יום שני, 11 במאי 2020

סיפורי רחובות: צבי הרמן שפירא, יאנוש קורצ'אק ואֶנְצוֹ סֶרֶנִי

א. מתי חי צבי הרמן שפירא? 

מתי חי פרופסור צבי הרמן שפירא הוגה רעיון 'קרן קיימת לישראל'?

(אוסף שבדרון, הספרייה הלאומית)

לפי השלט המוזר הזה ('פינה' – דרך חדשה להנצחת אישים?) הוא חי בין השנים 1940-1898, כלומר בקונגרס הציוני הראשון, שכונס ב-1897 ובו השתתף שפירא, הוא עוד לא נולד...

צילום: רון מנדל

ובכן, הוא נולד ב-1840 ומת ב-1898, והשאר יסופר בתולדות הברדק הישראלי...

מצבתו של שפירא בהר המנוחות בירושלים (צילום: דוד אסף)

ב. כמה שנים חי יאנוש קורצ'אק?

בול דואר ישראל, במלאת עשרים שנה להירצחו, 1962 (עיצוב: א' אדלר)

כולם יודעים על סופו ההרואי של יאנוש קורצ'אק, שבאוגוסט 1942 פסע בראש מורם עם חניכיו בדרכם האחרונה לטרבלינקה. אך מתי נולד?

הוא נולד בשנת 1878 או 1879, אבל לפי השילוט של הרחוב הנושא את שמו ביפו, הוא נולד בשנת 1842 וחי מאה שנה 😥

צילום: איתן שטקלברג (ותודה ליעקב לופט)

אך מה לנו כי נלין, כתב לי ארנון יהל, אם בוורשה עצמה, על האנדרטה לזכרו של קורצ'אק שהוקמה בבית הקברות היהודי, צוין תאריך הולדתו העברי בצורה שגויה (תרל"ג; התאריך בפולנית נכון: 1878).

in Your Pocket: Warsaw

פרופ' אבי עורי שלח לי צילום מרחוב בוורשה שבפולין שהוקדש לזכרו של קוראצ'ק ונקרא בפשטות Starego Doktora (הדוקטור הזקן):


ג. זעקת הסירנה

כמה בוּרוּת יש בשלט הזה שמוצב בשכונת קרית יובל בירושלים!

צילום: בני עורי

אֶנְצוֹ סֶרֶנִי (1944-1905) היה מאישי המופת בהיסטוריה של הציונות ושל היישוב ביהודי בארץ ישראל. הוא נולד ברומא בשנת 1905 וכבר מנעוריו בלט בכישרונותיו הספרותיים והמנהיגותיים. ב-1927 עלה לארץ עם רעייתו עדה (הם נישאו שנה קודם לכן), ולאחר כמה חודשים הצטרפו השניים לקיבוץ גבעת ברנר. יותר מאשר ההגדרה המוזרה 'מדריך נוער לתרבות', סרני ייזכר בהיסטוריה שלנו כמי שנמנה על קבוצת הצנחנים שצנחו ב-1944 באירופה הכבושה בידי הנאצים ורובם נספו. הוא צנח בצפון איטליה, נתפס בידי הגרמנים והוצא להורג במחנה דכאו. בן 39 בסך הכול היה במותו.

על שמו נקראה אניית מעפילים (ינואר 1946), וכמובן גם קיבוץ נצר סרני שנוסד ב-1948. אשתו, עדה סרני (1997-1905), הייתה גיבורה בפני עצמה. היא זכתה בפרס ישראל בשנת 1995 על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

שמו הפרטי העברי אכן היה חיים, אך ספק אם חבריו ובני משפחתו קראו לו כך: שמו היה אֶנְצוֹ (Enzo) ולא אנצ'ו, ושם משפחתו סֶרֶנִי (Sereni) ולא סִרֶנִי (Sireni).

ספר שערך אנצו סרני על 'יהודים וערבים בפלשתינה' (ניו יורק 1936)

3 תגובות:

  1. רשלנות, חובבנות ובורות במיטבן, כמיטב מסורת ישראל!

    השבמחק
  2. לעניין שם הקיבוץ נצר סרני: הקיבוץ נוסד ב-1945 במחנה הריכוז בוכנוולד בגרמניה. מייסדיו שהיו ניצולי ‏השואה קראו לו "קיבוץ בוכנוולד" . הם עלו ארצה כבר ב-1945 וב-1948 עלו על הקרקע ליד באר יעקב ‏וקראו לקיבוץ באותו השם. ב-1950 שינו את השם וקראו לו "נצר", שם סמלי בהשראת הפסוק מספר ‏ישעיהו י"א 1: "ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה". ב1952 בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, הצטרפו ‏לקיבוץ נצר עשרות חברים מעוזבי גבעת ברנר, שהיו חבריו של אנצו סרני. אז שינו את שם הקיבוץ וקראו ‏לו "נצר סרני". ‏

    השבמחק
  3. חשוב להזכיר כי בנם של עדה ואנצו סרני, יחד עם אשתו שהייתה בהריון, דניאל ועפרה סרני, ניספו ב"אסון מעגן" 29/7/1954.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.