יום רביעי, 20 במאי 2020

סיפורי מכוניות: הדחליל, הפתרון, המסביר, צדיקים, אופניים, חד-פעמי

א. הדחליל מהגליל

שאלנו, והדחליל לא ענה...

צילום: שמוליק שדה

ב. לאלון הפתרון

לכל בעיה יש פתרון. ואם אתם בקטע של תיקונים קטנים, הרכבת רהיטים או הובלות קטנות  פנו ל'אלון פתרון' והתשובה בדרך.

צילום: איתמר לויתן

ג. המדביר המסביר

מה מסביר המדביר מכרמיאל ולמי?

ואולי הוא פשוט מסביר פנים ללקוחותיו...

צילום: שמוליק שדה

ד. צדיק וטוב לו

'בשם השם נעשה ונצליח', בסדר. אבל ממתי מנסרים יהלומים עם בטון? ברור שהכוונה היא ניסור וקידוח בבטון עם מקדחת יהלום. יחי ההבדל הקטן...

צילום: מנחם רוזנברג

ה. פרנסות של יהודים

אם אתם לא באים לאופניים, האופניים יבואו אליכם. חנות אופניים ניידת חנתה בירושלים...

צילום: טובה הרצל

ו. שגרה חד-פעמית

על המכונית הזו כתוב לאמור: 'אור פעמי: חד פעמי זה שגרה בשבילי'.

מעבר לשיבוש הלשוני (צריך להיות 'זו שגרה'), הכתובת הזו היא אניגמה גמורה: מה כוונת המשורר?

הטרחתי את עצמי לאתר האינטרנט של חברת 'אור פעמי'. התברר שזו חברת שיווק של מוצרי צריכה ואריזה לעסקים (כלים חד פעמיים, שקיות, כלים מתכלים, חומרי ניקוי וכדומה), ועדיין לא הבנתי את הסיסמה. אולי לאלון (מסעיף ב') יש פתרון?

צילום: איתמר לויתן

10 תגובות:

  1. ניסור יהלום מתבצע בעזרת אבקת יהלומים.

    השבמחק
  2. חד פעמי זה דבר שעושים פעם אחת. שיגרה זה משהו שחוזרים ועושים פעמים רבות...

    השבמחק
  3. ז"א בוא וקנה ממני מוצרים חד פעמיים פעמים רבות מ מממאוד אקולוגי��

    השבמחק
  4. "חד פעמי זה - (או זו) שגרה בשבילי" 🙂
    יש מי שאינו חוזר על דברים שהוא עושה.
    למשל, מעשן כל סיגריה באופן חד פעמי, אוכל בכל יום ארוחת בוקר חד פעמי, וכו'. ומנין לי הרעיון הזה? אז ככה: לפני שנים, קבלתי שיחת טלפון ממתרימה טלפונית, שהסבירה לי שהתרומה תהיה חד פעמית. מיד קפצתי על המציאה ושאלתי אם אחרי התרומה החד פעמית הזו, 'לא אשמע עוד לעולם ממנה או מהגוף הנתרם?' אז ענתה לי מיד "זו תהיה תרומה חד פעמית פעם בשנה" 🙂😊😉

    השבמחק
  5. לדעתי, השימוש ב"זה" בתוך המשפט "דווקא חד פעמי זה שגרה בשבילי" הוא דווקא נכון. "זה" הוא כמו "הוא", כלומר אוגד במשפט. על פי המקורות האוגד מתאים במין ובמספר לנושא, ולא לנשוא. בעברית בת-זמננו יש סטיות רבות מהכלל הזה, והאוגד מותאם לעיתים קרובות לנשוא.

    השבמחק
    תשובות
    1. זו חזית לשונית רבת היקף. הקרב על הסום לא ישתווה לקרב על האוגד, ורבים חללים הפילה.

      מחק
  6. להלן מספר הצעות פתרון לשילוט בחלק מהעסקים:
    1. הדחליל תפקידו להרחיק ציפורים מהמקשות והשדות. וב"גליל" כנראה הכוונה שבעלי הכנף לא עשו בדיקות איכות או
    מבחני טעימה לירקות ומכאן איכותן. האמת שנראית לי יותר היא שהפרסומאי הלך פשוט על על דחליל כמשקל חריזה
    לגליל.
    2. "המדביר המסביר" כנראה מראה סבר פנים חמורות למשים אותם הוא מדביר וסבר פנים יפות למזמין שנדרש לשלם לו
    בעין יפה.
    3. אצל "אוןר פעמי" הכוונה היא שהלקוח עושה באופן קבוע שימוש בכלים חד פעמיים כמו סכו"ם, צלחות, כוסות ועוד.
    במגזר העסקי זה נפוץ מאד אבל חודר יותר ויותר למגזר הפרטי. חסכון של שטיפת כלים ומניעת שבירת כלים.

    השבמחק
  7. בעיני דווקא הכותרת 'חד פעמי זו שגרה בששבילי היא נחמדה, משחק לשון מקורי. שאפו עליה!!!

    השבמחק
  8. אני מסכים עם המגי שלפני, זהו משחק מילים יפה על הניגוד שבין חד פעמי לדבר שבשגרה.
    ובאותו ענין, אמר מישהו שמציאות הקורונה גרמה שנתפס לו עמוד השגרה...

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא רוצה לחרב שמחות, אבל אולי אפשר להבין את זה קצת אחרת-בלי קשר למכונית: חד פעמי זה שגרה בשבילים. היינו, בהרבה מאוד שבילים אנחנו מוצאים דברים שהיו פעם כלים חד פעמים.
      😒😊

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.