יום רביעי, 13 ביוני 2018

על קצה הלשון: זוּג, פרד או חמור?


אחת מן השאלות החשובות שמלוות את תולדות האנושות היא: זוּג או פֶּרֶט?

אלא ששאלה זו, הרווחת במשחקי ילדים גם בלשונות אחרות, משובשת אצל רבים  לעתים בהומור (כמו במודעה למעלה), לעתים מתוך בוּרוּת (כמו במודעה למטה)  ל'זוּג או פֶּרֶד'.

וכך נשאלה השאלה בראש העין, במודעה שבישרה על מופע של שני רבנים, האחד בקי ב'סוד הזיווג' והשני ב'סוד ההצלחה'.

צילום: יריב שיזף

ובכן 'פֶּרֶט' הוא מספר שאינו זוגי; 'פֶּרֶד' (Mule) הוא בהמה עקרה, שנולדה מזיווג בין חמור לסוסה.

זהו פרד (ויקיפדיה)

וכבר נשאלה שאלה זו גם בפני חכמי האקדמיה ללשון העברית, שניסו להבין איך התגלגלה הטעות ללשון העברית. הנה תשובתם, ש'מאשימה'  כמקובל אצלנו  את הערבים...
הביטוי 'זוּג אוֹ פֶּרֶד' ובנוסח אחר 'זוּג אוֹ פֶּרֶט' מוכר מעולם משחקי הילדים – אם כשיטה לקביעת תור במשחק, אם כמשחק בפני עצמו שבו צריך לנחש אם מספר העצמים המוסתרים בכף היד הוא זוגי או לא זוגי.  
המילים פֶּרֶד ופֶרֶט אינן חדשות. פֶּרֶט היא מילה מקראית: "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י). המילה פֶּרֶד – ובמסורת אחרת פְּרָד – מצויה בלשון חז"ל: "מְפרדין רמונים לעשותן פרד" (תוספתא שביעית ו, כט). שתי המילים מציינות גרגירים בודדים של פרי – פֶּרֶט בעיקר של ענבים ופֶרֶד בעיקר של רימונים. השורשים פר"ד ופר"ט קרובים זה לזה, והם מתחלפים ביניהם בקשר להפרדת גרגירי פרי, למשל: "מְפָרְדִין רימונים" (שם) לעומת "ברימון… פורט ואוכל" (משנה מעשרות ב, ו).  
ואיך נוצר הקשר בין פֶּרֶד או פֶּרֶט למשמעות של מספר אי־זוגי? התשובה לשאלה זו נעוצה כנראה בלשון הערבית.  
בערבית פַרְד (فَرْد) פירושו דבר יחיד, אי־זוגי. שורשה של מילה זו מקביל לשורש העברי פּר"ד, כגון במילים פָּרוּד, נִפְרָד. צמד המילים זַוְג' (زَوْج = זוּג) ופַרְד משמש לציון אופיים של מספרים. כמו מונחים ערביים רבים בתחום המתמטיקה והמדעים – חדר גם הצמד הזה אל העברית של ימי הביניים, לרוב בצורה 'זוג ונפרד'. ר' יוסף אלבו (מאה י"ד-ט"ו) מביא כדוגמה לדבר "שאי אפשר לשכל לצייר מציאותו" את "היות המספר האחד בעצמו זוג ונפרד יחד" (ספר העיקרים מאמר שלישי פרק כה). ואבן־עזרא כותב: "ודע כי האחד סוד כל המספר ויסודו, ושנים תחלת מספר הזוגות, ושלשה תחלת מספר הנפרדים" (הפירוש הארוך לשמות ג, טו).  
לא ברור באיזה שלב בעברית החדשה נוצר הביטוי 'זוג או פרד', אך הוא מושרש בצורתו זו בפי דוברי העברית – מבוגרים כצעירים. עם זאת למילה פֶּרֶד במשמעות אי־זוגי לא מצאנו כמעט תיעוד בכתובים. בספרות ובעיתונות העברית מן המאה העשרים מופיע בעיקר 'זוג או פרט'. כמו כן במילונים העבריים מן המחצית הראשונה של המאה העשרים המשמעות 'אי־זוגי' מיוחסת לערך פֶּרֶט ולא לערך פֶּרֶד. יוצא דופן הוא מילון בן־יהודה – שם צוינה משמעות זו בערך פֶּרֶד בלבד בצד מובאה מימי הביניים שבה מופיע הביטוי 'זוג או פרד' בהקשר מתמטי.  
לפנינו מקרה מעניין של מסורת שבכתב כנגד מסורת שבעל פה בעברית החדשה. שתי המסורות הגיוניות וסבירות, ועם זאת דווקא המסורת שבעל פה יונקת מרובד לשון קודם – העברית של ימי הביניים.  
לסיום נעיר כי משחק האגוזים הקרוי 'זוג או פרד' (או 'זוג או פרט') נקרא בימים עברו בשם 'תָּם וחָסֵר' – תָּם הוא מספר שלם, כלומר זוגי, וחָסֵר הוא מספר אי־זוגי. משחק בשם זה נזכר בספרות הרבנית של ימי הביניים בקשר לשאלה אם מותר לשחק בו בשבת.

חובבי הזמר העברי מכירים סוגיה נכבדה זו משיר הילדים שחיבר יצחק אלתרמן (אביו של נתן), שנקרא 'זוג או פרט?'. השיר פורסם לראשונה ב-1918 בעיתון הילדים שתילים, שראה אור במוסקבה בעריכתו של משה בן אליעזר.

שתילים, ב' בניסן תרע"ח, עמ' 31

לימים הולחן השיר על ידי יואל וַלְבֶּה וזכה להצלחה רבה בגני הילדים העבריים כאחד משירי הפסח. מכאן ואילך נקרא השיר בשם 'באגוזים נשחקה' ובעקבות הלחן השתנו מעט המילים המקוריות. הנה השיר בקולו של אבנר קֶנֶר:



ספר לימוד חשבון, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1982-1981

16 תגובות:

  1. לא הבנתי מדוע הובן שהשלט התמים מראש העין נכתב מתוך בורות??
    זו הרצאה על זוגיות. אמנם הגרפיקה לא המילה האחרונה אבל התוכן נראה בעיניי בהחלט מכוון.

    השבמחק
    תשובות
    1. במסגרת הבלוג,"רפש הבורות" אכן מוטל - לעתים רבות, בקלות רבה ועם ניחוח של התנשאות - על מיזמים שונים, אוכלוסיות שונות וכדומה. הצרוף העברי הנכון הוא זוג או פרט. על כך אין חולק. אולם דווקא בקטע החרדי הואיל ומדובר בזוגיות, דווקא "זוג או פרד" הוא צירוף מילים מרענן ושנון אם חושבים על זה לרגע.


      מחק
  2. כי פרד זה סוס...וחמור

    השבמחק
  3. כשזה בהרצליה זה בהומור...כשזה חרדי זו בורות...מדהים.
    בכל מקרה כשיש זוג זה אמנם לא נפרט לפרטים אבל זה גם לא נפרד. למעשה הפרד כנראה נקרא כך כי הוא נפרד מיכולת ההמשכיות.
    מי שידקדק בלשון העברית יראה שכל השורשים ששתי האותיות הראשונות שלהן הן פ׳ ור׳ מצביעות על פירוד וניתוק והרס בשלמות. פרא מנותק מהציליביזציה, פרד נפרד, פרה - נפרד מהמקור (פריה ורביה זו פעולה של הפרדה!) פרו כנ״ל, פרז- ערי פרזות שאין להן חומה שתאחד אותם, פרח- התנתק מהקרקע, פרט- פרטים נפרדים, פרי- עצמאי ונפרד מהעץ ( בפרט כשקוטפים אותו), פרך- עבודת פרך שמפרקת עצמות, פרם- לפרום ולהפריד חוטים, פרס- להפריד לפרוסות, פרע- להתפרע זה לפגוע באחידות ( שיער פרוע) פרף- לנתק את חלקי הבגד המחוברים בכפתור , פרץ- לפרוץ משהו שלם, פרק- לפרק ולנתק, פרר- לפורר את השלם, פרש- לפרוש מהציבור וכדומה. לא מצפה לתשואות על הניתוח מקווה שגם לא אזכה לקיתונות של לעג

    השבמחק
    תשובות
    1. מתוך המודעה ההרצליינית ניכר כי זה בהומור.
      אצל חרדים אך טבעי שיש בורות.

      מחק
    2. הניתוח שלך על שרשים המתחילים באותיות פר הוא נכון. וכבר כתב על כך חוקר הלשון העברית אבא בנדויד בספרו "לשון מקרא או לשון חכמים".

      מחק
  4. אולי פרד מבטא את תכונת האי זוגיות כי
    הפרד הוא עקר היות ומספר הכרומוזים בתאיו הוא פרט (אי זוגי) ולכן לא ניתן לחלוקה לשנים (מיוזה).

    השבמחק
  5. אבישי ליוביץ'יום חמישי, 14 יוני, 2018

    לאהוד- התאוריה נכונה, אולם השרש פרפ לא שייך. משמעות "לפרוף" היא "לחבר, לרכוס"- הפוכה ממה שציינת. זה אינו פוגם בתזה אודות השרשים הפותחים ב"פר" משום ש"פרפ" מקורו ביוונית

    השבמחק
  6. תודה רבה לדוד תענוג לקרוא. תודה רבה לכל המשיבים המוסיפים . שבת שלום

    השבמחק
  7. עלי כהן מקופנהגןיום שישי, 15 יוני, 2018

    שירים לילדי הגן, תל אביב: י. ולבה, 1948. (השירים: שיר בוקר; רמי רם רץ לגן; סוכתי; רוח; שה וגדי; שיר הגשם; כד קטן; על ראש הר חרמון; שבת; לי טלה קטן; קוקיה; יום פורים חג הוא לנו; הכדור; במעגל; באגוזים נשחקה; יום הולדת)
    יש לי מקום בלב לשם "ולבה"--- בתו - איילת (יפתח ולבה) כבר הוציאה לא פחות מ-14 ספרים שחלקם מוקדש לחלק משיריו היפים של אביה וגם בגילה המתקדם היא ממשיכה במעשיה הטובים. לא אכביר מילים בזכות המנגינות הנהדרות של יואל ולבה שבתוכם תופס מקום של כבוד השיר "באגוזים נשחקה".

    השבמחק

  8. אינני מחבב בדווקא את אלה או אלה, אבל ריח ה"גזענות" הנודף מן הפתיח, גורם לי לרצות להתנדות מה"עונש" הזה.
    זה 'הומור' וזה 'בורות'? הכיצד יתכן שמקולמוסו של בעל הבלוג המכובד יצא כדבר הזה? הגם אסף ב...??!
    ויתרה מזו: אם האקדמיה בכבודה ובעצמה אומרת שגם 'פרד' (מלשון 'נפרד') הוא אפשרות נכונה - אזי היכן כאן הבורות?! יותר נכון: מי בדיוק הבור כאן?
    הרי לנו 'פליטה' קטנה, 'לפסוס', שמעידה על הלכי נפש הכותב.
    מזעזע.

    השבמחק
  9. דובר על פרד, ומה עם הזוג? מוצאו של הזוג הוא יווני והוא התאזרח בעברית וגם בערבית. בעברית זכה הזוג להתרבות ומשם עצם הפך גם לפועל - להזדווג, לא רק בהקשר של רביה מינית. בתנ"ך יש לנו צמד, בלשון חז"ל זוג, גם כחלק הפעמון (צליל זוגים...) גם בערבית?

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, גם בערבית...
      קצת על השורש הנ"ל בעמוד הפייסבוק המצויין ערביט (4.3.18)
      https://www.facebook.com/pg/ערביט-247705252430009/posts

      מחק
  10. אכן אין סיבה טובה להניח שהמודעה של הדתיים נכתבה מבורות, הנושא הוא זוגיות ואך סביר להניח שהכוונה הייתה אותה כוונה. אלא אם אנחנו חושבים עליהם מראש אחרת.

    השבמחק
  11. במסגרת הבלוג,"רפש הבורות" אכן מוטל - לעתים רבות, בקלות רבה ועם ניחוח של התנשאות - על מיזמים שונים, אוכלוסיות שונות וכדומה. הצרוף העברי הנכון הוא זוג או פרט. על כך אין חולק. אולם דווקא בקטע החרדי הואיל ומדובר בזוגיות, דווקא "זוג או פרד" הוא צירוף מילים מרענן ושנון אם חושבים על זה לרגע.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.