יום חמישי, 30 באוגוסט 2012

ברוך הבא: לאורך דרך שכם

'איזו מין שלוה'  קטע הרחוב שבין הקונסוליה האמריקנית (לשעבר) לכנסיית סנט ג'ורג'

כתב וצילם ברוך גיאן 

יצאתי לסיור קטן בדרך שכם וסביבתה. ליד התחנה המרכזית של העיר המזרחית יש רחוב קטן שהכרתי כ'רחוב פיירוטי'. ארמטה פיירוטי היה מהנדס איטלקי ממודנה, שעבד בירושלים באמצע במאה ה-19 בהזמנת הפאשה התורכי. הוא היה גם צלם וארכיאולוג חובב, שהסתבך במעילה ובנוסף הואשם בפלגייט ספרותי. הוא נעלם מירושלים בשנת 1861 באופן פתאומי ועקבותיו אבדו. לפני שנים אחדות, כשביקרתי ברחוב, גיליתי ששמו שונה ל'רחוב אל-בירוני', על שמו של הגיאוגרף הפרסי שחי במאה ה-11. אמרתי בלבי: כך נאה וכך יאה! שכן איך  יהגה דובר ערבית את השם 'פיירוטי'? אך עתה שבה עטרה ליושנה והשם המקורי הוחזר לרחוב.

אגב, גם הרחובות הסמוכים נקראים על שמות חוקרי ירושלים כמו קונרד שיק או לואי-איג ונסאן.


המשכתי במסעי בעקבות השילוט ומצאתי ש'דרך שכם' עברה דרך ארוכה ומפרכת, הן בשמה הן בניקודה והן בשלטים עצמם.
כמו שמות הדרכים ההיסטוריות שהוליכו מירושלים ליפו, בית לחם וחברון, יש להניח שהשם 'דרך שכם' היה בשימוש כבר בתקופה הצלבנית. השם הרומי 'ניאפוליס' (עיר חדשה) שובש בפי דוברי הערבית ל'נַאבְּלוּס', אך בפי היהודים דוברי העברית היא נקראה תמיד על פי שמה המקראי  שְׁכֶם.

השלטים משקפים את הבלבול. במקום אחד מצאתי את השלט המגוחך 'רחוב דרך שכם', מה שהזכיר לי את השם העממי שמקובל בפי הירושלמים 'רחוב המלך קינג גורג'...


בשלט אחר נשכחה העיר שכם לגמרי, והרחוב הפך  אבוי!  לשֶׁכֶם...


כמה מן השלטים הוטבעו עוד בימי שלטון המנדט הבריטי בפלשתינה-א"י. השפה האנגלית ראשונה, הערבית מתחתיה והעברית סוגרת את הרשימה. שלט מקורי כזה נפגע קשה בקרבות הקשים שהתנהלו כאן בימי מלחמת ששת הימים.


שלטים אחרים באותו סגנון מנדטורי נקבעו מאוחר יותר.


לסיום מצאתי בחומה המקיפה את כנסיית סנט ג'ורג' טבעות שנועדו לקשירת בהמות או סוסים, וממש בכניסה דרגש אבן שבעזרתו יכלו לרדת בנוחות מאוכף הסוס או הבהמה. עמוד ששימש לאותה מטרה ניצב בעבר בחזית 'מלון קזה נובה' בעיר העתיקה, אך הוא הוסר ונעלם.


על דרך שכם נמצאים אתרי תיירות מרתקים, כמו 'קבר הגן', כנסיית סנט ג'ורג', אכסניית פאולוס ו'אמריקן קולוני', אבל על אלה בפעם אחרת...

7 תגובות:

  1. טבעת כזו לקשירת בהמות (משודרגת אמנם, מאבן) נמצאת עד היום בקיר הבניין שבפינת רחוב רבקה ודרך חברון.

    השבמחק
    תשובות
    1. ליתר דיוק, מדובר ב-ROSE PINE VILLA

      מחק
  2. Rehov Derech Shchem - that's like "Rehov Herzl Strasse" in Nahariya?
    :-)

    השבמחק
  3. מה אתם מתפלאים? אף פעם לא הייתם ברחוב הרצל שטראסה?

    השבמחק
  4. לא נכסת לכנסייה? בפנים, ישר לפניך אחרי החצר, יש מובאה מלא שלטים על אישים, בריטים ומקומיים אשר קשר להם עם הכנסייה למשך עשרות השנים. מאוד מושך ומסקרנן.

    השבמחק
  5. שלטי הרחובות בעיר העתיקה ובשכונות הערביות של ירושלים נכתבו בתקופת המנדט בערבית ובאנגלית בלבד, ולא בעברית. וגם לו היו שלטים בודדים בעברית (נניח...) חזקה עליהם שלא היו נשארים על כנם ב-19 שנות הכיבוש הירדני בעיר. לפיכך נראה שהשלט המנוקב מכדורים בדרך שכם לא נפגע במלחמת ששת הימים, אלא בתקופה שלאחר מכן, באיזושהי אינתיפאדה מן הסתם.

    השבמחק
    תשובות
    1. אינך צודק. ברחוב הנביאים למשל היה קבוע שלט תלת לשוני עד שבאו המשפצים וסילקוהו. הכתובת בדרך שכם אותנטית לחלוטין

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.