יום רביעי, 27 במאי 2020

המסך יורד: בית הכנסת של הרבי מהוסיאטין

צילומים: איתמר לויתן

ברחוב ביאליק 19 בתל אביב עומד מבנה היסטורי שתוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין ונבנה בשנת 1922. הווילה רחבת הידיים נקראה בעבר בשמות שונים: 'בית חוה שפירא' (שלא ברור אם בכלל גרה בו) או סנטוריום 'תל אביב'.

גלוית דואר של הסנטוריום, 1926. צילום: אברהם סוסקין

את הסנטוריום (ובשמו העברי הנאה 'מבראה') ניהלו שלושה רופאים 'יֶקִים': אמיל שטיין, ברונו רוזנהיים וגרהרד שרייבמן. במודעות שפרסמו הרופאים הוצגה המבראה שפועלת 'במרכז הכי יפה ובמקום הכי גבוה של תל אביב במבט אל הים'. כל סוגי החולים הוזמנו, תוך התמקדות בניתוחים פנימיים ובמחלות נשים. חולים במחלות רוח או במחלות נגיפיות לא התקבלו.

דאר היום, 11 במאי 1923

חיים פילון, נכדו של ד"ר חיים חיסין (1932-1865), שלח לי צילום של עובדי 'המבראה'. במרכז יושב חיסין ומצד שמאל ד"ר איטה חיסין:


הסנטוריום פעל במקום במשך כשבע שנים ונסגר ב-1931. או אז נרכש הבניין על ידי בני משפחת ישמעילוף, ובשנת 1937, לאחר שאלה עברו לבית חדש, הושכר המבנה בדמי מפתח לאדמו"ר ישראל פרידמן מהוסיאטין.

מאז ואילך, ובמשך כשבעים שנה הוכר המבנה היפה כמרכזה של חסידות הוסיאטין. חנוכיה (שמונה קנים ושַׁמָּשׁ) שניצבת עד היום על גג הבניין מזכירה לעוברים ושבים שפעם היה כאן בית כנסת.

שלט נאה מספר בקצרה על גלגולי הבניין ועל התכניות לעתיד (מידע נוסף אפשר למצוא באתר של האדריכלים אמנון בר-אור וטל גזית).



מטבע העניין, השלט אינו מביא את הסיפור במלואו, ולמי שמתעניין, סיפור זה, על גלגוליו הנדל"ניים הסבוכים, נפרש בערך מיוחד בוויקיפדיה: 'בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין'.

בית הכנסת הזה הוא חלק קטן מאוד מסיפורה הלא מוכר – והכמעט לא ייאמן בימינו – של תל אביב החסידית: בתי כנסת, שטיבלך וחצרות אדמו"רים, שהתרכזו בעיקר בשדרות רוטשילד וברחובות סמוכים (שיינקין, אחד העם, ביאליק, מלצ'ט ועוד).

זהו גם סיפורם של חסידים תל-אביבים, שרובם ככולם היו אנשי עבודה ועמל, שחיו בדרך כלל בדו-קיום הרמוני עם העיר החילונית הבורגנית. לפחות ארבעים קהילות חסידויות פעלו במרכז תל אביב עד שנות השישים (רשימה חלקית שלהן אפשר למצוא בערך הוויקיפדי 'יהדות אורתודוקסית בתל אביב'). רק מובלעות מעט מאותו 'עולם שנעלם' שרדו בימינו ב'עיר ללא הפסקה': תלמוד תורה, בית כנסת ומוסדות של חסידי בֶּלְז ברחוב אחד העם, ועוד כמה בתי כנסת של חסידות גור ושל חב"ד שעדיין פועלים בלב העיר. השתקפות קולנועית של המובלעת החרדית הייחודית בתל אביב של ימינו יש בסרטה היפה של רמה בורשטין 'למלא את החלל' (2012).

חסידים וחילונים מתגודדים בשבת בבוקר בתל אביב, 1 ביוני 1946 (צילום: זולטן קלוגר; אוסף התצלומים הלאומי)

רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (1948-1857) עלה לארץ מווינה בשנת 1937 והוא בן שמונים שנה. העיירה הוסיאטין, שבה נולד, הייתה בגליציה המזרחית (אז באימפריה האוסטרית, אחר כך בפולין ובברית המועצות, והיום באוקראינה). שם הייתה ערשה של חסידות הוסיאטין, שהיא ענף של חסידות רוז'ין-סדיגורה. כשהחלה מלחמת העולם הראשונה עזבו כל אדמו"רי רוז'ין את עיירותיהם מפחד הצבא הרוסי והעבירו את משכנם לווינה. שלא כמו רוב רובם של האדמו"רים משושלות חסידויות אחרות, שהיו אנטי-ציונים קנאים, רבי צנוע ועניו זה היה ציוני לכל דבר ועניין. הוא תמך בתנועת 'המזרחי' הציונית-דתית, והשקפתו הביאה אותו לעלות לארץ בעוד מועד. הוא עוד הספיק לחזות בהקמת המדינה טרם פטירתו בחנוכה תש"ט.

רבי יעקב פרידמן (1956-1878), חתנו וממלא מקומו בהנהגת החסידות, שעלה לארץ יחד עמו אף היה ציוני גדול ממנו. הוא היה האדמו"ר החסידי היחידי שערך 'טיש' ביום העצמאות, ודרשותיו המעניינות רוכזו בספרו אהלי יעקב, שהוציא לאור בנו לאחר מות אביו.

דמותו היפה והייחודית תוארה בעט אוהבת בספרו של הרב ד"ר יהודה ברנדס במלכות הקדושה: ביקור בהיכלו של האדמו"ר מהוסיאטין – אדמו"ר ציוני בתל אביב (הוצאת תבונות, תשס"ו).

רבי ישראל פרידמן
רבי יעקב פרידמן

החותן וחתנו שכרו ב'דמי מפתח' את המבנה ברחוב ביאליק והפכוהו לבית כנסת ובית מדרש. באחד מאגפיו של המבנה התגוררו הרבי ובני ביתו. השנים עברו. האדמו"רים וחסידיהם הלכו לבית עולמם, ויורשיהם כבר העדיפו את בני ברק החרדית על פני תל אביב החילונית. גם יוקר המחיה ומחירי הנדל"ן המאמירים דחקו את רגלי החסידים מתל אביב. למן שנות השבעים ואילך התנהל מאבק בין בעלי הנכס לבין המתפללים במקום על זכויות השימוש במבנה, שהלך והתפורר עד שהוכרז כמבנה מסוכן. גלגולי הסכסוך המשפטי מסופרים בוויקיפדיה, וסופו של דבר המבנה נמצא היום בתהליכי שיקום ושימור לקראת הפיכתו למבנה מגורים יוקרתי.

רגע לפני שיורד המסך על המבנה הישן ביקר בו צלמנו המשוטט איתמר לויתן, לראות מה נותר מציורי הקיר שעיטרו אותו בימיו היפים. התשובה המצערת: מעט מאוד...



24 תגובות:

  1. תודה על התמונה האחרונה. היא נותנת מקום להרבה אופטימיות.

    השבמחק
  2. בושה שעירות תל אביב לא שמרה את המבנה כמו שהיה.ונתנה לכרישי נדלן להחריב אותו .כולל את הריצוף העתיק ואת ציורי הקיר הנדירים. לעומת בתים של כל מיני משוררים נידחים שרק כתבו איה שיר או סיפור וכבר ביתם הפך למקדש....בושה

    השבמחק
  3. חסידות_ציונית

    השבמחק
  4. הסנטוריום ב'מקום הכי גבוה (-נמוך?) בתל אביב' מזכיר לי שיר שכתבתי, פעם -
    החלמה
    אלנבי צועד בראש צבאו
    רחוב אלנבי מקושט
    שלטים שמחים בעברית
    בעיר העצובה הראשונה
    ואולי להיפך? -
    אין דבר
    אני צועד אל ההמון
    מנופף...

    תל אביב אכן מלאה הפתעות

    . . .






    השבמחק
  5. תודה על הפוסט המעניין. סבי, אברהם ברוידא, היה חסיד של הרבי מהוסיאטין. הוא עלה ארצה כציוני בשנת 1925 ופרנסתו הייתה על דוכן ירקות בשוק בצלאל

    השבמחק
  6. הסיפורים על החסידות בתל אביב, דווקא ידועים היטב למי שמתעניין. אין שום פגם בדעיכת חסידות רומניה. מוטב שתעלם.

    השבמחק
    תשובות
    1. וזאת מדוע?.. למה אתה תומך בדעיכה אם יורשה לי?

      מחק
  7. עדיף לכתוב בעברית הושאטין. למרות הכתיב המקובל בס' ההגייה היא באות ש' (ש ימנית כמובן) המקור לכתיבה באות ס היא בכתיב הפולני.
    לגבי עמדתו של הרבי בנושא הציונות, ככל שידוע לי מדוייק יותר לכתוב שהוא היה חבר המזרחי ולא תומך בעלמא. וגם החסידים היו ציונים. וחלקם גם שלח את ילדיהם לבני עקיבא. במשפחת אמי רק מעטים הלכו לצד החרדי של המפה הדתית. הרוב היו דתיים לאומיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין מאד - מתנגדי סדיגורא כינו את הוסיאטין/הושיאטין: "הוא שטן"... [אני ממליץ בזה על ספרו הנפלא של בעל העונ"ש - "הציץ ונפגע", המסקר בהרחבה את הענין].

      מחק
  8. אני מאד מקווה שהתוצאה לא תהיה דומה למה שעשו לוילה המפוארת שעמדה במספר 20 והפכו אותו לבית מגורים מרובע ובנאלי המהווה עד היום בכיה לדורות.
    האם יש למישהו תמונה של הוילה שעמדה במספר 20? היא שימשה כצירות הטורקית ואח"כ לספריה האמריקאית של השגרירות ובה החלפתי ספרים ותקליטים.

    השבמחק
    תשובות
    1. https://salkkl.kkl.org.il/ArchiveTazlumim/archive_list.aspx?MiShana=&AdSana=&City=&TxtFree=בית ביאליק&MilotMaftech=&Teur=&Zalam=&MisTmuna=0

      מחק
    2. התמונה השלישית בערך בארכיון הצילומים של קק"ל מילת חיפוש
      "בית ביאליק"
      ( כי הרי זה בסמוך)..*מצ"ב קישור

      מחק
    3. תודה איתמר. מצאתי באתר קק"ל תמונה משנת 1944. זוהי תמונה חלקית והמבנה למיטב זכרוני עבר שיפוץ יסודי בשנים שלאחר מכן, כי המבנה שאני זוכר משנת 1965 היה מבנה מפואר. אני אמשיך לחפש תמונה של המבנה בשלמותו ולאחר השיפוץ. שוב תודה, שבוע טוב ובריאות טובה.

      מחק
    4. בשמחה.אם אתקל בתמונה יותר עדכנית אשלח לך.בריאות!

      מחק
  9. הכרתי את הרבנית וגם בן שלא המשיך את השושלת.

    השבמחק
  10. האדמו"ר האחרון היה ר' איצלה' [הרב יצחק פרידמן] שהיה ערירי. הגבאי ובעל המוסף בימים הנוראים היה ר' קלמן שאול [ שנקרא בכינויו "קמשואל" ] גם אני עוד זכיתי כילד לשמוע את ניגוניו ותפילתו , ופעמיים בשנה להיות בטיש : נר חמישי של חנוכה ו- ל"ז בספירה.

    השבמחק
  11. כילד הלכתי עם אבי ז״ל לבית הכנסת הזה בכל שבת, שיחקנו בחצר הרחבה. אבי התפלל שם עד שעזב את תל אביב וצעד כחצי שעה לכל כיוון כדי להשלים שם מניין.
    בית כנסת יפה עם רצפה מצויירת ופיתוחי קיר יפים.

    השבמחק
  12. שני הסבים שלי מהעיירות פודבולוצ'יסקה וחורוסקוב שבגליציה המזרחית היו חסידים של האדמור מהוסיאטין. הורי עלו לארץ ב 1930 והם דאגו להעלות את אחיהם ואחיותיהם,ואת הוריהם, סבי וסבתותי כמה שנים אחריהם. ועל ההצלה הזו מרחפת רוחו הציונית של האדמור מהוסיאטין

    השבמחק
  13. חיים באר מספר על בית כנסת זה ( לפחות על מתפלליו )
    בספרו "לפני המקום" .

    השבמחק
  14. הרבה בתים בשכונה זו ובכלל נקראים ע"ש הרוכש,המזדמן,המקורי.בית סבי ממש בסמוך ,שתוכנן ע"י יוסף ברלין גם כן, נרכש ע"י סבי שנה לאחר בנייתו.ולמרות שהבניין בבעלות משפחתי למעלה מ90 שנה הוא נקרא עד היום על שמו של אותו רוכש ראשון, ...אולי זה המקרה גם פה

    השבמחק
  15. https://www.facebook.com/%D0%93%D1%80%D0%BE%D0%BC%D0%B0%D0%B4%D1%81%D1%8C%D0%BA%D0%B0-%D0%BE%D1%80%D0%B3%D0%B0%D0%BD%D1%96%D0%B7%D0%B0%D1%86%D1%96%D1%8F%D0%91%D0%9B%D0%90%D0%93%D0%95-%D0%94%D0%86%D0%9B%D0%9ENon-governmental-organization-BLAHE-DILO-1783833458376242

    השבמחק
  16. זכר הוסיאטין מרגש.
    ובעצם מדובר בנכס שהיה בדמי מפתח, והיורשים האמיתיים הלא הם צאצאי בנה של הרבנית בוימנגר לא היו במקום. והחוק אומר שהמשכירים או יורשיהם הם הזכאים הבלעדיים. כל הטוענים להמשכיות על המקום, היו עושים בחכמה אם היו מגייסים משאבים ומקימים מרכז חסידי חדש על שם אדמורי הוסחאטין.
    הבעיה שזאבי התמקם בדירה ממול לשמר את המקום.
    ג'יקוב מעוניין במקום זה דווקא כדי להשתלט על ערך נדלני נוסף כדרכו. שרייבר כבר מזמן לא שם. גרוזמן גם עבר למקום אחר.
    אז הניחו בבקשה למקום זה שיש לו בעלים חוקיים.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.