פה ושם בארץ ישראל: המקום, לא תגנוב, נפט בבית שאן, ביקור ברוחמה, מחתרת דעץ

א. בן אדם למקום

'המקום' הוא כידוע אחד מכינוייו של הקב"ה, ו'מצוות בין אדם למקום' הן המצוות שעושה (או לא) האדם נוכח בוראו, והן משלימות את ה'מצוות שבין אדם לחברו'.

ברשות הטבע והגנים עשו משחק מילים נאה על 'המקום', אלא שלא גמרו בדעתם אם זה 'בין האדם למקום' או 'בן אדם למקום' (כפי שמודפס על כל העלונים)...

צילום: מנחם רוזנברג

ב. פנייה למצפון

בפנייה מכביש 90 לשמורת החולה, לא הרחק מיְסוּד המעלה, נקבע שלט זה (ושלטים נוספים כמו: 'אל תגזול את פירות עמלנו'), שמפציר במטיילים לא לשלוח ידים אל מה שלא שלהם.

שלטים כאלה מזכירים לי את הבדיחה הישנה על פועלים תימנים שעובדים בקטיף בפרדס, ובהפסקה קוטפים כמה תפוזים ואוכלים אותם לסעודתם. לפתע מגיע בעל הפרדס ומתחיל לצעוק עליהם:

 – אתם לא מתביישים? אתם אנשים דתיים! אתם לא יודעים שכתוב בתורה 'לא תגנוב'?

התחייך אליו אחד הפועלים ואמר לחבריו: 'רואים אתם, אכלנו, שבענו ובירכנו, וגם דבר תורה שמענו'...

צילום: מנחם רוזנברג

ג. פרנסות מהתנ"ך

אם אתם מאלה שלא מחמיצים הזדמנויות עסקיות, שימו לב לגרפיטי בדרך בן גוריון פינת ז'בוטינסקי, בצד של בני ברק. 

עצה חינם ישר מהתנ"ך: מאגרים של נפט גולמי טמונים באדמות עמק בית שאן!

איך יודעים? מה זאת אומרת, הרי כתוב בפירוש בפרק קלט בתהלים, פסוק 12: 'גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה'.

צילום: גדעון פליישמן

ד. וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה 

בכניסה לקיבוץ רוחמה שבנגב הצפוני (10 ק"מ ממזרח לשדרות) שוחזרה החומה ההיסטורית שהקיפה את רוחמה הישנה בשנת 1912 (היישוב, שראשיתו ב-1911, ננטש בימי מלחמת העולם הראשונה והוקם מחדש ב-1943). לידה השתמרו קוביות בטון שיצקה משטרת המדבר הבריטית כדי שיהיה מקום לקשור אליו את הסוסים והגמלים...

על קיר מחוץ לחדר האוכל של הקיבוץ יש יצירת אמנות יפה מקרמיקה, שנעשתה בשנת 1963 על ידי האמן והצייר היהודי-איטלקי עמנואל לוצאטי (2007-1921). היצירה מכונה 'שבטי ישראל'.

מה עשה לוצאטי בקיבוץ רוחמה? מתברר שאחותו (גבריאלה הדר) גרה בקיבוץ, וכך זכו החברים למתנה מאמן דגול.

צילומים: איתמר לויתן

ה. בעקבות מחתרת לוחמי יהוה

בשבוע שעבר הבאנו כאן ('מעורב ירושלמי', 5 באפריל 2021) תמונה שהשאירה אחריה מחתרת ירושלמית חדשה, שמציירת כתובות גרפיטי בכתב העברי הקדום ('כתב דעץ').

צילום: דוד אסף

אם חשבתי שרק בירושלים יש טרלול כזה, בא טל סגל והעמידני על טעותי. גם בכרם התימנים בתל אביב יש סניף של חובבי הכתב הקדום.

טל צילם ותרגם שלוש כתובות כאלה, וברביעית תש כוחו...

צילומים: טל סגל