יום רביעי, 7 באפריל 2021

סיפורי מצבות: שלושה 'קברים' של מעפילי אקסודוס

'פרזידנט וורפילד' לפני ההפלגה מנמל סֵט בצרפת (מוזיאון השואה בוושינגטון, פריט 88167)

מאת יעקב וימן

בין שליחי האומה התרים בדרכים / ייזכר נא גם זה האחד:

לבושו – חיתוליו. בקופסה של פחים / הוא במים נטמן מול ספרד.

(נתן אלתרמן, 'העם ושליחו', דבר, 5 בספטמבר 1947)


נדמה שסיפורה ההרואי ורב התפניות של אוניית המעפילים אקסודוס כבר סופר מכל צדדיו, ובכל זאת עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. כאן נביא לכם סיפור אנושי וטרגי, משולי ההתרחשויות הדרמטיות שהתחוללו על אונייה מפורסמת זו. 

סיפור אקסודוס מתחיל בחודש יולי 1947. אונייה קטנה בשם פרזידנט וורפילד (President Warfield), המיועדת להובלת 400 נוסעים, עוגנת בסֶט (Sète), נמל קטן בדרום צרפת, לא הרחק ממרסיי. אנשי הצוות ממתינים לקבוצה גדולה של ניצולי שואה, שאמורים להגיע מגרמניה כדי להפליג לארץ ישראל. 

עולים לאקסודוס, 10 ביולי 1947 (מוזיאון השואה בוושינגטון, פריט 16848)

ביום שישי, 11 ביולי 1947, בשעה שלוש לפנות בוקר, חמקה האונייה מהנמל כשעל סיפונה 4,554 מעפילים ועוד כארבעים אנשי צוות. הם יצאו למסע ארוך, שבהמשכו יקראו לאונייה בשם חדש: 'אקסודוס 1947' או 'יציאת אירופה תש"ז'. 

עוד קודם לכן, במחנות העקורים בגרמניה, לשם הגיעו עשרות אלפים מבני עמנו אשר שרדו את השואה, ניסו המדריכים והמפקדים לשלוח לנמל בצרפת רק את החזקים והבריאים, שיוכלו, לדעתם, לעמוד בתלאות הדרך. הם ניסו, אולם ללא הצלחה יתרה. בין אלפי המעפילים היו גם כמה עשרות נשים בשבועות האחרונים להריונן. הן הצטופפו יחד עם כולם בתאים ובדרגשים, כל זאת בחום היוקד של חודש יולי, כפי שהוא מוכר לנו עד היום באגן הים התיכון. 

עם שחר יום שני, 14 ביולי 1947, המעפילה פולה אברמוביץ כרעה ללדת. יחד איתה היו על האונייה בעלה, יהושע, ושרה בתה בת החמש. ערב ההפלגה אושפזה פולה בבית חולים, אולם בעלה, בניגוד לעצת הרופאים, הוציאה משם כי חשש להחמיץ את ההזדמנות לעלות ארצה. התנאים הקשים והיעדר ציוד רפואי עשו את שלהם ופולה בת ה-23, שילדה בן זכר, מתה. 

צוות האונייה, ועמם מעט מעפילים, ערכו טקס קבורה ימי. הבעל אמר קדיש, מישהו קרא 'אל מלא רחמים', כמה משפטי הספד נאמרו וגופתה של פולה, עטופה בדגל הלאום, נבלעה לנצח במימי הים התיכון. 

פולה אברמוביץ

אחת המעפילות, ד"ר בלה ונדרובסקה-ברון, רופאת נשים בהכשרתה, פרשה את חסותה על הרך שזה עתה נולד וכבר התייתם מאמו. 

הנפת דגל ישראל על אקסודוס, 17 ביולי 1947

ארבעה ימים לאחר מכן, ביום שישי (18 ביולי), בתום קרב קשה מול שש משחתות של הצי הבריטי, נכנעו אנשי האניה החבולה והובלה לנמל חיפה. המחיר היה כבד: שלושה הרוגים: ויליאם (וילי) ברנשטיין, בן 24, שהיה איש צוות מתנדב מארה"ב, ושני מעפילים שורדי שואה – מרדכי בומשטיין, גם הוא בן 24, והירש יעקובוביץ, שהיה בן 15 במותו. בנוסף היו עשרות פצועים.

ויליאם ברנשטיין (יזכור)
מרדכי בומשטיין

הירש יעקובוביץ

הבריטים הורידו את אלפי המעפילים מהאונייה ומיד העלום לשלוש אניות גירוש שהמתינו בנמל בדרכן לקפריסין. שישים מעפילים, בעיקר פצועים וזקנים, זכו להישאר בארץ ונשלחו לבתי חולים או למחנה המעצר בעתלית. בין הנשארים היו גם יהושע אברמוביץ ובתו שרה, שנשלחו לעתלית. בלה ונדרובסקה-ברון, שהוצגה כסבתו של התינוק, נשארה גם היא והעבירה את התינוק לטיפול בבית החולים בעפולה. 

ד"ר בלה ונדרובסקה-ברון והתינוק היתום מחוץ לאונייה (מוזיאון השואה בוושינגטון, פריט 95632)

יומיים לאחר שאקסודוס הגיעה לנמל חיפה הובאו שלושת החללים לקבורה בבית העלמין 'חוף הכרמל' בחיפה. הם נטמנו ליד חללים מאוניות מעפילים קודמות, סמוך למאות קרבנות הספינה 'פַּאטְרִיָּה'. בזמן הטקס שבתה הארץ ממלאכה. 

מצבותיהם של יעקובוביץ ובומשטיין (צילום: יעקב וימן)

מצבתו של ביל ברנשטיין (צילום: יעקב וימן)

ב-6 באוגוסט 1947 הופיעה ידיעה קטנה בעיתונים ולפיה התינוק שאימו נפטרה בלידה על האונייה מת בבית החולים בעפולה. האם נערכה לוויה לתינוק בן שלושת השבועות, בנם של פולה ויהושע אברמוביץ ואחיה של שרה? ואם כן, היכן נקבר? כל ניסיונותינו לאתר את קברו של התינוק עלו בתוהו. 

דבר, 6 באוגוסט 1947, עמ' 5

בינתיים, שלוש אוניות הגירוש הבריטיות עשו דרכן מערבה. לקפריסין הם לא הגיעו. בצרפת סירבו המעפילים לרדת וקראו 'רק לארץ ישראל', ולאחר יותר משישה שבועות על הים החליטו הבריטים להחזירם, את ניצולי השואה, לגרמניה. גם על אוניות הגירוש היו כמה לידות, בתנאים לא תנאים אך בהשגחת רופאים, שמקצתם נשלחו על ידי הצלב האדום. 

ביום שני, 1 בספטמבר 1947, כרעה אחת המעפילות ללדת אך התינוק נפטר לאחר עשר שעות. אניות הגירוש ומשחתות הליווי הפסיקו את משוטן ועצרו במקומן. משמר כבוד של חיילי 'הוד מלכותו' הוריד את הדגלים לחצי התורן ובטקס צבאי מלא הוטלה גופת התינוק, מונח בקופסת מזון צבאית מפח שנעטפה בדגל הלאום, אל הים הסוער של מפרץ ביסקאיה, מול חופי ספרד. 

דיווח על טקס קבורת התינוק בים (דבר, 2 בספטמבר 1947, עמ' 1)

בעיתוני הזמן נרשם כי שמו של התינוק היה אברהם אריכמן. רק לאחרונה גילינו את שמו האמיתי: בנם של טובה ומרדכי פלוצקר, שהעניקו לו את השם אברהם על שם אביו של מרדכי שנרצח בשואה. 

שלושה ימים לאחר שנודע הדבר בארץ כתב נתן אלתרמן את שירו 'העם ושליחו':

דבר, 5 בספטמבר 1947, עמ' 2
קבורה ימית

חברי 'צוות מורשת אקסודוס', הפועלים בהתנדבות מזה חמש שנים, ביקשו להנציח את זכר חללי הספינה שלא זכו לקבר ומצבה: פולה אברמוביץ ובנה התינוק שאפילו לא זכה לשם, והתינוק אברהם, בנם של טובה ומרדכי פלוצקר, שנקבר בלב ים. בד בבד ניסינו לאתר את בני משפחת אברמוביץ. כאשר עלה הדבר בידינו התברר שגם שרה, האחות הצעירה שעברה לגור בארה"ב, כבר נפטרה. ילדיה ידעו רק שהתינוק מת ולא היו בידם פרטים שלא ידענו קודם. גם חיפוש בבתי קברות שונים בארץ לא העלה דבר. בעזרת איזי מן וצוות התחקירנים של תכנית הרדיו 'המדור לחיפוש קרובים' הצלחנו לאתר את בני משפחתו של התינוק שנרשם בטעות כאברהם אריכמן. 

בי"א בכסלו תשפ"א (27 בנובמבר 2020), בשיתוף פעולה עם הנהלת חברה קדישא בחיפה, הסרנו את הלוט מעל גבי שלט הנצחה בחלקת חללי ההעפלה, בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה. השלט הוצב ליד קברי חבריהם למסע אקסודוס שנפלו. שלט הזיכרון עוצב על ידי פז קורקוס (כלתו של מעפיל אקסודוס חיים קורקוס) והביצוע  הופקד בידי חיים לדרמן (בנה של מעפילת אקסודוס רחל ניימן).


שלט ההנצחה בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה (צילום: חיים לדרמן)

טקס הסרת הלוט, בו השתתפו מעפילים ובני משפחותיהם, נערך בהתאם למגבלות הקורונה. הטקס צולם והנה הוא לצפייתכם:

אנו ממליצים למדריכי טיולים להגיע לחלקת חללי העפלה שבבית העלמין חוף הכרמל ולספר שם את סיפורה של אקסודוס –ספינת המעפילים שהפכה לא רק לסמלה של תקופת ההעפלה אלא גם למושג בינלאומי, שמזוהה עם יציאת שארית הפליטה מעבדות לחרות, עם אהבת המולדת ההיסטורית של העם היהודי ועם נחישות ונכונות להקרבה. באותה הזדמנות כדאי לבקר גם באנדרטת אקסודוס בנמל חיפה, בכניסה למסוף הנוסעים (יש לתאם כניסה עם קצין הביטחון של הנמל), שנחנכה בשנת 2017. 

עוד על פעילות צוות מורשת אקסודוס תוכלו לקרא באתר האינטרנט שלנו ובאתר מורשת אקסודוס בפייסבוקאחת הפעילויות החשובות שלנו היא איתור שמות כל המעפילים והנצחתם בקובץ למשמרת בארכיון הציוני. לכן, אם אתם מכירים מי ממשפחת מעפילי אקסודוס נשמח אם תפנו אותם אלינו דרך אתר האינטרנט שלנו או לדוא"ל: moreshetexodus@gmail.com  _________________________________

יעקב וימן הוא בן למעפילת אקסודוס ומתנדב ב'צוות מורשת אקסודוס'

12 תגובות:

  1. "התנאים הקשים והיעדר ציוד רפואי עשו את שלהם ופולה בת ה-23, שילדה בן זכר, מתה."
    נראה שישנה טעות בגיל של פולה.

    השבמחק
  2. לפי המידע שבידינו - פולה ילידת 1924 כלומר הייתה בת 23 על האקסודוס.

    השבמחק
    תשובות
    1. בתה של פולה - שרה - ילידת 20/09/1942 הייתה בת 5 על "אקסודוס". זה מידע בדוק מול המשפחה.

      מחק
    2. במאמר כתוב שהילדה בת 15, זו הטעות.
      חוץ מזה, תודה רבה על המאמר המרגש והחשוב. שירו של אלתרמן הוא נוקב.

      מחק
  3. ברשתך אוסיף גם המלצה לבקר בחלקת קברי המעפילים שגורשו לקפריסין, שהועלו ארצה בשנת 1970 מבית הקברות שבמרגו, ובחלקת מעפילי הספינה רפיח שהועלו ארצה מהאי סירנה, שתיהן צמודות זו לזו בחלק העליון של בית הקברות.
    בחלקת מגורשי קפריסין יש 163 קברים. עד כה היו רובם אלמוניים. בשנה האחרונה פועל צוות בראשות אמיר רוגל ושייקה קריה (ואני הקטן מסייע להם) לזהות את האלמונים, לשמחתינו בהצלחה מרובה

    השבמחק
    תשובות
    1. בהחלט המלצה נכונה אם כי חלקת מעפילי קפריסין "מנותקת" מחלקת חללי ההעפלה ונמצאת באזור אחר של בית העלמין (שער "תמר"). בחלקת חללי ההעפלה קבורים גם למעלה מ-200 חללי "סטרומה". ההיסטוריה של טרום הקמת המדינה, כולל מאבק בין המחתרות נמצא בחלקה זו, ושווה להגיע לשם ולספר את כל סיפור ההעפלה.

      מחק
  4. בתגובתי הקודמת - הכוונה לחללי "פאטריה" ולא "סטרומה".

    השבמחק
  5. לפי מה שאמי היתה מספרת, הורי היו אמורים גם כן לעלות על האקסודוס, אבל דחו אותם בגלל שלא קיבלו לאניה נשים בהריון. אני נולדתי ביולי 47 במינכן. אסתר אפרת -סמילג

    השבמחק
    תשובות
    1. אסתר. באופן רשמי את צודקת. ניסו למנוע מנשים בהריון לעלות על האניה כי ידעו שתהיה זו הפלגה קשה.
      אולם האנשים במחנות בגרמניה התנגדו ל"סלקציה" והגיעו להפלגה עשרות רבות של נשים בהריון.
      היות ונולדת בחודש יולי 1947, מועד ההפלגה של אקסודוס, אמך כנראה הייתה בימים האחרונים של ההריון.
      עד ההגעה לאקסודוס (בנמל "סט") המעפילים הטלטלו בדרך 4 ימים במשאיות ורכבות.
      פולה אברמוביץ ז"ל שנפטרה בשעת הלידה אושפזה בבית חולים בצרפת בסוף הריונה. בעלה הוציא אותה משם - בניגוד לעמדת הרופאים - כי חשש להחמיץ את ההפלגה. וההמשך ידוע.
      על אקסודוס היו 2 לידות שאחת הסתיימה במותה של פולה אברמוביץ ובהמשך גם של בנה.
      באניות הגירוש היו לידות רבות וה"בום" הגדול היה במחנות בגרמניה לשם הוחזרו המעפילים.
      ברשימות המעפילים אותן אנו מרכזים, אנו מוסיפים גם את שמות הילדים שנולדו בדרך ובגרמניה כלומר - אמהותיהן היו בהריון מתקדם על אוניית המעפילים.

      מחק
  6. התינוק אברהם פלוצקר ז"ל שנולד באוניית הגירוש "אושן ויגור" ונקבר בים, הונצח בשירו של נתן אלתרמן "לבושו - חיתוליו". האמנית רחלי רוגל בחרה בשם זה ליצירתה שמספרת את סיפורו - היצירה בדף הפייסבוק של האקסודוס: https://www.facebook.com/groups/532607863605403/
    אמיר רוגל - ארגון מעפילי קפריסין
    השב

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.