יום שישי, 20 ביוני 2014

פניני חזנות: 'מלך החזנים' יוסלה רוזנבלט

רשימות קודמות בסדרה 'פניני חזנות'
מרדכי הֶרְשְׁמָן
שמואל וִיגוֹדָה


א. אגדת יוסלה

לפני 81 שנה נפטר בירושלים 'מלך החזנים' יוסלה רוזנבלט (1933-1882). מה אפשר לומר עליו שעדיין לא נאמר?

יוסלה  – כפי שכולם קראו לו, בזמנו ולאחר זמנו  – אכן היה יוצא דופן בין החזנים, לא רק בשל קול הטנור המיוחד שבו ניחן, אלא בשל הרקע החסידי המובהק שממנו בא, אופיו הנוח, צניעותו ונדיבותו.

הוא נולד בעיירה האוקראינית בְּיֶילָאיָה צֶרְקוֹב (המכונה במקורות העבריים 'שדה לבן', כדי להימנע מאזכור השם שפירושו 'כנסייה לבנה'). אביו היה חזן ויוסלה הנער סייע לו מילדותו ונדד אתו בעיירות שונות בגליציה (בין השאר, גרו פרק זמן בסדיגורה שליד צ'רנוביץ, ושם שימש יוסלה אחד מנערי המקהלה שבחצר הרבי). לאחר נישואיו, בגיל 18, החל לשמש חזן בקהילות שונות. ב-1901 התיישב בפרסבורג (היום ברטיסלבה) האוסטרית ושימש חזן בבית הכנסת של הקהילה החרדית, בד בבד החל אז להקליט את יצירותיו הראשונות. ב-1906 עבר להמבורג שבגרמניה וב-1912, לאחר שנדחתה בקשתו להעלאת משכורתו (ליוסלה היו אז תשעה ילדים!) היגר לארה"ב.

בניו-יורק התמנה חזן בית הכנסת המפורסם של יוצאי הונגריה 'אוהב צדק', שברחוב 116 במנהטן (רובע הארלם), ומכאן ואילך הפך כוכב בינלאומי ושמו התפרסם לתהילה בכל רחבי העולם היהודי (וגם הלא-יהודי). הוא הלחין, ביצע והקליט מאות יצירות וערך קונצרטים בכל רחבי העולם.

יוסלה היה יהודי חרדי, אך הקונפליקט הבלתי נמנע, שאותו חוו רוב החזנים – המתח בין תיבת התפילה בבית הכנסת לבין התהילה (והכסף) הכרוכים בהופעות בסרטי קולנוע ובהיכלות האופרה – לא פסח גם עליו. שלא כמו חזנים-כוכבים כמו משה אוישר, שהרבה להופיע בסרטי קולנוע, או ריצ'ארד טאקר שהפך כוכב אופרה – יוסלה נמנע מכך. הוא דחה הצעות מפתות, שכן סבר כי יש בכך זילוּת של פרקי התפילה וכי אין זה הולם חזן להופיע באופרות שתוכנן, העוסק על פי רוב בענייני אהבה, מנוגד לאורחות חייו. אף על פי כן, בקונצרטים פומביים שקיים שילב גם ארְיות אופראיות ואף תרם את קולו לשירת 'קדיש' בסרט המדבר הראשון 'זמר הג'אז' (1927).

הפרק האחרון בחייו של יוסלה היה עצוב ובלתי צפוי.

לפני פסח 1933 הגיע יוסלה לארץ ישראל כדי להשתתף בצילום סרט תיעודי שנקרא 'חלום עמי'. זו הייתה הפעם הראשונה שביקר בארץ, והרעיון היה לצלמו על רקע אתרים שונים בארץ המובטחת ולהצמיד לכל אתר קטע חזנות מתאים (כך למשל, ליד קבר רחל הוא שר 'מנעי קולך מבכי', ובעמדו בסירה בנהר הירדן הוא שר את 'מה לך הים כי תנוס, הירדן תסוב לאחור'). לאחר שצולם בהר הזיתים, בבית לחם ובנהר הירדן, טבל יוסלה בים המלח אך מיד לאחר מכן חש ברע והתעלף. הוא הובהל לבית המלון בו שהה ('אמדורסקי') שם נבדק על ידי רופא, אך כעבור זמן קצר נפטר והוא בן 51.

למחרת, יום שני, כ"ה בסיון תרצ"ג (19 ביוני 1933), התקיימה לוויתו בהר הזיתים. היישוב בארץ סער אז מרצח חיים ארלוזורוב, שהובא למנוחות בתל אביב יום קודם לכן, ומותו של רוזנבלט נדחק לשולי החדשות.

מודעת אבל על מותו של יוסלה (אוסף ד"ר מוטי פרידמן)

ובכל זאת, כששת אלפי אנשים – רובם אנשי היישוב הישן – ליוו את יוסלה בדרכו האחרונה. ליד בית החולים 'ביקור חולים' נשא החזן המפורסם זבולון קווארטין את תפילת 'אל מלא רחמים' ונשמעו הספדים. התהלוכה עצרה שוב ברחוב יפו, ליד ביתו של הרב הראשי האשכנזי, אברהם יצחק הכהן קוק. כאן חזר על תפילת 'אל מלא רחמים' החזן מרדכי הרשמן והרב קוק הספיד את המנוח בהתרגשות מעל הגזוזטרה של 'הוועד הכללי'. אחריו הספידוהו גם הרבנים טיקוצינסקי וחרל"פ.

הרב קוק מספיד את יוסלה רוזנבלט מעל מרפסת 'ועד הכללי כנסת ישראל' (צילום: צבי אורון, הארכיון הציוני המרכזי)

העמוד הראשון של העיתון דאר היום, 20 ביוני 1933

מצבת קברו של יוסלה רוזנבלט בהר הזיתים (צילום: עודד פרידמן, ויקיפדיה)

קטעים נבחרים מהסרט 'חלום עמי' הועלו למרשתת על ידי חוקר הסרט העברי יעקב גרוס. יוסלה שר על רקע נופי ירושלים והעיר העתיקה, כולל הכותל ומגדל דוד, קבר רחל, מערת המכפלה, נהר הירדן ועוד. יוסלה אמנם שר בקולו אך ככל הנראה לא הוקלט בארץ, שכן השירים בסרט נלקחו מתקליטיו. התמונות מרגשות והקריינות המלווה את הסרט דרמטית להחריד. לבסוף מובאים קטעים מלוויתו.



חייו של יוסלה ויצירתו תוארו בספר שחיבר בנו הרב ד"ר שמואל רוזנבלט, שנקרא יוסלה רוזנבלט: סיפור חייו (תרגם מאנגלית: נ' גינתון, הוצאת הצופה, תל-אביב תשכ"א).

עטיפת ספרו של שמואל רוזנבלט

הספר מסתיים באנקדוטה נחמדה ומפורסמת:

יוסלה רוזנבלט – סיפור חייו, עמ' 258

לאחרונה נתרם לספריה הלאומית בירושלים אוסף גדול של תווים וכתבי יד מקוריים של יוסלה. ראו כאן.

הנה כמה יצירות מפורסמות שלו.

ב. אלי, אלי


יצירה מרגשת זו איננה תפילה אלא שיר ביידיש, שמתחיל בפסוק 'אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי' (תהלים, כב 2) ואחר כך מתאר את סבלו של העם היהודי הנרדף. שיר זה הולחן, כנראה, בשנת 1896 על ידי יעקב קופל סנדלר (1856? - 1931) עבור אופרטה ביידיש שהוצגה בניו-יורק, אך השיר עבר גלגולים שונים, בוצע מאז על ידי זמרים רבים ונחשב 'עממי'.

יוסלה נהג להשמיע שיר זה בקונצרטים הפומביים שלו, ובאחד מהם – כך סיפר שמואל רוזנבלט – שנערך על מדרגות הספרייה הציבורית של ניו-יורק, בשדרה החמישית ורחוב 42, השתתף גם אנריקו קארוזו, הטנור המפורסם. הקונצרט הוקדש לטובת מגבית ממשלתית, שנועדה לממן את הוצאות מלחמת העולם הראשונה. רבבות משתתפים היו בקונצרט, יהודים ושאינם יהודים. יוסלה שר את ההמנון האמריקני (פעמיים!) ואחר כך שר את 'אלי, אלי'. וכשסיים  במילה 'אחד' –
היה 'מלך הטנורים' נרגש עד כדי כך שהוא ניגש אל אבא ונשקו. צעקות 'בראבו' הרעידו את האוויר בשעה שהכריז היושב ראש, מייקל קליי, שהוא מבקש את אבא לחזור על השיר (עמ' 132-131)
הנה ההקלטה המקורית משנת 1916:




תווי השיר, 1921 (מקור: ספריית הקונגרס האמריקני)

ואלה המילים:


ג. נשמות אנשי טיטניק שנטבעו בים

חוברת לזכר איזידור ואידה שטראוס שנספו באסון הטיטניק, ניו-יורק 1912 (מקור: ויקיפדיה)

באפריל 1912 טבעה ספינת הפאר 'טיטניק' והאירוע הדרמטי הזה הדהים את העולם כולו, הצית את הדמיון ומאז ועד היום משמש מקור שופע למטאפורות ('כרטיס נסיעה בטיטניק') ולתרבות פופולרית. בין כ-1,500 הטובעים היו גם יהודים רבים (למשל אילי ההון בנימין גוגנהיים, איזידור שטראוס ורעייתו אידה), אף שמספרם המדויק אינו ידוע, ו'הטיטניק והשאלה היהודית' הפך להיות נושא מדובר, הן בקרב יהודים הן בקרב אנטישמים שגרסו שהיהודים אשמים.

יוסלה, שהגיע מהמבורג לארה"ב זמן לא רב לאחר האסון (יוני 1912), והתקבל כחזן בבית הכנסת 'אוהב צדק', הקליט ביולי 1913 תפילה מיוחדת לזכר ההרוגים והתאים את תפילת ההשכבה המסורתית 'אל מלא רחמים' לאירוע:
אל מלא רחמים, שוכן במרומים, המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה, במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים, את נשמות אנשי טיטאניק שנטבעו בים ושהלכו לעולמם. בעבור שאנחנו נודרים צדקה בעד הזכרת נשמתם, בגן עדן תהיה מנוחתם. לכן בעל הרחמים, יסתירם בסתר כנפיו לעולמים, ויצרור בצרור החיים את נשמותם, ה' הוא נחלתם, וינוחו בשלום על משכבם, ונאמר אמן.



את ההקלטה המקורית אפשר לשמוע גם כאן (לחיצה על הקישורית תפתח את ההקלטה). התקליטון של חברת 'ויקטור' נמכר בעשרות אלפי עותקים שהכניסו סכום גבוה מאוד ואותו תרם רוזנבלט למשפחות הנספים.

בדִבְקִית שעל התקליט המקורי נכתב בטעות 'על מלא רחמים' במקום 'אל מלא רחמים'

ד. הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ

מי שרוצה לעמוד על גדולתו של יוסלה, יוכל לקבל מושג מהאזנה ל'הנני העני ממעש' שלו. זו אחת התפילות המרגשות, שאותה אומר שליח הציבור קודם תפילת מוסף, בראש השנה וביום כיפור. שליח הציבור מתחנן בפני הקב"ה שיקבל את תפילותיו, בשם הציבור כולו, אף על פי שאינו ראוי לכך...



הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ
נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל
בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ
עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ
לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
שַׁדַּי אָיֹם וְנוֹרָא
הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי
אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי
וְנָא אַל תַּפְשִׁיעֵם בְּחַטֹּאתַי
וְאַל תְּחַיְּבֵם בַּעֲווֹנוֹתַי
כִּי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אָנִי
וְאַל יִכָּלְמוּ בִפְשָׁעַי
וְאַל יֵבוֹשׁוּ בִי
וְאַל אֵבוֹשׁ בָּם
וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל
וּפִרְקוֹ נָאֶה וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל וְקוֹלוֹ נָעִים
וּמְעוּרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת
וְתִגְעַר בְּשָׂטָן לְבַל יַשְׂטִינֵנִי
וִיהִי נָא דִגְלֵנוּ עָלֶיךָ אַהֲבָה
וּפְשָׁעֵינוּ תְּכַסֶּה בְּאַהֲבָה
וְכָל צָרוֹת וְרָעוֹת
הֲפָךְ נָא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל
לְשָׂשֹוֹן וּלְשִׂמְחָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם
וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ
וְאַל יְהִי שׁוּם מִכְשׁוֹל בִּתְפִלָּתִי
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ
ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה
שֶׁכָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם פּוֹעֲלֵי תְפִלּוֹת
יָבִיאוּ תְפִלָּתִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ
וְיָפִיצוּ אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ
בַּעֲבוּר כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים
וּבַעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים
בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה

ה. יוסלה בשידור חי

יוסלה הקליט מאות יצירות, אך רק מעטות מהן השתמרו בביצוע מצולם.

כדרכם של חזני 'תור הזהב' שר יוסלה גם שירי עם, בעברית וביידיש. הנה הקלטה נדירה של אחד השירים הידועים ביותר, 'אַ ייִדישע מאַמע'. אגב, שיר זה נכתב, ככל הנראה, תחילה באנגלית ורק אחר כך תורגם ליידיש...



וכאן, יוסלה שר בקטע ששולב בסרטו של אל ג'ולסון, 'זמר הג'ז' (The Jazz Singer) משנת 1927. יוסלה שר ביידיש את 'אַ יאָרצײַט ליכט' (נר נשמה):



וכאן הקלטה חיה של 'יאָרצײַט', שנפתח בשורה הראשונה של תפילת 'קדיש'.



ולסיום, הנה סרט תעודי, שביים נתן גרוס (אביו של יעקב גרוס), 'יוסלה רוזנבלט – חייו וזמירותיו'. הסרט הופק ב-1975 וצולם על ידי יכין הירש.




8 תגובות:

  1. מאמר מענג ביותר לקריאה וגם להאזנה, עונג שבת אמיתי

    השבמחק
  2. אבישי ליוביץ'20 ביוני 2014 בשעה 10:00

    מלבד "שדה לבן" כונתה ביאליה צרקוב בפי העם גם "די שווארצע טומאה"= הטומאה השחורה.
    בגליון מס' 19 של "מכאו ומשאם" (כתב העת למורשת יהדות דמשק) אביב תשע"ד התפרסם מאמר מענין של אמנון שילוח על הפייטן ר' ישראל נג'ארה ובו תיאור יפה של פנקסו של חזן (מזכיר גם את פנקסו של החזן יצחק אופנבך, אבי המלחין ז'רק אופנבך) היכול להשלים מזוית אחרת את ספור יוסלה רוזנבלט.

    השבמחק
  3. "שיר המעלות" (תהילים קכ"ו) של רוזנבלט היא יצירה מוזיקלית ורוחנית מרוממת נפש. שיר המעלות הוצע כהמנון מדינת ישראל ע"י החוגים הדתיים בגלל היותו מזמור הודיה ובגלל הדימוי הנפלא הנזכר בו "שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב". העליה הגדולה (לצערנו רק לאחר השואה) ואחר קום המדינה הוכיחה את עצמתו ותקפותו. שבת שלום.

    השבמחק
  4. אגב היהודים והטיטניק, לפני כשבועיים פורסמה בעלון השבת 'ישראלי' כתבה מרתקת אודות היהודים והטיטניק. אנסה לסרוק אותה ולשלוח לך.

    השבמחק
  5. בתוספת לתגובה של אבישי לעיל, הרי שהעיירה "שדה לבן" סמוכה לרוז'ין ולפיכך ניתן להניח שיוסל'ה היה מחסידי רוז'ין. סיוע לכך אפשר למצוא במעברו לסדיגורא שהיא מעוזם של הרוזי'נרים לאחר שהאדמו"ר מייסד החסידות הזו נאלץ להימלט מאוקראינה לכפר זה שבחבל הארץ הסמוך לרומניה.

    וכרגיל יישר כוח איתן לדוד על המאמר העשיר באומר ובצליל וברגש.

    .

    השבמחק
  6. האם מישהו מצאצאיו ממשיך את דרכו בחזנות?

    השבמחק
  7. בציבור העממי ידעו להעריך את ויתורו של יוסלה ואמונתו. עד כיום משמש כסמל לחזן מוכשר ומאמין. (בציבור החרדי חזנים אחרים קבלו פחות פרסום).
    ואגב "הנני העני", קטע לשליח ציבור הפך לטקסט למנהיגים ועוד. (נדמה לי שגם ריבלין ציטט אותו.) מבטא מיעוט ערך עצמו של שליח ציבור, מנהיג או עסקן.

    השבמחק
  8. דובי גולדפלם30 ביוני 2014 בשעה 19:05

    יוסלה רוזנבלט היה חברו הטוב של סבא רבא שלי ר' מיכאל קונשטט שהיה חזן בברטיסלבה בתחילת המאה ה- 20 (נפטר ב 1916). אמי, רחל גולדפלם ז"ל, נכדתו של מיכאל קונשטט שנולדה אחרי פטירתו של הסבא, סיפרה בזכרונותיה שיוסלה רוזנבלט היה בא לעתים להתארח בשבתות אצל חברו ושולחן השבת היה מלא שירה וזימרה. בעת סעודה שלישית, נהגו שני החזנים לפתוח את חלונות הדירה ושירתם המשותפת הדהדה ברחובות הסמוכים. יהודי ברטיסלבה נהגו להתאסף ברחוב ליד בית המשפחה ליהנות מקונצרט החזנות המשותף.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.