יום שישי, 4 באוגוסט 2023

בעקבות 'כִֹּתָּה בָּאָרֶץ' של ע. הלל

חיילי הגדוד השלישי של חטיבת יפתח במסע רגלי (אוצר תמונות הפלמ"ח)

מאת נאוה בודק-אחירון

במלאת 97 שנים להולדתו של הלל עוגני, הוא הלל עומר, הוא ע. הלל

לפני כמה שנים פרסמה לֶלִי שמר, בתה של המשוררת נעמי שמר, בערוץ היוטיוב שלה את השיר 'כתה בארץ', שהלחינה אמהּ למילותיו של ע. הלל ( 1990-1926) ואותו שרו חברי צוות הווי של הנח"ל:

 

הפגישה המחודשת עם השיר הנשכח הרעידה את לבי. 

התרגשתי למשמע הקולות של שיר זה שליווה אותי בימי נעורי: לחגיגת בת-המצווה שלי קיבלתי במתנה את התקליט 'כמה טוב' של צוות הווי של הנח"ל. התקליט הזה נדפס בשנת 1968 והשיר 'כתה בארץ' נכלל בו. אומנם צוות ההווי של הנח"ל לא היה להקת הנח"ל 'האמיתית', על כל הזוהר והתהילה שנקשרו בה, ובכל זאת לא מעט כוכבים דרכו ב'צוות' וגם להיטים רבים, שכולנו היכרנו ושרנו, נוצרו בו, ובראשם חורשת האקליפטוס' של נעמי שמר ששרו אופירה גלוסקא וצילה דגן. והיו לצוות ההווי עוד שירים שנכנסו לפנתיאון של הזמר העברי, ומקצתם אף  נרקדים כריקודי עם, כמו 'זמר שכזה' של יעקב רוטבליט ונורית הירש, 'מלאך מסולם יעקב' של יורם טהרלב ונורית הירש, 'באביב את תשובי חזרה', של אבי קורן (למילותיו ולחנו של שארל אזנאבור), 'גשם ראשון' של מירה מאיר ואברהם זיגמן ועוד – אבל דומה כי השיר 'כתה בארץ' נשכח לגמרי.

שיר זה שבה את ליבי כבר אז, לפני יובל שנים, וגם כעת, במפגש המחודש, לא הניח לי. הוא התפזם בי בוקר וערב. רציתי לדעת מתי ובעקבות מה נכתב, ומה הביא את הפלמ"חניק הלל עומר לכתוב שורה כמו 'לֹא הֶבֶל הַמַּדִּים לָהֶם' – מילים אנטי-צבאיות שלא אופייניות לבני הקיבוצים של אותו דור שהיו מגויסים לרעיון הלאומי בכל רמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם.

 יצאתי למסע מחקר קטן בעקבות השיר.

ע. הלל, 1949 (צילום: בוריס כרמי, האוסף הלאומי לתצלומים, הספרייה הלאומית; ויקיפדיה)

ראשית שאלתי את ללי שמר מה ידוע לה, והתברר שלא הרבה. הלכתי אפוא אצל בתו של ע. הלל, הבימאית טל עומר, והיא הפנתה אותי לספר שיריו של אביה ארץ הצהריים, שראה אור לראשונה בשנת 1950 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ובו נדפס השיר.

ארץ הצהרים היה ספר רב השפעה והוא יצא בחמש מהדורות. אחד השירים הידועים בו הוא 'בְּסִבּוּב כְּפָר-סָבָא', שבשעתו הקדיש לו דן אלמגור רשימה מיוחדת בבלוג עונג שבת ('מסביב לסיבוב [ד]: מ'סיבוב כפר סבא' ל'סיבוב הרצליה', 4 בנובמבר 2015).

העיתונאי חגי הוברמן גילה לי ש'כתה בארץ' נכתב בימי מלחמת העצמאות, עוד טרם הכרזת המדינה, ונדפס לראשונה בעיתון דבר, ב-26 במארס 1948:

הפרסום הראשון של השיר: דבר, 26 במארס 1948, עמ' 4

בגרסה שנדפסה במהדורה הראשונה של ארץ הצהרים (1950) הוכנסו כמה שינויים: את המילה 'קשיחים' החליף ע. הלל ב'פשוטים'. הוא ויתר על 'פשוטי הלוך', את ה'שינל הגס' החליף ב'מעיל' ואת 'הגרב הפלמחית הנזקפת' החליף 'בגרב הפלמחי האפור'. אך השינוי העיקרי הוא השמטת שני בתים שלמים מאמצע השיר המקורי (הבתים המתחילים ב'על כן לא בוז יבוזו לה' ו'שמענו במליצות'), והשמטת הבית האחרון ('לא לגיונות מוקדון').

ארץ הצהרים, הקיבוץ המאוחד, 1960, עמ' 48-47

מי הם העשרה הללו? האם מדובר במספר סמלי (מניין) או אולי באנשים אמיתיים, שנפלו באחד הקרבות שבהם השתתפו חיילי הפלמ"ח?

אכן חודש מארס 1948 נודע בריבוי הנופלים. שיטת שיירות הליווי נכשלה: ב-27 במארס, יום למחרת שהתפרסם השיר, נפלו 46 לוחמי פלמ"ח בהתקפה על שיירת יחיעם; באזור גוש עציון הותקפה באותו יום שיירת נבי דניאל ובקרב נהרגו 15 לוחמים. בסוף החודש הותקפה גם שיירת חולדה שעשתה דרכה לירושלים ו-22 לוחמים נפלו. אי אפשר לנתק את כתיבת השיר מאווירת החודש הקשה הזה, אבל ספק אם מול עיניו של המשורר עמדו אנשים או אירועים מסוימים. השיר נכתב ופורסם לפני כל האירועים הללו.

בפתח המהדורה השנייה של ארץ הצהריים, שיצאה בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1956, הוסיף המשורר שורת הקדשה: 'קודש לאחי אסף שנפל בדמי ימיו'. 

הצנחן סמל אסף עוֹגְני (עומר) נפל ב-7 באוקטובר 1951, לאחר שכבר ראתה אור המהדורה הראשונה של הספר.

אסף עוגני (עומר) בטיול, 1950 (ארכיון משמר העמק)

תהיתי שמא נעמי שמר עצמה שוחחה עם ע. הלל על השיר ואולי שיתפה גם את מבצעיו ואז התברר לי שחברי צוות הווי נח"ל לא היו הראשונים לשיר אותו. נעמי שמר, שהלחינה את השיר כנראה בשלהי שנות החמישים, מסרה אותו קודם כל ללהקת הנח"ל, ששרה אותו לראשונה באוקטובר 1962 בתוכניתה השישה-עשר 'טיפת דבש'. מסיבות שונות השיר לא הוקלט ולא נכלל בתקליט ההופעה

מילות השיר עם הדגשות של נעמי שמר (ארכיון נעמי שמר, הספרייה הלאומית)

בימאי התוכנית היה דוד ברגמן, המנהל המוזיקלי משה וילנסקי, ובין חברי הלהקה היו ישראל פוליאקוב (פולי), אמנון ברנזון, מרדכי (פופיק) ארנון המנוחים, ולצדם נאוה אדר, אורה מורג, אסתר מזרחי (היום אתי עמית, חברת קיבוץ צרעה) והתפאורנית רותי דר. שאלתי את בנות הלהקה מה הן זוכרות מהשיר. אתי ורות זכרו אותו רק במעורפל, ולעומתן, אורה  היום סופרת ילדים ונוער מפורסמת  זכרה את השיר מילה במילה! 

'למה השיר לא נכלל בתוכנית?'  שאלתי את אורה, והיא סיפרה שנעמי שמר הלחינה את השיר במיוחד ללהקת הנח"ל וגם עבדה איתם בחזרות בפיקוד הנח"ל ביפו, אולם חברי הלהקה לא התלהבו והתקשו לשיר את הלחן המורכב. 'לנעמי היה חשוב שנשיר אותו במדויק, אך החיילים לא יכלו להתרכז בשיר כל כך קשה ועצוב ולבסוף הוסכם שהשיר לא מתאים להופעות בפני חיילים'.

'למה לא הקלטתם אותו?'  שאלתי. ועל כך ענתה אורה, שתהליך הקלטת שירים באותם ימים היה יקר ומסובך ולכן העדיפו להקליט שירים שמחים: 'פרחים ונערות', 'בתחילה בלי מילים' ו'ענת'. 

אורה כל כך התרגשה משיחתנו והודיעה לי שהיא מתכוונת לארגן מפגש של ותיקי הלהקה כדי לשחזר את השיר. אם כך יהיה נשמח להוסיף אותו כאן.

כעבור שלוש שנים מסרה נעמי שמר את השיר לרביעיית 'האחיות שמר', שהוקמה על ידה ופעלה בשנים 1967-1965. חברותיה של רביעייה נפלאה ונשכחת זו היו הזמרות דינה גולן (אז מנחם), שכבר הלכה לעולמה, רותי ביקל (היום שגיא), דליה אורן ואומנה גולדשטיין (היום כהן). 

שאלתי את אומנה כהן אם היא זוכרת את השיר? 

האחיות שמר (צילום מסך)

וכך השיבה לי אומנה: 

כן בהחלט שרנו את השיר הנפלא והמרטיט הזה. אני לא חושבת שקיימת הקלטה, לצערי. אני אפילו זוכרת את התפצלות הקולות בקטע של 'גבוהים הרי הלילה ועצומים מאוד הכוכבים'. אנחנו שרנו בסוף 1965 ובתחילת 1966. המעברים והחיבורים היו יותר פשוטים ולטעמי גם יותר נכונים לטקסט ... זהו שיר מהאהובים עלי ומהמרגשים.

אחר כך שוחחתי עם הזמרת אופירה גלוסקא, חברת צוות הווי של הנח"ל, שהפנתה אותי לצביקה ארבל מקיבוץ כברי, שגם הוא היה בשעתו חבר הצוות והכין את העיבוד הקולי של השיר. צביקה לא כל כך שמח להיזכר בשיר...

כשהתקליט יצא קיוויתי שהאדמה תפצה את פיה ותבלע אותו – השיר מלא זיופים. מאז לא שמעתי את השיר וגם כשהאזנתי לתקליט נהגתי לדלג עליו.

'איך הגיע השיר לצוות ההווי'? שאלתי.

וצביקה השיב: 

בחיפושיי אחר חומר לתוכנית 'כמה טוב' הלכתי לאיצ'ה גולדנברג (לימים רס"ן איצ'ה גולן) במפקדת הנח"ל ביפו, והוא שנתן לי את השיר, שהגיע ללהקת הנח"ל בראשית שנות השישים בלי הרמוניות. ידעתי שזה שיר שניתן גם ל'אחיות שמר' ומכאן הנחתי שמדובר בשיר טוב ומיד אימצתי אותו. הכנתי הרמוניות ועיבוד, אבל ההקלטה באולפן 'קולינור' זכורה לי כסיוט. לא הצלחנו לשיר בצורה מדויקת, ובכל זאת החליטו אנשי האולפן שזו הגרסה הסופית. לא חקרנו מעולם על מי נכתב השיר, ונעמי שמר, שהיתה מעורבת בביצוע של 'חורשת האקליפטוס', לא התערבה כלל בהקלטה של שיר זה.

לבסוף פניתי לאליהו הכהן, שענה לי כך:

זהו שיר שחיבר ע. הלל בעצם ימי מלחמת העצמאות, בחודש מארס 1948 הארור, כשצה"ל עוד לא קם והאבדות בקרבות שניטשו היו רבות. את השיר כלל ע. הלל בספר שיריו הראשון ארץ הצהרים, והוא שיר הלל לכיתת נערים הצועדת במשעולי הארץ, שכוחם אינו במדיהם או בנשקם, 'לא גיבורי קרבות, לא שרד ולא הדר'. הם פשוט נערים שביניהם שוררת רעוּת ואהבת האדמה הזאת ('מסע מאוהבים, פשוטו כמשמעו, באדמה הזאת').  
לדעתי, זהו ניסיון של ע. הלל לאפיין את דור לוחמי ההגנה שקדם לדור לוחמי תש"ח. ע. הלל היה בן משמר העמק, ומקיבוץ זה ומג'וערה שלידו יצאו כיתות נערים בלילות חשיכה לאימונים בבגדי חאקי פשוטים ('לא הֶבֶל המדים להם') ונרקמה ביניהם רעות.  
ע. הלל השתמש במילה 'רֵעים' בעקבות ארבע החוברות של ילקוט הרֵעים, שיצאו בשנים 1946-1942 ובהן ביכורי תנובת משוררי 'דור בארץ', שע. הלל היה אחד מהם. בעקבות חוברות אלה הוא בחר להשתמש במילה 'רֵעים', לא ידידים ולא חברים, וכל זה עוד לפני שכתב חיים גורי את 'שיר הרֵעוּת'. 
חוברות 'ילקוט הרֵעים' (בידספיריט)

השיר 'כתה בארץ' צופן בתוכו סודות רבים ואם קוראי הרשימה יוכלו להוסיף משלהם  והיה זה שכרי.

_____________________________________

נאוה בודק-אחירון הייתה עורכת ומפיקה בערוץ 1 וב'קול ישראל' וכיום עוסקת בכתיבת תוכן למופעי זמר עברי וחברת דירקטוריון 'זמרשת'  navabkor@gmail.com

23 תגובות:

  1. פשוט תענוג לקרוא ולנסות להבין משמעות של טקסט שירי ׳למה התכוון המשורר׳, מה הרקע. המאמר מספר על תקופה. יש שמות ונתונים והקפדה והנמקות וסקירה היסטורית והבנה ששיר הוא קפסולה של עומק ומקום וזמן. שיר הוא לא רק מילים. תודה

    השבמחק
  2. כמה יפה, מרגש ומרשים המסע שלך בעקבות הכיתה!
    לא זוכרת אם דיברנו על הקשר בין הלל לאמא נעמי ועל מקום הפלמ"ח (וכל מה שלפניו וסביבו, הנערים, הצניעות, מזכיר את "מסביב למדורה" של אלתרמן) אצל אמא. היא תמיד הלחינה שירים שהזדהתה איתם באופן מלא, ו"כיתה בארץ" בוודאי כזה.
    דברי צביקה ארבל ממש נגעו ללבי. הזיופים לא הפריעו לי כמו לו, אבל השיר ללא ספק איתגר מאוד את הלהקה הצבאית. האחיות בוודאי התמודדו עם המשימה טוב יותר, במיוחד בהדרכה של בתיה שטראוס החד פעמית. תודה לך!

    השבמחק
  3. תודה נאוה על המאמר המרתק! כלל לא הכרתי את השיר ואת הפן הזה בכתיבתו של ע. הלל. עלו לי בשיר כמה משפטים שאפשר לקרוא בכמה אופנים. אבל ההבדל שצד את עיני במיוחד היה שבנוסח המודפס המקורי דובר על כיתה לא-נצחת, כלומר בלשון הווה כביכול, ובנוסחים המאוחרים כיתה לא- נוצחה שכבר נשמע כתהילה וגעגוע למה שהיה. יישר כוח!

    השבמחק
  4. תודה לך נאוה. מרגש ומרתק
    (אענה לקריאתך ואם אמצא אכתוב לך)

    השבמחק
    תשובות
    1. שיר מכמיר לב. אני זוכרת אותו מילה במילה. כמובן מתייחס לכיתה מהפלמ"ח. והרי נכתב בפרוש בגרב הפלמ"חי האפור . ואכן היה א גם כובע גרב.

      אורה מורג. עבדנו עליו בלהקה אך לא הופענו ולא הקלטנו. שיר קשה ובטח לא מתאים לחיילים בעת קרב המחכים להופעה של הלהקה עם אורי זוהר. ממתינים לצחוקים. אך סליבי הוא שמור.

      מחק
    2. תודה רבה, נאווה. למדתי. מוטקה

      מחק
  5. נאוה כתבת יפה ועטוף בחיבה רבה. לי זה חשוב. מאד אהבתי ואוהבת את השיר. בעיני הוא מספר על אהבה וכאב ואנשים מאד צעירים שיצאו להגן על ארצם. כל כוחם מול החילות הגדולים, הוא האהבה והמסירות והקשר ביניהם. את העיבוד לרביעייה שלנו עשה למיטב זכרוני ואפשר שאני טועה, צבי קרן ובתי שטראוס עבדה על הביצוע שהיה טוב.

    השבמחק
  6. צר לי ששמי נשמט מהתגובה האחרונה, נשמט גם מראשי. הייתי אחת מארבעת הבנות שנעמי שמר אספה " האחיות שמר".

    השבמחק
  7. נאוה, יישר כוח ! מסמך הסטורי וערכי מרתק וחשוב, כתיבה מקצועית , מקיפה ומחכימה. עוד אבן קטנה בפסיפס צבעוני גדול של תקופה שהיא אבן יסוד בתקומת עם ישראל בארצו. המשיכי הלאה בכתיבת עוד רשימות להשלמת פסיפס יחודי זה.

    השבמחק
  8. תודה על הכתבה המופלאה הזו.

    שני חלקים עיקריים יש בה. השיר ותכניו ההירואיים והעצובים. והחלק השני, זה המחקר העקשני.

    המעטפת של המחקר העקשני המתחיל בהתפעלות של ילדה ואולי דמיונות וחלומות על מעשי גבורה, סקרנות מול השאלה מי היו אותם עשרה, עובר במסע ארכיאולוגי כמעט בשרידי השיר ובשרידי מבצעיו, עד להבהרת התמונה, כל זה מהווה מעטפת ראויה, כסות הולמת לשיר עצמו. לתכניו. עיקשות החוקרת, החתירה ללא לאות לחשיפת השיר, מזכירים את הנאיביות מול החלום הלא ריאלי של הקמת המדינה, והרעים הנערים שמסרו נפשם להגשמתה.


    יופי של מסע. יופי של כתבה.

    השבמחק
  9. נאוה יקרה לי,
    כתבת מאמר מעמיק ומרחיב אופקים לאוהבי הז'אנר, כמוני...
    הפחת חיים בפרק חשוב בתולדות הזמר העברי, שממנו למדתי על התקופה ועל הלך הרוח שפחות הודגש אז.
    חקרת נושא מרתק באומץ, בנחישות ובכישרון כתיבה מופלא
    ואני כבר מחכה למאמר הבא שלך

    השבמחק
  10. אם אוזני שומעת נכוחה, הסולן העיקרי בצוות הוא ליאור עמירן (בנו של עמנואל), המשני הוא צביקה ארבל עצמו, ואופירה בהחלט דומיננטית.

    השבמחק
  11. מעניין, מרגש ונוגע ללב. זוכר את הביצוע של האחיות שמר

    השבמחק
  12. התרגשתי והחכמתי.תודה נאוה

    השבמחק
  13. שיר יפה להפליא

    השבמחק
  14. רוב תודות נאווה. גילית עבורי עוד פנינה מתוך תיבה שנדמה היה לי שכבר הכרתי את כל אוצרותיה. זהו שיר מופלא שכתבו שני יוצרים מופלאים. דווקא בעת הזאת כשעולמם ומה שהאמינו בו- כלומר:עולמה של התנועה הקיבוצית ועקרונותיה של תנועת העבודה - היה למירמס ולמשיסה על ידי מורדי אור - זוהי, סליחה על המליצה, קרן אור באפילה. שאי ברכה!

    השבמחק
  15. נאוה, כדרכה. עשירה בידע, חכמה להפליא, כותבת בצורה מרתקת.

    השבמחק
  16. מרתק ומרגש להיווכח שוב בתום הלב ההולך ונעלם מחיינו. תודה!

    השבמחק
  17. סיימתי לקרוא עם לחלוחית בעיניים. שיר כל כך שמרי וישראלי שלרגע החזיר אותי לימים אחרים....

    השבמחק
  18. מרים ויואב אהרונייום שבת, 05 אוגוסט, 2023

    ברצוננו להתייחס למושג ה"רֵעים" המופיע בסוף רשימתה היפה של נאוה בודק-אחירון. לדעתנו, ההשראה הישירה לשיר "כיתה בארץ" ולשירים רבים נוספים של משוררי דור תש"ח, כולל השם "ילקוט הרֵעים", היא שמחת עניים של אלתרמן. הספר ראה אור בשנת 1941 והתקבל בתדהמה ובהערצה על ידי יוצרים וקוראים. הרֵעים בשמחת עניים הם דמויות מפתח בשירים רבים, למשל: "הזר זוכר את רעיו", "הטיול ברוח" ועוד.
    לא רק מושג ה"רעים" היווה השראה ל"כיתה בארץ", כי אם גם המקצב המהיר של "לא" "ולא" "ולא", והדבר ברור כשמש בארץ הצהריים. השימוש במילה הרב-משמעית "הבל" שבה מתחילה ומסתיימת שמחת עניים (לֹא הַכֹּל הֲבָלִים, בִּתִּי, / לֹא הַכֹּל הֲבָלִים וָהֶבֶל" ) שאולה מקוהלת. ע.הלל בתורו קיבל השראה מאלתרמן – שרשרת הדורות נמשכת.

    השבמחק
  19. רות אלמגור-רמוןיום שבת, 05 אוגוסט, 2023

    נאוה היקרה,
    כתבת, כדרכך, ברוב כישרון וידע! החזרת אותנו לימים מרתקים ולאנשים מרתקים, והטעמת אותנו טעמו של שיר מרגש ומעניין!
    תודה רבה!

    השבמחק
  20. נאווה בודק אחירוןיום שבת, 05 אוגוסט, 2023

    תודה לכולכם על התגובות האוהדות והמחכימות. ככל שאני חושבת על זה אני מבינה שהנחת היסוד שלי (שהוכחה כמוטעית) היתה שמדובר ברעים מתים בגלל שירו של יהודה עמיחי (שנכתב ב1955) - "גשם בשדה הקרב" בו הוא על רעים מתים.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.