יום שישי, 16 ביולי 2021

יומן קריאה: כמה ביאליק יש?


מאת אבנר הולצמן 

________________________________________

שמואל אבנרי, כמה ביאליק יש? על ריבוי פניו של המשורר הלאומיידיעות אחרונות – ספרי חמד, תל-אביב 2021, 568 עמודים

________________________________________

על חיים נחמן ביאליק ויצירתו נכתבו עד כה יותר ממאתיים ספרים, שלא לדבר על אלפים רבים של מאמרים, מסות ורשימות. השפע הזה נמשך והולך מאז תחילת המאה העשרים ועד היום, 87 שנים אחרי מותו של מי שכּוּנה כבר בחייו 'המשורר הלאומי'. רוב הספרים האלה דנים בשירתו על היבטיה השונים – נושאים ותכנים, פואטיקה ופרוזודיה, סוגות והשפעות. מקצתם מוקדשים לסיפורת שלו, ליצירתו לילדים, לכתיבתו המסאית וההגותית, לביוגרפיה שלו, ללשון יצירתו, לזיקות בינו לבין יוצרים אחרים, ויש בתוכם גם כמה וכמה ספרי זיכרונות של מי שזכו לחיות במחיצתו, לפגוש אותו ולהאזין לשיחתו השופעת. אבל ספר כמו זה המונח לפנינו טרם נכתב. 

הספר הוא סיכום עבודתו המחקרית רבת השנים של שמואל אבנרי (שמוליק בפי עצמו ובפי כל יודעיו), מנהל הארכיון הוותיק של בית ביאליק, ורבים מפרקיו כבר התפרסמו במרוצת השנים במפוזר בעיתונים ובכתבי עת. העיון בספר מעלה תמיהה שיש לישבה: ייחודו ברור ומובהק, אך דווקא משום כך קשה להגדירו ולסווגו. אמנם הוא משקף הכרה עמוקה בגדולת שירתו של ביאליק, אבל בפועל אינו דן בשירתו או מפרש אותה, וגם לא עוסק באופן ישיר בסיפוריו או במסותיו; אמנם הוא מכיל גילויים רבים, גדולים וקטנים, על פרקים בחייו של המשורר, החל בזיהוי מוסמך ומתועד של שנת לידתו וכלה בשחזור הפרשה העגומה של עיצוב קברו ומצבתו, אבל אינו מתיימר להעמיד תיאור ביוגרפי שלם; אמנם הוא גדוש בהבחנות מאירות עיניים על דעותיו והשקפותיו של ביאליק בשלל עניינים לאומיים ותרבותיים, אבל אינו מתכוון לשרטט דיוקן שלם של איש ההגות והמחשבה. מהו אם כן החוט המקשר בין 54 הפרקים שכונסו כאן? האם ניתן לזהות אמירה כוללת העולה מהם? 

נראה לי שהתשובה נעוצה במקומות שבהם אבנרי מציע הגדרות תמציתיות לאפיון מקומו והשפעתו של ביאליק בזמנו ולאחר זמנו. בין הביטויים החוזרים בספר בהקשר זה נמצא את 'נשיא הדור' או 'נשיא היישוב', ולחילופין 'מחולל תרבות'. לכן נכון יהיה לתאר את הספר החדש כביטוי רב-פנים לנוכחותו רבת-הפנים של ביאליק במרחב הציבורי ובחיי התרבות, בחייו ולאחר מותו. נוכחות זו מתגלמת בשלל עשיותיו כיוצר וכמנהיג ספרותי, כאיש ציבור מעורב וגם כסמכות עליונה וכתובת נישאה לאין ספור פניות, משאלות ובקשות, וגם ערעורים והתנגחויות מצד בני זמנו. אותה עמידה ייחודית בלב הזירה הציבורית הגיעה לשיאה בעשור האחרון לחייו, שאז דלל מעיין שירתו וכמעט נסתם, אבל מעמדו בחיי העם רק התחזק והלך. אין זה מקרה שבערך שני-שלישים מן הדיונים בספר מעוגנים בעשור זה, העשור התל-אביבי בחייו של המשורר. ממש כשם שאין זה מקרה ששני-שלישים מתוך כ-1,500 המכתבים, שנאספו בידי פ' לחובר בחמשת הכרכים של איגרות ביאליק, נכתבו בעשור האחרון לחייו, ורק כ-500 מכתבים מקיפים את 35 השנים שקדמו להן. 

אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית

עיקר הספר מוקדש לחשיפה ולתיעוד שלל עשיותיו של ביאליק מחוץ לסדנת היצירה האישית. כנגד ההנחה המקובלת, שמעמדו הרם של ביאליק התבסס בראש ובראשונה על שירתו הגאונית, ואילו תחומי פעולתו האחרים הם לוואי לעיקר, אבנרי מעלה בתוקף ובביטחון הנחה אחרת: גדולתו של ביאליק נשענת על אותן עשיות משניות-לכאורה, לא פחות מאשר על שירתו. 

גיבור הספר הוא ביאליק מחולל התרבות, בנאי התרבות ומעצבה, מבַצֵר התרבות ומנחילה בשלל ערוצים, ולא ביאליק המשורר. זהו ביאליק העורך, המשקיע עמל אין קץ בשכלול יצירותיהם של חבריו הסופרים בירחון השילוח ומלבישן בנוסח מתוקן, לא פעם למורת רוחם של המחברים. זהו ביאליק המוציא לאור, הוגה רעיון 'הכינוס' ומממשו, החותר לבנות ספרייה מנופה ומזוקקת של חיבורי היסוד שבנו את ארון הספרים היהודי. זהו ביאליק המבקש להפיץ את בשורת הספר העברי בכלל, ומפעליה של הוצאות 'מוריה' ו'דביר' בפרט, במסעות הסברה מפרכים בקהילות ישראל בגולה. זהו ביאליק המתרגם, השואל את עצמו מה הם הנכסים מספרות העולם שראוי להכניס תחת כנפי העברית. זהו ביאליק החוקר והמכַנֵס, המשקיע עשרות שנים של עבודת פרך בהעמדת ספר האגדה כפתח כניסה נגיש לאוצרות התלמוד והמדרש, כמו גם בהתקנת מהדורות של משוררי ימי הביניים ובהעמדת פירוש למִשנָה. זהו ביאליק מחדֵש הלשון מתוכה, שתפיסתו מתחדדת מתוך חשיפת הסתייגויותיו העקרוניות ממפעליו של אליעזר בן-יהודה. זהו ביאליק האזרח הראשון במעלה של תל אביב, הפועל למלא את העיר הצעירה בתוכן רוחני לאומי, בראש ובראשונה במפגשי 'עונג שבת', וגם מטיף לשיפור חזותה ותורם לעיצוב טקסיה העממיים. זהו ביאליק הדואג לצביונו הרוחני של היישוב כולו, כגון בעיצוב דפוסיה של השבת הארץ-ישראלית, שהיא חילונית אך ניזונה ממסורת הדורות. זהו ביאליק המשמש כתובת לשאלותיו של כל פונה, ורגיש במיוחד לסבלותיהם של חלכאים ונדכאים. לכל התחומים האלה מוקדשים בספר פרקים מפורטים, מתועדים היטב ועתירי חידושים. בצדם יש פרקים העוסקים בעקירתם של סילופים ובהפרכתן של בדיות ודיבות שנכרכו במשורר והעיבו על דיוקנו. בולט ביניהם הפרק החשוב, המקעקע כליל את עלילת השווא העקשנית על דבר יחסו השלילי לבני עדות המזרח, או הפרק המצייר תמונה מורכבת של יחסי המשורר ורעייתו, ובתוך כך מפריך את הנטייה הזלזלנית לגמד את מקומה של מאניה ביאליק בחייו ובעולמו של בעלה. 

הזמנה לחנוכת בית 'אהל שם', 9 במאי 1929 (ארכיון בית ביאליק)

אבל הספר כמה ביאליק יש? אינו רק סך כל דיוקנאותיו הרבים של ביאליק, אלא יש בו גם באופן סמוי ובלתי צפוי שרטוט דיוקנו המורכב של מחברו, שמואל אבנרי. הקוראים בספר, ובמיוחד אלה שזכו להתוודע למחברו לאורך השנים, אינם יכולים שלא לשאול את עצמם מה משך את אבנרי להקדיש שנים כה רבות להשתקעות כל כך מחויבת ואינטנסיבית בעולמו של המשורר הלאומי?

אירוע ההוקרה בבית ביאליק אינו רק חגיגה לכבוד הופעת ספר שאוהבי ביאליק ציפו לו בכיליון עיניים, אלא לא פחות מכך גם מחוות הוקרה לָאיש שמאחורי הספר, שאין ערוך לתרומתו לחקר ביאליק ולשימור מורשתו ולהפצתה. וכיוון שחז"ל למדונו ש'חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו', אמנה בראשי פרקים משהו מעשייתו ומתרומתו מאז שנכנס לעבוד בבית ביאליק לפני עשרים שנה. בראש ובראשונה יש לציין את עבודת השיקום של ארכיון ביאליק, אחרי עשרות שנים של הזנחה, ואת מפעל הדיגיטציה של כל התעודות השמורות בו. ואחר כך נזכיר את החיבור והעיצוב של תצוגת הקבע החדשה, ובלבה החושן – מיצוי דיוקנו של המשורר בשנים-עשר פנים, כמספר אבני החושן; את פעולת ההדרכה וההכשרה המתמשכת של סגל המדריכים בבית ביאליק; את תכנון ערבי הזיכרון השנתיים למשורר, כל אחד מהם מלאכת מחשבת של טעם טוב; את ייזומן ועריכתן של סדרות ההרצאות על ביאליק ועולמו. ועוד נזכיר את תחביב הצילום שמלווה אותו ומקצת פירותיו הכלולים בספר הם בבחינת פרשנות חזותית עזה ומקורית לשירת ביאליק. נוסף על כל אלה הפך אבנרי כתובת לאינספור שאלות ובירורים לכל חוקר ומתעניין, ובנדיבות אין קץ הוא מסייע וממציא לשואליו תעודות מן הארכיון ומפנה אותם למקורות נוספים. ואכן, אבנרי הוא מאגר מידע של איש אחד, שאין אח ורֵעַ לבקיאותו ואין עניין ביאליקאי, ולו הפעוט והשולי ביותר, שנעלם ממנו. אבנרי הוא הלב הפועם של בית ביאליק, ואם נשאל ביטוי, שהוא עצמו השתמש בו כדי לאפיין את מקומו של י"ח רבניצקי בחיי ביאליק, הרי ניתן לתאר אותו כַּמַבּוּעַ הנסתר, המניע והמחולל של שלל הפעילויות הרוחשות בבית ביאליק. 

שמואל אבנרי וגיבור ספרו בכניסה לבית ביאליק (מקור ראשון)

את עבודתו של אבנרי בבית ביאליק אפשר לדמות למה שכתב נתן אלתרמן על מישהו אחר: 'כִּי שְׁנוֹת עָמָל כָּאֵלוּ וְנָתִיב כָּזֶה וְהִתְמַזְגּוּת שְׁלֵמָה כָּזֹאת / בֵּין אִישׁ וְתַפְקִידוֹ אֲשֶׁר צָמְחוּ יַחְדָּו, / חוֹרְגִים וּמִתְפָּרְצִים מִן הַמִּסְגֶּרֶת הַמְקֻבֶּלֶת' ('פרישת שרת', דבר, 22 ביוני 1956). 

הפרק השביעי בספר, 'מדוע לא היו חייו של ביאליק חיים?', משרטט דיוקן תמציתי של ביאליק האיש בעזרת מאמר חז"ל: 'שלושה חייהן אינם חיים: הרחמנין והרתחנין ואניני הדעת, ואמר רב יוסף: כולהו איתנהו בי (כולם ישנם בי)' (פסחים, קיג ע"ב). רבניצקי העיד, כי ביאליק התוודה לפניו, אגב שילובו של מאמר זה בספר האגדה, 'גם אני יכול להעיד עליי שכולם ישנם בי'. ואבנרי מאשר: 'ואכן כזה היה ביאליק, שבו נצטרפו באופן מובהק רחמנות, רתחנות ואנינות דעת, אשר הכבידו ללא ספק על חייו, אך יחד עם זאת עיצבו את דמותו (לטוב או למוטב) והותירו את חותמן על יצירתו' (עמ' 76). והוא מרחיב ומפרט בגילוייהן של שלוש התכונות האלה באישיותו ובהליכותיו של ביאליק: הרחמנות, שהניעה אותו לחוש שוב ושוב לעזרתם של אלמנות, יתומים, מובטלים וקשי יום, וגם סופרים שנקלעו למצוקה ונזקקו לסעד, עד שהפך להיות מעין לשכה סוציאלית של איש אחד; הרתחנות, שהניעה אותו לשפוך את זעמו על אנשים, בעיקר תקיפים ונכבדים, שכשלו בעיניו במבחנים מוסריים שונים; ואנינות הדעת, הלא היא רדיפת השלמות, הניכרת למשל בנוסחאות ובטיוטות הרבות שכתב לפני שצר את הצורה הסופית של יצירותיו, וכן ביצירות הרבות שגזר עליהן גניזה. 

והנה, אותן תכונות ממש מצויות בשמואל אבנרי עצמו. ידידיו ומיודעיו יודעים איזה איש חסד מופלא הוא, ומה רבים הם שזכו וזוכים ליהנות מאש הרחמים האנושיים היוקדת בו, ובהם חולים סופניים, אלמנות בודדות ונזקקים למיניהם, וכל זאת אף על פי שהוא עצמו איש מכאובות וידוע חולי, היוצא ונכנס שנים רבות בבתי החולים בלא מזור לייסורי גופו. באותה מידה מוכרת להם רתחנותו המופלגת, פרי יושרה עילאית שהכול שווים לפניה ושיפוט מחמיר של מי שלא התעלו בעיניו אל אמות המידה המוסריות והמדעיות המנחות אותו. לא מעטים נכוו בחמת זעמו המשתלחת – תמיד לשם שמיים – כלפי קלקלות ועיוותים שונים בחיי התרבות בכלל, ובספֵירה הביאליקאית בפרט, וביטויים לה פזורים גם בספר שלפנינו. 

אבל בעיקר מעיד הספר על התכונה השלישית והיא אנינות הדעת, רדיפת השלמות המונחת ביסוד כל פרק. אין לשער את מידת העמל, היסודיות, הדייקנות והקפדנות שהשקיע אבנרי בחיבור עשרות הפרקים ובעריכתם, בחיפוש האסמכתאות הקולעות לכל עובדה או טענה בספרות, בעיתונות ובארכיונים. מי שמכיר את סדנת היצירה של אבנרי יודע שביסוד כל אחד ממאמריו מונח תיק תפוח של מקורות ראשוניים ומשניים שנצברו במשך שנים, ורק מיעוטם מצאו את מקומם במאמר המוגמר. אותה רדיפה נחושה אחר השלמוּת היא שגרמה לעיכוב הממושך בהוצאת הספר, שלמעשה כבר נמסר לדפוס לפני כעשור, עד שהמחבר נמלך בדעתו וביטל את פרסומו משום שלא נחה דעתו ממידת השלמוּת של פרק זה או פרט אחר; אבל בזכות העיכוב הזה זכינו שכמה וכמה פרקים חדשים נולדו בינתיים והצטרפו לספר המוגמר. 

(ישראל נגלית לעין)

שלוש התכונות המשותפות לחוקר ולמושא מחקרו – הרחמנות, הרתחנות והאנינות – יכולות אולי להסביר את עומק הזיקה הנפשית של אבנרי למשורר הלאומי. בה במידה אפשר ללמוד על אבנרי עצמו מתוך יצירתו של ביאליק הנערץ עליו, ואדגים זאת בשיר אחד, מן הפחות מדוברים ומוכרים של ביאליק (היחידים שדנו בו לעומקו היו עדי צמח, שהלך לעולמו לפני כמה שבועות, ומנחם פרי). זהו השיר 'וְהָיָה כִּי תִמְצְאוּ מְגִלַּת לְבָבִי', שנכתב בקיץ 1910, שמדי קראי בו נדמה לי שגיבור השיר, הצדיק הענוותן שסוד אופף את דמותו, נוצק בצלמו של שמואל אבנרי. הנה חמישה מתוך תשעת בתיו: 

'והיה כי תמצאוּ', חיים נחמן ביאליק: השירים (מהדורת אבנר הולצמן), דביר תשס"ה, עמ' 383-382

את עליית הקיר הקטנה שבשיר צריך להחליף במרתף המופלא של בית ביאליק, שם אצור ארכיונו של המשורר. זו היא ממלכתו הלילית של שמואל אבנרי בה עשה אין ספור לילות שימורים ומתוכה הוא מפיק מרגליות. זכות גדולה היא לכולנו לדבר בשבחו של איש חד-פעמי זה, צדיק יסוד עולם, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, תמיד נאמן לעצמו, אינו סוטה מנתיבו, וסוד יצוק בדמותו.

שמוליק אבנרי (באדיבות המצולם)

 ________________________________

הרחבת דברים שנאמרו בבית ביאליק ב-1 ביולי 2021, בערב הזיכרון השנתי לח"נ ביאליק.

19 תגובות:

  1. ראוי הספר המרתק הזה לכל המחמאות, וראוי שמואל אבנרי, האדם המצויין לכל הברכות שקושרים לו התברכנו בו. צניעותו כבקיאותו, ונגיבותו כחכמתו. תודה.

    השבמחק
  2. תודה לפרופ' דוד אסף שחשף בפני הקוראים את דמותו המגוונת והמרתקת של שמואלי ק אבנרי. זכיתי להכירו לפני שנים, ולפני כחודש בקרנו,] ותיקי טירת צבי, בבית ביאליק, בהדרכתו. שמואליק הכין לנו בוקר נפלא של היכרות מחודשת עם המשורר ועם הבית. ביקור מומלץ!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. החושף הוא כמובן פרופ' אבנר הולצמן, ואני רק המביא לדפוס.

      מחק
    2. המביא דברים בשם אומרם וגו'...

      מחק
  3. ממליץ לצפות בסרטון המנציח את הערב לכבוד הספר שנערך ביום האזכרה האחרון לביאליק.

    https://www.youtube.com/watch?v=HW3lPkd_7rw

    השבמחק
  4. באתר התרבות 'סלונט' פורסם המאמר של הרצל ובלפור חקק על ספרו של שמואל אבנרי.הקליקו בגוגל: סלונט הרצל ובלפור חקק ביאליק עושר השמור לבעליו לטובתו.

    השבמחק
  5. שמו המקורי, בטרם היותו "אבנרי" היה "ליכטמאכר": עושה האור, יוצר האור. ואכן בכל מעשיו ומאמריו, הוא שוזר אורות. וברוכים כל מעשיו.

    השבמחק
    תשובות
    1. על פי השם המעוברת, פירוש השם המקורי הוא עושה הנרות. ליכט = נר.

      מחק
  6. שלמה צוקר, ירושליםיום שישי, 16 יולי, 2021

    לקרוא בהטעמה מלעילית, "אשכנזית"...
    ‏ ‏
    נָעֲמוּ שׁוּרוֹת הָאִילָנִי עַל אַבְנֵרִי,‏
    שֶׁכְּמוֹ אִילָן הוּא בִדְמָמָה עוֹשֶׂה פֶרִי.‏
    יָקְרוּ כֹה צְנוּעֵי עֲלִילָה
    בּדוֹרֵנוּ.‏
    הוֹי הַזְּמָן! הוּא כִּמְעַט כִּלָּה
    מְקוֹרֵנוּ.‏

    השבמחק
  7. שמחה על ההזדמנות להודות למר שמואל אבנרי על העזרה הרבה הטובה הנעימה החכמה והנדיבה כשפניתי אליו לצורך הכנת עבודה במסגרת לימודיי לתואר שני בתרפיה באמנות בבית ברל. אני מודה על השעות הארוכות שהקדיש לי במהלכן חשף בפניי מסמכים ותמונות מתוך הארכיון בעזרתם העמקתי את הבנתי ויותר חשוב בעזרתם נחשפתי לאהבתו העמוקה של מר שמואל אבנרי אל ביאליק, אהבה שדבקה מאותו רגע ואילך גם בי אל ביאליק. העבודה זכתה לתשבוחות רבות של המרצה, לציון הגבוה ביותר, להערכתו של המרצה ליכולותיי, שהעצימה אותי כאדם וכמטפלת באמנות לעתיד. תודה רבה לך מר שמואל אבנרי.

    השבמחק
  8. תודה לדוד אסף, שיצר במה מכובדת זו - עונג שבת - המציגה את התרבות העשירה בעבר ובהווה באמצעות כותבים מוכשרים (כולל הוא עצמו, כמובן), ובהוספת מגוון תמונות וצילומים מאירי עיניים וקטעי שמע נעימים לאוזן.
    תודה לאבנר הולצמן על הסקירה המעולה, שמציגה את שמואל אבנרי - האיש היחיד והמיוחד - על כל מעלותיו ויתרונותיו כאדם וכחוקר, ואת מפעל חייו המונומנטלי בהצגת פנים כה רבות לביאליק. בריאות והמשך עשייה פורייה לכל העושים במלאכה.

    השבמחק
  9. כתבה מרתקת. גם 'ספיחי ביאליק' היה מרתק!
    תודה לכותבים

    השבמחק
  10. תודה לאבנר הולצמן על שחשף בפני הרבים את אישיותו המופלאה של שמואל אבנרי. זכיתי להכיר ולהוקיר את שמואליק בעת שעבדתי על הכנת התערוכה והקטלוג "מחווה לאודסה" בבית התפוצות בשנת 2002. וכפי שכבר אישרו הכותבים לפני - שמואליק היה לי לעזר בלתי מוגבל. בסבלנות אין קץ, בתבונה, במקוריות המחשבה. אכן, אחד ויחיד ומשכמו ומעלה.

    השבמחק
  11. שמוליק אבנרי חוקר ואיש נפלא

    השבמחק
  12. זכיתי להכיר את שמוליק ואחיו התאום ד"ר יוסי אבנרי, בבית הוריהם ברמת אביב, כשכנים של סבי וסבתי.
    שמחתי מאד על המאמר, כי ממש בימים אלו אני מתענג על הספר.
    יישר כוחך שמוליק, ואתה ראוי לכל התשבחות שהורעפו עליך כאן, לאורך ימים טובים.
    עדיאל (לוי - שטיינברג)

    השבמחק
  13. אכן איש מופלא הוא שמוליק אבנרי.
    זכיתי לשמוע אותו ולהכיר את הספר יוצא הדופן שכתב.

    השבמחק
  14. ואף על כן:מוזר בעיני שביאליק, איש ארץ ישראל על כל עדותיה, לא התיחס לתרבות יהודי המזרח. אולי לא קראתי ויש בכתביו? איני מדבר על תור הזהב בספרד אלא על היהודים שחיו עמו בארץ.
    אגב, בכל הזכרה של ספר האגדה רצוי לא ליחסו רק לביאליק, זכור לטוב גם רבניצקי!!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.