יום שישי, 30 בינואר 2015

חידון עונ"ש למביני עניין: חורשת האקליפטוסים


לכבוד ט"ו בשבט הממשמש ובא הנה חידה שהציעה מורת הדרך טובי גולן:

היכן נמצאת חורשת האקליפטוס המוזכרת בכתובת קיר זו?

מי הם 'המהגרים', למה עברו לגור 'בסוכות', מניין לקוחה הכתובת, ובכלל מה הסיפור ההיסטורי שמסתתר כאן?




הפיתרון יובא כאן מאוחר יותר.

הפיתרון

אכן כפי שרבים פתרו נכונה מדובר ב'גירוש תל אביב', אירוע שהתרחש באפריל 1917, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ובו גירשו הטורקים, שכבר היו על סף תבוסה, כ-7,000 מתושבי תל אביב ויפו.

תל אביב הצעירה התרוקנה מיושביה והמגורשים (או 'המהגרים') נפוצו בכל מושבות הארץ, בגליל וביהודה, ומקצתם – כמו בני משפחתו של הצייר והסופר נחום גוטמן – הגיעו לכפר סבא. אירוע זה תועד וסופר במקורות רבים, אך הציטוט שנרשם על הקיר שבתמונה נלקח מתוך דברי גוטמן, כפי שהובאו בספרו המשותף עם אהוד בן עזר, בין חולות וכחול שמים, הוצאת יבנה, תשמ"א, עמ' 155.



סבתא בכפר סבא

בהמשך (עמ' 156) סיפר גוטמן על סבתו, שניסתה להפוך את הסוכה לבית קבע:


 חורשת האקליפטוסים נקראת היום 'חורשת פסקל' (על שם האגרונום פרץ פסקל) והיא סמוכה לבית הספר 'אוסישקין' בכפר סבא. מסלול הליכה משפחתי ב'שביל הראשונים' של כפר סבא, שמגיע גם לחורשת האקליפטוסים, מובא כאן.


16 תגובות:

  1. יער כפר סבא, אליו גורשו תושבי תל-אביב במלחמת העולם הראשונה. המגורשים גרו בסוכות ורבים מהם נפלו חללים וקברותיהם מצויים בבית הקברות הישן (כיום הצבאי) של כפר-סבא.

    כיום שטח היער הצטמצם והוא מוקף בניינים ותחנת רכבת. שם הרחוב הסמוך שונה לאחרונה ל'תל-אביב'.

    היער נודע גם, שלא בטובתו, כזירת הרצח המפורסם של אסף שטיירמן.

    השבמחק
    תשובות
    1. חורשת האקלפטוסים המצולמת נמצאת בכפר סבא סוף רחוב רוטשילד פינת רחוב הטייסים.
      הכתובת נמצאת על ברכת מים ברחוב הטייסים 63.
      כשנכנסים לחורשה לכיוון מערב מגיעים לשלט המכריז על "שביל הראשונים".
      השביל מתחיל דרומה ומגיע עד החומה של כביש 531.
      החורשה נקטעה על ידי כביש 531. חלקה מצד הוד השרון וחלקה בצד כפר סבא.
      למרבה הפלא צד כפר סבא שייך אף הוא להוד השרון.
      את המידע קיבלתי מירדנה וויזנברג מנהלת המוזיאון הארכיאולוגי של כפר סבא.
      ארבע הערות: את הכתובת המרגשת הייתי מתקן וכותב מגורשים ולא מהגרים.
      בחורשה הזאת בוצע ב1996 הרצח המזעזע של אסף
      שטוירמן. פרטים נוספים - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%97_%D7%90%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%9F
      מוזמנים לעיין בעבודה שפרסמתי בנושא מגורשי יפו.
      הפרטים על המגורשים הידועים לנו יפורסמו בקרוב.
      אם למי מכם ידועים פרטים על הנרצחים המפורטים
      אודה אם תשלחו אלי.
      http://www.misham.co.il/index.php?s=geni3
      לא ברורה לי הלשון הרומנטית של המחבר כאשר כל יום הובלו לקבורה ילדים נשים וגברים.
      במקום שררה עזובה, לכלוך ומגפות דבר המסביר את כמות הנספים 248 - תוך מספר חודשים.
      אמנון עצמון 950-6557070


      מחק
  2. מרים נייגר-פליישמן30 בינואר 2015 בשעה 9:10

    יתכן שהסיפור קשור לפינוי היהודים מתל-אביב במלחמת העולם הראשונה. "שביל קליפות התפוזים" של נחום גוטמן עוסק בנושא. אבל אינני בטוחה שהציטוט משם.

    השבמחק
  3. ה"יער" - חורשת האקליפטוסים נמצאת בסוף (אולי זו התחלה) של רחוב רוטשילד, ליד בית ספר אוסישקין בכפר סבא

    השבמחק
  4. הטקסט נכתב על ידי שולמית אלוני, היא מספרת על השהיה שלה בחורשת האקליפטוס ליד קיבוץ אלומות בגיל 17,
    יחד עם חברה דאז שמאוחר יותר נהרג במלחמת העצמאות.
    ה"סבא" היה אחד ממיסדי קיבוץ כנרת.

    השבמחק
  5. תוספת קטנה.
    המגורשים / מהגרים הם תושבי תל אביב שגורשו על ידי הטורקים בחשד של שת"פ עם הבריטים בתקופת המלחמה על השליטה בארץ ישראל בין העותמנים לבריטים

    השבמחק
  6. נדמה לי כדעת הרוב דלעיל שהחורשה אכן בכפר סבא והמגורשים הגיעו מת"א .
    וזוהי הזדמנות להזכיר ספר בשם "חמש עטרות" שי"ל לאחרונה ועוסק בין היתר במלחמה"ע הראשונה בא"י ובכמה מהשלכותיה על היישוב העברי בא"י . הספר נכתב ע"י סמדר ברק וי"ל בהוצ' מוסד בן צבי .

    השבמחק
  7. בשלהי מלחמת העולם הראשונה גרשו התורכים את תושבי הדרום (תל אביב יפו ועוד) היהודים לכפר סבא שהיתה שייכת למחוז שכם. הם היו משוכנעים שהבריטים לא יגיעו עד שם. המגורשים נקראו 'מהגרים', היה ועד הגירה, הם היו מרובים במספרים ממספר תושבי כפר סבא. הם שוכנו בחורשות אקליפטוסים שסבבו את המושבה (דומני שבסיפוריו של ישעיהו קורן ניתן להם לעצים איזכור, על כל פנים מופיעים בסרט על פי ספרו 'לוויה בצהריים'). נראה לי שסיפור של י"ח ברנר "המוצא" מתייחס לאותם אומללים, אם כי אינני בטוחה שמדובר בכפר סבא, אולי פתח תקווה.

    השבמחק
  8. חורשת פסקל-אוסישקין. לקוח מסיפורו של גוטמן.

    השבמחק
  9. הילה בן אליהו30 בינואר 2015 בשעה 12:47

    הסיפור הוא סיפור מגורשי תל אביב במלחמת העולם הראשונה, אשר אולצו על ידי התורכים להגר לפנים הארץ ולא להישאר על החוף. הכותב הוא נחום גוטמן, שגורש לשם עם משפחתו. זה מופיע ב"עיר קטנה ואנשים בה מעט"? ואולי ב"בין חולות ותכול שמים"?

    השבמחק
  10. חורשת פסקל-אוסישקין. מתוך ספרם של גוטמן ובן-עזר "בין חולות וכחול שמים" פרק י"ח -בימי הגירוש בתל-אביב: עברנו לכפר-סבא, שם התגוררנו בסוכה, אשר קראנו לה "הבית שלנו", אותה הקימונו בחורשת האיקליפטוסים, בין שאר הסוכות שהקימו משפחות המהגרים.
    לאחר הארוחה היתה סבתא מפנה את הצלחות מעל השולחן ויוצאת לחצר, לשטוף אותן במים. היתה הולכת וכתמי הצל והאור עולים-ויורדים וחולפים על גבה, נכנסת לסוכה ושמה את הצלחות בין המקלות שהתקינה מענפי האיקליפטוסים, מין רהיט שסידרה לה לייבוש הצלחות.
    אחר כך היתה נותנת את משקפיה על אוזניה, האסל השמאלי שבור. דרך משקפיים אלה ניראו אישוניה מוגדלים וסקרניים. באנחה קלה היתה מתיישבת על השרפרף, ובהרמת גבות מתחילה לקרוא ב"צאינה וראינה". ריח חריף של עלי-האיקליפטוס, שכבר נתייבשו, היה משרה מנוחה סביבה.
    כל קול שהשמיעה סבתא – רשרוש נעלי-הבית שלה בשעות המוקדמות של הבוקר, כשהיא משכימה הראשונה, נקישות המכסים שעל הסירים בשעות הצהריים, וקול הכיסא המוכנס הביתה עם חריקה של המנעול הנסגר לשנת הלילה – כל הקולות האלה, הבאים ממנה, היו משרים ביטחון של חיים תקינים.
    כשהתחלתי לצייר, ואני כבן שמונה, רציתי כמובן לצייר אנשים. אך הם היו תמיד עסוקים, ולא פינו עצמם לשבת לפניי. מאז שבאה אלינו סבתא, הרגלתי את עצמי – כשאני מוצא אותה קוראת בספר, לשבת מולה ולציירה. הרבה שעות של תענוג עברו עליי כשאני מסתכל בכל פרט שבפניה, ונתפש לפעמים לדברי הספר שקראה מתוכו הברות-הברות בקול. תמיד ידעתי – סבתא בבית – אושר בבית.
    הציורים מאותם הימים כבר הצהיבו, אך אני שומר עליהם. מראיהם מרתיח את ליבי כמו אותן טיפות זערערות, הקופצות במרץ ומתסיסות בתוך כוס מי-סודה טריים.

    על אשנבי הסוכה שלנו תלתה סבתא וילונות לבנים. הם סיננו את האור, והרוח היתה מַשיבה אותם בנחת.
    "צריך," אמרה סבתא, "שנרגיש עצמנו גרים בבית זה ישיבת קבע."
    ואמנם, היא הסתובבה בשטח הקטן של הסוכה, כאילו זהו ביתה המרווח שעזבה ברחוב הרצל בתל-אביב.

    השבמחק
  11. התשובות כולן מדויקות, מלבד זו של אמנון עצמון. האיש הזה מתלהם, מאד אופייני לתקופתנו, אבל לא מדוייק היסטורית.
    יש עמותה העוסקת במורשת מלחה"ע הראשונה בא"י, והם עסקו בנושא לא מעט. הכנס השנתי הקרוב (באוקטובר) יהיה בכפר סבא, וכל המתעניינים יכולים לבוא לשמוע, או להשמיע. ראו באתר - ww1-israel.org
    ולעצם העניין: התורכים ציוו על תושבי יפו ות"א הצעירה לעזוב "כדי שלא ייפגעו אזרחים בקרבות המתקרבים". ערביי יפו יצאו בבוקר, וחזרו בערב בהסתר. יהודי ת"א מילאו את הצו במלואו. הם הלכו רגלית - הרכוש הוסע בעגלות שהגיעו לעזרה מכל הארץ - לפ"ת, כפר סבא, שפיה וצפונה - עד כנרת וטבריה.
    נכון שהיו מחלות, ונפטרו עשרות, אבל התיאורים היו קיצוניים ומופרזים. נראה שחלק מהדיווחים שנשלחו לארה"ב נועדו להגביר את זרם התרומות שאכן הגיע. אם המגיב אכן "עושה על כך עבודה" - שיעבור בכל בתי הקברות במושבות אלו, ויתעד את המצבות. כך יקבל מספר מדוייק ויתרום להכרת היקף התמותה.
    ולמה שלא תשלים את עבודתך עד אוקטובר 2015 ונשמח לשמוע את מסקנותיך בכנס האמור?
    חבר העמותה

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובתך לא נחמדה בלשון המעטה. מתלהם - "נסער, משולהב, מבוטא בצורה כעוסה ותוקפנית". "האיש הזה" ביטוי לא הולם ולא מכבד את האתר החביב והרגוע הזה.
      חברי היקר דר' אמנון טיל ואנוכי עשינו עבודה רבת הקף בנושא ומגובים. (דר' אמנון טיל הוא מומחה להיסטוריה.
      כאיש מקצוע (אני מקווה) אתה לא יכול להאשים 1500 אנשים מסכנים בכך שניסו למשוך כספים מארצות הברית אתה חייב לצרף לצרף אסמכתאות לכך. ובכך מיצינו את הנושא. תוכל לענות לי ואולי להתנצל (אני לא מסתתר) amnon1429@gmail.com

      מחק
    2. שלום רב!

      זה מספר שנים שאני כותב רשימות שונות בנושא המגורשים (או המהגרים) מת"א פ"ת יפו ועין גנים לכפר סבא (בתחילה) ולמקומות שונים בארץ בהמשך. אני נמצא בקשר עם רבים מצאצאי המגורשים. מי שרוצה לקרא רשימות אלו מוזמן לקרא את רשימתי האחרונה בנושא, העוסקת במערכת החינוך של המגורשים בכפר סבא ודרך הווביוגרפיה שבסוף הרשימה תוכלו להגיע לרשימות אחרות בנושא מרתק זה. תחילה חקר אתי את הנושא דר' יוסי אהרונסון (עו"ד והיסטוריון) ואח"כ הגעתי עם אמנון עצמון מספר פעמים הן לבית הקברות הצבאי בכפר סבא והן לבית הקברות גאולים.

      עכשיו אני עסוק בפיענוח מצבת אחד המגורשים שנקבר ביבניאל. יצרתי קשר גם עם נכדתו של יוצר חלק מהמצבות: משה ביגר ז"ל מיפו. קראו ותהנו:
      http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2765938

      מחק
  12. עמיר נדל מכפר סבא, שבילה חלק גדול מילדותו ומנעוריו בחורשה הסמוכה לבית הספר אוסישקין ולביתו כותב:
    מזמין אתכם לבקר בחורשה ולראות איך עציה מתייבשים ומתים. חצי מהם כבר מתו. קצת מים במשך הקיץ יצילו אותה אבל כנראה משום שהיא נמצאת בין הרשויות (הוד השרון וכפר סבא) אף רשות לא לוקחת אחריות וההזנחה גדולה - חבל!.

    השבמחק
  13. חיפשתי את התייחסות "חבר עמותה" בקשר לשימוש במילה מתלהם לגבי אמנון...לא מצאתי. מקווה שתגיע.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.