הספרות והחיים: ארץ אחרת, שחקי שחקי, אלטנוילנד ופנקס הקטן

א. בס"ד, אין לי ארץ אחרת

את השיר היפה 'אין לי ארץ אחרת' כתב אהוד מנור בשנת 1982, אך הוא הולחן רק ארבע שנים אחר כך בידי קורין אלאל.



וזה הבית השני:

לא אשתוק, כי ארצי 

שינתה את פניה  

לא אוותר לה,  

להזכיר לה,  

ואשיר כאן באוזניה  

עד שתפקח את עיניה.

צילום: איתמר לויתן

השיר הזה גם מילא תפקיד חשוב בהפגנה שנערכה במוצאי שבת נגד בנימין נתניהו:

צילומים: דוד אסף

ב. שחקי, שחקי

בר אוכל נפתח לפני עידן ועידנים (כלומר לפני קצת יותר משנה) ברחוב טשרניחובסקי 4 בתל אביב, ומה מתבקש יותר מאשר לקרוא לו בשם של אחד משיריו הידועים והאהובים של טשרניחובסקי: 'שחקי שחקי', שאותו כתב המשורר באודסה בשנת 1894 בהיותו בן 17 בסך הכל. השם של השיר הוא בכלל 'אני מאמין', אבל הוא נפתח במילים אלה שהפכו לסימן ההיכר שלו (על גלגולי השיר ראו במאמרי גלגולו של ניגון: מ'שחקי שחקי' ל'שקעה חמה', בלוג עונג שבת, 19 בפברואר 2011).

אנו נוהגים לצטט ולשיר את המילים הללו כאילו הח' של 'שחקי' מנוקדת בשווא (שַׂחְקִי), אבל במקור הניקוד הוא שַׂחֲקִי, והכוונה היא כמובן ללשון שְׂחוֹק.

בשלט האקטואלי שנתלה בחזית המסעדה, הרומז להנחיות משרד הבריאות באשר להתגוננות מנגיף קורונה, 'שחקי' מתפרש מלשון משחק...

צילום: איתמר לויתן

גם ציטוטים מהשיר הזה הופיעו בהפגנות נגד נתניהו. אכן, 'אנרכיסטים' חובבי ספרות...

צילום: דוד אסף

ג. ארץ ישנה-חדשה

Altneuland (ארץ ישנה-חדשה), הרומן האוטופי שכתב הרצל בגרמנית, נדפס לראשונה בלייפציג בשנת 1902.

עמוד השער של הדפוס הראשון עם המוטו הידוע: Wenn ihr wollt, ist es kein Märchen; אם תרצו אין זו אגדה (קדם)

עוד באותה שנה תורגם אלטנוילנד לעברית על ידי נחום סוקולוב ונקרא תל אביב.

תיאודור הרצל, תל-אביב (ורשה 1902)

שמונה שנים אחר כך נקראה שכונת 'אחוזת בית' בשם תל אביב, והשאר היסטוריה...

אבל יש מי ששמר אמונים לשם המקורי אלטנוילנד. כך למשל הוצאת בבל פרסמה בשנת 1997 תרגום חדש של הרומן, מאת מרים קראוס, שקראה לו בשמו המקורי (אבל למטה, ליד שם ההוצאה, השאירו, כמין רמז, את 'תל אביב'):

וגם סוכנות תיווך צנועה ביפו, אחותה הבכורה של תל אביב, עם סלוגן נחמד באנגלית, שמתחרה ב'אם תרצו אין זו אגדה':  From Vision to Reality

צילום: איתמר לויתן

ד. פנקס הקטן

ולסיום, נתרום את חלקנו לחגיגות יום ההולדת ה-85 של דן אלמגור.

ברחוב פנקס בתל אביב יש בית קפה עם שם מתבקש...

צילום: איתמר לויתן

הרחוב עצמו נקרא כמובן על שם שר התחבורה איש 'המזרחי' דוד צבי פנקס (1952-1895), אבל פנקס הקטן, שאולי גם קשור לשטחו המצומצם של המקום (ואז אפשר היה לצפות גם ל'פנקס הגדול'), רומז בעיקר לשירו של דן אלמגור, 'פנקס הקטן', שהלחין מתי כספי וביצע ששי קשת.

השיר, שנכתב ב-1970 למחזמר 'עיר הגברים', מבוסס על אחד מסיפוריו הקצרים של דיימון ראניון. 'פנקס הקטן' (במקור Little Pinks; כלומר פִּינְקְס) הוא דמות טרגית של נער מעלית שמתאהב ברקדנית, 'שלא העיפה בו מבט, אך לו זה לא היה אכפת', עד שהפכה לנכה על כסא גלגלים ופנקס הקטן טיפל בה עד יומה האחרון, שאז סיפרה לו בפעם הראשונה כי היא מאוהבת בו, נשקה לו ומתה.