שיר מזמור לעמי הארצות: מחזיקי הדס

כבר מזמן חשבתי לפתוח מדור חדש בבלוג שייקרא 'שיר מזמור לעמי הארצות', על שם הפתיחה המופלאה של זלמן שניאור לספרו פנדרי הגיבור (תל אביב תשי"ח), שרק את ראשיתה הבאתי כאן. זלמן שניאור כתב על אותם עמי ארצות בחיבה, כי ידע שעל כתפיהם הגרומות והמוצקות יושבים בנחת כל היהודים ה'יפים' (שיינע ייִדן), תלמידי החכמים, המיוחסים והמתנשאים.

עמי הארצות (בלשון הדיבור ביידיש: עָמָרָצים) של ימינו הם מסוג אחר. סתם בּוּרים שמעמידים פני מלומדים.

והנה נקרתה הזדמנות לפניי ובה נפתח לרווחה את המדור. יש לי הרגשה שרבים עוד יבואו להתארח בו.

*

'מחזיקי הדת' הוא הארגון האורתודוקסי המודרני הראשון. הוא הוקם בלמברג (היא לבוב) בשנת 1878 בהשראת צדיקים חסידיים (בעיקר הרבי מבלז) ורבנים נכבדים (הרב שמעון סופר מקרקוב), כדי להתמודד עם מה שתפסו כאיום על המסורת מצד המשכילים וארגונם 'שומר ישראל', שהוקם עשור קודם לכן, ב-1868. 'מחזיקי הדת' הוציאו עיתון שנקרא גם הוא בשם 'מחזיקי הדת' (ולפרקים, משיקולי צנזורה, גם 'קול מחזיקי הדת'), ולימים הורישו את שמם לקהילות חרדיות רבות ברחבי העולם, שמתנאות בשמות כמו 'קהל מחזיקי הדת' או 'קהילת מחזיקי הדת'. גוף הכשרות העולמי של חסידי בלז ובית הדין שלהם נקרא גם כן בשם 'בד"ץ מחזיקי הדת'.

בהגייה האשכנזית, כלומר בלשון הדיבור של יהודי מזרח אירופה, מבטאים ת' רפוייה (שאינה דגושה) כאילו היא ס', ולכן את המילה העברית 'דת' כותבים DAS – ראו את התעתיק הלטיני של כותרת העיתון מחזיקי הדת – ואומרים DOS (כי הד' הקמוצה נהגית כחוֹלָם). ומכאן גם השתלשלו מילים כמו 'דּוֹס' (דתי) וצורת הריבוי הישראלית 'דּוֹסִים'.

אבל את הדבר הפשוט הזה לא יודעים צברינו החמודים והעוקצנים היושבים על הגאי החדשות והאינטרנט.

בשבוע שעבר דיווחו בחדשות ערוץ 2 (מהדורת האינטרנט של האתר MAKO) על תקרית אנטשימית של ריסוס כתובות נאצה בבית כנסת באוטווה, בירת קנדה:

בית הכנסת נקרא אפוא 'מחזיקי הדס'. במה או במי הם מחזיקים שם, היה הכתב אמור לשאול את עצמו: בהדס של ארבעת המינים? בילדה שקוראים לה 'הדס'?

הפנינה הזו, של 'מחזיקי הדס', לא נעצרה בחדשות 2 ומצאה את דרכה לאתר חדשות נכבד נוסף: חדשות וואלה.

ב-20 בנובמבר פורסמה שם הידיעה הזו:

יהודה בן דור, שהעביר לי את הקישורים הללו, המשיך לחטט. מה לנו כי נלין על עיתונאים זריזים – כתב לי – שעה שגם באתר הרשמי של משרד החוץ הישראלי קוראים כך לבית הכנסת באוטווה:

ומי שרוצה לראות את המקור, הנה אתר הבית של בית הכנסת מחזיקי הדת באוטבה. האתר הוא באנגלית, אך שמו הנכון מתנוסס שם לתפארה.

בעלי התוספות

אגב שמות בתי כנסת בגולה, פרופ' בני בראון הפנה את תשומת לבי לכתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר (23 בנובמבר) באתר Ynet יהדות, ודנה בקהילה היהודית בסנט לואיס שבארצות הברית.

כל מי שקצת מכיר את העולם האורתודקסי המודרני, במיוחד בארה"ב, שמע על תנועת 'ישראל הצעיר', ששמה הרשמי באנגלית הוא National Council of Young Israel. לקרוא לבתי הכנסת שלהם 'יאנג יזרעל' זו לא בורות, זו סתם עלגות.