א. בס"ד, אין לי ארץ אחרת
את השיר היפה 'אין לי ארץ אחרת' כתב אהוד מנור בשנת 1982, אך הוא הולחן רק ארבע שנים אחר כך בידי קורין אלאל.
וזה הבית השני:
השיר הזה גם מילא תפקיד חשוב בהפגנה שנערכה במוצאי שבת נגד בנימין נתניהו:
ב. שחקי, שחקי
בר אוכל נפתח לפני עידן ועידנים (כלומר לפני קצת יותר משנה) ברחוב טשרניחובסקי 4 בתל אביב, ומה מתבקש יותר מאשר לקרוא לו בשם של אחד משיריו הידועים והאהובים של טשרניחובסקי: 'שחקי שחקי', שאותו כתב המשורר באודסה בשנת 1894 בהיותו בן 17 בסך הכל. השם של השיר הוא בכלל 'אני מאמין', אבל הוא נפתח במילים אלה שהפכו לסימן ההיכר שלו (על גלגולי השיר ראו במאמרי גלגולו של ניגון: מ'שחקי שחקי' ל'שקעה חמה', בלוג עונג שבת, 19 בפברואר 2011).
אנו נוהגים לצטט ולשיר את המילים הללו כאילו הח' של 'שחקי' מנוקדת בשווא (שַׂחְקִי), אבל במקור הניקוד הוא שַׂחֲקִי, והכוונה היא כמובן ללשון שְׂחוֹק.
בשלט האקטואלי שנתלה בחזית המסעדה, הרומז להנחיות משרד הבריאות באשר להתגוננות מנגיף קורונה, 'שחקי' מתפרש מלשון משחק...
גם ציטוטים מהשיר הזה הופיעו בהפגנות נגד נתניהו. אכן, 'אנרכיסטים' חובבי ספרות...
ג. ארץ ישנה-חדשה
Altneuland (ארץ ישנה-חדשה), הרומן האוטופי שכתב הרצל בגרמנית, נדפס לראשונה בלייפציג בשנת 1902.
עוד באותה שנה תורגם אלטנוילנד לעברית על ידי נחום סוקולוב ונקרא תל אביב.
שמונה שנים אחר כך נקראה שכונת 'אחוזת בית' בשם תל אביב, והשאר היסטוריה...
אבל יש מי ששמר אמונים לשם המקורי אלטנוילנד. כך למשל הוצאת בבל פרסמה בשנת 1997 תרגום חדש של הרומן, מאת מרים קראוס, שקראה לו בשמו המקורי (אבל למטה, ליד שם ההוצאה, השאירו, כמין רמז, את 'תל אביב'):
וגם סוכנות תיווך צנועה ביפו, אחותה הבכורה של תל אביב, עם סלוגן נחמד באנגלית, שמתחרה ב'אם תרצו אין זו אגדה': From Vision to Reality
ד. פנקס הקטן
ולסיום, נתרום את חלקנו לחגיגות יום ההולדת ה-85 של דן אלמגור.
ברחוב פנקס בתל אביב יש בית קפה עם שם מתבקש...
הרחוב עצמו נקרא כמובן על שם שר התחבורה איש 'המזרחי' דוד צבי פנקס (1952-1895), אבל פנקס הקטן, שאולי גם קשור לשטחו המצומצם של המקום (ואז אפשר היה לצפות גם ל'פנקס הגדול'), רומז בעיקר לשירו של דן אלמגור, 'פנקס הקטן', שהלחין מתי כספי וביצע ששי קשת.
השיר, שנכתב ב-1970 למחזמר 'עיר הגברים', מבוסס על אחד מסיפוריו הקצרים של דיימון ראניון. 'פנקס הקטן' (במקור Little Pinks; כלומר פִּינְקְס) הוא דמות טרגית של נער מעלית שמתאהב ברקדנית, 'שלא העיפה בו מבט, אך לו זה לא היה אכפת', עד שהפכה לנכה על כסא גלגלים ופנקס הקטן טיפל בה עד יומה האחרון, שאז סיפרה לו בפעם הראשונה כי היא מאוהבת בו, נשקה לו ומתה.
את השיר היפה 'אין לי ארץ אחרת' כתב אהוד מנור בשנת 1982, אך הוא הולחן רק ארבע שנים אחר כך בידי קורין אלאל.
וזה הבית השני:
לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
להזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה.
צילום: איתמר לויתן |
השיר הזה גם מילא תפקיד חשוב בהפגנה שנערכה במוצאי שבת נגד בנימין נתניהו:
צילומים: דוד אסף |
ב. שחקי, שחקי
בר אוכל נפתח לפני עידן ועידנים (כלומר לפני קצת יותר משנה) ברחוב טשרניחובסקי 4 בתל אביב, ומה מתבקש יותר מאשר לקרוא לו בשם של אחד משיריו הידועים והאהובים של טשרניחובסקי: 'שחקי שחקי', שאותו כתב המשורר באודסה בשנת 1894 בהיותו בן 17 בסך הכל. השם של השיר הוא בכלל 'אני מאמין', אבל הוא נפתח במילים אלה שהפכו לסימן ההיכר שלו (על גלגולי השיר ראו במאמרי גלגולו של ניגון: מ'שחקי שחקי' ל'שקעה חמה', בלוג עונג שבת, 19 בפברואר 2011).
אנו נוהגים לצטט ולשיר את המילים הללו כאילו הח' של 'שחקי' מנוקדת בשווא (שַׂחְקִי), אבל במקור הניקוד הוא שַׂחֲקִי, והכוונה היא כמובן ללשון שְׂחוֹק.
בשלט האקטואלי שנתלה בחזית המסעדה, הרומז להנחיות משרד הבריאות באשר להתגוננות מנגיף קורונה, 'שחקי' מתפרש מלשון משחק...
צילום: איתמר לויתן |
גם ציטוטים מהשיר הזה הופיעו בהפגנות נגד נתניהו. אכן, 'אנרכיסטים' חובבי ספרות...
צילום: דוד אסף |
ג. ארץ ישנה-חדשה
Altneuland (ארץ ישנה-חדשה), הרומן האוטופי שכתב הרצל בגרמנית, נדפס לראשונה בלייפציג בשנת 1902.
עמוד השער של הדפוס הראשון עם המוטו הידוע: Wenn ihr wollt, ist es kein Märchen; אם תרצו אין זו אגדה (קדם) |
עוד באותה שנה תורגם אלטנוילנד לעברית על ידי נחום סוקולוב ונקרא תל אביב.
תיאודור הרצל, תל-אביב (ורשה 1902) |
שמונה שנים אחר כך נקראה שכונת 'אחוזת בית' בשם תל אביב, והשאר היסטוריה...
אבל יש מי ששמר אמונים לשם המקורי אלטנוילנד. כך למשל הוצאת בבל פרסמה בשנת 1997 תרגום חדש של הרומן, מאת מרים קראוס, שקראה לו בשמו המקורי (אבל למטה, ליד שם ההוצאה, השאירו, כמין רמז, את 'תל אביב'):
וגם סוכנות תיווך צנועה ביפו, אחותה הבכורה של תל אביב, עם סלוגן נחמד באנגלית, שמתחרה ב'אם תרצו אין זו אגדה': From Vision to Reality
צילום: איתמר לויתן |
ד. פנקס הקטן
ולסיום, נתרום את חלקנו לחגיגות יום ההולדת ה-85 של דן אלמגור.
ברחוב פנקס בתל אביב יש בית קפה עם שם מתבקש...
צילום: איתמר לויתן |
הרחוב עצמו נקרא כמובן על שם שר התחבורה איש 'המזרחי' דוד צבי פנקס (1952-1895), אבל פנקס הקטן, שאולי גם קשור לשטחו המצומצם של המקום (ואז אפשר היה לצפות גם ל'פנקס הגדול'), רומז בעיקר לשירו של דן אלמגור, 'פנקס הקטן', שהלחין מתי כספי וביצע ששי קשת.
השיר, שנכתב ב-1970 למחזמר 'עיר הגברים', מבוסס על אחד מסיפוריו הקצרים של דיימון ראניון. 'פנקס הקטן' (במקור Little Pinks; כלומר פִּינְקְס) הוא דמות טרגית של נער מעלית שמתאהב ברקדנית, 'שלא העיפה בו מבט, אך לו זה לא היה אכפת', עד שהפכה לנכה על כסא גלגלים ופנקס הקטן טיפל בה עד יומה האחרון, שאז סיפרה לו בפעם הראשונה כי היא מאוהבת בו, נשקה לו ומתה.
מאלפת העובדה שזהו הטקסט המונף בכרוז בהפגנה: "ארצי שינתה את פניה". אין הכרזה כנה מזו. כמדומה זו הצרה האמיתית המעיקה כנראה על חלק ניכר מהמפגינים - ולא בעיות התעסוקה והתחלואה העצומות - כאשר מאז 1977 (לסרוגין) הארץ שינתה את פניה. נשמטה הקרקע. אלו שראו עצמם כמייסדיה ואדוניה כבר אינם הרוב מבחינה דמוקרטית, ופעם אחר פעם בוחר הרוב בעם במערכות הבחירות השונות שלא להמליך עליו להנהגתו את נציגי מפלגת המייסדים של המדינה וממשיכי דרכה, יהיו סיבותיו אשר יהיו ויהיו הנציגים אשר יהיו. אפשר לשמוח או להתעצב על עובדה זו, אך מציאותית קשה להתווכח איתה. ואולי, מה שלא הצליח בדרך הסלולה, הישרה, הנכוחה והדמוקרטית של בחירות, שכנוע והסברה, עשוי להצליח בחקירות, בהפגנות, בתעמולה תקשורתית חד-ממדית וביצירת אווירת אנרכיה. כך או כך, צודקים בהחלט שהארץ, וליתר דיוק העם היושב עליה, שינה את פניו. זו אכן הכרה והפנמה חשובה ומפוקחת של המציאות.
השבמחקאתה פשוט מדבר שטויות. הנוער היפה הזה מוחה על השחיתות שפושעת בכל תחום במדינה.מ77 ומכל זמן אחר..
מחקכרגע!
גם ההישרדות של ביבי בשלטון במתן אתנן לחרדים ואחרים אינו מתיישב עם הקביעה שלך שהוא נבחר באופן דמוקרטי
מבלי להיכנס לפוליטיקה, ואינני מחסידי הימין, אבל משמע מדבריך, יוסי זמיר, כי הציבור החרדי איננו חלק מהמשחק הדמוקרטי. וכבר אמרו חכמינו, חכמים היזהרו בדבריכם.
מחקהם אינם.במושגים שלי הם רוצים רק תקציבים לכלכל את קהילותיהן הכושלות,האנטי ציוניות. זה לא להיות חלק מהמשחק הדמוקרטי. כך גם רוב ראשי הערים במדינה.רובם מה"ליכוד" מושחתים,רודפי כסף ושלמונים.הצבא והמשטרה גם נגועים לצערי בשחיתות וסיאוב.
מחקמי נשאר?! בתי המשפט,העיר תל אביב,קוראי העונ"ש...הצעירים, ואותם-תוקפים!
מדינה נרקבת
יוסי מזמר זמירות שבאוזניי נשמעות כקינות ויללות.
מחקתתפלא אבל חלק מקוראי עונ"ש הינם חרדים, כמוני, אשר מצביעים למפלגות החרדיות ולא מחמת שהם מתעניינים רק בתקציבים, אלא דווקא בגלל שבעיניהם ארצם הקדושה, פלטרין של מלך, שינתה את פניה, איכה הייתה לזונה קריה נאמנה, ועל זה היה דוה לבנו, ולכן אנו מנסים במעשה השתדלות של בשר ודם להשפיע על צביון המדינה היהודית באמצעות המשחק הדמוקרטי.
בנוסף, כדאי למייללים לשנן את דברי החכם - אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה. רוצה לומר, המבט הרומנטי על העבר הוא לא מדרך החכמים.
אם המייללים ינסו להכיל במקום להכליל את השונה והשנוא, ובא לציון גואל, ולא ייקרו עוד ממורמרים...
יללות נהוגים במקומותיך כידוע לי.אני לא משכיל במיוחד,אני איש כפיים, אך יודע שבין קוראי עונ"ש ישנם חרדים וכללתי
מחקאותם בדברי.אתה לא משפיע בכלום על הצביון של המדינה אלא בכך שמקים מדינה בתוך המדינה.שטייטל כאמור.כל טוב לך
שיח השנאה והניכור הזה, יאה לימים של בין המיצרים "ויהי חשך אפילה...לא ראו איש את אחיו".
מחקאולי "עכשיו הזמן לאהבה", כדברי המשורר?
הצביעו כולכם לחוק לאיסור טיפולי המרה תיקון חוק הפסיכולוגים
מחקאכן קל מאד להפנות אשמה כלפי ציבור מוגדר הן באמונתו והן בלבושו. במה מאשימים ציבור זה? שאינם עובדים ואינם משרתים בצבא. אז לגבי עבודה: הסתובבתם פעם בערים ובשכונות חרדיות? האם ראיתם פעם מישהו מתבטל שם, יושב בבתי קפה? רבותי, זהו ציבור עובד לפרנסתו. מהיכן הם חיים, מקצבות קטנות שהם מקבלים? מכסף זה ניתן לחיות? ראו את החנויות, את העסקים הקטנים עם הגדולם בהם הם עובדים. משם הפרנסה. לגבי אי שרות בצבא: חלק קטן מהם משרת. מעט מדי. החלק הארי לא. ועתה לסטטיסטיקה שפורסמה ע"י דובר צה"ל לשאילתה מהו אחוז המתגייסים לצה"ל. אז תשבו חזק. 35% מבני הנוער אינם מתגייסים. 50% מהם חרדים. אז מי אלה שאר ה-50%? נכון. לא חרדים. בני הנוער הדתי לאומי מתגייס כולו, אז מי נשאר? נכון, חילונים.
מחקאז כמו שאמרתי, קל מאד להפנות אצבע מאשימה לציבור לובש שחורים ומתוייג. קשה יותר להצביע על דני ולתומר מצפון ת"א, לטל ולאסף מרמת השרון כי אין אפשרות לדעת אם הם משרתים בצבא אם לא. על ציבור מתוייג קל הרבה יותר להצביע ולהאשים.
ארצי שיתה את פניה -לא רק שהיא איננה "תנועת העבודה". היא מושחתת , בלתי דמוקרטית ושטופת שנאה וכעס. על זה וחים רבים-גם צעירים וגם ותיקים(שלא לאמר זקנים).
מחקיוסי זמיר צדק והזמן הוכיח דבריו אחד לאחד עד תגובתי כאן
מחקלגבי אלטנוילנד ותל אביב אני חושב שרוב המהדורות העבריות (לצערי) שאחרי סוקולוב דווקא נשארו עם השם "אלטנוילנד" ולא השאירו את השם "תל אביב"
השבמחקאגב "אם תרצו". בעיר העברית הראשונה, ראיתי בגרפיטי דיוקן של הרצל והכיתוב: "לא רציתם? לא צריך"
השבמחקבתור בן למשפחה חרדית אומר כך. הפוליטיקה החרדית אינה שונה במאומה מהחילונית . תככים ואינטריגות בחצרות מי ילחש באוזני האדמו"ר.... ההבדל היחיד הוא, שצריך להסתכל למציאות בעיניים. לולא הרופאים החילונים החרדים לא היו מסוגלים להתקיים אפילו שעה אחת.ולולא המהנדסים וכו'החילונים הם לא היו מסוגלים לכלכל את צעדיהם בזמנים מודרניים אלו. חייבים הם סביבה מודרנית עם כל הנ"ל בשביל לחיות. אחרי כל זה , שהעולם האמיתי נותן להם אפשרות קיום , יכולים הם להתעסק בזוטי זוטות כגון:האם המקרר כשר לשבת או האקמומיקה כשרה לפסח או האם ההפרדה באוטובוס היא כדת וכדין וכו'הם אזרחים שווי זכויות כמובן , אבל לא יתכן לשלוח את החילונים להסתכן בצבא והמה יעתירו בתפילות.
השבמחקמעניין ומחכים..
מחקאחד הפוסטים אם לא ה .!
השבמחקומי קוראת באמצע השיר "דחוף אותי פנקס"??
השבמחקבביצוע המקורי, אבירמה גולן, כמובן.
מחקאני מכיר בערכם של חגים וימי זיכרון, אך קצת מתחסד מגוחך וכואב אנשים נזכרים פתאום ששנאת חינם אסורה. אני מצייר בדמיוני כמה חברים שנפגשים בליל תשעה באב ומשה מתחיל לקלל את המחנה השני ואז אומרים לו החברים: "משה! השתגעת?? היום אסור! היום תשעה באב!" לפני כמה חודשים היה עשרה בטבת, היום שבו החל המצור וגם אז היו שהזכירו שזו היתה התחלת החורבן ולכן זה נקבע כיום תענית וצריך להיות ביחד כדי לנצח את הרוע...ו... ו... הלוואי שכל אלו שמדברים היום, היו מתחילים כבר בתחילת המצור ולא מחכים ליום חורבן ממש. אני מייחל לכך שכל המשוררים וכותבי ההלל לאהבת חינם ימשיכו להטיף לכך גם הלאה. אם לא , נמצא את עצמנו בעוד חדשיים ב"יום כיפור" (תרתי משמע) מבכים את חטאינו.
השבמחקכתבת על אודות טשרניחובסקי ועל הרצל. אז את חטאי אני מזכיר היום הזה: אני לא "משוגע" על משוררנו הלאומי ביאליק, אבל טשרניחובסקי הוא היוצר הנערץ עלי. ספריו נמצאים בקדמת הספריה ודפיו החלו כבר לבלות מרוב קריאה. את אלטנוילנד קראתי כבר מספר פעמים.
השבמחקתוספת קטנה לסיפור על פנקס הקטן. שמו המקורי של רחוב פנקס היה "אהבת ציון". ברחוב זה פינת אבן-גבירול הוקם מלון ששמו "קסטל", אשר הפך בשנת 1957 למקום משכנם של משרדי המפד"ל. ככל הנראה חלק מן הדיל עם העירייה היה להסב את שם הרחוב לדוד צבי פנקס, על שמו של מי שהיה ממנהיגי מפלגת המזרחי. מה שנותר מאהבת ציון הוא בית ספר סמוך הנושא את השם הזה וסמטה קטנה באיזור הקרוי "שיכון צמרת". השם קסטל האריך ימים וזכור כמשרד למכירת כרטיסים למופעי בידור שהקים וניהל אמיל בריג (בעל העיטור גיבור ישראל) ותחנת מוניות. ובניין הקסטל? הוא כיום בית וואלה עם כותרות חדשות מרצדות כמעט כמו בטיים סקווייר.
השבמחקמישהוא יודע למה הבנין של המפד"ל בזמנו נקרא "הקסטל" ?
מחקעל שמו של ה מלון בעל 100 החדרים שהוקם שם ב1953 כאמור.
מחקמדוע למלון קראו "קסטל"?
אולי ע"ש השיירות המפורסמות..
קסטל" ברומית "קסטלום" (Castellum= מצודה
השבמחקלפי התעתיק הרוסי דל שם הספר תל אביב היא TEL ABIB...
השבמחקמעניין, למה?
האות b ברוסית נשמעת כמו האות v באנגלית. בצורתה הגדולה B ברוסית נשמעת כמו B באנגלית.
מחקתל אביב נכתב באותיות b קטנות ולכן זה כתיב נכון.
בסוף כל מלה מופיעה אות נוספת שאין לה בעצם צליל, ותפקידה לרכך את הסיומת של המלה.
שחקי שחקי
השבמחקבאודסה פעלה כארבעים שנה/ חבורת אנשי עט יהודים /
גם שאול טשרניחובסקי עליה נמנה/ וכולם עד היום אהודים /
השיר "שחקי שחקי" שכתב שם שאול/ כנער בגיל הבחרות /
אך טבעי וברור שהערב כלול/ כי חשוב לנו טיב השרות/
את הלחן התאים לו האבא של שלונסקי / העניק לו צביון של תפילה/
כשחבר אל שאול, אל שאול טשרניחובסקי/ ותודו שיצא שיר נפלא.
למקרא דברי המגיב החרדי (האנונימי כמובן. האנונימיות מתבקשת שכן רבני ואדמו"רי החרדים אוסרים על גלישה באינטערנעט מחשש ביטול תורה ושמא עוד מיני ביטול ר"ל) - אי אפשר שלא להזכר בדברי ינאי המלך לאשתו שלומציון המלכה: "אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כב, עמוד ב).ובכן, מורותי ורבותי, דומה שראה ינאי המלך באיצטגנינות שלו את החרדים שבזמן הזה. את שכרם הם מקבלים היישר מכיסו של משלם המיסים הישראלי בלי שישאו בנטל - וכך נמצאנו למדים שגזל בידם. "תורתם אומנותם"? לכו נא וניווכחה. באיזה חידוש תורה גדול זיכו אותנו תלמידי חכמים אילו למעט גיבוב חומרות על גבי חומרות בנוגע לביצה שנולדה בערב חג ומיני שטיקעלעך וסמיצ'קעלעך ? והרי אי אפשר לו לבית מדרש ללא חידוש. נמצאנו למדים שאין בידם בתי מדרשות אלא בתי מדרסות ששם "ואהבת לרעך כמוך" היא אסקופה הנדרסת שכן השנאה ל"חופשיים" מפעפעת שם בכל עוז. חדשות לבקרים אנו למדים שרב פלוני אלמוני בן פלמוני האנונימי ממשיל את החילונים לממזרים בני הנידה, בני ערב רב ועוד מיני מטפורות שצג המחשב אינו סובל. אשר לשירות בצבא, בזה החרדים חוטאים ב"לא תעמוד על דם רעך" בשיא הציניות כשק"ן טעמים בפיהם להצדיק התנהגות זו שאיננה רק פחדנות אלא גם בוז ושנאה תהומית למדינת ישראל הזנה ומפרנסת אותם שכן לא להם לסכן את חייהם היקרים ואת דמם המיוחס למען ה"גויים נחת" של הציויינים השנואים על אף שגדולי שונאי הציונות מקרב החרדים כטייטלבוים מסיגעט-סאטמאר ורוקח מבעלז חייבים את חייהם לציוני קסטנר. מי שסבור שהאשמה בשנאה עושה רושם הרייני לומר לו או לה ששנאת הרוע שבו עסקינן היא מצווה מפורשת מדאורייתא שנאמר: "וביערת הרע מקירבך". אני ממליץ לקוראים החרדים לזכור שכשנאמר "על שנאת חינם חרבה ירושלים" הכתוב מדבר בקנאים צבועים שגם הם הציגו עצמם כ"חרדים לדבר ה'". מוטב לחרדים בינינו שיצומו ייעשו תשובה שכן הרס הדמוקרטיה הישראלית והפיכת המדינה למעוז של אי-סובלנות וקנאות דתית ושאר מיני נבלה ברשות התורה-כביכול הוא עוון כבד מנשוא. "מִי-יוֹדֵעַ יָשׁוּב, וְנִחַם הָאֱלֹהִים וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ".
מחקדברי אמת נכוחים וחזקים.מצטרף לתפילה שהחרדים וכל השאר יעשו תשובה במהרה בימינו -אמן .יישר כח מר סיריל!בריאות
מחקלפי הידוע לי "אין לי ארץ אחרת" נכתב 10 שנים קודם, ב 1972, ואף הוא שייך לרשימת השירים לזכרו של "אחי הצעיר יהודה". אכן, הוא הוצא מן המגירה ב 1982, והולחן רק ב 1986 כפי שכתבת.
השבמחקצר לי שעיניי המוחים כנגד ההפגנות אינם מבינים שאחרים עושים את מלאכתם מכיון שיבוא יום וגם הם יהיו בין הסובלים מאובדן הדמוקרטיה והשתלטות הדיקטטורה שכן גם להם יסתמו הפיות ואין מי שיבוא להצילם כפי שכתב מרטין נימלר -לא השמעתי את קולי...,ואז הם באו ולקחו אותי וכבר לא נותר אדם לדבר בעדי...אני מקווה שמישהו מהם יבין הנאמר כאן ואין בכך התנשאות אלא קול צעקה נוראה.. ובאשר לתגובתו של cril chilson ,כל מילה בסלע חקוקה.
השבמחקאליעזר כהן
ועוד משהו בנוגע ל"תל אביב" של סוקולוב -
השבמחקליד שם הספר נכתב באותיות קטנות: "אם תחפצו - אין זו אגדה". מה פשר השינוי?
סוקולוב תרגם מגרמנית, וזה תרגום סביר. כנראה שהניסוח שהפך למותג "אם תרצו אין זו אגדה" הוא מתרגום מאוחר יותר. תרגומים שונים עושים בחירת מילים שונה, וגם הבדלים בסגנון.
מחקתרגום יותר מוצלח, חפץ ממלא משאלת לב, לרצות זה קצת סתמי בעיני
מחק