מרוב חגים ועצרות, ימי זיכרון, ימי עצמאות והילולות פגאניות דתיות וחילוניות (מדורות ל"ג בעומר וה'גביע' של מכבי תל אביב כבר אמרנו?) לא שמנו לב שאו-טו-טו מתרגשת עלינו שנת שמיטה.
ובכן, השנה הבאה עלינו לטובה – שנת תשע"ה – תהיה שנת שמיטה. במקורותינו הרי נאמר במפורש 'זריזין מקדימין', ואכן יש כבר מי שנערך לקדם את פניה של השמיטה ואגב כך לסחור קצת במצוות התלויות בארץ.
לא נתקטנן על השגיאה במראה המקום של הפסוק (צריך להיות ויקרא, כה 2). נצטייד אפוא במתנה המפתה של בקבוק שמן זית, ונצא ונראה כיצד זוכים במצוות התלויות בארץ. השיטה פשוטה בתכלית הפשטות: קונים עץ...
וכמה עולה עץ?
ובכן, לחודש – 26 ש"ח; לשנה – 312 ש"ח, ובתמורה אתה מקבל עץ אחד שעליו יבוצעו בדקדקנות תשע מצוות, כולל תלמוד תורה, שהוא גם כנגד כולם וגם לא ממש מצווה התלויה בארץ.
איך הגיעו דווקא למחיר הזה? סוד ה' ליראיו.
חישבתי גימטריאות שונות וכפולות של ח"י + תשע מצוות או שבעת ימי השבוע ולא הגעתי לשום מסקנה ודאית. אולי בכלל מדובר בגימטריה של שם ה' המפורש: שם הוי"ה...
העובדה שמדובר בהתנחלות ובחקלאות אל לה להטעות. מדובר בחרדים (או חרד"לים) לכל דבר, שאינם מוכנים לקבל על עצמם את 'היתר המכירה', שראשיתו עוד מימי 'חיבת ציון' אך הוא מזוהה בעיקר עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומזה עשרות שנים מסדיר הלכתית את העבודה החקלאית בשנת השמיטה. לא. אנשי ישיבת כוכב השחר מקיימים את מצוות השמיטה 'על כל פרטיה ודקדוקיה', ובלי שום היתרים מפוקפקים.
הנה, כך עובדת השיטה:
השיטה הידועה של 'הסכם יששכר וזבולון – יששכר לומד תורה וזבולון עובד, מפרנס את אַחיו והודות לכך 'זוכה' גם הוא במצוות לימוד תורה – הורחבה בהיסטוריה היהודית לכיוונים רבים ומקוריים, והיא למעשה גם הבסיס התאורטי להשתמטות מצה"ל של מי ש'תורתו אומנותו'.
בעבר חיברה 'שותפות' זו בין יושבי הגולה הרחוקים לבין אנשי ארץ ישראל. תחילה היו אלה דמי 'החלוקה' ו'קופות רבי מאיר בעל הנס', שנאספו בקהילות ישראל בתפוצות והועברו ליושבי ערי הקודש. אחר כך עברו כספים אלה תהליכי חילוּן ונוּכסוּ על ידי קק"ל וקופסאותיה. היום, מסתבר, יששכר וזבולון הם סוג של הבחנה בין 'עירונים' לבין 'חקלאים' בארץ ישראל עצמה.
כיצד קונים בכסף את המצווה שלא לעבוד את הארץ?', שאל אלעזר וסיים את מכתבו כך: 'חשוב לי לציין שאני כשלעצמי אוהב גדול של ארץ ישראל ומצוותיה, אך לא את מִסְחוּרה וזילותה'.
ובכן, השנה הבאה עלינו לטובה – שנת תשע"ה – תהיה שנת שמיטה. במקורותינו הרי נאמר במפורש 'זריזין מקדימין', ואכן יש כבר מי שנערך לקדם את פניה של השמיטה ואגב כך לסחור קצת במצוות התלויות בארץ.
אלעזר, מקוראי עונ"ש החפצים בעילום שמם, הופתע לגלות בין עלוני בית הכנסת, ביישוב הכפרי שבו הוא מתגורר, חוברת נאה שהפיקו גם יחד 'הועדה החקלאית שומרון ובנימין' וה'ישיבה גבוהה כוכב השחר'. על שער החוברת צולמו עצי זית ועל כל אחד מהם שלט, מעשה סאלח שבתי, 'עץ זה שייך למאיר כהן' או 'עץ זה שייך ליעקובוביץ'.
לא נתקטנן על השגיאה במראה המקום של הפסוק (צריך להיות ויקרא, כה 2). נצטייד אפוא במתנה המפתה של בקבוק שמן זית, ונצא ונראה כיצד זוכים במצוות התלויות בארץ. השיטה פשוטה בתכלית הפשטות: קונים עץ...
וכמה עולה עץ?
ובכן, לחודש – 26 ש"ח; לשנה – 312 ש"ח, ובתמורה אתה מקבל עץ אחד שעליו יבוצעו בדקדקנות תשע מצוות, כולל תלמוד תורה, שהוא גם כנגד כולם וגם לא ממש מצווה התלויה בארץ.
איך הגיעו דווקא למחיר הזה? סוד ה' ליראיו.
חישבתי גימטריאות שונות וכפולות של ח"י + תשע מצוות או שבעת ימי השבוע ולא הגעתי לשום מסקנה ודאית. אולי בכלל מדובר בגימטריה של שם ה' המפורש: שם הוי"ה...
העובדה שמדובר בהתנחלות ובחקלאות אל לה להטעות. מדובר בחרדים (או חרד"לים) לכל דבר, שאינם מוכנים לקבל על עצמם את 'היתר המכירה', שראשיתו עוד מימי 'חיבת ציון' אך הוא מזוהה בעיקר עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומזה עשרות שנים מסדיר הלכתית את העבודה החקלאית בשנת השמיטה. לא. אנשי ישיבת כוכב השחר מקיימים את מצוות השמיטה 'על כל פרטיה ודקדוקיה', ובלי שום היתרים מפוקפקים.
הנה, כך עובדת השיטה:
השיטה הידועה של 'הסכם יששכר וזבולון – יששכר לומד תורה וזבולון עובד, מפרנס את אַחיו והודות לכך 'זוכה' גם הוא במצוות לימוד תורה – הורחבה בהיסטוריה היהודית לכיוונים רבים ומקוריים, והיא למעשה גם הבסיס התאורטי להשתמטות מצה"ל של מי ש'תורתו אומנותו'.
בעבר חיברה 'שותפות' זו בין יושבי הגולה הרחוקים לבין אנשי ארץ ישראל. תחילה היו אלה דמי 'החלוקה' ו'קופות רבי מאיר בעל הנס', שנאספו בקהילות ישראל בתפוצות והועברו ליושבי ערי הקודש. אחר כך עברו כספים אלה תהליכי חילוּן ונוּכסוּ על ידי קק"ל וקופסאותיה. היום, מסתבר, יששכר וזבולון הם סוג של הבחנה בין 'עירונים' לבין 'חקלאים' בארץ ישראל עצמה.
כיצד קונים בכסף את המצווה שלא לעבוד את הארץ?', שאל אלעזר וסיים את מכתבו כך: 'חשוב לי לציין שאני כשלעצמי אוהב גדול של ארץ ישראל ומצוותיה, אך לא את מִסְחוּרה וזילותה'.
אהבתי במיוחד כמה 'הברקות' בפוסט החביב הזה:
השבמחק1. רב העיר חולון שנתן את ברכתו למיזם נקרא... נטע.
2. ציטוט מילה במילה: "תקוותי ותפילותי שזכות והתחזקתם הן ברוח והן בחומר יחיש ויקרב קץ *הימין* ובא לציון גואל".
(ועל זה ייאמר: אָמֵן.)
3. הקונה קונה עץ לשנה. ולשנה הבאה - יחליפו את השלט והשם. סאלח שבתי מתגלגל מצחוק על הטורייה.
4. "ניתן לקבל קבלה לזיכוי במס ע"פ פקודת מס הכנסה (סעיף 46)".
ואיזה מין אלוהים זה, שבניו הממולחים מצליחים לעבוד עליו: גם קונים את מצוותיהם בכסף וגם מקבלים החזרי מס.
אילו אני אלוהים - לא הייתי קונה מהמתנחלים האלה לא את העצים שלהם ולא את המצוות שלהם וגם לא מכונית משומשת.
אילו היית אלוהים, כולם היו הופכים לאתאיסטים...
מחקיש מיזם דומה משהו הפונה בעיקר לקהילות החרדות בחו"ל: https://shviit.com/
השבמחקוהנה הסכם עם החברה נכון לשמיטה הקודמת: http://www.klafkosher.com/SHVAIT-brochureheb.pdf
והתחרות כבדה מאוד: http://toraland.org.il/media/58109/farmprospect.pdf
רעיון "יששכר וזבולון" במקורו הוא נושא הרבה יותר מהותי, מעמיק ונבון מאשר התאור המובא בפוסט. אכן, בימינו רבים המנצלים את הרעיון באופן מחפיר. ש"י עגנון כתב עליו סיפור קצרצר בקובץ "אלו ואלו". יש אף הטוענים כי עגנון כתב סוג של פרודיה. אני איני סובר כך. להלן קיטוע מייצג.
השבמחק"...כשבא יששכר ליטול חלקו בגן עדן, בדקו בספרו ומצאו כתוב: 'יששכר עסק בתורה שני ימים'. עמד יששכר ותמה - אפשר אני שכל ימי לא משתי מאהלה של תורה והטיתי שכמי לסבול עולה של תורה לא יצאו לי אלא שני ימים בתורה??? ... נתאנח יששכר אנחה גדולה ונשמע קולו בגן עדן. אמר זבולון: דומה עלי קול זה כקולו של יששכר אחי. אלך ואראה. מצאו ליששכר מצר... באותה שעה נתרחב מקומו של זבולון בגן עדן ונתפנה מקום אף ליששכר... מפני שתמך זבולון בידיו של יששכר, ויששכר תמך גורלו של זבולון, תמך עליהם הקדוש ברוך הוא כבודו".
הרב לנדמן המוזכר בפרוספקט אינו רב ה עיר חולון, אלא רב ב עיר חולון, וההבדל ברור.
השבמחקלגבי יששכר וזבולון, ההשוואה בענין הגיוס לצה"ל בבלוג אינה מתקרבת אפילו לרעיון המקורי. בעבר, יששכר וזבולון היו יראי שמים אלא שיששכר היה למדן (יושב אוהלים) וזבולון היה יורד ימים ואיש עסקים. שניהם היו יראי תורה ומכבדי תלמידי חכמים. מכאן נובעת האפשרות של שותפות אמת. כיום החרדים לא שולחים לצבא גם את הזיבורית שבתלמידים, וכאלה שאינם יודעים ללמוד תורה ואין להם כל יכולת לכך, שמא ייחשפו לתרבות החילונית.
השבמחקיש לקוות שהפרופסור הנכבד מבין בתולדות החסידות יותר מאשר בהלכה או במציאות.
השבמחקהרב קוק אכן ביסס את היתר המכירה אך לא הוא ולא קודמיו ביקשו לעקור את מצוות השמיטה וגם הם ראו במי שנמנע לחלוטין מעבודת הקרקע בשנת השמיטה כאחד מ"גיבורי כח עושי דברו". גם הניסיון להגחיך את התרומות ואת תליית השלטים על העצים כאילו מדובר מעשה "סלאח שבתי" ייראה באור שונה כאשר משווים אליו את כל שלטי התורמים הפרוסים לאורכה ולרוחבה של אוניברסיטת תל אביב.
מה לעשות, הפוסט הזה הוא לא יותר מלעג של דתל"ש, וחבל.