שירי הערש בימי העלייה הראשונה: 'שלאָף, מײַן קינד' של שלום עליכם

שלום עליכם, רעייתו אולגה ושלושה מילדיו

מאת אליהו הכהן 

רשימות קודמות בסדרה 'שירי הערש בימי העלייה הראשונה'

א. התעורר בן יקיר

ב. בכורי, ילדוני העברי

ג. שִׁיר הָעֶרֶשׂ עִבְרִיָּה שֹׁרָרֶת

ד. צימוקים ושקדים (א)

ה. צימוקים ושקדים (ב)

ו. נומה פרח, בני מחמדי

ז. נִטְּשׁוּ צְלָלִים

שיר הערש 'שלאָף מײַן קינד' (נום ילדי) חובר באודסה בשנת 1892 על ידי הסופר הנודע והאהוב שלום רבינוביץ, הלא הוא שלום עליכם. לשיר זה, הגם שנכתב ביידיש, יש קשר אמיץ לשירי הערש העבריים של התקופה ועל כן ראוי להתייחס אליו בסדרה זו.  

הבה נשמע אותו קודם ביידיש מפיה של הזמרת והשחקנית חנה רוט, שהלכה לעולמה בדצמבר 2019:

וכאן שר ליאור ייני, שהלך לעולמו בראשית שנה זו, את 'נוּם יַלְדִּי' בעברית, בתרגומו הנהדר של יעקב שבתאי ובעיבודו של שמעון כהן:

ואלה המילים בעברית:

נוּם יַלְדִּי זְהַב פַּרְוַיִם, נוּם מַלְאָךְ שֶׁלִּי,

אוֹצָרִי יְפֵה עֵינַיִם נוּמָה עוֹלָלִי.

עַל יָדְךָ אִמְּךָ יוֹשֶׁבֶת, שָׁרָה וּבוֹכָה,

אֶת אֲשֶׁר אֲנִי חוֹשֶׁבֶת פַּעַם עוֹד תֵּדַע.

בְּאָמֶרִיקָה אָבִיךָ מָה רָחוֹק הוּא, בֵּן,

וַאֲנִי כֹּה אֲהַבְתִּיךָ נוּמָה, יֶלֶד חֵן.

שָׁם גַּן עֵדֶן, חֵי שָׁמַיִם, דְּבַשׁ וְתוּפִינִים,

כֶּסֶף יֵשׁ שֵׁם, מְלוֹא חָפְנַיִם, גַּם לְדַלְפוֹנִים.

שָׁם תֹּאכַל חַלָּה שֶׁל סֹלֶת כָּל יְמֵי הַחֹל,

וּמָרָק שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת אוֹ שֶׁל תַּרְנְגוֹל.

וּבִרְצוֹת הָאֵל יַגִּיעַ בִּמְהֵרָה מִכְתָּב,

כְּמוֹ פִּתְקָה מֵהָרָקִיעַ וְנִשְׂמַח יַחְדָּו.

כֶּסֶף הוּא יִשְׁלַח אֵלֵינוּ וְתַצְלוּם פָּנָיו,

וּבְבוֹא הַיּוֹם, אֶת שְׁנֵינוּ הוּא יִקַּח אֵלָיו.

הוּא יוֹשִׁיט לָנוּ יָדַיִם, עַל צַוָּאר יִפֹּל,

וַאֲנִי אַשְׁפִּיל עֵינַיִם וְאֶבְכֶּה בְּלִי קוֹל.

עַד אֲשֶׁר מִכְתָּב יַגִּיעַ נוּם מַלְאַךְ שֶׁלִּי,

עַד אֲשֶׁר יָבוֹא מוֹשִׁיעַ נוּמָה גּוֹזָלִי.

נוּם יַלְדִּי, זְהַב פַּרְוַיִם נוּם מַלְאָךְ שֶׁלִּי,

אוֹצָרִי, יְפֵה עֵינַיִם נוּמָה עוֹלָלִי.

השיר מתאר אם המרדימה את בנה ומספרת לו כי אביו, שנטש את משפחתו ונסע לאמריקה, צובר שם כסף וזהב והוא עתיד לקחתם אליו לחיים של עושר ואושר. השיר התפשט בכל משכנות ישראל בתחום המושב הרוסי, משום שהיה בו הד אמיתי למציאות הקשה והיום-יומית כמעט של נשים שנעזבו על ידי בעליהן. התשוקה להגר לאמריקה – הארץ הנכספת גם מלשון כסף – הייתה משאת נפשם של רבים. יל"ג, גדול משוררי אותו הדור, חיבר שיר הלל לאמריקה תחת הכותרת 'ארץ חדשה' כבר בשנת 1859, ובשירו 'אחותי רֻחָמָה', שפורסם בשנת 1882, בימי הפוגרומים בדרום רוסיה, קרא לאֵחיו היהודים לנטוש את משכנותיהם ולהגר לארץ חופש זו: 'קוּמִי נֵלֵכָה! בִּמְקוֹם אוֹר הַחֹפֶשׁ / יִזְרַח עַל כָּל בָּשָׂר יָאִיר כָּל נֶפֶשׁ'. 

שיר הערש של שלום עליכם, שבעצמו ינסה מאוחר יותר את מזלו באמריקה, שיקף תשוקה זו לעתיד טוב יותר, וגם את אמונתם התמימה של אלה שנשארו מאחור, כי הבעלים, 'חיל החלוץ' שנשלח להכין את הקרקע להגירתה של המשפחה כולה, לא ישכחו את בני משפחותיהם. המציאות הייתה פעמים רבות מאכזבת. 

השיר בן 11 הבתים נדפס לראשונה בשנת 1892 בעיתונו קצר-הימים ביידיש של שלום עליכם קול מבשר, שראה אור באודסה, עיר מגוריו של שלום עליכם באותה עת.  

שער 'קול מבשר' שבו נדפס השיר לראשונה (Bidspirit)

שלום עליכם חתם על השיר בשם העט 'שולמית', אולי משום שסבר כי ראוי לייחס את השיר לאשה. 

בהערה מתחת לשיר ציין, כי יש לשיר אותו בניגון שירו של לרמונטוב 'סְפִּי מלאדנץ מוי פרקראסני', הוא 'שיר הערש הקוזקי', שהזכרנוהו במאמרינו הקודמים כדגם-אב לשירי הערש העבריים.

'שלאָף, מײַן קינד', קול מבשר, אודסה 1892, עמ' 26-25

מיד לאחר חיבור השיר, החליט המלחין דוד קבונובסקי, איש אודסה, להלחין לו מנגינה מקורית פרי רוחו, לחן בסולם מז'ורי השונה בסגנונו מכל יתר שירי הערש של התקופה שהושרו בסולם מינורי. שלום עליכם מיהר לצרפו לחוברת ורשם בהערה מתחת לתווים כיצד במהלך הבאת כתב העת לדפוס התוודע אל 'המלחין רב הכישרון דוד קבונובסקי, שחש להלחין לשיר לחן יהודי' (על קבונובסקי ראו במאמרי, 'צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי (ב)', בלוג עונג שבת, 11 בינואר 2019).

תווי 'שלאָף מײַן קינד' מאת דוד קבונובסקי, קול מבשר, אודסה 1892

קבונובסקי, שהלחין באותה עת שירי ציון אחדים, ביניהם 'אַל טל ואַל מטר' ו'ציון תמתי', ואף הקליטם על גלילי פונוגרף, שלח את תווי שיריו ואת גלילי הפונוגרף לחבריו במושבה רחובות, בתקווה שיפיצו את הלחנים בארץ. אין בידינו עדויות אם אמנם כוונתו מומשה וספק אם לחנו הגיע ארצה.

בין כך ובין כך, השיר זכה לתרגומים רבים לעברית, ביניהם של יצחק דב ברקוביץ (חתנו של שלום עליכם ומתרגם כתביו), דב סדן, אביטל דפנא, אוריאל אופק ויעקב שבתאי. השיר הוקלט בביצועים רבים ביידיש ובעברית, וכאמור הושר לפחות בשלוש מנגינות: האחת של קבונובסקי, השנייה על פי 'שיר הערש הקוזקי' של לרמונטוב, והשלישית – היהודית העממית, שהשמענו בביצועים למעלה, שנדדה אחר כך לשירו של אפרים דוב ליפשיץ 'נומה פרח', שבו עסקנו ברשימה קודמת. 

שיר זה הצליח גם לתפוס מקום חשוב בוויכוח עקרוני שהתעורר בקרב מוזיקולוגים יהודים ברוסיה בשאלת טיבו של שיר העם היהודי, והאם קיימים בשירים אלה די רכיבים המצדיקים את קיומה של 'מוזיקה יהודית'. על רקע ויכוח זה החליטו שני היסטוריונים חובבי זמר, פסח מארֶק ושאול גינזבורג, ליזום סקר בתחום המושב הרוסי כדי לתעד מה שרים יהודים במושבותיהם. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות המוזיקה היהודית שבה נערך סקר בהיקף כזה. חמישים איש התנדבו למשימה ובתוך כשנתיים נאספו כ-3,000 שירים. המלחין והמבקר המוזיקלי הנודע יואל אנגל (1927-1868), שלימים יעלה לארץ (1924) וילחין בה שירי זמר רבים ('נומי, נומי, ילדתי', 'הי, הי, הי, נעליים', 'עגבנייה'), הופקד על הצד המוזיקלי. 

יואל אנגל (משמאל) עם מכשיר פונוגרף (ויקיפדיה)

בעקבות הסקר יצא לאור בשנת 1901 בסנקט פטרבורג בירת רוסיה ספר דו-לשוני (רוסית ויידיש) בעריכתם של מארק וגינזבורג, וכותרתו Еврейские народные песни (ייברייסקה נרודנייה פייסני; שירי עם יהודיים). הספר הכיל כ-370 שירים ביידיש ובתעתיק לטיני אך ללא תווים. 

שער אוסף שירי העם ביידיש שערכו פסח מארֶק ושאול גינזבורג (סנקט פטרבורג 1901)

אחד השירים שנכללו בקובץ חלוצי זה היה 'שלאָף מײַן קינד' של שלום עליכם. והנה, למרות שלשיר היה מחבר ידוע (שאמנם הסתתר בשם עט, אך כזה שלא היה קושי לפענחו), ולמרות שהשיר חובר בסך הכל שמונה שנים קודם לפרסום הספר, רשמוהו העורכים ללא אזכור שמו של המחבר משל היה השיר קיים באוצר הזמר היהודי מימים ימימה. 

הוויכוח על טיבו של 'שיר עם יהודי' התלהט לאחר שיואל אנגל תקף מעל דפי העיתון היהודי-הרוסי ווסחוד (השחר) את מרק ורשבסקי, וטען כי שירו 'אויפֿן פּריפּעטשיק' ('חדר קטן צר וחמים') אינו יכול להיחשב כשיר עם למרות שהוא מושר בקרב המוני העם. 

להוכחת טיעונו הִרבה אנגל להשתמש במונחים מוזיקליים המובנים רק ליודעי חן, וטען כי שירו של ורשבסקי הולחן בסולם מינורי שאינו מאפיין את מוזיקת הכלייזמרים, שהיא, לדעתו, הביטוי המובהק של מוזיקה יהודית. או אז הצטרף לוויכוח גם שלום עליכם, ידידו הטוב של ורשבסקי ומי שפרס עליו את חסותו, ובמכתב לעיתון ביידיש דער יוד (היהודי) קרא לאנגל לחדול מאזכור סולמות מוזיקליים כמרכיב בשירי עם. הוא הביא כדוגמה את שירו-שלו 'שלאָף מײַן קינד', שהוצג בקובץ של מארק וגינזבורג כשיר עם הקיים מקדמת דנא, בעוד הוא, מחברו של השיר, חי וקיים (דברי הוויכוח תורגמו לעברית וראו אור במהדורה שערך מנשה רבינא, מכתבים על המוסיקה היהודית מאת יואל אנגל, שלום עליכם, מ"מ וארשבסקי, דבר, תל אביב תש"ב; בנספח להלן אנו מביאים את מכתבו הגלוי של שלום עליכם שהופנה לאנגל).

שלום עליכם (באמצע, שני מימין) ומרק ורשבסקי (ראשון משמאל) בנשף ספרותי-ציוני בברדיצ'ב, 1900

לפני שלוש שנים התפרסמה רשימה קצרה על שיר זה בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית, ובה הובא צילום השיר מן העותק הפרטי של שלום עליכם (עותק זה שימש את דב נוי בעריכת המהדורה הפקסימילית של הספר, ייִדישע פֿאָלקסלידער אין רוסלאַנד, שראתה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בשנת תשנ"א). שלום עליכם רשם בכתב ידו תיקונים מעניינים לשיר זה, כולל בית שלם שנשמט ממהדורת מארק-גינזבורג, וחתם ליד תיקוניו בתאריך 19 בינואר 1908 (באותם ימים שהה שלום עליכם בברלין).

בסופו של דבר לחני 'שלאָף מײַן קינד' נדדו אל 'נומה פרח' של ליפשיץ וזכו לתפוצה רבה ביידיש ובעברית. יוצריהם אולי נשכחו, אך שיריהם היו בלי ספק שירי עם אהובים.

בעלי התוספות

לאחר השלמת הרשימה גיליתי כי לשיר הערש של שלום עליכם חובר בשנת 1924 לחן נוסף. המלחין היה אפרים שקליאר (1943-1871), ממייסדי 'החברה הפטרבורגית' (החברה למוסיקה עממית יהודית בסנקט פטרבורג) ומוזיקאי מחונן, שהיה תלמידו של רימסקי קורסקוב. שקליאר חיבר עיבודים רבים ומקצתם הופיעו בפרסומי החברה הפטרבורגית בשנותיה הראשונות. בשנת 1912 השתקע בריגה וניהל שם את הקונסרבטוריון המלכותי. הוא נרצח בשואה בגטו ריגה.

הנה שער חוברת השיר בלחן שלו (עם תמונתו), שנדפסה בריגה ב-1924 ועמוד ראשון (מתוך ארבעה) של התווים.

אוסף אליהו הכהן

נספח: מהו שיר עם?

הוויכוח על טיבו של שיר העם היהודי, שניטש בין יואל אנגל לשלום עליכם ומרק ורשבסקי, התנהל בשנת 1901 ברוסית (בכתב העת ווסחוד) וביידיש (בעיתון דער יוד). 

בשנת תש"ב (1941) תרגם המלחין והמוזיקולוג מנשה רבינא ('אנו באנו ארצה', 'השקדיה פורחת', 'מי ימלל גבורות ישראל') את חילופי הדברים לעברית ופרסמם בקונטרס מיוחד. לפי שספר זה אינו מצוי לרבים, הנה כאן דבריו של שלום עליכם, שכתב בהומור קליל (בעוד יואל אנגל ענה לו ברצינות מחמירה).

מנשה רבינא על מרפסת ביתו בתל אביב, שנות הארבעים (אוסף אליהו הכהן)