יעקב גרוס, חוקר הסרט העברי והיהודי, העלה אתמול ליו-טיוב סרטון נדיר המתעד את ביקורו השני (הראשון היה ב-1907) של חיים וייצמן בארץ ישראל. זה היה בפסח תרע"ח (1918), לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ראשית שלטון המנדט הבריטי וכמובן לאחר הצהרת בלפור, שניתנה חמישה חודשים קודם לכן. תושבי הארץ, שרק החלו אז לנשום לרווחה, קיבלו בשמחה את פני 'ועד הצירים' – משלחת המנהיגים הציוניים, שוייצמן עמד בראשם.
בסרטון – שגרוס משער כי הוא חלק מהסרט העברי הראשון (האבוד) 'יהודה המשוחררת' – נראים חברי הוועד בביקורם בתל-אביב, בירושלים (הר הצופים, הכותל המערבי), וכן בקבלת הפנים החגיגית לגנרל אלנבי, שנערכה בשכונת הבוכרים בנוכחות וייצמן ורבני העיר. הצלם היה יעקב בן דב (1968-1882) איש 'בצלאל' וחלוץ הסרט העברי. איכות הצילום מעולה והתמונות עצמן מפתיעות ומשובבות נפש (שימו לב לשלל הכובעים שהתהדרו בהם הגברים והנשים).
 |
| בול שהודפס בשנת 1992, במלאת 75 שנה לסרט העברי הראשון |
וכך כתב גרוס בהסבריו לסרטון:
במלאת 95 שנה להגעתו של חיים וייצמן לארץ ישראל, ובחלוף 60 שנה למותו, ראיתי לנכון להעלות סרטון המציג את הצעדים הראשונים לתקומת הבית הלאומי בארצנו. רבים נוטים לשכוח שחיים וייצמן היה הדמות המרכזית במשך יותר מ-30 שנה בתנועה הציונית שהובילה להקמת המדינה ומוסדותיה, ובמקביל לפיתוח ההשכלה הגבוהה בארץ. וויצמן היה האיש שהגשים את חזונו של הרצל, והגעתו בפסח תרע"ח – 1918 בראש המשלחת הציונית פתחה דף חדש בתולדות היהודים בעולם!
עם חיים וייצמן צועדים בתל-אביב ובירושלים: מ.ד. אידר, ישראל זיו, ליאון סיימון, סילוואן לוי, יוסף קאואן, אהרון אהרונסון, אדווין סמואל, ג'ימס רוטשילד, בצלאל יפה, זלמן גלוסקין, דוד לבונטין ועוד.
אם תרצו – אלו הם הצעדים המעשיים הראשונים להקמת מדינת ישראל. סרט זה הוא כנראה גם אחד השרידים הבודדים לסרט העברי הראשון של יעקב בן דב "יהודה המשוחררת", סרט שפרשיית אובדנו תועדה ע"י בית משפט השלום בירושלים ב-1927. ואף על פי כן – אני תקווה שימצא באחד הימים.
בעלי התוספות
אגור שיף הפנה אותי לסרט הראשון-ראשון שצולם בפלשתינה-א"י, עוד בשנת 1911 בימי שלוט הטורקים. הסרט, שיש בו תיעוד מרתק (למשל של פרופסור בוריס ש"ץ, מייסד בצלאל), שמור בארכיון הסרטים על שם שפילברג שבאוניברסיטה העברית, וניתן לצפות בו באתר 'תולדוֹט' של מטח, וכמובן גם כאן (ללא פס-קול):
וכאן דיון בדמויות הרבניות שבסרט:
השבמחקhttp://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=8145
פרופ' יקר,
השבמחקתודה על הפוסט הזה. הסרט, המעוגן בשלב 'החלום' (לפני בוא 'שברו') הרטיט את לבי. שלא לדבר על השמלות, הכובעים, השמשיות.
יוחזר לאלתר המנדט הבריטי!!!
כדאי שמישהו יגיד לגרוס שזרי הפרחים מושלכים או משולחים אבל בודאי לא מושלחים. כך היה גם ב-1918, לדעתי.
השבמחקכבר שלשום ציינתי שגיאה זו בפניו, אבל העליתי השערה שהפרחים 'הושלחו' על ראשי ועד 'השליחים', בבחינת 'שליחי מצווה אינם ניזוקים'.
מחקמה שנקרא בפי חסידי חב"ד "שלוחים"...
מחקסרטון מרגש, והמוזיקה מתאימה מאד. כל הכבוד לכל העוסקים במלאכה.
השבמחקמי הדפיס את הגלוייה?
השבמחקאני כותב ברגעים אלו ברכה לרגל חג הפסח לחברי העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל ותוך כדי שיטוט במרשתת, נתקלתי בפוסט זה.
השבמחקנכתב כי פסח תרע"ח (מרץ 1918) הוא לאחר סיום מלחמת העולם וכי וועד הצירים בראשות וייצמן ביקר בתל-אביב, מהטקסט ניתן להבין כי הגלוייה מתארת ביקור זה. מספר הערות:
בפסח תרע"ח המלחמה בארץ-ישראל עדיין הייתה בעיצומה - סיום המלחמה היה רק לאחר למעלה מחצי שנה מאוחר יותר.
ככל הידוע לי, ועד הצירים היה עדיין בקהיר בפסח תרע"ח, והגיע לארץ-ישראל רק באפריל.
מרבית מגורשי תל-אביב - יפו שהו במרץ 1918 במקומות גלותם בצפון הארץ, בחלק שהיה עדיין בשליטת העות'מאנים. אמנם כבר החלה שיבה של מקצת המגורשים לתל-אביב (אלו שמצאו מקלט בפת-תקווה ומושבות יהודה), אולם מדובר במספרים קטנים.
קיצורו של דבר - האירוע המתואר בגלוייה וביקור וועד הצירים התרחשו ככל הנראה חודשים רבים לאחר פסח תרע"ח. בהזדמנות קרובה אבדוק עם אנשי תל-אביב את המועד המדוייק של ביקור וועד הצירים
ובהזדמנות זו ברצוני להביע (שוב) רחשי תודה והוקרה לפועלו העצום של יעקב גרוס ז"ל. הוא כה חסר!