יום שבת, 22 בספטמבר 2012

עוד על כפרות ועל תרנגולים

רשימתו של רמי נוידרפר על מנהג הכפרות הניבה תוספות רבות, שהצדיקו רשימת המשך. הנה מבחר מהן, מן הלול ומן היקב.

א. תרנגול הכפרות של ש"י עגנון ומרק שאגאל

שלמה ניסן הפנה את תשומת הלב לסיפור-בדיחה של ש"י עגנון 'התרנגול ותפילת בני אדם', שהתפרסם בספרו תכריך של סיפורים (שוקן, תשמ"ה, עמ' 216-215):


איתמר וכסלר שלח את הציור הזה של מרק שאגאל, ששמור באוספי מוזיאון חיפה.
'כפרות' (1956-1950). גואש על קרטון

ב. כפרות בתמונות

מיכה עמית שלח את התמונה היפה הזאת, שלצערי איננה מתוארכת:


ארמילוס שלח לי שני צילומים מגולת אמריקה, וגם הוסיף את הבדיחה הזו:
מעשה ביהודי שהיה בדרכו למנהג הכפרות כשבידו תרנגול (ביידיש: כַּפָּרֶה) וספר סליחות (ביידיש: סליחה), תוך כדי הילוכו הוא מעד ונפל בחוזקה על עכוזו בו בזמן שהתרנגול בורח על נפשו וספר הסליחות שבידו נופל לתוך שלולית בוץ דביקה.
אחרי שההתאושש קרא במר נפשו, ביידיש פולנית עסיסית: 'רבונו של עולם! וואָס האָסט די געטיעהן צו מיר? איך האָב נישט קיין סליחה, נישט קיין מחילה (ביידיש מְחילֶה – ישבן), און נישט קיין כפרה!'

הולך על בטוח...
הנשים הצדקניות של אמריקה מקבלות את הכפרה בהכנעה גמורה

נ"א שלח גם הוא תמונה חביבה:

שניים נאחזין

ג. כפרות ואנטישמיות

מידע מפתיע שלח גלעד גבריהו, שמצא את גלגולה של אחת ה'שנות טובות' שלנו  זו ששולחת את הצאר הרוסי ניקולאי השני ל'כפרות'  במהדורה השישית של החיבור האנטישמי המפורסם, שמקורו ברוסיה הצארית, 'הפרוטוקולים של זקני ציון' (1920, עמ' 57-56)...




פרטים על מהדורה זו  הראשונה שיצאה מחוץ לרוסיה  ועל המו"ל האנטישמי שלה, לודוויג מילר פון האוזן (Ludwig Müller von Hausen), שהסתתר מאחורי הפסבדונים Gottfried zur Beek  ראו כאן.

ד. תרנגולי כפרות  באומר ובצליל

הרומן של אלי עמיר 'תרנגול כפרות' ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1983

שולה אברמסקי שלחה לי את השיר הקצרצר והפחות מוכר, שפתח את התכנית הראשונה של 'להקת התרנגולים' (1961), והוא 'שיר התרנגול', שחיבר חיים חפר, הלחין סשה ארגוב ועיבד משה וילנסקי. לא כפרות, אבל בהחלט תרנגולים...



רמי נוידרפר נזכר בשירו היפה והאחרון של יוסי בנאי, שהוקלט זמן קצר לפני מותו במאי 2006.

השיר נקרא 'תרנגול כפרות'. יוסי בנאי כתב את המילים ומיכה שטרית הלחין.



אלה המילים:

בסתיו תמיד בסתיו בשקט ודממה
יוצאים זיכרונותי על גב ענן קטן
והם שטים להם מעל האדמה
כדי להתבשם מכל נופי הזמן

וכמו תמיד בסתיו אני נפרד בצער
מקיץ שעכשיו רואים את קצה סופו
ובין עלים צמאים אני עומד כמו נער
ממתין בסקרנות לחורף שיבוא

אני זוכר תרנגול כפרות
ציפור קטנה על גג
מלאכים מטיילים על קירות
מפה לבנה בכל חג

בסתיו תמיד בסתיו חוזרים אלי קולות
שעם הזמן חלפו אבדו כבר ואינם
והם נושאים איתם זמירות חג ותפילות
והם נושאים איתם עולם שנעלם

אבל עמוק בלב נפשי תמיד חוזרת
אל דוכנים של שוק וממתקי סוכר
רומנסות רחוקות שאריות מסורת
וערמונים של אש בטעם חורף קר

אני זוכר תרנגול כפרות...

בסתיו תמיד בסתיו אבי חוזר בשקט
מארץ הדממה כולו מאיר פנים
והוא מביט אלי ונשמתו שותקת
ושוב עושה דרכו אל קץ כל הימים

ענן כחול הלב ורוח בו נושבת
מכל עלה צמא קוראים אלי רוחות
אני רואה אחים ומשפחה אוהבת
ועיר ילדות קטנה כולה שק אנחות

אני זוכר תרנגול כפרות...

ה. כפרות למהדרין

רמי נוידרפר מצא מודעה על כפרות 'עבור המהדרין מן המהדרין', מטעם 'בית השחיטה העצמאית' (נשמע כמו 'החינוך העצמאי'), שמבטיחים שהכל מתנהל ללא צער בעלי חיים...


ו. 'כתרנגול בבני אדם'

רמי נוידרפר טרח ונסע לירושלים גם ערב יום כיפורים השתא, וממסעו הביא את התמונה היפה הזו ואת התובנה בעקבותיה:

שכונת בית ישראל, ירושלים. תשרי תשע"ג (צילום: רמי נוידרפר)

כתב רמי:
'ומה היתה תחילתו של אותו הבחור? בא לו לבית המדרש ונטל לו גמרא וישב לו כמו שפקד עליו רבי ישראל שלמה. הביט בגמרא כתרנגול בבני אדם ולא הבין כלום' (שמואל יוסף עגנון, הכנסת כלה, תשכ"ד, עמ' קלב).  
ביטוי נאה זה  'כתרנגול בבני אדם'  פירושו כאן להסתכל במשהו,לבהות בלי להבין כלום. 
אברהם הולץ, במהדורה המוערת של 'הכנסת כלה' (מראות ומקורות, 1995, עמ' 115), ציין כי מקור הביטוי הוא ביידיש 'קוקן ווי אַ האָן אין בני אדם', ומשמעותו היא 'כמו שהתרנגול הנלקח לכפרות מביט בתיבות "בני-אדם" [שבתחילת סדר הכפרות  'בני אדם יושבי חשך וצלמות'] ואינו מבינן, כן לא הבין זה'. 
הביטוי הזה היה חביב על עגנון, והוא השתמש בו גם בסיפור שהובא למעלה, 'התרנגול ותפילת בני האדם'.  
כשביקרתי השבוע בשכונת 'בית ישראל' בירושלים הבטתי במנופפי התרנגולים כתרנגול בבני אדם...

3 תגובות:

  1. אגדה אובנית ששמעתי כעת מספרת על השנורר שדפק על דלתו של הגביר הקמצן והלה לא פתח את הדלת. לאחר שניסה שוב ושוב, החל השנורר צועק: "אני לא יולדת, אני לא יולדת...". הגביר מבועת כולו פתח את הדלת ושאל אותו לפשר זעקתו. נענה לו השנורר והסביר: יש שני סוגי התייחסות לשנוררים. האחד, מארח אותו יפה ומתעניין בשלומו, מכבדו במאכל ומשתה אך לא נותן לו ממתת ידו. על יחס כזה נאמר: כפרה על הכסף, לפחות קיבלתי יחס הולם. השני נותן גם נותן, אבל מסלק אותו מביתו בבושת פנים. עליו נאמר: כפרה על היחס, לפחות קיבלתי כסף כדת וכדין. אבל אתה שכלל לא פתחת את הדלת אילצתני להיזקק לשתי הכפרות גם יחד, מה שלא מצינו אלא ביולדת (שנוהגים לעשות לה ולעוברה שתי כפרות).
    גמר חתימה טובה,
    מיכי

    השבמחק
  2. לגבי הבדיחה האידישאית העסיסית שהובאה. במחילה מכבודך, העיקר חסר מן הספר, ברשותך אביאה כמקורה העסיסי:
    בניב יידישאי עתיק, מכנים את האחוריים בשם 'מחילה'. (אולי בהקשר למחילה - מערה נסתרת).
    מכך, קריאתו של אותו אומלל שנפל, היתה: "רבונו של עולם, האב איך שוין נישט קיין סליחה (-ספר הסליחות), נישט קיין מחילה (-האחוריים אשר נחבלו מעוצמת הנפילה) און נישט קיין כפרה (התרנגול שנס על נפשו)"

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.