמוליק סגל המנוח (מרדכי היהודי), גדי יגיל (פסטריגתא), נירה רבינוביץ (ושתי), אפרת לביא (אסתר), שלמה וישינסקי. לא זיהיתי את השחקן המגלם את המן. מי מכיר? מי יודע?

(נעם נדב שיער בצדק שזהו ראובן שפר מרביעיית מועדון התיאטרון)

השחקנים דוברי היידיש (סגל, יגיל, רבינוביץ) – שרים ביידיש; האחרים – בעברית או בפלייבק כמנהג הימים ההם...



הוספה (21 בפברואר 2016):

רשות השידור העלתה ליוטיוב את התכנית המלאה:



וכאן מוציאים את המן להורג על פי הציור של נעם נדב מתוך המהדורה הדו-לשונית החדשה של 'שירי המגילה' (חרגול ועם עובד תשע"א).


ולקינוח, הנה שחקני תיאטרון יידישפיל בקטעים מתוך הפקת 'המגילה'. תחילה שיר הפתיחה:



וכאן האלגיה של פסטריגתא (שר יונתן רוזן):



וכאן המלך אחשורוש (יעקב בודו) אחרי ניסיון ההתנקשות: