יום שני, 12 באפריל 2021

פה ושם בארץ ישראל: המקום, לא תגנוב, נפט בבית שאן, ביקור ברוחמה, מחתרת דעץ

א. בן אדם למקום

'המקום' הוא כידוע אחד מכינוייו של הקב"ה, ו'מצוות בין אדם למקום' הן המצוות שעושה (או לא) האדם נוכח בוראו, והן משלימות את ה'מצוות שבין אדם לחברו'.

ברשות הטבע והגנים עשו משחק מילים נאה על 'המקום', אלא שלא גמרו בדעתם אם זה 'בין האדם למקום' או 'בן אדם למקום' (כפי שמודפס על כל העלונים)...

צילום: מנחם רוזנברג

ב. פנייה למצפון

בפנייה מכביש 90 לשמורת החולה, לא הרחק מיְסוּד המעלה, נקבע שלט זה (ושלטים נוספים כמו: 'אל תגזול את פירות עמלנו'), שמפציר במטיילים לא לשלוח ידים אל מה שלא שלהם.

שלטים כאלה מזכירים לי את הבדיחה הישנה על פועלים תימנים שעובדים בקטיף בפרדס, ובהפסקה קוטפים כמה תפוזים ואוכלים אותם לסעודתם. לפתע מגיע בעל הפרדס ומתחיל לצעוק עליהם:

 – אתם לא מתביישים? אתם אנשים דתיים! אתם לא יודעים שכתוב בתורה 'לא תגנוב'?

התחייך אליו אחד הפועלים ואמר לחבריו: 'רואים אתם, אכלנו, שבענו ובירכנו, וגם דבר תורה שמענו'...

צילום: מנחם רוזנברג

ג. פרנסות מהתנ"ך

אם אתם מאלה שלא מחמיצים הזדמנויות עסקיות, שימו לב לגרפיטי בדרך בן גוריון פינת ז'בוטינסקי, בצד של בני ברק. 

עצה חינם ישר מהתנ"ך: מאגרים של נפט גולמי טמונים באדמות עמק בית שאן!

איך יודעים? מה זאת אומרת, הרי כתוב בפירוש בפרק קלט בתהלים, פסוק 12: 'גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה'.

צילום: גדעון פליישמן

ד. וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה 

בכניסה לקיבוץ רוחמה שבנגב הצפוני (10 ק"מ ממזרח לשדרות) שוחזרה החומה ההיסטורית שהקיפה את רוחמה הישנה בשנת 1912 (היישוב, שראשיתו ב-1911, ננטש בימי מלחמת העולם הראשונה והוקם מחדש ב-1943). לידה השתמרו קוביות בטון שיצקה משטרת המדבר הבריטית כדי שיהיה מקום לקשור אליו את הסוסים והגמלים...

על קיר מחוץ לחדר האוכל של הקיבוץ יש יצירת אמנות יפה מקרמיקה, שנעשתה בשנת 1963 על ידי האמן והצייר היהודי-איטלקי עמנואל לוצאטי (2007-1921). היצירה מכונה 'שבטי ישראל'.

מה עשה לוצאטי בקיבוץ רוחמה? מתברר שאחותו (גבריאלה הדר) גרה בקיבוץ, וכך זכו החברים למתנה מאמן דגול.

צילומים: איתמר לויתן

ה. בעקבות מחתרת לוחמי יהוה

בשבוע שעבר הבאנו כאן ('מעורב ירושלמי', 5 באפריל 2021) תמונה שהשאירה אחריה מחתרת ירושלמית חדשה, שמציירת כתובות גרפיטי בכתב העברי הקדום ('כתב דעץ').

צילום: דוד אסף

אם חשבתי שרק בירושלים יש טרלול כזה, בא טל סגל והעמידני על טעותי. גם בכרם התימנים בתל אביב יש סניף של חובבי הכתב הקדום.

טל צילם ותרגם שלוש כתובות כאלה, וברביעית תש כוחו...

צילומים: טל סגל


16 תגובות:

  1. לא המשיח - המשגיח!יום שני, 12 אפריל, 2021

    משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן

    השבמחק
  2. "הבדיחה הישנה על פועלים תימנים שעובדים בקטיף בפרדס" בדיחה מצחיקה, אבל למה דווקא תימנים?

    השבמחק
    תשובות
    1. כי: עובדי חקלאות שכירים אחרים -כמו למשל עובדים זרים, לא כל כך הבחינו, שמדברים אליהם דברי תורה.

      מחק
    2. ויותר מזה, הם יודעים מה כתוב בתורה: "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל־כליך לא תתן" [דברים כ'ג כ'ה]. כלומר הכל טוב ויפה ונכון, אסור לגנוב אבל מותר לאכול במקום.

      מחק
    3. הבדיחה היא מהתקופה שלא היו עובדים זרים ו/או מהשטחים, והקוטפים ידעו תורה

      מחק
    4. כל פעם שמזכירים את המונח "מקום", כפי שכתוב כאן =אחד מכינויי הקב"ה, אני נזכרת באחד מניחומי האבלים. בפרדה מהיושבים שבעה, נוהגים לנחם את האבל/ים בברכת " המקום ינחם אתכם...." אחד מהנוכחים מיהר להגיב, הביט מסביב, ראה את הגינה! ואמר: באמת, מקום כזה, גינה יפה כזאת יכולים לנחם.

      מחק
  3. זאת הבדיחה, שנצנזר אותה?חוץ מזה, אולי אלה ההורים של התימנים מ'כרם התימנים' בסעיף ה'?

    השבמחק
  4. מציע לדון לכף זכות.
    יתכן שהביטוי "בן אדם למקום" הוא סוג של פראפראזה (בכוונת מכוון) על "בין אדם למקום"?
    כלומר - תתנהג כמו בן אדם למקום שאתה מטייל ומבקר בו.

    השבמחק
  5. בקשר לכתב העברי הקדום: בכתובת הראשונה, מתפנה מקום בשבילך, חסרה האות תו - (X) במלה הראשונה.
    מזה שנים רבות אני ממלא תשבצים אך ורק בכתב העברי הקדום. זו לא כתיבה אלא יותר גרפיקה. נהנה מזה מאד.

    השבמחק
  6. על תחנת האוטובוס בצומת מודיעים (בכניסה ליערבן שמן, 443 פינת 444) כתוב בדעץ מה שכהניסטים נהגו לכתוב פעם באותיות עבריות רגילות. כנראה מחתרת לא כל כך מצחיקה

    השבמחק
  7. מצווה מן התורה: "לא תחסום שור בדישו" ואדם על אחת כמה וכמה !

    השבמחק
  8. היקינתון בכתב מודרני ,מרובע' מאויית ב" ת " ואילו בכתב דומי דעץ הוא מאויית ב"ט "

    השבמחק
  9. עד היום הכרתי את עמנואל לוצאטו רק כ-ללה (סגול/צרה מתחת לשני הלמדים).
    רוחמה הוקמה מחדש אחרי מלחמת העולם הראשונה ננטשה ב-1929 הוקמה מחדש -1932 וננטשה שוב. רק הניסיון הרביעי החזיק מעמד. בדצמבר 1943 עלו 7 גברים ואישה אחת להכין את עליית הקיבוץ. מספר חודשים לאחר מכן עלה כל קיבוץ עמל למקום ולקח על עצמו את השם רוחמה. לכן שנת הקמת הקיבוץ נחשבת 1944.

    השבמחק
  10. שימו לב שלצד הפסוק המוכיח על נפט בבית שאן, מופיע תרגיל גימטרי: נפט (139) כפול גד (7) = עמק בית שאן (973)

    השבמחק
    תשובות
    1. אז, מקס, הווה ונחפורה ותיקרא החברה פרי מגדים

      מחק
  11. לפני 20 שנה, בפאב המחתרתי 'רוזה', שהיה הקפה הראשון שהעז לפתוח בשוק מחנה יהודה השומם (דאז), הכרתי מין קבוצה רעיונית, שהפעילה בין השאר את להקת 'ישראל' (הפועלת אולי מחתרתית עד היום), ושפיזרה ברחבי העיר בין השאר את הכתובת 'מהפכה במחשבה יהוה',,, האג'נדה שלהם היתה כעין נאו-כנענית, ביישום סימטאות השוק הירושלמי, בץאו כעין נסיון לחדור אל התודעה הישראלית הישנה-חדשה 'המשוחררת' - ולא זו ה'יהודית' והכבולה..

    יכול להיות שזו גם האג'נדה של בעלי הגרפיטי הזה, כיום...

    *אזכיר כאפיזודה כי במגילות ים המלח, שנכתבו כולן כידוע בכתב האשורי-המרובע העברי, המוכר לנו יוצר, הרי שהכותבים הגיעו לשם ה', הם כתבו בכתב הדעץ העתיק, בכעין זכרון של לפני הגלות הראשונה , מעניין ..

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.