יום שישי, 4 באוקטובר 2019

הידעת את הארץ? גלגולו של ביטוי

'טיול בארץ', משחק שולחן בהוצאת בנימין ברלוי, 1946 (אוסף אליהו הכהן)

מאת אליהו הכהן

'ידיעת הארץ'  מטבע לשון זה הפך כבר מזמן לנחלת הכלל: למן השיעורים במקצוע זה, שנלמדו בבתי הספר בארץ עוד בתקופת היישוב, ועד ללקסיקון הביטויים של כל מי שעוסק בתולדות ארץ ישראל ובהדרכת טיולים. אך מהו מקורו של מונח זה, מי היה הראשון שטבע אותו וכיצד התגלגל במרוצת הדורות? 

ששת הכרכים של סדרת 'הידעת את הארץ' של יוסף ברסלבי

המונח 'ידיעת הארץ' קשור בקשר הדוק עם הניב 'הידעת את הארץ?', ושאלה זו מזוהה באופן טבעי עם סדרת הספרים הידועה שחיבר יוסף ברסלבי (ברסלבסקי; 1972-1896) ונושאת כותרת זו. 

במשך שנים רבות נחשבו ספריו של ברסלבי  יחד עם סדרת מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי  לספרי יסוד פופולריים בהכרת הארץ. הם נמצאו במדף הספרים של כל שוחרי דעת הגאוגרפיה של ארץ ישראל ובתרמיליהם של סיירים ותיירים. ששת הכרכים של הידעת את הארץ יצאו בהדרגה במשך חצי יובל שנים, מאז שנת 1940 ועד 1964, ובהם הביא ברסלבי מידע עשיר על חבלי הארץ השונים, שנסמך על מאמרים שכבר פרסם קודם לכן בכתבי עת שונים לצד פרקים רבים שחיבר במיוחד לסדרה. 

יוסף ברסלבי (יד יצחק בן-צבי)

ברסלבי לא היה יליד הארץ. בשנת 1905, בהיותו בן תשע, עלה לארץ מרו­ֹמְנִי שבאוקראינה. הוא למד בבית ספר 'עזרה' ביפו ובגימנסיה 'הרצליה'. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הטורקי ושירת כקצין ומתורגמן. ב-1922 יצא לחו"ל ונרשם ללימודי יוונית ולטינית באוניברסיטת וינה אך חזר לארץ לאחר שנה. ב-1927 יצא שוב לחו"ל ולמד ארכאולוגיה ומדעי המזרח באוניברסיטת ברלין. באותן שנים החל לפרסם את מאמריו הראשונים בידיעת הארץ. 

ברסלבי היה מחלוצי המדריכים שקירבו את הציבור הרחב להיסטוריה ולגאוגרפיה של ארץ ישראל וסביבתה. עמו פעלו  גם אישים כמו ישעיהו פְּרֵס (1955-1874), פנחס כהן (1956-1887), דוד בנבנִשתי (1993-1897), עזריאל ברושי (1986-1897), נתן שלם (1959-1899), זאב וילנאי (1988-1900), בן-ציון לוריא (2002-1905) ושמואל אביצור (1999-1908). עשרות שנים שימש ברסלבי מורה לידיעת הארץ בסמינר לוינסקי למורים. הוא נחשב לבר סמכא גם בתחום חקר המקרא, וביובל השבעים שלו הקדישה לכבודו החברה לחקר המקרא את ספר יוסף ברסלבי (ברסלבסקי): מחקרים במקרא, בלשון ובידיעת הארץ (קרית ספר, תש"ל). במהלך חייו פרסם עשרות מאמרים בידיעת הארץ ובחקירתה ואת החשובים בהם ריכז בספרו לחקר ארצנו: עבר ושרידים (הקיבוץ המאוחד, תשי"ד). את מסלול חייו ופועלו גולל בספר זיכרונותיו בנתיבות לא סלולות אל ידיעת הארץ (עם עובד, תשל"ד). 


נשוב לסדרה הידעת את הארץ. כתיבתו של הכרך הראשון  'הגליל ועמקי הצפון'  הסתיימה כבר ב-1937 אך הוא נדפס רק שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1940, בקיבוץ עין חרוד. הספר היה לאבן דרך בתולדות המו"לות בארץ ישראל: זה היה בכור ספרי הוצאת הקיבוץ המאוחד, שהיא כיום מהוצאות הספרים הגדולות בארץ ומניין הכותרים שהוציאה לאור מגיע לכדי מאות רבות. 

לוח המעורר לשנת תרצ"ו
בשנת 1943 השלים ברסלבי את הכרך השני בסדרה, 'ארץ הנגב'. אחריו יצאו עוד ארבעה כרכים: 'ים המלח סביב סביב', 'אל אילת ואל ים סוף', 'בין תבור לחרמון', ו'נוף האדם בגליל'. ספרי הסדרה, שיצאו בכמה מהדורות, זכו לתפוצה נאה ופיארו את מדפי הספרים של בתים רבים בישראל.

בסוף שנת 1935, חמש שנים לפני שיצא הכרך הראשון בסדרה, פרסם ברסלבי מאמר בשם 'הידעת את הארץ?'. המאמר נדפס בלוח המעורר, שאותו ערך אחיו הצעיר משה ברסלבסקי (1961-1903).

מאמר זה, שלימים קבע את שם הסדרה העתידית, נפתח בסדרת שאלות שהפנה המחבר אל קוראיו כדי לדרבנם להתעניין בידיעת הארץ בהקשרה הרחב:
הידעת את הארץ? התיטיב דעת, לפחות, את סביבתך? האם יצאת לשוטט בצדי דרכים ובנתיבות בלתי כבושות, כדי לחדור לפני ולפנים של האזור, אזור מושבך, הנשקף אליך יום יום ושעה שעה, מרחוק? האם חדרת אל האזורים השכנים ואל פינותיהם החבויות והנעלמות? הידעת את פרטי נופיהם, לא מתוך טיסת גלגלים אצה ומבוהלת, כי אם מתוך הסתכלות כנה, בלתי-אמצעית וברוכת רשמים? ... העלית אל ההרים ואל הגבעות הסוגרים עליך, כדי לגלות אופקים ומראות נוף חדשים, כדי להרחיב את מושגיך על שטחי הארץ מעבר 'למחיצות', כדי להזין את עיניך בקסם המיוחד אשר תקסום לנו הארץ מפסגות הרים נישאות ומנקודות מצפה נעלות? 
'הידעת את הארץ?', לוח המעורר לשנת תרצ"ו, עמ' 301-300

בהמשך המליץ ברסלבי לקוראיו גם לסור אל הכפרים הלא-יהודים שבסביבתם, בעיקר אל הכפרים הערביים, כדי לעמוד על טיבם וגודל אוכלוסייתם ולהכיר את אורח חייהם. לא הייתה זו משימה קלה לביצוע באותה עת, חודשים ספורים לפני מאורעות 1936! לסיום ביקש מקוראיו לייחד פינה בארון הספרים שלהם לספרי ידיעת הארץ. אולי חשב כבר אז על סדרת ספריו רבת הכרכים...

אך ברסלבי לא היה הראשון להשתמש בניב 'הידעת את הארץ'. קדם לו הצלם-האמן הירושלמי יעקב בן-דב (1968-1882), שהוציא באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת סדרת תמונות של מראות מנופי הארץ בשם 'הידעתם את הארץ?'. 'בתמונות האלה משתקף יפי ארצנו לגוניה השונים' כתב בן-דב במודעה שפרסם לקראת הוצאת התמונות, שאמורות להציג 'בעליל את החיים המתהווים ומתרקמים בארצנו'.

יעקב בן-דב
'לוח החבר' לשנת תרפ"ו-תרפ"ז, עמ' יט

אך גם בן-דב לא היה הראשון וקדמו לו אנשי סניף יפו של 'חברה עברית לידיעת א"י', שמה הקודם של 'החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה'. בחשון תר"פ (1919) הם פרסמו מנשר חגיגי שכותרתו 'הידעת את הארץ?'

מנשר החברה העברית לידיעת ארץ ישראל, יפו 1919

על המנשר חתמו שלושה חברי הוועד, דמויות מוכרות ביישוב: ד"ר א"ב רוזנשטיין (לימים אברהם ברוך) וד"ר אברהם צפרוני, שהיו אז מורים בגימנסיה הרצליה. הראשון מורה למתמטיקה ופיזיקה, שחיבר ספרי לימוד במקצועות אלה וחידש בהם מונחים רבים המשמשים עד היום (למשל מונה, מכנה, חזקה ומשיק); השני, מורה להיסטוריה ולתנ"ך, חבר ועד הלשון, מתרגם ועורך. אליהם הצטרף ד"ר מלך (אלימלך) זגורודסקי, אגרונום נודע, עורך כתב העת החקלאי, שמפעל חייו היה חיבור מלון כל-בו לחקלאות (ארבעה כרכים), המילון החקלאי הראשון בעברית.

'אין אנו יודעים את ארצנו ידיעה עמוקה ומפורטת, כי לא הספקנו עוד ללמוד את טבעה, הריה ועמקיה, נחליה ופלגיה, עציה ואבניה, מבנה שכבותיה, טיב קרקעותיה וכמות גשמיה, את כל מעמקיה וסתריה, את העושר הצפון בחיקה וגנזי הטבע הטמונים בבטנה'  התפייטו השלושה. הם הדגישו את ההכרח במחקר מדעי ורשמו את המשימות שהחברה החדשה צריכה ליטול על עצמה, בהן הוצאת קבצים מדעיים, עריכת סיורים, הרצאות ואף הקמת מוזיאון שיציג את טבע הארץ ועתיקותיה.

והנה, גם החברה הזאת לא הייתה הראשונה לאמץ ככותרת את השם 'הידעת את הארץ'. קדם לה הסופר והמבקר דוד פרישמן, שביקר בארץ בשנת 1911 ואת רשמיו פרסם בסדרת מאמרים תחת הכותרת 'הידעת את הארץ?'. מאמריו ראו אור ביומון הצפירה בעריכת נחום סוקולוב בשבעה המשכים (5 במאי- 23 ביוני).

החלק הראשון בסדרת מאמריו של דוד פרישמן (הצפירה, 5 במאי 1911)
דוד פרישמן (1922-1859)

פרישמן הביע התלהבות מהתחדשות החיים היהודיים בארץ ישראל, מן הדיבור השוטף בעברית ומן השמות הנפלאים של הרחובות ('לא ייפלא כלל בעיניך, אם תמצא שם איזה שוק
הנקרא על שֵׁם אמך זקנתך' – 9 ביוני 1911). הוא הביע את ביטחונו שבארץ לא יתחוללו פוגרומים כמו ברוסיה ('לפי שעה
אין עוד כלל מי שיפַגְרֵם ואין עוד במי לפַגרם' – 16 ביוני 1911) והופתע לגלות שנערים שנולדו בארץ וגדלו בה יורדים לחו"ל. מעניינת במיוחד הבחנתו כלפי אנשי 'השומר', הארגון שנוסד שנתיים קודם לכן. לדבריו אנשים אלה מטילים את חיתיתם על ערביי הארץ שלא לצורך, מתגרים בהם ונוהגים בשררה: 
האין האנשים האלה עוברים קצת את המידה? האם לא יבוא יום ואותם השכנים אשר מסביב יתעוררו סוף סוף ויתגודדו ויתאגדו יחדיו ויחושו פתאום כי כח להם וגבורה, ואז יקחו את נקמתם? (שם).
אחד העם (1927-1856)
פעמיים ביקר פרישמן בארץ. ידידיו הציעו לו לבנות את ביתו כאן, כמו שעשו ברנר ועגנון. אך פרישמן  שלא היה ציוני – לא העלה זאת בדעתו. על פי השמועה שהתהלכה אז ביישוב, הוא השיב להם ביום
של חמסין: 'לכשאשתגע – אשתקע'...

גם אשר גינצברג, הוגה הדעות הנודע המוכר בשם העט אחד העם, ביקר פעמים אחדות בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה. את רשמיו הקשים העלה במאמריו 'אמת מארץ ישראל' (1891, 1893). בשנת 1896, בימי שבתו באודסה, ייסד וערך את השילוח שהפך עד מהרה לכתב העת הספרותי האנין והחשוב ביותר.

באחד הגיליונות הראשונים של העיתון (אדר א' תרנ"ז) כתב אחד העם רשימה 'הידעתם הארץ?', ובה תיאר מסיבה בבית ספר יהודי בעירו, שאליה הוזמן יחד עם חבורה של חובבי ציון. במרוצת הערב קמה
נערה כבת 12, שרה את השיר הציוני 'הידעתם הארץ' וכל הנוכחים התמוגגו משירתה. כמה מהם יכולים להשיב בחיוב על השאלה 'הידעתם הארץ?'  תהה אחד העם. מה הם יודעים על תכונות הארץ ותולדותיה? יש לנו ספרות שלמה בעברית, קבע במרירות, ואף לא ספר אחד הגון על ידיעת הארץ וקדמוניותה.

'הידעתם הארץ?', השילוח, א, חוברת ה (אדר א' תרנ"ז), עמ' 480

בהמשך סיפר שהזדמן לאחרונה לחנות ספרים בעירו ומצא שם ספר חדש בגרמנית 'ביבליוגרפיה של ארץ ישראל'  ספר בן מאות עמודים שכולו רק כותרות ספרים בכל השפות שנכתבו על ארץ ישראל. 'ככלי מלא בושה וכלימה עמדתי לפני הספר הזה', כתב אחד העם, 'ובמחשבתי ספרתי אחד לאחד את הספרים שנכתבו עברית על אודות ארצנו, מיום שגלינו ממנה ועד עתה, במשך קרוב לאלפיים שנה. הוא מצא רק שלושה ספרים כאלה: כפתור ופרח של הרב אֶשְׁתוֹרי הפרחי, ספר מהמאה ה-14 שהוא בעיקרו ספר הלכות; ושני ספרים מיושנים מהמאה ה-19 תבואות הארץ של הרב יהוסף שוורץ ומחקרי ארץ של המשכיל שלמה לויזון. ספר יסוד בידיעת הארץ 'אין גם אחד'.


הביבליוגרפיה שאחד העם התכוון אליה היא כנראה Bibliotheca geographica Palaestinae, שפרסם רינהולד רֵריכט בשנת 1890. בספר זה נרשמו אלפי ספרים ומאמרים שנכתבו על ארץ ישראל עד שנת 1877.

שער הביבליוגרפיה של רריכט, ברלין 1890

את רשימתו חתם אחד העם בידיעה משמחת שקרא לפני ימים אחדים, ועל פיה החכם הירושלמי אברהם משה לונץ עומד להוציא סדרת ספרים בידיעת הארץ בשם אוצר ספרות ארץ ישראל. הוא קיווה שסוף סוף נזכה לחיבור מקיף על הארץ, אך התאכזב לגלות שהספר הראשון בסדרה אינו תרגום של אחד הספרים הלועזיים הרבים והמעודכנים שנכתבו על הארץ, אלא הדפסה מחודשת של ספרים 'משלנו', ובראשם כפתור ופרח.

לונץ, שקרא את הדברים, נפגע. כעבור שלושה חודשים פרסם תשובה תחת הכותרת 'הידעתם הארץ?':

השילוח, סיון תרנ"ז, עמ' 282

אברהם משה לונץ (1918-1854)
בתשובתו הזכיר לונץ לאחד העם ולקוראים כי עוד קודם לפרסום מאמרו הוא ערך והדפיס ארבעה קבצים של ירושלים: שנתון לידיעת ארץ ישראל, ובדעתו להמשיך ולהוציאו (ואכן במשך 
השנים יצאו בעריכתו 12 כרכים של כתב עת חשוב זה, והכרך
ה-13 יצא אחרי מותו על ידי בתו). הוא גם הוציא לאור בשנת
1890 את מורה דרך בארץ ישראל ובסוריה, שהיה למדריך
העברי הראשון לידיעת הארץ, שלדבריו אינו נופל מהמדריך
הנודע של בֶּדֶקֶר על פלשתינה.

לונץ הוסיף וציין כי כבר הוציא כרך ראשון של לוח ארץ ישראל,
שיש בו חומר רב להכרת הארץ עם תמונות וציורים. עותקים
מהלוח נשלחו לרוסיה במחיר שווה לכל נפש – 50 קופיקות
(לימים השלים לונץ הוצאת 21 כרכים של שנתון זה!). הבעיה
איננה בספרות הרצויה  התחלות שלה יש גם בעברית  אלא בקהל הקוראים שאינו מעוניין לקרוא ספרים כאלה ואינו רוכש אותם.

'נכוויתי בחמי חמין', כתב לונץ המאוכזב מכך שספריו לא נרכשו בחו"ל, ועל כן הוציא ספר 'הכולל הלכה ומחקר' מתוך תקווה 'אשר עליו ימצאו לי חותמים גם מהתורנים וגם מהחוקרים'. את דבריו סיכם בכך שבכל זאת לקח את דברי אחד העם לתשומת לבו...

שם, עמ' 284

אחד העם הזכיר ברשימתו את השיר 'הידעתם הארץ?', שאותו שמע מפי נערה בת 12 בביקור בבית ספר עברי באודסה. מהו שיר זה? 

אהרון אליהו פומפיאנסקי (1893-1835)
זו אחת מפניני השירה של תקופת העלייה הראשונה. שמו
המקורי של השיר היה 'ארץ הצבי' והוא נכתב בריגה, בה' בטבת תרמ"ו (13 בדצמבר 1885), על ידי אהרון אליהו פומפיאנסקי. השיר נדפס בכרך הראשון של השנתון כנסת ישראל, שראה אור בוורשה בשנת 1886 בעריכת שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר).

פומפיאנסקי, שהיה רב בקהילות פוניבז' (ליטא) וריגה (לטביה), שלט בשפה העברית על בוריה ובין היתר תרגם את השיר הציוני הנודע 'דאָרט וווּ די צעדער' ('שם במקום ארזים'). 

את שירו 'ארץ הצבי' בנה כך שכל אחד מאחד-עשר בתיו פתח בשאלה 'הידעתם הארץ': 

הידעתם הארץ, שם רִמּוֹן פורח ...
הידעתם הארץ, שם גֶּפֶן אַדֶּרֶת ... וכן הלאה
הוא תיאר בשירו את נופי הארץ וסגולותיה, אף שכמו רבים ממשוררי חיבת ציון לא ביקר בה מעולם.

'ארץ הצבי', כנסת ישראל, א (1886), עמ' 455-453

אוכל להעיד כי המשוררת והמלחינה נעמי שמר העריכה מאוד את השיר. לאחר שפרסמתי את מילותיו בנופי ארץ ישראל: ספר עזריה אלון (הוצאת אריאל, 2000, עמ' 162) התקשרה אליי נעמי וציינה בהתרגשות כי בעיניה שיר זה הוא היפה מכל שירי חיבת ציון שהכירה.

שירו של פומפיאנסקי לא הולחן ולא היה לשיר זמר, ובכל זאת היה לשיר העברי המקורי היחיד מן העת החדשה שהופיע באחת המקראות הראשונות שנדפסו בימי העלייה הראשונה: מקרא לנערי בני ישראל בעריכתו של דוד ילין, שראה אור בירושלים בהוצאות חברת 'כל ישראל חברים' (דפוס לונץ) בשנת תרמ"ט.

ברוחו של פומפיאנסקי הביעו סופרים נוספים את כיסופיהם לציון בשאלה 'הידעת את הארץ'. הנה כמה דוגמאות שממחישות עד כמה נפוץ היה ניב זה.

יעקב פיכמן ציין כי בשנות בחרותו של שאול טשרניחובסקי היה פומפיאנסקי בעיניו דגם למשורר עברי שאותו ביקש לחקות. בילדותו אף המציא טשרניחובסקי 'משחק ציוני', ובו שיחק עם אחותו הקטנה:
היה תוחב לולב ישן בסיר, כסמל יהודה, ולולב היה בידו ולולב ביד אחותו, וכה היו צועדים מסביב לסיר ושרים: 'הידעתם הארץ שם רמון פורח / ופרי עץ הדר בעפאים זורח?' ('שאול טשרניחובסקי [מסה]', עתידות, א, תש"ג, עמ' 8). 
כמותו גם הסופר והרופא יהודה לייב קצנלסון (בוקי בן יגלי), שפרסם בשנת 1894 בהוצאת אחיאסף את סיפורו 'שירת הזמיר', שנחשב לאחד ממנועי הצמיחה הספרותיים של הרעיון הציוני. בסיפור שואל הזמיר שוב ושוב שאלות הפותחות במילים 'הידעת את הארץ':
– הידעת את הארץ הזאת? שאלהו הזמיר בנעם שירו, הידעת את הארץ, שם יפרח התמר וישגא הארז? הידעת את הארץ, שם תציץ החבצלת ותפרח השושנה? הידעת את הארץ, שם התאנה תחנוט פגיה והגפנים סמדר יתנו ריח? הידעת, הידעת?
איתמר בן אב"י שלח מברלין בשנת 1906 כתבה לעיתון הירושלמי שערך אביו השקפה, שאותה פתח בשאלה: 'הידעתם אותה?' (הכתבה 'אַרְצָתִי' לא פורסמה בעיתון ונדפסה בספרו ברקים, ירושלים תרע"ד, עמ' 61). גם הפעיל הציוני מנחם שיינקין כתב בארצות הברית בשנת 1917 שיר הלל לירושלים, שבו שאל: 'הידעתם את הארץ?' (התורן, ד, גיליון ו, עמ' 13). בירחון בית ישראל, שהופיע בווינה בתרמ"ט בעריכת יעקב קופלביץ (מחברת ד, עמ' 22-21), הופיע שיר בשם 'כסיפת נפש שולמית' מאת מאיר קעז, מורה לעברית בווינה. השיר נפתח גם כן במילים המוכרות: 
הידעת את הארץ, שם תמר פורח, / שם גפן פוריה מחום שמש זורח, / רוח צח נושבת מספיר השחקים, / בהר זית רענן ושושנה בעמקים. / הידעת את הארץ, הטובה והיפה? / שמה נלך דודי, שמה נפשי נכספה.
לקראת הקונגרס הציוני השני שהתכנס ב-1898 חיבר אריה לייב יפה (שבשיריו הציוניים כבר עסקנו ברשימה קודמת), אז בהיידלברג, שיר ברוסית שתורגם ליידיש בשם 'צי קענסטו דאָס לאַנד?...' (הידעת את הארץ). המתרגם היה ישראל איזידור אֶליַשֵׁב, מבקר ספרותי שנודע בשם העט שלו 'בעל מחשבות'. השיר, שלא מצאתי גרסה עברית שלו, פורסם בכתב עת ציוני נדיר ביידיש בשם דָאס צִיוֹן-בְּלֶאטְל (העיתון של ציון)שיצא באודסה בשנת תרנ"ח. בשיר התרפק יפה בגעגועים על הצלילים שנשמעו בארץ ישראל בימי קדם, וסיים בהפניה ליעד הנכסף: 'לשם, אחים, מוביל הנתיב היחיד שישקיט את כיסופיי שאין להם גבול'. 

לייב יפה, 'צי קענסטו דאס לאנד?...' תרגום: י' אלישב (דאָס ציון-בלאטל, תרנ"ח, עמוד פתיחה)

ב-1889 ישב בביתו בבית לחם הכומר לודוויג שנלר וכתב את הספר Kenst du das Land? (הידעת את הארץ), שמתאר את ארץ ישראל מנקודת מבט נוצרית. הספר ראה אור בירושלים באותה שנה. לודוויג היה בנו של המיסיונר הגרמני יוהן לודוויג שנלר, שהקים את בית היתומים הנודע בירושלים. מהיכן ידע לודוויג שנלר לשאול שאלה זו? 

Kenst du das Land?, שער ספרו של לודוויג שנלר

ובכן, המקור לכל המובאות שצוינו לעיל, בעברית ובגרמנית, הוא משפט פתיחה מפורסם לשיר בגרמנית שחיבר יוהאן וולפגנג גתה. שיר זה נקרא 'Mignon' (מיניון): Kennst du das Land? wo die Zitronen blühn (הידעת את הארץ בה הלימון פורח), והארץ שאליה כיוון גתה לא הייתה ארץ ישראל אלא איטליה. 
 Wilhelm Meisters Lehrjahre, Bd. 2. Frankfurt und Leipzig 1795 (ויקיפדיה)

גתה חיבר את השיר בשנת 1795 בעקבות שהות בת שנתיים באיטליה (1788-1786). שלא כמו שירו הצנוע והלא ידוע של פומפיאנסקי, את שירו של גתה הלחינו מוזיקאים רבים, בהם בטהובן, שוברט, יוהאן שטראוס (הבן) ועוד, וכך התפרסם ותורגם לשפות רבות.

גם לעברית תורגם השיר כמה פעמים, ואחד הראשונים שבהם הופיע תחת הכותרת 'אַוַּת נפש' בחתימת משה דוד דנציגר: 'הֲתֵדַע אֶרֶץ, אֵי עֲצֵי הָדָר יפרָחו, / בין צֶאֱלֵי חֹרְשָׁה פִּרְיָמוֹ יִזְרָחוּ' (האסיף, ד, תרמ"ח, עמ' 31-30). גם יעקב פיכמן תרגם את השיר והכתירו בשם 'הֲתֵדַע נוֹף': 'התדע נוף, שם הלימון יָנֵץ' (מאזניים [שבועון], ג, גיליון מג-מד, תרצ"ב, עמ' 16). תרגומו של הסופר והמחנך פסח קפלן מביאליסטוק, הוא אחד הנודעים, וקפלן הדפיסו בספר הזמירות שערך: 

פסח קפלן, ספר הזמירות, ורשה תרע"ג, עמ' 52

ולסיום נדודיו של ביטוי זה נציין שבשנת 2007 פרסם חוקר הספרות העברית פרופסור יגאל שורץ ספר מחקר בהוצאת כנרת, זמורה-דביר, שכותרתו מרמזת לשורה הראשונה של השיר. הלימון ניטע בנופי ארץ ישראל... 


האמירה 'הידעת את הארץ' קשורה כמובן במונח 'ידיעת הארץ' שבו התחלנו את מסענו. מי שיבקש במרשתת את התרגום לאנגלית של מונח זה יקבל בדרך כלל את התשובה: Geography of Israel. אין באנגלית מונח מקביל בנוסחLand knowledge  או Country Knowledgeבראשית ימי היישוב היו ניסיונות אחדים לקבוע מונחים עבריים לידיעת הארץ, וכך הכתיר ישראל בלקינד, איש ביל"ו, את ספר הלימוד החלוצי שלו במקצוע הגאוגרפיה בשם ראשית ידיעת כתיבת הארץ (ירושלים תרנ"ט).

ישראל בלקינד, ראשית ידיעת כתיבת הארץ, ירושלים תרנ"ט

ואכן, בבתי הספר הראשונים בארץ נהגו לקרוא למקצוע זה בשם 'כתיבת הארץ', כפי שניתן לראות בבירור מתעודת גמר הלימודים משנת תרע"ה (1915).

תעודת גמר, בית הספר לבנים בפתח תקווה, תרע"ה

רק מאוחר יותר הבחינו בין המקצוע הכללי גאוגרפיה לבין ידיעת הארץ, שלה ייחדו במקרים רבים את המונח 'מולדת'.

תעודת גמר, הגימנסיה העברית בירושלים, תש"ו

בשנת 1883, כשנה וחצי לאחר שהגיע לארץ, חיבר אליעזר בן יהודה ספר גאוגרפיה בשם ספר ארץ ישראל. ספר זה, שנדפס בדפוסו של יואל משה סולומון, היה לספר העברי הראשון על ידיעת הארץ שיצא לאור בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה. הגם שבן יהודה עסק בכתיבתו עוד לפני שהתמסר כולו לענייני הלשון העברית, הוא חידש בו מונחים אחדים, ובין היתר כינה את מקצוע ידיעת הארץ בשם 'מדע ארץ ישראל'.
אליעזר בן יהודה, ספר ארץ ישראל, ירושלים תרמ"ג (קדם)

בעקבות הצעתו זו הלך המורה דוד יודילוביץ מראשון לציון, שהוציא לאור בשנת 1894 סדרת חוברות לימוד בגאוגרפיה והכתירן בשם מדע ארץ ישראל.

דוד יודילוביץ, מדע ארץ ישראל, ראשון לציון תרנ"ד

הראשון שעשה שימוש במונח 'ידיעת הארץ' בעברית (אם לא ניקח בחשבון את הרופא והמתרגם יהודה אבן-תיבון שחי במאה ה-12 ובתרגומו לספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי התייחס במונח זה לידיעת הארציות מול ידיעת האלוהות), הוא כנראה ברוך לינדא. בספרו ראשית לימודים (חלק א, ברלין 1788) פתח לינדא את הפרק העוסק בגאוגרפיה במילים 'הגאוגרפיה או ידיעת הארץ', אלא שהוא לא התכוון לידיעת ארץ ישראל כי אם לידיעת כדור הארץ.

נראה כי את כתר החלוץ לשימוש המוכר לנו במונח 'ידיעת הארץ' יש להניח על ראשו של הרב יהוסף שוורץ , שכבר נזכר לעיל. שוורץ היה הראשון מבין תושבי הארץ היהודים שפרסם ספר בחקר ארץ ישראל. ספרו תבואות הארץ, נדפס ב-1845 בעברית, ובמקביל יצא גם בגרמנית ואחר כך באנגלית (בתרגומו של יצחק ליסר; פילדלפיה 1850). במסעותיו הרבים ברחבי הארץ פגש שוורץ תיירים וטיילים זרים, ששוטטו בארץ עם מכשירי מדידה, תרמילים לאיסוף דוגמאות מן החי, הצומח והדומם ופנקסי יומן שבהם תיעדו את מסעם וממצאיהם. כיחיד בין בני עמו, שעשה לילות כימים במחקריו, לא יכול היה שלא לתהות מדוע אין בקרב אֶחיו חוקרים נוספים כמותו: 
ולמה ייגרעו חכמי בני ישראל מחכמי העמים אשר יעלו ויבואו מדי שנה בשנה ממדינות רחוקות לחקור ולדרוש על תכונת הארץ? למה נחלתנו לזרים ועל מה אבדה הארץ? בושנו מאד כי עזבנו ארץ. ציון היא, דורש אין לה. הלא נאמר 'וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ' (במדבר יד, לא). הנה מוכח שגם ידיעת הארץ מעלה וזכות היא. 


ובסופו של דבר, חוזרים כל המונחים הללו  ידיעת הארץ ו'הידעת את הארץ' – אל התנ"ך. את המקורות המקראיים ניתן למצוא בעמוד השער הנאה של הספר גלילות הארץ מאת הלל בן יהושע כהנא, שמהדורתו הראשונה יצאה בבוקרסט בשנת 1880, והשנייה בבוטושן רומניה בשנת 1901. בכותרת המשנה של הספר, כפי שזו נדפסה במלואה בעמוד השער, הופיע לראשונה המונח המשולב 'ידיעת כתיבת-הארץ'. 

מתחת ציור הגלובוס, ולצד מפה עברית של ארץ ישראל, צוטט המקור למונח 'ידיעת הארץ': הפסוק 'וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ' (במדבר, יד 31), ומעליו הפסוק 'לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ(יהושע, יח 8), שהוא המקור למונח 'כתיבת הארץ'.

הלל כהנא, ספר גלילות הארץ, בוטושן תרס"א

___________________________

רשימה זו היא נוסח מורחב וערוך של הרצאה שנישאה ביום עיון שנערך ביד יצחק בן צבי בירושלים,  ב-15 ביולי 2019, במלאת עשור לפטירתו של מנהלה לשעבר יהודה בן-פורת.

17 תגובות:

  1. רשימה נהדרת.
    במקום אחד מצטט אליהו הכהן כי נערה שרה את השיר הציוני "הידעת את הארץ" וכולם התמוגגו. טבהמשך כותב כי מעולם לא הולחן. (מקווה שהטעות או חוסר ההבנה היא שלי).

    השבמחק
    תשובות
    1. אנסה ליישב את הסתירה:
      ככל הידוע לי, השיר 'ארץ הצבי', הפותח במילים 'הידעת את הארץ' אף פעם לא הושר בארץ. שוחחתי עם רבים מבני העלייות הראשונות, רשמתי מפיהם שירים רבים, אך איש מהם לא הזכיר אי פעם את השיר הזה.
      יתר על כן, לא מוכרת לי מנגינה כלשהי של השיר, ולא ידוע לי על מלחין כלשהו בארץ או בחו"ל, שהלחין את השיר.
      בשנת 1902, פורסמו בכתב עת בשם The Maccabean' מילים ותווים של שיר באנגלית בשם Knowest Thou the Land ('הידעת את הארץ')' שחיבר רב בארצות הברית ששמו מנדס פרירה, אך זה איננו תרגום שירו של פומפיאנסקי, אלא טקסט שונה לחלוטין שנכתב על אותו נושא. השיר הזה אינו ידוע בארץ ולא הושר בה.
      השאלה שנותרה היא, האם הנערה שעליה דיבר אחד העם אכן שרה את השיר או אולי דיקלמה אותו. לפועל שיר יש גם משמעות שאינה צלילית. כשאמרו לביאליק בבואו ארצה 'שירה לנו את שירתך', לא התכוונו לכך שיתחיל לזמר. כך אפשר להבין גם את תיאורו של אחד העם, שאותו אצטט כאן במדויק:
      '"הכוח המושך" של הערב ההוא היה, ביחוד, שיר עברי "ציוני", שעתידה היתה לשיר לפנינו נערה אחת כבת י"ב. השיר מתחיל "הידעתם הארץ בה...", והחרוז הזה חוזר בראש כל בית, ואותו הטעימה הנערה בכל פעם בקול רם ובהתרגשות מיוחדת, וכל המסובים התרגשו לעומתה'.
      על כן, הסבר אפשרי הוא שהנערה 'שרה' את השיר ללא לחן.

      מחק
    2. תודה. השכלתי. גמר חתימה טובה ושנים טובות ובריאות להמשך מפעל חייך המבורך.

      מחק
  2. ידענו את הארץ ? פרקים אלו הם ראי, לעתים ראי אכזרי לעתים משמח של בורותנו הרבה. אך הם גם פרח מפרחי הכותב אליהו הכהן. הוא תמיד בצניעותו מעמיד אותנו במקום וממלא אותנו באושר גדול. אנא המשך !
    מוקי צור עין גב

    השבמחק
  3. ולחוקרי ארץ ישראל - זו כנראה סגולה לחיים ארוכים. שימו לב - בנבנישתי - 96 שנים, ברושי-89, וילנאי-88, אביצור - 91, בן ציון לוריה - 97. ואתנו חיים כיום יהושע בן אריה - 91 ומשה ברור, שבחוד פחות מחודש יחגוג את יום הולדתו המאה !! ועוד להם איחולים לעד 120 שיהיו כבני עשרים

    השבמחק
  4. ועוד - קווקא למפת ארץ ישראל המופיעה בתחילת המאמר. שימו לב שמצייר המפה שם את הגבול עם עבר הירדן ממזרח לנהר הירדן, את השם - הגליל העליון כתב בתוך שטח לבנון ונמנע מכתיבת שם הארצות סוריה ולבנון. כן התעלם, בשנת 1946, ממסילת הברזל שבין עכו, לאורך חוף הים, עד לראש הנקרה וצפונה, אף שזו נסללה כבר בשנת 1941. סתם דקדקנות של נקדן זקן כמוני.

    השבמחק
  5. לתשומת לב מורים להיסטוריה,אזרחות וידיעת הארץ.
    אין לנו ארץ אחרת.

    השבמחק
  6. צירוף מילים רווח ושגרתי, כאילו מובן מאליו וסיפור מרתק אודותיו.

    השבמחק
  7. לדעתי גם הפסוקים שהובאו, גם 'ידיעת הארץ החדשה' באים לבטא צורך תודעתי ו'מדיני'.
    בעת העתיקה באים ישראל אל ארץ לא להם, ארץ שהם אינם תושביה האותוכתוניים. זו ארץ הכנענים [לוח העמים בראשית י']. ההתהלכות בארץ והכרתה היא ביטוי של בעלות עליה.
    מאז חורבן בית ראשון ב 586 לפני הספירה וההגליה חיים רוב היהודים מחוץ לארץ. מלבד התפילה, זיקתם לארץ חלשה מאד. רובם העדיפו ומעדיפים גם כיום לחיות מחוץ לארץ הזו. ההתהלכות הארץ וידיעתה היא, גם היום, דרך ביטוי של בעלות על הארץ.

    השבמחק
  8. לביטוי "ידיעת הארץ" יש כמובן גם אסוציאציה ארוטית. בהקשר זההכדאי לקרוא את ספרו של בעז נוימן ז"ל, תשוקת החלוצים.

    השבמחק
  9. GEOGRAPHY = "כתיבת הארץ" בתרגום הכי בסיסי וישיר. בעבר נהגו לתרגם ישירות ופשטנות מלועזית (ממקור לטיני או יווני) מונחים מקצועיים.
    "ידיעת הארץ" גם קשור למרגלים בספר במדבר פרק י"ג. לתור את הארץ ולדעת אם הארץ טובה היא.

    השבמחק
  10. מאמר נפלא ומרגש. בעיקר בדרך בה חובר לא מהתחלה אל הסוף אלא בכיוון האחר מהמאוחר אל המוקדם . אותי זה ריתק. כמובן כל הסדרה של ברסלבי היתה בספריה של אבא ואמא שלי בקיבוץ. אני זוכרת איך היינו מחפשים מידע ומונחים בכרכים השונים. ברסלבי כתב לאחר שביקר במקום. תאוריו על איזור אילת בטרם נכבשה . עזר לי רבות בתחקיר שערכתי על בית ויליאמס בפתח נחל שלמה. חיבים לשמור על ספרים אלה כמקור חשוב.

    השבמחק
  11. תודה לדוד, ושוב שפתיים ישקו למאמרו של אליהו הכהן.
    הערה על שירו של גתה:
    יוהאן וולפגאנג פון גתה שילב את שירה של הנערה-הילדה המסתורית והמוזרה מיניון (Mignon) בתוך רומן החניכות וילהלם מייסטר: שנות החניכות משנת 1795.
    השיר מתייחס אכן לריח הלימון באיטליה. הרומן והשיר עובדו לאופרה ולסרט וכמובן ללידר (בטהובן, שוברט).
    בשנת 1928, שנים ספורות לפני עלית הנאצים לשלטון בגרמניה, כתב מיודענו הסופר והמשורר אריך קסטנר פראפראזה בשם:
    האם תדע את הארץ בה פורחים התותחים? Kennst Du das Land, wo die Kanonen blühn?.
    הבנתו את העתיד הקודר של מולדתו היתה מדהימה.
    וחוץ מזה, זכורני שבמסגרת מנוי הורי על עתון דבר, חכינו לצאת עוד ועוד כרכים של הידעת את הארץ במהדורת העיתון.
    וכן, האם מותר לצפות לאיסוף מאמריו וכתבותיו של הכהן לכלל ספר מקיף?

    השבמחק
  12. כתבה במיטבה. הרבה נוסטלגיה. כל המשוררים והסופרים תיארו את הארץ כאילו ביקרו בה כיום.
    תודה אליהו.
    נחום חרמון.

    השבמחק
  13. מאמר מרתק!
    נהניתי לקרוא, תודה לאליהו.
    בעניין המתגעגעים אל הארץ וכותבים אודותיה אף שלא ביקרו בה.
    מומלץ לקרוא את ספרו של מרק טווין The Innocents Abroad ככל הידוע לי רק החלק המספר על המסע בארץ ישראל וסוריה תורגם לעברית (מסע תענוגות לארץ הקודש) אך כל הספר כתוב נפלא, שנון ביקורתי ומלא הומור.
    הנה קישור ל "Project Gutenberg’s The Innocents Abroad, by Mark Twain (Samuel Clemens)"
    https://www.gutenberg.org/files/3176/3176-h/3176-h.htm
    ולהקורא ינעם.

    השבמחק
  14. במונח ידיעת הארץ מתרמזת בעילת הארץ. כתוב שהאדם ידע את חווה, כדי לאמר שהאדם בעל את חווה ושכתוצאה מכך הם הולידו את קין והבל ואת האנושות כולה. לכן ידיעת הארץ היא הרבה יותר מגיאוגרפיה. ידיעת הארץ היא אהבת הארץ, הפיכתה לכור מחצבתו של העם, שנולד מתוך האהבה הזאת.

    השבמחק
  15. שוב פנינה שעונג להתקשט בה. תודה מקרב לב!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.