יום רביעי, 17 בפברואר 2021

סיפורי רחובות: גדול הסופרים, תנועת ההשכלה, מעגלי יבנה

א. הגדול מכולם 

שאלה נכבדה: מי הסופר היהודי הכי גדול בעולם מאז ומתמיד?

יהודה הלוי? פחחח... 

שלום עליכם? הצחקתם אותי

ביאליק? מה פתאום

ש"י עגנון? לא

עמוס עוז? לא ולא

הגדול מכולם, לפחות בפתח תקווה, הוא משה סמיר נקאש (ובלעז: נקאש סמיר משה). עובדה.

צילום: טל סגל

כדי להתוודע לגדולתו של סופר זה, שלְבוֹשְׁתי לא שמעתי עליו עד כה, פניתי לויקיפדיה. למדתי על סופר יליד בגדאד, שעלה לארץ עם משפחתו בשנת 1951 ומאז פרסם ספרים רבים בערבית-יהודית, שזכו להוקרה רבה בקרב קוראי ערבית. שלא כמו סופרים אחרים ילידי בגדאד, כמו שלמה זמיר, סמי מיכאל, שמעון בלאס ואלי עמיר, שעלו לארץ ועברו לכתוב בעברית, נקאש לא כתב מאומה בעברית. כל כתביו שפורסמו בעברית הם תרגומים.

סמיר נקאש (ויקיפדיה)

אפשר וצריך לכבד את שמו וזכרו של סופר, בוודאי בעיר מגוריו, אבל מה מוסיפה ההגזמה הפראית הזו?

ועוד אגב, ככל שראיתי, נקאש לא הציג את עצמו כ'משה'. אולי כך קראו לו כשנולד וכשעלה לתורה, אבל שמו היה סמיר.


ב. תנועת 'ההשכלה בישראל'

משה מנדלסון הוא אולי לא 'גדול הסופרים היהודים', אבל הייתה לו השפעה עצומה על תולדות היהודים בכלל ובעת החדשה בפרט. הוא נחשב לראש וראשון בין הוגי ומובילי רעיון ההשכלה בעם היהודי, זרם רעיוני, ובמובנים רבים גם דתי, ששינה את פניה של החברה היהודית במשבר שפקד (ופוקד) אותה בדרכה הבלתי נגמרת מחברה מסורתית לחברה מודרנית. 

תנועת ההשכלה איננה באמת 'תנועה', במובן המודרני של המילה. לא היה לה ממסד, לא מנהיגים או ועד פועל, לא בחירות ולא שום סממן מארגן. כשאומרים 'תנועה' בהקשר זה, מתכוונים יותר לזרם תרבותי, דתי או רוחני, שחבריו הזדהו עם ערכיו ועם דרכו ההיסטורית ופעלו בשמם. מנדלסון הוא אבי תנועת ההשכלה כפי שהבעש"ט הוא אבי תנועת החסידות.

הביוגרפיה המעולה על מנדלסון נכתבה על ידי שמואל פיינר (מרכז זלמן שזר, 2005)

בהסבר המפורט על השלט הנושא את שמו בתל אביב, הפכו את תנועת ההשכלה כמעט למפלגה שיש לה שם רשמי: אבי תנועת 'ההשכלה בישראל'. שם כזה מעולם לא היה ומעולם לא נברא. המירכאות פשוט מיותרות ומטעות.

צילום: איתמר לויתן

אגב, התאריך העברי של מותו הוא תקמ"ו (ולא תקמ"ה כנכתב בשלט), כפי שמוכיחה בבירור מצבתו בברלין.

רפליקה של מצבת מנדלסון משני צידיה (ויקיפדיה)

ג. אד"ם הכהן

ועוד בענייני השכלה בישראל. 

רחוב אד"ם הכהן בתל אביב קרוי על שמו של אחד מראשוני המשכילים בווילנה, המשורר אברהם דב לֶבֶּנזון (1878-1794), שנחשב לראשון משוררי ההשכלה ברוסיה ולגדול שבהם. אד"ם נולד בווילנה ומת בה, ורוב חייו היה מזוהה עם עיר זו, אך כשהתחתן (בגיל 13!) עבר לגור בבית מחותניו בעיירה הליטאית מִיכַלישׁוֹק (Michaliszki), והיא, כך אומרים, שהעניקה לו את האות מ' בראשי התיבות אד"ם (ואולי המ' משמעה 'מווילנה'?). 

אד"ם הכהן (המקהלה או גלריה של שָׁרי ישראל, לונדון 1903)

ספרו שירי שפת קדש (ראה אור לראשונה ב-1842) נחשב בשעתו לאורים ותומים של השירה החדשה בעברית ואד"ם הכהן תואר כאחד מגדולי המשוררים. היום כבר איש, למעט חוקרים, לא מעיין בשיריו, ולמי שכן עושה זאת קשה להבין את סוד קסמם לבני דורו. השירים ארוכים וטרחניים וכתובים ברובם במשלב המקראי, שנחשב באותה עת (למעשה, מאז שירי תפארת של נפתלי הרץ וייזל, שראו אור ב-1789) לדגם האידילי שבו צריכים להיכתב שירים בשפת הקודש. השירה העברית התקדמה בצעדי ענק מאז ימיו של אד"ם הכהן, אבל כבוד לראשונים בהחלט צריך לחלוק.

שער המהדורה השלישית של שירי שפת קדש, וילנה 1870
מבחר משירי שפת קודש (מוסד ביאליק, 1987)

בנו מיכה יוסף לבנזון (1852-1828), שהיה גם הוא משורר חשוב ונודע בראשי התיבות: מיכ"ל, מת בחיי אביו והוא בן 24 בלבד. גם הוא זכה לרחוב בתל אביב שנושא את שמו.

ברחוב אד"ם הכהן בתל אביב אפשר לצפות בשני סוגי שלטים: ישן מפני חדש תוציאו...

צילומים: איתמר לויתן

בשילוט הישן אד"ם הכהן נרשם כראוי, כראשי תיבות; בחדש נגזזו הגרשיים ואד"ם הפך לאדם, משל היה זה שמו הפרטי.

ועוד נתקטנן ונעיר, כי התאריך העברי בו נפטר אד"ם הכהן היה כ"ג בחשון תרל"ט (ולא תרל"ח).

ד. מעגלה ביבנה

לא, אין מדובר במכבסה לניקוי יבש (מעגילה) וגם לא בעגלה. בסך הכל שיבוש מביך של שם הרחוב 'מעגלי יבנה' בשכונת הקטמונים בירושלים.

צילום: נתי תבור

32 תגובות:

  1. נקום בוקר אחד ונצעד אל רחובות ההשכלה ונשיר שירים בשפת הקודש ונקפוץ לפתח תקווה לשמוע סיפורי יהדות עיראק ובירושלים נאמר - 'מי יתנני יבנה וחכמיה',, על זה אמר אלתרמן 'אם לא הייתי אלתרמן הייתי רוצה להיות רחוב' ,,

    השבמחק
  2. לגבי מצבתו של מנדלסון, או הרפליקה שלה, מנדלסון קבור בבית הקברות היהודי ברחוב גרוסן האמבורגר (באותו רחוב היה גם בית החולים היהודי). בית הקברות חולל והפך למגרש וכיום הוא מגרש ריק, עם רפליקות, שרידי מצבות ושלט. מיקום קברו של מנדלסון אינו ידוע, איך יש מיקום משוער כלשהו.
    דווקא בית הקברות העצום בצפון , וייסואנזה לא חולל כמעט כלל.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה מתכוון לנכד, הקומפוזיטור ולא לסבא.

      מחק
  3. א. אולי תכתוב כמה מילים על מקור השם "מעגלי יבנה"?
    ב. בשנת 1973, ישבתי עם אמי בדיוק במקלט הזה בשמעגלי יבנה 7 (-:

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן קצת עלום מקור השם 'מעגלי יבנה', אם כי הוא כמובן מתייחס למרכז היהודאי הרוחני ביבנה עם חורבן הבית השני.
      להגיד לירושלמים ש'מעגלי יבנה' נמצא בקטמון, זו הפרזה מצמררת... קטמונים. קטמון א', אם רוצים להתקטנן. אפילו סוכני נדל"ן לא יעזו להציע דירה במעגלי יבנה תחת "קטמון", אאכ אינם דוגלים ב'אמת בפרסום'.
      אולי יוכל בעל הבלוג החוגג געבורצטאג להאיר את עינינו במקור השם "מעגלי יבנה"?

      מחק
    2. קודם כל, זה באמת 'קטמונים' (או גוננים) ולא קטמון. תוקן.
      ולגבי השם 'מעגלי יבנה'- כל הרחובות בשכונה קרויים על שם תנאים שהיו קשורים למרכז הרוחני שצמח בביבנה לחר חורבן בית המקדש השני. אבל למה 'מעגלי'? הרחוב איננו מעגלי (כמו למשל רחוב מעגלי הרי"ם לוין בשכונת סנהדריה המורחבת שסלול בצורת מעגל). אולי הכוונה למעגל במובן של 'חוג'? חידה היא ותהי לחידה...

      מחק
    3. נצטט מספרו של דוד בנבנשתי, ירושלים רבתי : עיר במישור יהודה, בה היה אחרי חורבן הבית השני מרכז רוחני של עם ישראל.

      מחק
    4. שמה המלא של הישיבה ההיא אגב היה 'כרם ביבנה' (ויש האומרים - 'כרם דיבנה'), וידוע כי התלמידים היו יושבים בה 'שורות שורות' - ככרם, ולדעתי המעגלים זה פשוט ואריאנט של השורות..

      מחק
    5. ואולי אלה לא מעגלים -שם עצם, אלא מעגלים -פועל. היינו אנשים שעושים עיגולים או מעגלים. כמו למשל, חוני המעגל?

      מחק
    6. אני חושב כאמור שהמעגלים זה על שם מעגלי התלמידים שהיו יושבים שמה , פשוט ...

      מחק
    7. לדעתי מעגלי יבנה על שם החכמים שהיו יושבים ביבנה 81 אם זכרוני אינו מטעני....היו יושבים במעגל בבית דין לא? אולי זה בכלל ראשי תיבות? י.ב.נ.ה ישיבת בנינו החכמים?

      מחק
  4. מענין מה מקור השם לעבענזהאן.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם נרצה להיות פיוטיים הרי שנתרגמו "בן ארי", אבל סביר שהיה במשפחה אב קדום בשם אריה-לייב, או Löwe בפי דוברי גרמנית, ועל כן מדובר בשם פטרונימי המצביעי על יחוס לאותו אב

      מחק
    2. אבל במקרה זה לעבען = חיים, ולא מדובר ב'לייב' = אריה. ומחזק זאת התרגום ל'בן-חיים' והשאלה נותרת בעינה. מה מקור השם לעבענזהאן, במתכונת פטרונימית

      מחק
    3. אתה בעצמך נותן את התשובה. בספר כתוב בפרוש ״אברהם דבער בן חיים (לעבענזהאן)הכהן״
      כך שהפרוש הוא פשוט ומובן לכל בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. המתכונת הפטרונימית היא השם חיים .

      מחק
    4. אורי, השאלה היא לא על התרגום. השאלה היא על השם המקורי לפני התרגום לבן חיים.
      דרך כלל שמות המסתימים ב-זהאן, זון, סון, מתיחסים לצאצאים של אדם ששמו נכתב בתחילה. במקרה שלפנינו, לא מדובר באדם ששמו 'חיים' או 'לעבען'. 'לעבען' כאן מכוון לשם העצם חיים,life. ולא לשם הפרטי חיים. ואיך אפשר להיות בן של שם עצם מופשט.

      מחק
    5. על מנת למנוע ויכוח ממושך, אתה בהחלט צודק שהתרגום המילולי של השם חיים כמו שאנו מכירים אותו היום הוא חיים Life על זה שנינו מסכימים. אבל אולי אספר לך דבר שרובם לא מכירים , השאלה היא מה הוא מקור השם חיים. אנסה בקצור לענות לך. עד בערך המאה ה 13לספירה, השם חיים בתור שם פרטי לא היה מוכר באוצר השמות היהודיים ,למעט תנאי אחד במאה העשירית , השם חיים בתור שם פרטי הוא כנראה גלגולו של השם יעקב בספרדית, Jaime מבוטא בספרדית כמו ״חיימה״ (ראהhttps://nl.forvo.com/word/jaime/ . (השם James באנגלית זה גם יוצא מזה). השם התגלגל לפי השערות בזמן שהספרדים שלטו באיטליה הדרומית בין המאות ה13 עד אמצע המאה ה 15 לספירה ומשם עבר השם דרך ה״חיימה״ לשם הידוע לנו היום חיים לצפון איטליה ומשם לצרפת וגרמניה ושאר הארצות. בספר הזכרונות של קהילת נירנברג בגרמניה שמכסה תקופה של כמעט 200 שנים במאות ה 13 וה 14, מופיעים למעלה מ5000 (חמשת אלפים) שמות פרטיים של חברי קהילות של נירנברג ומקומות אחרים בגרמניה ובמרכז אירופה. מתוך 5000 השמות יש רק 5 (חמישה) עם השם חיים וגם הם רק מסוף התקופה שספר הזכרונות מכסה. זה אומר דרשני, .היות ואין פרוש מילולי אחר למילה חיים מאשר הפרוש שכולנו מכירים ותרגומו לגרמנית הוא ״לעבען ״ ובתוספת ״זהאן״ שזה בן חיים . לכן הוא קורא לעצמו בספרו ״אברהם דבער בן חיים (לעבענזהאן) הכהן״.לדעתי הצנועה אין פרוש אחר לכך. לפיכך אפשר גם להגיד שאפשר להיות בן של שם עצם מופשט. גם במילון של אבן שושן מצויין השם חיים כשם שמוצאו אצל היהודים בימי הביניים. כמובן שהמילה חיים מכסה מכלול ענק של מושגים למינהם והיא קיימת כבר מדורי דורות, אבל בתור שם פרטי רק מאמצע ימי הבינים בסוף המאה ה 13 ותחילת המאה ה 14 לספירה. ספר הזכרונות של נירנברג Martylogium'des Nurnberger Memorbuches פורסם בשנת 1898 בברלין על ידי ד״ר זיגמונד סאלפלד ובו מידע רב על שמות שהיהודים השתמשו בהן באותה התקופה. יש לי בביתי מאגר נתונים על כל השמות בספר הזה.

      מחק
    6. אם כך, אז אדרבה, נסה להביא ציטוט על ההסבר לשם הפרטי 'לעבען', ובא לציון גואל.

      מחק
    7. סביר להניח שהשם "חיים" מקורו בשם הלטיני "ויטליוס" שרווח במערב אירופה בימי הביניים המוקדמים ומקורו כמובן ב"ויטה" שפירושה, "חיים" בלטינית. מכאן השמות "ויטאלה" שרווח אצל יהודי איטליה או "וידאל" אצל יהודי ספרד. "ויטה" באיטלקית או "וידה" בספרדית לעומת זאת, ץהוא שמן של נשים והוא "תורגם" לעברית באופן מאולץ במקצת כ"חייה". אני מסופק בכך שיהודי ספרד החליפו את שמו של מלך אראגון יעקב "חיימה" ב"חיים" על אף המצלול הדומה. מה גם שבספרדית קיימת הגירסה "חאקובו" (השוו: "ג'ייקוב" באנגלית).

      מחק
    8. השם חיים בעברית מוכר וידוע לכל.
      האם יש ביידיש או בגרמנית שם פרטי "לעבען", ושממנו נוצר שם משפחה לעבענזהאן?

      מחק
    9. אינני מכיר שם שכזה לא ביידיש ולא בגרמנית. לעומת זאת יתכן שמדובר כאן בצירוף מקרים מטעה. אפשר ש"לעבענזאהן" אינו אלא גירסה של "לעווינזאהן" (כלומר: "לוינזון" בנוסח המוכר לנו כיום). האיות האידישאי לא היה אחיד ולא היה זה מן הנמנע ששם זהה יאוית בדרכים שונות ומשונות. ואם תמצי לומר "הרי מדובר בכהן", תלמוד לאמר: "וכי כהן לא משבט לוי הוא?"
      מכל מקום, מדובר בהשערה בלבד וצריך עיון.

      מחק
    10. חיים לא הגיע מ"חיימה" שכן ישנו חכם צרפתי בשם "חיים הכהן" עוד מהמאה ה-11. כנראה שהמקור קשור לשם הלטיני ויטליוס, או חמגמה יהודית שהחלה אז לקרוא לילדים בשם "סגולות" ואיחולים, כמו ניסים, אדונים ובהמשך רחמים.

      מחק
  5. ואם בתנועת ההשכלה עסקינן, זה המקום להמליץ על סיור בשדרות ההשכלה שבשכונת בצרון בתל אביב. (מאחורי בנין צ'ק פוינט) חוויה משכילה!

    השבמחק
  6. בעבר נהגו ליצני הדור לכנות את רחוב אד"ם הכהן בשם רחוב מאדאם כהן

    השבמחק
  7. אתה חייב תודה עמוקה לפקידים עירוניים רבי תבונה וידע, התורמים לך מדור שבועי ולכולנו מעט צחוק בימי סגריר.

    השבמחק
  8. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  9. דוד,צילום מצבתו של משה מנדלסון בברלין איננו של המצבה המקורית. המצבה המקורית הושחתה בתקופת השואה. בעבר הייתה המצבה בתוך בית הקברות היהודי,אך כפי שניכר מצבותיו הושחתו,ומצבה זו,המשוחזרת,נעשתה לפני עשרות שנים,והוצבה במקום המשוער לזה שבו עמדה המצבה המקורית.

    השבמחק
    תשובות
    1. בשורת ההסבר מתחת לצילום כתוב בפירוש 'רפליקה'.

      מחק
  10. זעירא דמן חבריאיום שישי, 19 פברואר, 2021

    בנוגע לספרי סמיר נקש, אני ממליץ בחום על הרצאתו המאלפת של פרופ' יהודה שנהב על התרגומים הספרותיים מערבית לעברית, ובה ספריו של נקש מוזכרים לא אחת.
    https://www.youtube.com/watch?v=2BLYgNJp9MQ

    השבמחק
  11. למען הסר כל ספק: המ"ם באקרונים "אד"ם הכהן" מקורה אכן בעיירה מכיילישוק שכן המשורר עצמו השתמש בכינוי "אברהם דב מיכיילישקער הכהן". ראו לענין זה את רשימתו של ד"ר י. רובין "בראי הפסיבדונימים" ב"על המשמר" מיום ה-8 ביוני 1945 .

    השבמחק
  12. בעניין הסופר סמיר נקאש, אני מוצא לנכון להעיר: ספריו מצויים בידי. כדי לעשות חסד עמו, אני חייב לציין שמדובר בסופר גדול ועל פי התרשמותי היצירות שלו מושפעות מקפקא. לא היה צורך בתיאור "גדול הסופרים היהודיים", ולהביא עקב כך לפגיעה בשמו. בהיותי יו"ר אגודת הסופרים העבריים, פנתה אליי אלמנתו ויקטוריה נקש, ממוצא אנגלי. היא אינה יכולה לקרוא את כתביו במקור בערבית, אך ביקשה דרך להעביר את כל ארכיון כתבי היד שלו בערבית לארכיון שיהיה מוכן לרכוש את הארכיון. לא הצלחתי למצוא פתרון, כי הארכיונים הסכימו לקבל את הארכיון ללא תשלום. אני מציע לכל מי שנחשף כאן לשם הזה סמיר נקש, לעשות מאמץ ולקרוא את יצירותיו.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.