א. שוק קח-תן
ברחוב בית הדפוס 20, בשכונת גבעת שאול, מציעים עסקה משתלמת לקראת ט"ו בשבט.
ב. חלון להר ציון
חובבי ירושלים ישמחו להכיר את אתר האינטרנט 'חלון להר ציון' שמבקש לקדם את הר ציון כמקום משותף, סובלני ומכיל לשלוש הדתות. האתר הוא מעין 'מדריך תיירים חברתי' ומשולבים בו טקסטים וסרטונים מנקודת מבטם של האנשים שגרים בהר ופועלים בו. כך למשל, האב קוריון מספר על המנזר הארמני ובית הקברות שלידו, הרב יצחק גולדשטיין מספר על מרתף השואה ועבדאללה דג'אני מספר על בית הקברות של משפחתו הסמוך לאתר 'קבר דוד'. באתר יש גם מפה מאויירת, מפורטת ואינטראקטיבית שמציגה בצורה ידידותית את כל האתרים בהר ציון.
הנה הקישור: www.mountzion.org.il
ג. אסור לכנס אבל מותר לצת
העילגות המפורסמת הזו ('כנסו כנסו'), שמקורה כנראה ברשתות החברתיות, הגיעה גם לחזית בית הכנסת המשוקם והמשוחזר 'תפארת ישראל' שברובע היהודי בעיר העתיקה.
ד. הוא לא רק בנק הוא גם פרקט
כבר שנים שסניפי בנקים הולכים ונסגרים. הכל באינטרנט ולא צריכים יותר כספרים ותורים. ומה עושים עם הנדל"ן? תסמכו על הבנקים שיידעו להפיק מהם תועלת.
הנה למשל ברחוב רבקה שבשכונת בקעה היה סניף של הבנק הבינלאומי, ועתה הושכר ברובו לחנות 'פרקט ועוד', ולא נותרו ממנו אלא אותיות ענקיות על הבניין, שכנראה נשכחו בלי כוונה ואינן תואמות עוד את המימדים הצנועים של מה שנותר מהסניף.
ברחוב בית הדפוס 20, בשכונת גבעת שאול, מציעים עסקה משתלמת לקראת ט"ו בשבט.
 |
| צילומים: בני עורי |
ב. חלון להר ציון
חובבי ירושלים ישמחו להכיר את אתר האינטרנט 'חלון להר ציון' שמבקש לקדם את הר ציון כמקום משותף, סובלני ומכיל לשלוש הדתות. האתר הוא מעין 'מדריך תיירים חברתי' ומשולבים בו טקסטים וסרטונים מנקודת מבטם של האנשים שגרים בהר ופועלים בו. כך למשל, האב קוריון מספר על המנזר הארמני ובית הקברות שלידו, הרב יצחק גולדשטיין מספר על מרתף השואה ועבדאללה דג'אני מספר על בית הקברות של משפחתו הסמוך לאתר 'קבר דוד'. באתר יש גם מפה מאויירת, מפורטת ואינטראקטיבית שמציגה בצורה ידידותית את כל האתרים בהר ציון.
הנה הקישור: www.mountzion.org.il
ג. אסור לכנס אבל מותר לצת
העילגות המפורסמת הזו ('כנסו כנסו'), שמקורה כנראה ברשתות החברתיות, הגיעה גם לחזית בית הכנסת המשוקם והמשוחזר 'תפארת ישראל' שברובע היהודי בעיר העתיקה.
 |
| צילום: צבי פיש |
ד. הוא לא רק בנק הוא גם פרקט
כבר שנים שסניפי בנקים הולכים ונסגרים. הכל באינטרנט ולא צריכים יותר כספרים ותורים. ומה עושים עם הנדל"ן? תסמכו על הבנקים שיידעו להפיק מהם תועלת.
הנה למשל ברחוב רבקה שבשכונת בקעה היה סניף של הבנק הבינלאומי, ועתה הושכר ברובו לחנות 'פרקט ועוד', ולא נותרו ממנו אלא אותיות ענקיות על הבניין, שכנראה נשכחו בלי כוונה ואינן תואמות עוד את המימדים הצנועים של מה שנותר מהסניף.
 |
| צילומים: טובה הרצל |
השלט של הבנק הבינלאומי נשאר כי זה סימן ההיכר של המקום.
השבמחקאם תטלפן אליהם לצורך כלשהו ותשאל איך מגיעים למקום, יגידו לך "בבקעה איפה שהיה הבנק הבינלאומי". אין סימן מובהק מזה
יש תיבה כזה "כנס" רק שמשמעותה שונה מהיכנס.
השבמחקכנס, כנס, כנס בקר.
מחקאכן כנס היא מילת ציווי המורה לכנס, מלשון כינוס, אנשים (או בקר כדברי השיר - עור בוקר, כנס , כנס, כנס בקר).
מחקבקשר ל"(ת)סמכו על הבנקים": ברוב המקרים הבנקים אינם בעלי הנדל"ן, ובתום תקופת השכירות נאלץ היזם שסמך על האפשרות להשכיר לבנק לאורך שנים, לחפש שוכרים קטנים יותר ולהיכנס לכאבי-הראש של פיצול נכסיו ועבודה מול שוכרים מרובים.
השבמחקנשמע כמו: אוי אוי אוי
מחקעדיין הצומת (רבקה - דרך חברון-עין גדי) נקראת "צומת הבנקים" כי בעבר שכנו שם כמה בנקים. כך היא מוכרת לירושלים
השבמחקובחיפה בעיר התחתית נמצא רחוב הבנקים שנעלמו ממנו כבר מלפני שנים רבות
מחקבתור לקוח באותו הבנק ב"צומת הבנק", אני מעיד שרובו של שטח הקומה התחתונה הוא עדיין הבנק הבינלאומי, וחנות הפרקטים היא המיעוט הקטן והצר לאורך רח' רבקה, ולא ככתוב.
השבמחקאם בעצים עסקינן אזי -1. איני יודע אם לכנות צמח זה כעץ או שיח .2. בדרך כלל העיסקה היא א נפטר מהעץ ו-ב כורת את העץ לצורכי חימום . אם לשימוש אישי או למכירה . מה שכן לא נראה לי שצמח זה ראוי לבעירה לצורך חימום ועתידו כנראה מובטח במקום זה לשנים רבות . עד שבעליו יכניס את ידו לכיסו .
השבמחק