א. פרסום ראשון: רמי לוי באיטליה
חשיפה! לרמי לוי יש סניפים באיטליה, ואף אחד לא שם לב (חוץ מעידו וינטר).
שאם לא כן, איך אפשר להסביר את השלט הזה, שמתנוסס לתפארה ב'חניון' העגלות בכניסה לסניף הגדול של 'רמי לוי – שיווק השקמה', בקניון רב-חן שברחוב האומן בירושלים.
מכל מקום, כדי להבין את הוראות השימוש בעגלת הקניות צריך לדעת איטלקית. אחרת איך תדעו כמה סנטים או יורו צריך להכניס לחריץ?
הלכתי בעצמי לסניף אחר של רמי לוי, ברחוב יד חרוצים בירושלים, ולתדהמתי גיליתי שאת השלט הם הביאו מאיטליה, אבל את העגלות, או לפחות את מנגנון הנעילה שלהן, הם הביאו מגרמניה...
ב. אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי
חוני המעגל – בלי מרכאות; זה היה שמו הרשמי (גם אם לא בהכרח המקורי) – היה דמות מוכרת בחוגי הקולנוע, התיאטרון והאמנות הרב-תחומית בישראל. הוא מת לפני שלושה חודשים, כנראה בסביבות גיל שישים. מתברר שאצל אמנים כמותו המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים וממסכת היצירה. האקסצנטריות שבה חי בוקעת מקברו גם אחרי מותו.
כך נראה הציוּן שהוצב על קברו בבית הקברות בקיבוץ חורשים, וסביר להניח שהנפטר הוא זה שרשם את הנוסח קודם מותו.
ישראל ויינגולד הפנה את תשומת לבי לכך שחוני המעגל נקבר כבר בחייו, והוא עצמו הכין את נוסח מצבתו לאחד המיצגים שלו. ככל הנראה, לאחר מותו לקחו בני משפחתו את החלק התחתון של המצבה 'המקורית', ועליה הוסיפו את תאריך הפטירה הנכון.
ג. טחינה עברית
כמה טחנות קמח היו בנחל עמוד שבגליל העליון? תלוי איזה שלט אתם קוראים, כלומר באיזו שפה אתם קוראים באותו שלט עצמו.
לפי הגרסה העברית היו בנחל עשרים ושש טחנות; באנגלית – רק חמש. מעניין כמה טחנות יש בערבית...
אגב, לפי האתר של רשות העתיקות אותרו בנחל עמוד שרידים של שמונה-עשרה טחנות קמח. מי צודק?
חשיפה! לרמי לוי יש סניפים באיטליה, ואף אחד לא שם לב (חוץ מעידו וינטר).
שאם לא כן, איך אפשר להסביר את השלט הזה, שמתנוסס לתפארה ב'חניון' העגלות בכניסה לסניף הגדול של 'רמי לוי – שיווק השקמה', בקניון רב-חן שברחוב האומן בירושלים.
מכל מקום, כדי להבין את הוראות השימוש בעגלת הקניות צריך לדעת איטלקית. אחרת איך תדעו כמה סנטים או יורו צריך להכניס לחריץ?
צילום: עידו וינטר |
הלכתי בעצמי לסניף אחר של רמי לוי, ברחוב יד חרוצים בירושלים, ולתדהמתי גיליתי שאת השלט הם הביאו מאיטליה, אבל את העגלות, או לפחות את מנגנון הנעילה שלהן, הם הביאו מגרמניה...
צילום: דוד אסף |
ב. אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי
חוני המעגל – בלי מרכאות; זה היה שמו הרשמי (גם אם לא בהכרח המקורי) – היה דמות מוכרת בחוגי הקולנוע, התיאטרון והאמנות הרב-תחומית בישראל. הוא מת לפני שלושה חודשים, כנראה בסביבות גיל שישים. מתברר שאצל אמנים כמותו המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים וממסכת היצירה. האקסצנטריות שבה חי בוקעת מקברו גם אחרי מותו.
כך נראה הציוּן שהוצב על קברו בבית הקברות בקיבוץ חורשים, וסביר להניח שהנפטר הוא זה שרשם את הנוסח קודם מותו.
צילום: אבישי ליוביץ' |
ישראל ויינגולד הפנה את תשומת לבי לכך שחוני המעגל נקבר כבר בחייו, והוא עצמו הכין את נוסח מצבתו לאחד המיצגים שלו. ככל הנראה, לאחר מותו לקחו בני משפחתו את החלק התחתון של המצבה 'המקורית', ועליה הוסיפו את תאריך הפטירה הנכון.
תרבות ואמנות בישראל, פייסבוק |
ג. טחינה עברית
כמה טחנות קמח היו בנחל עמוד שבגליל העליון? תלוי איזה שלט אתם קוראים, כלומר באיזו שפה אתם קוראים באותו שלט עצמו.
לפי הגרסה העברית היו בנחל עשרים ושש טחנות; באנגלית – רק חמש. מעניין כמה טחנות יש בערבית...
אגב, לפי האתר של רשות העתיקות אותרו בנחל עמוד שרידים של שמונה-עשרה טחנות קמח. מי צודק?
בערבית זו גם אחת הטחנות מתוך חמש.
השבמחקמדובר כניראה בחמש טחנות עם 26 אבני ריחיים.
מחק26 כמניין 'יהוה'.
השבמחקיש בזה הרבה עומק.
אם המנוח המעגל היה בן 60 במותו, מתי הספיק לעבור באושוויץ?
השבמחקשם הטחנה בתרגום הערבי הוא אלכסנדריה (איסכנדריה) ולא אלכסנדר (איסכנדר)
השבמחקחוני המעגל-איש מיוחד אשר תרם רבות לחקר נווה צדק ובנותיה.
השבמחקלפי ויקיפדיה הוא נולד ב1950, וגם הם מקפידים לציין שהם מצטטים את IMDB.
השבמחק