פינת ההלכה: כמה עולה מצווה התלויה בארץ?

מרוב חגים ועצרות, ימי זיכרון, ימי עצמאות והילולות פגאניות דתיות וחילוניות (מדורות ל"ג בעומר וה'גביע' של מכבי תל אביב כבר אמרנו?) לא שמנו לב שאו-טו-טו מתרגשת עלינו שנת שמיטה.

ובכן, השנה הבאה עלינו לטובה – שנת תשע"ה – תהיה שנת שמיטה. במקורותינו הרי נאמר במפורש 'זריזין מקדימין', ואכן יש כבר מי שנערך לקדם את פניה של השמיטה ואגב כך לסחור קצת במצוות התלויות בארץ.

אלעזר, מקוראי עונ"ש החפצים בעילום שמם, הופתע לגלות בין עלוני בית הכנסת, ביישוב הכפרי שבו הוא מתגורר, חוברת נאה שהפיקו גם יחד 'הועדה החקלאית שומרון ובנימין' וה'ישיבה גבוהה כוכב השחר'. על שער החוברת צולמו עצי זית ועל כל אחד מהם שלט, מעשה סאלח שבתי, 'עץ זה שייך למאיר כהן' או 'עץ זה שייך ליעקובוביץ'.

לא נתקטנן על השגיאה במראה המקום של הפסוק (צריך להיות ויקרא, כה 2). נצטייד אפוא במתנה המפתה של בקבוק שמן זית, ונצא ונראה כיצד זוכים במצוות התלויות בארץ. השיטה פשוטה בתכלית הפשטות: קונים עץ...

וכמה עולה עץ?

ובכן, לחודש – 26 ש"ח; לשנה – 312 ש"ח, ובתמורה אתה מקבל עץ אחד שעליו יבוצעו בדקדקנות תשע מצוות, כולל תלמוד תורה, שהוא גם כנגד כולם וגם לא ממש מצווה התלויה בארץ.

איך הגיעו דווקא למחיר הזה? סוד ה' ליראיו.

חישבתי גימטריאות שונות וכפולות של ח"י + תשע מצוות או שבעת ימי השבוע ולא הגעתי לשום מסקנה ודאית. אולי בכלל מדובר בגימטריה של שם ה' המפורש: שם הוי"ה...

העובדה שמדובר בהתנחלות ובחקלאות אל לה להטעות. מדובר בחרדים (או חרד"לים) לכל דבר, שאינם מוכנים לקבל על עצמם את 'היתר המכירה', שראשיתו עוד מימי 'חיבת ציון' אך הוא מזוהה בעיקר עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומזה עשרות שנים מסדיר הלכתית את העבודה החקלאית בשנת השמיטה. לא. אנשי ישיבת כוכב השחר מקיימים את מצוות השמיטה 'על כל פרטיה ודקדוקיה', ובלי שום היתרים מפוקפקים.

הנה, כך עובדת השיטה:

השיטה הידועה של 'הסכם יששכר וזבולון – יששכר לומד תורה וזבולון עובד, מפרנס את אַחיו והודות לכך 'זוכה' גם הוא במצוות לימוד תורה – הורחבה בהיסטוריה היהודית לכיוונים רבים ומקוריים, והיא למעשה גם הבסיס התאורטי להשתמטות מצה"ל של מי ש'תורתו אומנותו'. 

בעבר חיברה 'שותפות' זו בין יושבי הגולה הרחוקים לבין אנשי ארץ ישראל. תחילה היו אלה דמי 'החלוקה' ו'קופות רבי מאיר בעל הנס', שנאספו בקהילות ישראל בתפוצות והועברו ליושבי ערי הקודש. אחר כך עברו כספים אלה תהליכי חילוּן ונוּכסוּ על ידי קק"ל וקופסאותיה. היום, מסתבר, יששכר וזבולון הם סוג של הבחנה בין 'עירונים' לבין 'חקלאים' בארץ ישראל עצמה.

כיצד קונים בכסף את המצווה שלא לעבוד את הארץ?', שאל אלעזר וסיים את מכתבו כך: 'חשוב לי לציין שאני כשלעצמי אוהב גדול של ארץ ישראל ומצוותיה, אך לא את מִסְחוּרה וזילותה'.