של מי הפֶּסֶל הזה?

עיר יפה ירושלים, ויש בה גם לא מעט פסלי חוּצוֹת. לכבוד יום חגה של העיר, שיחול בשבוע הבא, הנה הצצה על כמה פְּסלים שאינם מוכרים כל כך.

אין לי מושג מי הם האמנים והיוצרים שעמלו והזיעו על הפסלים הללו, מסיבה פשוטה ומבישה: עיריית ירושלים לא טרחה לעשות את המינימום הנדרש כדי לכבד את מי שהעניק לעיר מכישרונו. לצד אף אחת מן היצירות הללו אין שילוט, שיספר לעוברים ולשבים מה שמה של היצירה שהם חולפים לידה, מי הפַּסָל שיצר אותה ומתי.

האם יש בין הקוראים כאלה היכולים לספר משהו על היצירות הללו?

א. מי מכיר את האיש שבקיר?

שדרות חיים בר-לב ליד כיכר פיקוד המרכז (צילום: דוד אסף)

ב. מי כיסה את המכונית?

רחוב דוד רמז, מול תחנת הרכבת הראשונה (צילום: דוד אסף)

ג. מי גלגל את הכדור?

אי תנועה בין רחוב התנופה לרחוב יד חרוצים, אזור התעשיה תלפיות (צילום: דוד אסף)

ד. מי נושאת את הלפיד?

רחבת ניו-יורק, משכנות האומה (צילום: ברוך גיאן)

התשובות

אדוה כהן-מגל ונתן לנדאו זיהו את פסל האיש שבקיר.

כתב נתן לנדאו:

הפסל הראשון שציינת נעשה על ידי האמנית נעה ארד-יאירי כחלק מפרוייקט nomansland, שאצר גיא ברילר והפיקה קבוצת מוסללה. הרעיון היה להביא קבוצת אמנים שיציגו עבודות המתייחסות לשטח ההפקר שבין הקו האדום והירוק ששרטטו עבדאללה א-תל ומשה דיין בסיומה של מלחמת העצמאות, ועדיין מופיע על גבי צילומי הלוויין של google earth למשל.  

בזמנו הייתי חלק מהצוות שקיבע את העבודה, ומאז יצא לי להדריך במקום לא מעט קבוצות, ששאלתי אותם את אותה השאלה: מה לדעתכם הפסל הזה מייצג? שמעתי תשובות רבות המתייחסות למיקום, לעובדה שהאיש שקוע בתוך החומה שמפרידה בין מזרח ומערב ובין יהודים וערבים. חלק מהאנשים סברו שהאיש עומד להיות מוצא להורג בקרוב, ורק קבוצה של סטודנטים ערבים מהאוניברסיטה העברית פגעה במהירות אל הרעיון שהאמנית ניסתה להעביר: הדמות מייצגת מהגר עבודה בלתי חוקי (שב"ח) – אחד מני רבים שחוצה את כביש 1 בנקודה זו בדרכו למצוא עבודה. לאחר שהוא נעצר על ידי שוטרים שנמצאים במקום, הוא נאזק ועומד סמוך לקיר עד להגעת הניידת שתאסוף אותו. 

המיקום של הפסל בנקודת המעבר בין מזרח למערב מתקשר גם לאנדרטה הסמוכה שנבנתה לזכרו של רש"ט תומר מרדכי, שנהרג  בעת שעצר בגופו רכב מחבלים עמוס בחומרי נפץ שהיה בדרכו למערב העיר. במעשה זה הציל רבים אחרים. 

אני חושב שהרעיון הכללי שמאחורי הפסל הזה מיועד לכל אותם אנשים שחושבים שכבר הבינו את ירושלים, ומזכיר להם שהעיר הזאת טומנת בחובה תמיד סיפור מורכב יותר ממה שרואים.

ברוך גיאן ועמוס נוי זיהו את פסל המכונית המכוסה, שהוא ככל הנראה מעשה ידיו של גבי קלזמר, אמן שמעדיף להישאר במסתורין.

עמוס נוי זיהה גם את פסל החירות כעבודה של האמן ז'אק זאנו מהיישוב כליל שבגליל.

התייחסות רשמית קיבלתי מהילה סמוליאנסקי, מנהלת המחלקה לאמנות פלסטית בעיריית ירושלים:

אכן כפי שענה נתן לנדאו, חבר קבוצת מוסללה, פסל האיש שבקיר, שפיסלה נעה ארד יאירי (ובעיני, דרך אגב, הוא טוב ונכון במרחב וגם מגרה למחשבה) הוקם ביזמה עצמאית של קבוצת מוסללה, המקדמת פרויקטים של אמנות במרחב הציבורי. מכיוון שהפסל לא הוקם ביזמה או בביצוע של העירייה, אלא הוא אמנות רחוב ספונטנית ועצמאית, שצמחה מן השטח, ציון שם הפסלת נשאר החלטה של היוצרת, שבחרה לא לחתום בשמה.  

לגבי יתר היצירות המוזכרות ברשימה, אעלה את הסוגיה בישיבה הקרובה של ועדת הפיסול העירונית. אכן, חשוב לציין בשם כראוי לצד היצירות, ובמיוחד חשוב למקם מחדש את הפסל הפופי הנפלא של גבי קלזמר, 'המכונית המכוסה', ולצייו את שם האמן.