יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

בעקבות הנייר הקדוש: נייר טואלט כשר למהדרין

איור: רות גווילי (מקור: העין השביעית)

מי שרוצה לדעת עד היכן מגיע טירוף הכשרות בציבור החרדי (והמסורתי)  טירוף שחברות ייצור, מפעלים ורשתות שיווק משתפות עמו פעולה ונענות לו בשמחה ובחפץ לב  ישפיל את מבטו במחילה אל העולם התחתון, אל אותו נייר טישיו רך המיועד לקינוח האף או האחוריים ובפי העם הוא נקרא נייר טואלט (לא תאמינו, אבל בוויקיפדיה יש ערכים על נייר טואלט, ועל נייר טישיו, בשלל שפות ועם המון מידע שימושי).

אגב, פעם שמעתי, שבתנועת הנוער התורנית-לאומית 'עזרא' נהגו לקרוא לנייר טואלט בשם היפה 'נייר א"י'. אין הכוונה, כמובן, ל'נייר ארץ ישראל', אלא ל'נייר אשר יצר', על שם הברכה הקסומה הנאמרת לאחר היציאה מבית הכבוד.


גם ביידיש נפוץ הביטוי 'אַשר-יצר-פּאַפּיר' ובמילון יידיש-אנגלית-עברית של אלכסנדר הרכבי אף מצאתי הסבר נפלא ל'אשר-יצר': 'המנון שאומרים אחר עשית הצרכים'...


וכאן שואל הבן: מדוע בכלל נייר טואלט צריך הכשר? וכי בישלו אותו עם גדי בחלב אמו? האם יש חשש שלא הפרישו ממנו תרומות ומעשרות? ושמא בישמו אותו בניחוח חזיר או חיה טמאה לא עלינו? מה הקטע?

ברור שהכל מתחיל ונגמר בכסף ובתחרות כלכלית, ושאלות של החמרה והקפדה מנוצלות על ידי בעלי עניין.

והדבר היה ככה: חברה נייר גדולה בשם 'שניב' קראה לפני כמה שנים לציבור החרדי לקנות את ניירות הטואלט שלה  ולא של 'סנו' או של חברות אחרות  משום שרק הם מספקים נייר טואלט שיוצר ללא חילול שבת. 'סנו' נאלצה להגיב בגיוס בד"ץ העדה החרדית, שתמורת סכום נאה היה מוכן להצהיר כי גם נייר הטואלט של סנו מיוצר ללא חילול שבת... (על פרשה זו ראו כאן).

מכאן כבר קצרה היתה הדרך לנייר טואלט כשר לשבת




וגם לנוזל ניקוי של בתי שימוש, כשר בהשגחה האמריקנית של Union Orthodox  (סימון U בתוך עיגול):



וכמובן לנייר טואלט כשר לפסח (חיישינן לקיומו של עמילן שהוא חמץ מדאורייתא!).


וכך מתגלגלים עסקי הטואלטיקה למוטציות אין סופיות, ובכל קצה של חומרה יושב יהודי שעושה כמה גרושים.

תאמינו או לא, אבל הכשרים הזויים אפשר למצוא גם על אריזות של אקונומיקה, משחות שיניים, סבונים, שמפו ושאר תמרוקים, כך שאם הילד הקטן ישתה בטעות חומצת לימון או נוזל כביסה לפחות יתנחמו, הוא ובני משפחתו, שזה היה בהכשר מהודר של חוג חתם סופר מבני-ברק או של העדה החרדית מירושלים.


נחזור לנייר הטואלט. מסתבר שבנוסף לחילול שבת פוטנציאלי הכרוך בייצורו של נייר זה יש עוד בעייה רצינית שדורשת תשומת לב תורנית: 'חשש גניזה'. ומהו 'חשש גניזה' זה, שעליו לא שמעו אבותינו ואבות אבותינו עד לדור האחרון?

ובכן, שמא ואולי הנייר שממנו נעשה נייר הטואלט שלנו היה אי פעם, בגלגול הקודם, נייר של ספר שעליו נדפסו דברי קודש או 'שמות', והנייר הקדוש נגנז ועתה מוחזר. הבנתם?

לטואלט הציבור הנה מצגת לא מייצגת של אריזות נייר טואלט כשר במיוחד.

נתחיל בנייר 'גילי' של חברת סנו, שלא די בכך שאין בו שום חשש גניזה, אלא שהוא גם 'עדין ורך המתאים במיוחד לשבת' (שנאמר 'וקראת לשבת עונג'! מה שאין כן בימי החול, שם אנו מוכנים לקנח את אחורינו גם בנייר מחוספס וקשה). הכוונה כמובן שהנייר 'חתוך במיוחד לשבת' (שהרי אסור לחתוך נייר בשבת):


אגב, אם שאלתם, גם מגבוני הטישו של סנו נהנים מהכשר הבד"ץ ואין בהם חשש גניזה:


בשל החשש הגדול מן העבירות הפוטנציאליות הטמונות בנייר הטואלט אף הוקמו במפעל 'שניב' ועדות רבנים מיוחדות. האחת 'ועדת הרבנים למען קדושת השבת', שתפקידה לוודא שהנייר הוכן ללא חילול שבת (ובניסוח פואטי יותר 'ללא חשש חילול שביעי'), ולצדו 'ועד הלכה לענייני גניזה', שתפקידו להשגיח שהנייר טהור לחלוטין ומעולם לא נעשה בו שימוש קודם:


וכאן וריאציה על אותו נושא, על גבי חבילת מגבוני נייר של 'המותג':


המון עבודה יש לוועדות הללו, ואחר כך עוד מלעיזים על החרדים שכביכול אינם עובדים!

בדוגמה הבאה, של נייר הקרוי בשם רווי אסוציאציות יהודיות  'ניסן', יש אפילו לוגו מיוחד: 'שש', כלומר: 'שומר שביעי' (מסיבות שיפורטו להלן נמנעו היצרנים משימוש ישיר במילה המקודשת 'שבת' והעדיפו תחתיה את 'שביעי').


והנה שתי דוגמאות לתת-ז'אנר מגוחך במיוחד בתעשיית ההכשרים. אלה הם הכשרים מהודרים במיוחד, משום שכאן כבר מחמירים ולא כותבים את המילה שבת כצורתה. 'שבת', כידוע על פי ספר הזוהר, היא אחד משמותיו של הקב"ה, ואין זה נאה ששמו המקודש ייכנס לבית השימוש או יושלך בביזיון. זו הסיבה שעל העטיפה הודפסה המילה 'ש-ב-ת' עם מקפים (כפי שטיפשים דוברי אנגלית כותבים G-d):


וכאן הוא אפילו מאושר לפ-ס-ח:


ואחרי 'ניסן' יש לנו גם 'סיון':


ולסיום המצגת, הנה נייר ארונות (מה זה בכלל?) כשר לפסח ואין בו שום חשש לקטניות (!). באחריות!



ביבליוגרפיה

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=868516&forum_id=771

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1350609&forum_id=771

http://www.frumsatire.net/2010/08/09/a-brief-history-of-shabbos-toilet-paper/

http://www.frumsatire.net/2008/06/19/kosher-for-shabbos-toilet-paper-no-joke/

http://www.frumsatire.net/2010/11/21/kosher-toilet-bowl-cleaner/

 http://aliyahblog.com/2006/03/11/kosher-toilet-paper/

בעלי התוספות

5 בספטמבר 2011
רמי נוידרפר שלח לי גזיר עיתון מ'דואר היום', 5 בספטמבר 1921  היום לפני תשעים שנה  שמוכיח כי אין זו חומרה חדשה ובעצם הכל התחיל מזמן (אבל במאה שערים)...


ולמען שלמות האוסף הנה עוד דוגמה שנשלחה אליי, גם כאן מסדרת 'שביעי' (במקום 'שבת'):





13 תגובות:

  1. סיפור מהתחת

    השבמחק
  2. אביעד רוזנברג1 בספטמבר 2011 בשעה 21:20

    דוד שכחת את נייר טואלט חלק (גלאט, לא מחוספס). חוג חת"ם סןפר -- החת"ם סופר עצמו לדעתי לא ספר שלמונים לאחר שחתם על כשרויות. החוג (=חכמים וגאונים) כנראה שכן

    השבמחק
  3. אכן מצחיק ועצוב ביחד. שילוב של פחד החברות אחת מהשניה מריץ אותם אל הבד"צים לפני שהמתחרה יקבל את ההכשר. אגב, לפי מיטב ידיעתי הבדצ"ים משתפים פעולה עם הענין בגיחוך, לאחר שנואשו מלהסביר למבקשי ההכשר ההיסטריים שאין צורך.
    תיקון אחד: בנוגע לנייר ארונות, החשש הוא מהעמילן שמשמש בתהליך הייצור, עמילן יכול להיות עמילן חיטה והוא חמץ [אינני מבין מדוע כתבו שם קטניות]. לפיכך במקרה זה לפחות יש צידוק להכשר. למרות שאין אוכלים את הנייר, הרי מניחים עליו מוצרי אוכל. ולפי רף החומרות של פסח נוהגים להחמיר אף בזה.

    השבמחק
  4. יצויין שאלכנסדר הרכבי טעה בזה, שהרי ברכת אשר יצר נאמרה גם אחר עשיית urine ולא רק אחר עשיית stool

    השבמחק
  5. בהקשר ל"ברכה הקסומה" אני ממליץ, למי שלא מכיר, על השיר 'בלוז לראש חודש' של אביב גדג' (יוצא אלג'יר).
    לשיר מילים מעניינות עם משחק מילים על ברכת א"י:


    על כנפי הפחד והפצע
    עכשיו אני בדרך אליך
    וכל הדברים שאין בהם ממש
    עכשיו נאחזים כל כך חזק
    ובראת אותי יצרים יצרים
    ונשארתי כאן חלולים חלולים
    אש לא מרוסנת של אמת בלי חסד
    גוף שאין בו קודש
    גוף, ורק בלוז ראש חודש
    בסוף הם ננעלו בזעם
    הם שסגרו אותי פעם
    עם כל הדברים שאין בהם חיים
    ובראת אותי יצרים יצרים
    ונשארתי כאן חלולים חלולים
    אש לא מרוסנת של אמת בלי חסד
    גוף שאין לו חופש
    גוף, מול שדות בלי אופק
    משחקים באש לא מרוסנת
    שגדלים על בוץ ספוג בגשם
    ונושמים אוויר ספוג בדלק
    ושרים בלי קול מול שדות בלי אופק

    והנה לינק לשיר: http://www.youtube.com/watch?v=9J2VZmX7iBg

    משה

    השבמחק
  6. Sorry for the english (work computer) but I question your claim that "Nyar Asher Yatzar" is a charedi invention. I distinctly remember reading an entry in Mordechai Ben Hillel HaCohen's journal written around the time of WWI in which he
    uses the term to refer to toilet paper.
    I don't have the reference and don't remember
    whether it was used humourously or straight.

    השבמחק
  7. ראשית , לגבי "נייר אשר יצר', ראו עד היכן הבורות יכולה להגיע:
    בערך "נייר אשר יצר" במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל (עמוד 243) הוא כותב:
    נייר טואלט (דתי): ...., בעקבות "אשר יצר" (תפילה הנאמרת לפני עשיית צרכים).

    על זה היה ניתן לומר "עובר לעשייתן".

    כמובן, שהנכון הוא כפי שנכתב למעלה "הברכה הקסומה הנאמרת לאחר היציאה מבית הכבוד".

    שנית, לגבי השאלה שנשאלה "הנה נייר ארונות (מה זה בכלל?)" התשובה היא שנייר ארונות הוא נייר לציפוי ארונות מבפנים. הכוונה לניירות שמניחים על מדפי הארון.

    השבמחק
  8. כבר לפני כמה שנים קלטתי את הגיחוך שבשימוש במילה "שביעי" במקום "שבת" (זה קרה בישיבת ההסדר, אך צרכנו את נייר סיון הכשר למהדרין מן המהדרין). התחדש לי כאן השימוש ב"שישי" כדי לא להשתמש ב"שביעי". דומה לכך השימוש באות ד' במקום באות ה' כדי לציין את שמו של האל, כשהאות ה' עצמה מחליפה את שם הוי"ה.
    מצאתי נקודת דמיון בין האל לבין נייר טואלט חתוך לשבת. מי אמר שאין הומור דתי?

    השבמחק
    תשובות
    1. אחרי שביקשת לחשוף את עצמי, החלטתי להיענות לבקשתך, דוד.
      אני מקווה לקבל ממך מייל בקרוב.

      מחק
  9. Testing to see if this works in english....

    השבמחק
  10. האם שמתם לב ליצרן התחמן של "בסטטישיו", הדוגמא האחרונה שהביא דוד אסף?
    בחותמת אחת, הנייר מיצוצר גם ללא חילול שבת (סליחה, חילול ש-ב-י-ע-י), גם ללא חשש גניזה, וגם תליש (לשבת, כמובן).
    האם ישצמצומים במחלקת הכשרויות?
    אבי

    השבמחק
  11. שלום דוד,

    רשימה יפה לבאי סוד הגלגול.

    כאשר מתבוננים במהלך העניינים (בעין יפה) רואים מספר דברים:

    שביעי הוא נוטריקון 'שבּי היא', הכוונה לנשמה. אם היינו רק נשמה ללא גוף, לא היינו זקוקים לא לנייר ולא לברכה.

    אם נרחיב את היריעה מעבר לתחומי הזמן והמקום, נוכל לראות כיצד הכל פושט צורה ולובש צורה. היו שכינו את התופעה 'חוק שימור האנרגיה'. לפי שיטת חשיבה זו הכל נשמר, מתמחזר ומתגלגל. גם נייר הטואלט, אותו נהגו לכנות בהאחזות הנח"ל בה שרתנו נייר תועלת.

    שבת שלום ומבורך

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.