יום שלישי, 5 במרץ 2013

המדור לחיפוש שירים: 'בלדה על האריה בתל-חי'

נוטר עברי ליד פסל האריה השואג, שנות השלושים (מקור: משטרת ישראל)

אחרי שאיש לא הצליח להסיר את הלוט מעל תעלומת 'עודד רוכב לתל-חי', ננסה כוחנו בפתרון חידה נוספת, שאותה הפנה אליי חוקר הזמר העברי נחומי הרציון.

כתב נחומי:
אולי יוכל מישהו מקוראי הבלוג לשפוך מעט אור על שיר עממי שהתגלגל לידיי לפני כארבעים שנה, ואיש אינו יודע מי כתב אותו. ניסיתי לברר מקורו ומחברו – יוק! שאלתי כל מיני, יודעים יותר ויודעים פחות – אין מענה.  
זכור לי במעורפל ששמעתי אותו מפי מאיר אריאל, ב-1963, מלווה בגיטרה וזהו. אחרי כעשרים וחמש שנה, כשרציתי לשלב השיר בערב זמר שלי, צלצלתי אליו והוא הכחיש כל קשר לשיר. אמרתי לו שלמדתי/שמעתי השיר ממנו והוא לא זכר, וכשאמרתי שאני מחפש את המחבר הוא אמר לי: 'נחומי, תגיד שאתה חיברת, כי במילא אף אחד לא מכיר את השיר'.  
אולי יימצא מישהו שיודע שביב או זרזיף או בדל מידע.
הנה השיר, שמילותיו חוברו ללחן הידוע של 'סואן בדמי הליל':

בָּלָדָה עַל הָאַרְיֵה בְּתֵל-חַי       
מחבר לא ידוע   
                                               
לחן עממי ["סואֵן בִּדמִי הלֵיל"]                                         

בְּתֵל-חַי שֶׁבַּגָּלִיל
יֶשְׁנוֹ אַרְיֵה בִּלְתִּי רָגִיל –
וְאֵין יוֹדֵעַ בַּגָּלִיל                      
מָה עוֹשֶׂה שָׁם מִין אַרְיֵה כָּזֶה מַבְהִיל.

רַק זְקֵנָה אַחַת סִפְּרָה:
כְּשֶׁלְּיָדוֹ עַלְמָה עוֹבְרָה,
וְאִם בְּתוּלָה הַנַּעֲרָה –             
אָז הָאַרְיֵה הַזֶּה שׁוֹאֵג בְּקוֹל נוֹרָא.

הַזְּקֵנָה הִיא בַּת מֵאָה,
אוֹתוֹ לִשְׁאֹג הִיא לֹא שָׁמְעָה.
נְעָרוֹת עָבְרוּ אֵין-סְפוֹר,         
אַךְ הָאַרְיֵה הַזֶּה שׁוֹתֵק כְּמוֹ חֲמוֹר.

מוּסָר הַשְׂכֵּל כָּזֶה מַבְהִיל:
אִם הָאַרְיֵה שֶׁבַּגָּלִיל
אֵינו שׁוֹאֵג בְּקוֹל נוֹרָא –       
אָז הָאַרְיֵה אָשֵׁם וְלֹא הַנַּעֲרָה. 

האריה השואג על רקע החרמון (מקור: תנועת הנוער העובד והלומד)

האבדה נמצאה...

כפי שאפשר ללמוד מתגובתה למטה של דניה שחטר (שגם מציעה כמה תיקוני נוסח), כותב הבלדה הוא לא אחר מאשר בעלה, שפר שחטר. שניהם היו בשעתו חברי קיבוץ מלכיה בגליל, והיום שותפים לחבורת 'שהם' (שפר בגיטרה ודניה בשירה).

תודה גם למוטקה שָׁלֶף וליעל שהם על התיווך.


3 תגובות:

  1. לא חשוב מי כתב - שיר גדול. שיר חשוב!

    השבמחק
    תשובות
    1. לדוד אסף שלום,
      את "עונג שבת" קבלנו מחברתנו יעל שוהם.
      את הבלדה על האריה שבגליל כתב שפר שחטר בעלי בתחילת שנות ה-60.
      בשנת 1957 הצטרפנו כחברים לקיבוץ מלכיה וכשהגענו לגליל שמענו את הבדיחה על פסל האריה שבתל-חי. שפר, שנהג לחבר פזמונים לכל ארוע בקיבוץ, חיבר את הפזמון על פי הבדיחה לחג הפורים.
      אנחנו משערים שהפזמון הגיע לידיו של מאיר אריאל דרך ישי חגי ז"ל, בן קיבוץ משמרות, שהיה חניך של שפר ב"כדורי".
      במילים ששלח נחומי הרציון נפלו שתי טעויות קטנות:
      במקום: "אך האריה הזה שותק כמו חמור"
      צריך להיות: "אך האריה שותק, עקשן כמו חמור"
      ובמקום: "מוסר השכל כזה מבהיל"
      צריך להיות: "עכשיו יודע כל משכיל"
      תבורך על הבלוג,
      דניה שחטר.

      מחק
  2. אמנון לוין, חולתהיום שבת, 09 מרץ, 2013

    שבת שלום
    אני שמעתי את השיר, אי אז בשנות ה-60, מפי עוזי מאירי, אף הוא כדוריסט ממלכיה, שהקפיד לייחס אותו לשפר. ייתכן שזכרונו של נחומי פשוט החליף את עוזי במאיר .

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.