יום חמישי, 5 באפריל 2012

תשורה קטנה לפסח: הגדת החרות של סטאלין

עמוד מתוך 'סידור השלום' שנדפס במוסקבה בשנים 1956, 1968 בפיקוח השלטונות הסובייטים
(על סידור זה ראו בבלוג נוטריקון של אלי שטרן)

על 'הגדת סטאלין' סיפרתי לקוראי עונ"ש כבר לפני כמה שנים, אבל עכשיו אני יכול להביאה בשלמותה בבלוג.

הגדה זו, המוקדשת ליוסף וויסאריונוביץ סטאלין, היא בלי ספק מן ההזויות ביותר שנוצרו בסוגה האין-סופית של הגדות ליל הסדר, אך היא מרתקת בהיותה ראי לחלומות ואידיאלים של חרות ושוויון שהיו, כבר בעת חיבורה של ההגדה, מנותקים לחלוטין מהמציאות האכזרית.

זו הגדה חילונית לחלוטין בנוסחה, ועדיין חשוב לכותביה לנסות ולקשור את חזון האינטרנציונל למסורת היהודית הקלאסית של פסח וליל הסדר. היא נערכה, אוּיְרה ונכתבה בכתיבת יד בשנת 1953 על ידי מאן דהוא הנמנה על 'חוג הנוער המתקדם' בחיפה. באותם ימים תמימים לא העלה על דעתו איש מבני אותם חוגים מתקדמים  שספק אם מספרם עלה על כמה עשרות אנשים  שסטאלין הוא-הוא פרעה המודרני, המשעבד ולא הגואל.

בראשית 1953 נפתח במוסקבה 'משפט הרופאים' הידוע לשמצה, שבו הואשמו תשעה רופאים (שישה מהם היו יהודים, ובהם מירון וובסי הרופא האישי של סטאלין) בקשירת קשר להרעיל את מנהיגי ברית המועצות. משפט הראווה האנטישמי גרם לזעזוע עצום במדינת ישראל ולפילוג בתוך מפ"ם (משה סנה, שזה עתה מלאו ארבעים שנה לפטירתו, פרש עם קבוצה שהאמינה ב'אשמתם' של הרופאים והקים את 'מפלגת השמאל הסוציאליסטי' שלימים הצטרפה למק"י).

ב-5 במארס 1953 מת סטאלין, 'שמש העמים', והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. ליל הסדר של אותה שנה (תשי"ג) חל ב-30 במארס, ומסתבר אפוא שהחברים בחיפה, שכנראה הכינו את ההגדה עוד קודם שנודע דבר מותו של סטאלין, לא הספיקו לעדכן אותה בדברי צער ואבל.

דבר,  כ"א באדר תשי"ג (8 במארס 1953)

עותק מההגדה שמור בספרייה הלאומית, והוא כמובן מוגדר כ'ספר נדיר'. אפשר לראות אותה בשלמותה גם כאן.

 


 
















3 תגובות:

  1. David, I'm honestly shocked by this haggada.
    Is this merely cynical soviet propoganda
    or were the members of Chug Hanoar Hamitkadem
    as naive and /or brainwashed as the text
    suggests?
    Is anything known about them?

    השבמחק
  2. המנהג היהודי ברוב הארצות ברוב הזמנים היה שבתפילה היו מברכים את המלך ואת שרי הממשלה ומנהג זה קיים עד היום. לכן אין שום דבר מיוחד בברכה למנהיגי ברית המועצות באותם הימים. מה שמעניין הוא שהכותב היה די מעודכן בהגדה ונוסח כתיבתו מראה שהוא היה לדעתי אדם מבוגר ולא אדם צעיר. הוא הגדיש הרבה זמן לכתיבה והעברית שלו היתה מצויינתֿ. האם יתכן שזו פרי עבודתו של אלכסנדר פן אולי ?

    השבמחק
  3. קראתי את ההגדה הזו מהחל ועד כלה, חלפו יותר מ 60 שנים מאז חיבורה והדברים בעיקרם אקטואליים כאז כן עתה. אין ספק בעיני כי זו הגדה יהודית ואעז גם לאמר ציונית. עם עריכה מחודשת היא ראויה לעלות על שולחן הסדר בכל אותם בתים הקוראים בהגדה המקובלת תוך לעג ושעמום.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.