א. מלאך האש
יש 'מלאכי השלום' ויש 'מלאכי השרת', ויש כנראה גם 'מלאכי האש'. הם אף פעם לא לבד ותמיד מופיעים בקבוצה.
צולם ברחוב מסילת ישרים בירושלים.
ב. אשכנזים ומכונאים?! לא יכול להיות...
'אשכנזים מכונאים?! שווה בדיקה'...
פרסומת חתרנית זו נחבאת לה בתחתית לוחית הרישוי, ומפנה למוסך של קיבוץ גבעת ברנר.
ג. בועות
ברחוב מלצ'ט 11 בתל אביב. שם מתבקש, פשוט ולעניין.
ד. הרבי של הבלונים
משהו מגולת ניו יורק, ולא חלילה מיישובי עוטף עזה.
'ראיתי את הרכב במגרש חניה', כתב לי זאב וגנר שליח עונ"ש בק"ק מונסי, 'והנהג שיצא לקראתי שמח מאוד שאני מתענין בו וברכבו. הוא ערך לי סיור מכל הצדדים של הרכב ואף נתן לי בלון במתנה. העסק של "הרב" משה פינר הוא לקשט אירועים בבלונים'.
יש 'מלאכי השלום' ויש 'מלאכי השרת', ויש כנראה גם 'מלאכי האש'. הם אף פעם לא לבד ותמיד מופיעים בקבוצה.
צולם ברחוב מסילת ישרים בירושלים.
 |
| צילום: מנחם רוזנברג |
'אשכנזים מכונאים?! שווה בדיקה'...
פרסומת חתרנית זו נחבאת לה בתחתית לוחית הרישוי, ומפנה למוסך של קיבוץ גבעת ברנר.
 |
| צילום: יהונתן עומר |
ג. בועות
ברחוב מלצ'ט 11 בתל אביב. שם מתבקש, פשוט ולעניין.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ד. הרבי של הבלונים
משהו מגולת ניו יורק, ולא חלילה מיישובי עוטף עזה.
'ראיתי את הרכב במגרש חניה', כתב לי זאב וגנר שליח עונ"ש בק"ק מונסי, 'והנהג שיצא לקראתי שמח מאוד שאני מתענין בו וברכבו. הוא ערך לי סיור מכל הצדדים של הרכב ואף נתן לי בלון במתנה. העסק של "הרב" משה פינר הוא לקשט אירועים בבלונים'.
בלוני התמיד
השבמחקגם בארץ יש לא מעט עסקים כאלה שמקשטים אירועים בבלונים.
מחקיש גם מלאכי חבלה
השבמחקויש אפילו משלחת מלאכי רעים. אלה באים תמיד במשלחת שלמה. לפי רבי אליעזר, משלחת מלאכי רעים זה ארבע. לפי רבי עקיבא זה חמש...
"מלאך אש", אינו אלא "שרף"("שרפים עומדים ממעל,לו" -ישעיהו ו'). ועל דרך מדרש שמות: "מלאך אש" = מה לך אש? "ואתא (משפריצי) מיא, וכבי לנורא"
השבמחקאפשר להוסיף למדרש, ש"אופני הקודש" הם גלגלוני הכיבוי
מחקהיום זה נדיר, אבל לפני כמה עשרות שנים לא היו חסרים בארץ מכונאים ("גרז'ניקים") אשכנזים, וכמוהם גם השרברבים ("אינסטלטורים") ושאר בעלי מלאכה. לא במקרה חלק גדול מהמונחים במקצועות אלו באים מאידיש או מגרמנית ("קוגלגר" כדוגמה, וכמובן "רגולאז' ברקס" הבלתי נשכח של הגשש).
השבמחקולא נשכח את הביטוי הגרמני-צרפתי-יידי 'שלייף סופאפן'(השחזת שסתומים).
מחקוזכור לטוב גם "בק-אקס קדמי"...
מחקהמוסכניקים מדברים זה שנות דור אנגלית מנדטורית משובשת. אגזוז ובקאקס, אמברקס וברקסים, טייר ופנצ'ר, עם קצת צרפתית (שאסי, ג'אנט, טמבון ובגאז') וקורטוב גרמנית (וישר וונטיל), ועל כך דובר במדורנו רבות.
השבמחקאיך מדברים השיפוצניקים? המילון השיפוצניקי בנוי רובו ככולו על בליל של מושגים משפות אירופה, ובעיקר גרמנית. לצדה מעט יידיש, קצת אמריקה וקצת ערבית ואפילו עברית. שיפוצניק, לענייננו, הוא מקצוע הדורש מבעליו לדעת הכל על הכל: בניין וטיח, גבס וריצוף, אינסטלציה וחשמל, ובכל תחום כזה, לאן שלא יזוז, אורבת לשיפוצניק הגרמנית, שבדרך כלל לא שמע אותה בבית אבא.
פעם זה היה אחרת. הקורא יוסף שחם כותב בעניין זה: "בשטח האינסטלציה הובילו העובדים ממוצא גרמני ואירופי ולכן רוב המונחים בגרמנית. משפט לדוגמה: ביטה' הר פריץ, קח את הפלאשינג צוג, תרים את הצינור שני צול על השראפנשטוק, ותחתוך עם הגווינט שנידר כדי שנוכל לחבר את המופות. האסט דו פרשטנדן!'". ואילו ליכטיג
בר-זוהר מ"הסיידים" של הגשש, שילם ביוקר על בורותו בשפת הסיידים, וראה נאומו של פולי: "סיד צריך לקנות? פרפנקלייסטר, שמארגל פאפיר, ברנפלקס, כל זה עולה כסף, ומנין אקח כסף?".
הגרמנית נוכחת בעולמם של החשמלאים, ומי מאתנו אינו חשמלאי לעת מצוא? השאלטר והשטקר הגרמניים מוכרים לכל ישראלי, ארדונג עדיין נשמע לצד ההארקה, ופעם היה נפוץ על כל לשון קורצשלוס, הוא קצר. בעיקר מולכת הגרמנית באותו חלק מחיינו שבו אנחנו מפקירים את חיינו ורכושנו בידי שיפוצניקים שעושים לנו רמונט, מילה כלל אירופית שהגיעה מהגרמנית, מקורה צרפתי Re Mont )- לעלות שוב) והיא קיימת גם ברוסית. השיפוצניקים מבחינים בין "שיפוץ קוסמטי": מטייחים והולכים, לבין "שיפוץ קומפלט", שבו הורסים את הבית, הקירות והאינסטלציה, ומחזירים את המקום לתקנו אחרי כמה שבועות, במקרה הטוב. כאמור, כאן שולטת הגרמנית ללא עוררין.
מילון ביניים לענייני שיפוצים בעברית מגורמנת עם קורטוב יידיש:
איזולירבאנד. סרט בידוד, בעיקר למטרות חשמל ואינסטלציה.
אינטרפוץ. מנגנון פנימי של ברז קיר, בדרך כלל זה המשמש כטוש במקלחון.
דיבֶל. הפריט המפורסם הנתקע בחורים בקיר לצורך הברגה. לצד הגרמנית הוא קיים גם באנגלית, Dibble. בעברית: מיתד.
גֶרונג. שם שניתן לחיתוך שני אריחים ב-45 מעלות לצורך יצירת זווית חלקה.
טעפאלע. מערבל בטון קטן, וביידיש: סיר.
יפונקה: עגלה להובלת בטון הדומה לריקשה, ומכאן שמה, ביידיש: "היפנית".
מֶנְטשלֶה. מעצור לתריסים מדגמים עתיקים בדמות איש קטן, ומכאן השם.
נִיט, ביידיש: מסמרת. אקדח ניטים, כידוע, יורה את הניטים הקירה.
פאנַדלֶה. כלי דמוי מחבת להשלכת טיט על קיר הבניין. מחבת בגרמנית וביידיש: פאן (בגרמנית המילה נכתבת (Pfan. פאנדאלע, מחבת קטנה.
פוגות. החריצים שבין האריחים. בגרמנית פוֶה פירושו מרווח, מפרק, וביידיש: חריץ. יש גם שם עברי טהור, מישק. כאשר השיפוצניק מניח צלבי סימון למילוי החריצים גם הם נקראים פוגות.
שיפוצניקים. קח את השייבה ותביא את השליכט. צילום: אלי דסהקאנט, שליכטה, שפכטל ושפריץ
קאנט. קו תיחום, שוליים. יש גם שטוף-קאנט: קאנט ישר, ללא בליטות, וכן אוברקאנט ואונטרקאנט: הקו העליון והתחתון של הקאנט, ממש ביקורת הבנייה הטהורה. לבליטה בקאנט קוראים בלשון השיפוצניקים פְלֶץ, אולי בהשפעת המילה הגרמנית פלֶצְשֶן, עוגייה, או ביידיש פלעצל, כיכר קטנה.
קלאמְרה. ברזל קמור להידוק, ובגרמנית Klammer, מהדק.
ָרבִיץ. הטיח שהניחו על גבי רשת בגגות הרעפים והיום יצא כמעט מהאופנה. נסיונות המדור להתחקות על עקבות המילה עלו בתוהו, ההשערה היא שיש לה רקע גרמני.
שטיכמוס. פלס-צינור למדידת גובהי קירות. ...רוביק רוזנטל
. . . לתעניינם יש בבירה מוסך הממוקם כיום בא.ת. תלפיות הנקרא מוסך פל "גר ז.א. פלסטינה גראז המוסך נוסד ברחוב יפו ע"י " התחנה המרכזית " של אז בקרבת בנין העמודים . כמובן כמובן שיש סיפור על בעל המוסך שהתחיל את עבודתו במוסך שהקים בסין . סימו waze והגיע למוסך ותגלו תמונות מהמוסך בסין וסיפור כיצד הגיע בעל המוסך מאירופה לסין . . .
מחקלדעתי פוגה היא מילה עברית ומציינת הפסקה, רווח בין האריחים. המשבשים מבטאים אותה במילעיל עם פ׳ רפה כדי לתת לה נופך מקצועי זר.
מחק