וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב: משיר זמר עברי למזמור כנסייתי

אמר העורך: 

לקוראי הבלוג היקרים בארץ ובתפוצות,  

אנו עדיין בעיצומם של 'הימים הנוראים' ומי יודע כמה זמן עוד יימשכו. אנו עדיין קוברים את מתינו, מבכים את ההולכים שלא ישובו, מתאבלים על זיו העלומים ועל חמדת הגבורה, על קדושת הרצון ועל מסירות הנפש. אנו עדיין מייחלים לרפואת הגוף והנפש של אלפי ישראלים ודואגים לשלומם של החטופים שנשבו בידי אויב רצחני. 

עוד תבוא עת ההתחשבנות מבית, והיא תבוא. ובינתיים – ימי נקם ושילם באויב. 

את תפילת 'יזכור', הראשונה בתולדות הציונות, חיבר ברל כצנלסון בשנת 1920, לאחר נפילתם בקרב של מגיני תל חי ויוסף טרומפלדור בראשם.

שמו העברי של ברל – בארי – ניתן לקיבוץ הפורח במערב הנגב, שהפך ביום שבת לעיי חרבות ומיטב חבריו, בניו ובוניו נרצחו באכזריות ונלקחו בשבי.

לבי עם אשל גת, חברי משנות המילואים הארוכות, בן קיבוץ בארי, שרעייתו כנרת, בתו וכלתו נלקחו בשבי האויב, עם פרופ' יונתן דקל-חן, חבר קיבוץ ניר עוז, שבנו שגיא נעדר, עם הרב בני קלמנזון מעתניאל שבנו אלחנן נפל בקרבות, עם חברתי ד"ר רוחמה אלבג שאחייניתה לירי נלקחה בשבי, ועוד ועוד. כל אחד מן הקוראים מכיר בוודאי משפחות כאלה, והדם רותח מכאב והלב מתפקע מזעם. 

התלבטתי אם להמשיך את שגרת הבלוג – למי יש ראש עכשיו לכתוב, לקרוא או לצחוק? ובכל זאת, החלטתי להביא פרק אחד, שיש בו לא רק הסחת דעת מן האבל והצער אלא גם מקור עידוד ונחמה. גלגוליו של השיר 'ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור'. 

הבלוג יוצא להפסקה – קצרה ככל האפשר – עד שנסיים לקבור ולהתאבל, עד שתתבהר התמונה ותתייצב.  

כִּי לֹא נָשׁוּב אָחוֹר, וְדֶרֶךְ אֵין אַחֶרֶת,

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו.

ננצח כי אין לנו ארץ אחרת ואין לנו דרך אחרת. ננצח ונבנה הכול מחדש. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו!

*

תבליט נחושת, מזכירות מושב בית מאיר (סקר אמנות הקיר בישראל)

מאת אליהו הכהן ורון זרחי

א. שירת הקאנון ביישוב היהודי בארץ  

הצורה המוזיקלית 'קאנון' מוכרת בזמרת הארץ מאז התחדשות היישוב היהודי בימי העלייה הראשונה. הקאנון המוקדם ביותר המוכר לנו הוא השיר 'אחינו יעקב', שהושאל מהשיר הצרפתי 'פְרֶרֶה זַ'קֶה' (Frère Jacques). 

בחודש שבט תרנ"ט (1899) פנתה הגננת אסתר שפירא, שניהלה בראשון לציון את גן הילדים העברי הראשון, למורה דוד יודילוביץ. את בקשתה רשמה על גב  כרטיס הביקור שלה: 

אדון יודילוביץ, הואיל-נא בטובך לתרגם לי [לעברית] את השירים האחדים שהעתקתי פה. אולי באמת יבוא הנדיב [רוטשילד לביקור]. חפצי ללמדם איזה שיר בעל פה, אם רק יהיה זמן. אבקשך נא לתרגמם שבוע זו כדי שאוכל ביום הראשון ללמד זה לילדים. אקווה שלא תשיב פני ריקם. שלום לך ולהגברת. אסתר

אוסף אליהו הכהן

גן הילדים העברי הראשון עם הגננת אסתר שפירא, 1898 (צילום: האחים גיסין, פיקיוויקי)

יודילוביץ' נענה לבקשתה של הגננת אסתר, ותרגם עבורה את 'פררה ז'אק' לעברית, ובשיר זה כל שורה חוזרת על עצמה:

אָחִינוּ יַעֲקֹב / אָחִינוּ יַעֲקֹב 

אַל תִּישַׁן / אַל תִּישַׁן 

הַפַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל / הַפַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל

דִּין דָּן דּוֹן! / דִּין דָּן דּוֹן!

מכאן החל להתגלגל השיר בארץ באלף נוסחים, עד שהיה ל'אחינו הנהג / סע מהר' (ואחר כך, 'סע לאט' ו'סע בינוני'). 

לימים התוודעו בני היישוב הקטן בארץ לקאנונים רבים נוספים. כך למשל בתקופת העלייה השנייה, הרבו לרקוד את שיר ההורה 'עמך ישראל יִבָּנֶה, עם ישראל חי', שהושר גם כקאנון. מסוף שנות העשרים, הקאנון המושר ביותר בארץ היה שיר החנוכה 'מי ימלל גבורות ישראל', שאת מילותיו חיבר מנשה רבינא (אז רבינוביץ), המורה למוזיקה ומנצח השירה בציבור בטקסי 'עונג שבת' שנערכו מדי מוצאי שבת באולם 'אהל שם' בתל אביב. הוא גם עיבד את מנגינת השיר (העממית) והתאימה לשירת קאנון.

שער החוברת 'קנונים' מאת מנשה רבינא, הוצאת מסדה, 1936

בשנות השלושים, זכתה סוגה זו למינוף משמעותי עם הופעתם בדפוס של קבצי קאנונים. המלחינים פּוּאה גרינשפון ומקס למפל הוציאו יחדיו את החוברת 50 קנונים לשירה ולנגינה (1938), ובעקבותיה החלו לשיר בתנועות הנוער בארץ את הקאנונים 'בַּיָּד פִּרְחִי פורח' של לוין קיפניס ואת 'פרחי אביב נִפְתָּחוּ' ו'עֲלֵי עַיִן שׁוֹקֵקָה' של שמואל בס.

שער החוברת '50 קנונים לשירה ולנגינה' מאת פואה גרינשפון ומקס למפל, 1938

יהודה שרת הוציא בשלהי אותו עשור את החוברת השמינית בסדרה 'עֲנוֹת', שבה קיבץ עשרות קאנונים מהזמרה הקלאסית והתאים להם נוסח עברי, לרוב מן המקורות. מאז החלו לשיר בארץ את הקאנונים 'הט אוזן והקשב לקול', 'באופל ליל אשא עיניי אל על', 'למה זה תישא עיניך', ו'כִּי רַד היום'.

שער הקובץ עֲנוֹת, ח, בעריכת יהודה שרת, 1939

רוב הקאנונים שהושרו אז הגיעו ממקור לועזי ובזכות ה'גיור' לעברית הם נטמעו בזמרת הארץ. מקום מיוחד בגל זה שמור למחברים ולמתרגמים שמואל בַּס (1949-1899), יוסף אחאי (1988-1898) ואפרים דרור (אז טרוׁכֶה; 1981-1903) שיצרו נוסחים עבריים לעשרות קאנונים. בכל תנועות הנוער החלוציות אהבו את שירת הקאנונים העליזים ודוגמאות לא חסרות: 'קום בחור עצל וצא לעבודה', 'חנן ועליזה יצאו לשדה' או 'אצא לי אל היער לראות את הקוקית'. לעתים שרו תרגומים אחדים לאותו קאנון, כמו למשל 'הימים חולפים שנה עוברת', שתורגם על ידי שמואל בס ל'כל על פני ארץ הוא בן-חלוף'. 

ב. 'ויהודה לעולם תשב' והמלחין יוסף יעקובסן

לצד שירים אלה שהזכרנו, שכאמור רובם היו מתורגמים, הושרו בארץ גם קאנונים עבריים מקוריים על פי פסוקי תנ"ך שהותאמו ללחנים חסידיים ועממיים, כמו למשל 'כי בשמחה תצאו'. הבולט והאהוב בין הלחנים המקוריים היה בלי ספק הקאנון 'ויהודה לעולם תשב', על פי הפסוק 'וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלַם לְדוֹר וָדוֹר' (יואל, ד 20). יוצרו של קאנון נפוץ זה היה ד"ר יוסף יעקובסן (1943-1897), מלחין ומנצח מקהלות יליד המבורג, דמות כמעט בלתי מוכרת בין המלחינים שזמרתם נשמעה בארץ, שאפילו תמונתו לא מצויה בידינו. <הוספה: תמונתו אותרה. ראו למטה ב'בעלי התוספות'>.

הבה ניזכר תחילה בשיר באמצעות חבורת 'העוּזִים' או 'החלוצים', שם שניתן לקבוצת זמרים ישראלים ששהו בארצות הברית בשנות החמישים, ובהם רן אלירן, אֹהֶלָה הלוי, אליעזר אדורם, רות בן צבי והמלחין והמעבד אמיתי נאמן. החבורה הקליטה שיר זה בין השנים 1957-1955 (אז שהה נאמן בלימודי מוזיקה בניו יורק) בהזמנת איחוד בתי הכנסת הקונסרבטיבים. 

 

הערה לשונית: בכל הביצועים שרים בטעות 'וִיְרוּשָׁלַיִם לדור ודור', עם שווא מתחת ה-י', במקום בהגייה הנכונה שהיא וִירוּשָׁלַיִם, ללא שווא (vi-ru-sha-la-im). 

השיר אמנם הבטיח ש'יהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור', אך יעקובסן עצמו לא ראה את יהודה ולא את ירושלים. את השיר הוא הלחין בגרמניה, ומשם היגר ללונדון ובה גם נפטר. בכל הארץ שרו את הקאנון שהלחין, אך הוא עצמו לארץ לא הגיע. עד לאחרונה לא היו ידועים פרטים מחייו, אך הודות לרשימה קצרה עליו שפרסמה אורסולה רנדט ( (Randtבאתר אינטרנט המוקדש ליהודי המבורג (Das Jüdische Hamburg: Ein historisches Nachschlagewerk) ניתן לשרטט כמה קווים ביוגרפיים. 

יעקובסן נולד בהמבורג ב-24 בנובמבר 1897 וכבר כילד בלט בכישרונו המוזיקלי. רוב ימיו בעיר שימש מורה ומחנך למוזיקה. לאחר שהשתלם בלימודיו במינכן ובלייפציג שב לעירו ובשנים 1939-1923 לימד מוזיקה בבית הספר שבו למד הוא עצמו: Talmud Tora Schule, בית ספר יהודי נודע לתהילה בהמבורג שנוסד ב-1805 ופעל עד 1942.

בית הספר תלמוד תורה בהמבורג, 1914 (ויקימדיה)

כיוון ששמר מצוות והקפיד על שמירת שבת, נמנע ממנו לפתח קריירה של מנצח על תזמורות מקצועיות. בבית הספר ייסד מקהלה ותזמורת ובה ניגנו מורים ותלמידים גם יחד, בין השאר יצירות שחיבר בעצמו. ב-1935 – שנתיים לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון – הוציא יחד עם עמיתו מברלין ארווין יושפה (Erwin Jospe) את הקובץ הבה נשירה, ובו שירים בעברית, ביידיש ובגרמנית. לאחר ליל הבדולח (נובמבר 1938) נשלח יעקובסן למחנה הריכוז זקסנהאוזן ושהה בו 11 ימים. במארס 1939 היגר עם אשתו וארבעת ילדיו ללונדון ושם לימד מוזיקה בבית ספר תיכון יהודי שבו נקלטו פליטים רבים מגרמניה. כשהחלה המלחמה הוא נשלח לכמה חודשים לשהייה במחנה ההסגר הבריטי שפעל באי מאן ((Isle of Man וגם שם הקים יעקובסן מקהלה ותזמורת. ב-15 בינואר 1943, והוא בן 45, נפטר בלונדון ממחלת הסרטן, ושם גם נקבר.

הבה נשירה, שאותו ערכו יעקובסן ויושפה, הוא אחד השירונים היפים והמקיפים ביותר של זמר עברי שהופיעו בדפוס עד אז. השירון חובר בהמבורג ונדפס בלייפציג בשנת 1935. הוא כלל 178 שירים עבריים שנדפסו בניקוד מלא, עם תווים, עם תרגום לגרמנית ועם ביאור מונחים במוזיקה. 

עצם ההוצאה לאור של קובץ כזה, שכלל שירים בעברית וביידיש לצד שירים גרמניים, על ידי שני יהודים, שנתיים אחרי עליית הנאצים לשלטון, ובאותה שנה שבה התפרסמו חוקי נירנברג, היה מעשה שחייב מידה רבה של אומץ לב. האם היה זה ביטוי לרצונם של העורכים להציג כיוון מנוגד לזה שבו הלכה גרמניה באותה עת, ולהציע אפשרות לפתיחות או אחווה תרבותית בין יהודים וגרמנים? במבט לאחור נסיון זה נראה נאיבי, אבל בהחלט ראוי להערכה.

שערי הקובץ 'הבה נשירה'

בדברי ההקדמה לשירון, שנכתבו בגרמנית, הודו העורכים גם למורה למוזיקה מתל אביב מר ריכרד לזובסקי, על עזרתו בהכנת השירון וברישום חלק מהתווים. גילוי זה הפתיע אותי [א"ה], שכן המורה ריכרד לזובסקי, 'יקה' שהגיע לארץ מגרמניה בשנות השלושים, היה המורה שלי לזמרה בכל שנות לימודיי בבית הספר העממי 'תחכמוני' בתל אביב, וממנו למדתי שני קאנונים של יעקובסן: את 'ויהודה לעולם תשב' ואת 'הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב' (המבוסס על פסוק בחגי, א 4). לזובסקי היה מעורה בזמרת הארץ, בשיעורי הזמרה שלו למדנו עשרות שירים שלא היכרנו, ביניהם שירים של פואה גרינשפון שאותם לימד גם במכון לשיעורי נגינה שלו, וכן שירים של חלוצי המלחינים בארץ, שירים עממיים והוֹרוֹת (כמו למשל 'שם בעמק יזרעאל'). 

יעקובסן הכיר כמובן שירים ארץ-ישראליים, בעיקר את אלה שהושרו בקרב חברי תנועת 'בלאו וייס', ונדפסו בשירוניה של תנועה זו שיצאו בשנות העשרה. כמו כן הכיר יעקובסן את השירון 'מכבי לידערבוך' שיצא בשנת 1930. ייחודו של הבה נשירה הוא בהיקפו, בטיפוגרפיה האסתטית שלו ובהסברים שנתנו העורכים לשירים.

מילים ותווים של המקור העברי לקאנון 'ויהודה לעולם תשב' מתוך הקובץ 'הבה נשירה', לייפציג 1935

ג. הגלגול הנוצרי

מאחורי הקאנון 'ויהודה לעולם תשב' מצוי סיפור היסטורי ייחודי, שספק אם זכו לו שירי זמר עברי אחרים. הבה נקשיב תחילה למקהלת הנוער של כנסייה קתולית בעיירה אוברלנגן Überlingen שבדרום גרמניה.

נשמע מוכר?

גלגוליו של השיר נחשפו במאמר של המוזיקולוג מיינרד וולטר (Meinrad Walter) מפרייבורג, ואנו נסמכים על מחקר זה.

בשנת 1978 ביקר בארץ הנס הרמן ביטגר (Hans Hermann Bittger; 2012-1933) כומר גרמני קתולי מהעיר אסן  (Essen) שבמערב גרמניה. בעת סיורו בסיני, בלילה זרוע כוכבים, חווה הכומר התגלות דתית. כמה ימים אחר כך שמע ביטגר במקרה ברדיו הישראלי את השיר 'ויהודה לעולם תשב'. המנגינה כל כך מצאה חן בעיניו וביטגר החליט לחבר לה מילים משלו, בהשראת אור הכוכבים שרמזו לו באותו לילה. 

הנה מילות השיר בגרמנית:

Gottes Wort ist wie Licht in der Nacht;

es hat Hoffnung und Zukunft gebracht,

es gibt Trost, es gibt Halt in Bedrängnis, Not und Ängsten,

ist wie ein Stern in der Dunkelheit.

ובתרגום מילולי לעברית: 

דְּבַר הָאֵל הוא כְּאור בלילה; / הוא הביא תקווה ועתיד, / הוא מעניק נחמה ומשען בעֵת מצוקה, מחסור, ומורא, / הִנו כְּכוכב בַּחֲשֵׁכָה. 

התווים של השיר בגרמנית. מתחת לכותרת צוין Gotteslob 450, והכוונה למזמור מס' 450 בספר המזמורים של הכנסייה הקתולית בגרמניה שנקרא Gotteslob (תהילת האֵל)

מאז חיבר ביטגר את המילים בגרמנית והתאימן ללחן העברי, לפני 45 שנה, התפשט השיר והפך למזמור דתי המושר כקאנון בכנסיות קתוליות ואוונגליות רבות בגרמניה כחלק מטקסי התפילה. ביטגר עצמו רשם בזיכרונותיו את הדברים הבאים:

הטקסט של הקאנון 'Gottes Wort ist wie Licht in der Nacht' חובר בישראל בשנת 1978, כאשר הייתי שם ארבעה שבועות ויכולתי בפשטות להתרשם בעצמי מהארץ מבלי להיות כבול לקבוצת מטיילים. בלילה הראשון תחת כיפת השמים, במאהל בדואי מעל נווה המדבר פיראן [בדרך לסנטה קתרינה], יכולתי להתבונן בשמים זרועי הכוכבים. הם היו כה מאירים ומרשימים, כפי שמעולם לא היו ואף פעם גם לא יהיו שוב, לא בסיני, לא בנגב, ולא בכל מקום אחר בישראל או בָּאַלְפִּים. דברי האל לאברהם: 'הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם-תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ' (בראשית, טו 5) קיבלו משמעות חדשה ומפתיעה. כמה ימים אחר כך, במלון בירושלים, שמעתי בבוקר ברדיו לראשונה את הקאנון של יוסף יעקובסן 'ויהודה לעולם תשב', והוא כל כך מצא חן בעיני שבאופן ספונטני חיברתי לו טקסט חדש, עדיין תחת הרושם של השמים זרועי הכוכבים: 'אור בלילה, תקווה, וכוכב בחשכה'

תרגום מתוך: Das neue Lied im Evangelischen Gesangbuch: Lieddichter und komponisten berichten, Düsseldorf 1996, p. 64f

הביצועים המגוונים של המזמור הכנסייתי המבוסס על לחן 'ויהודה לעולם תשב', שניתן לאתרם בקלות ביו-טיוב, מעידים על תפוצתו הרבה. לפנינו אפוא תופעה ייחודית: קאנון עברי מקורי, מוכר ואהוב מזמרת הארץ, ששינה את צביונו והפך להיות מזמור כנסייתי נפוץ ורב הקלטות. נסיים אפוא בעוד שלושה ביצועים יפים של המזמור.

הראשון, רביעיית ילדים ששרה קאנון בכנסייה:

השני, בשירת סולו של זמרת:

והשלישי, 'מקהלת רוח הקודש' בקול תרועת חצוצרות ובעיבוד עם נגיעות רוק וג'אז:

 

בעלי התוספות

בסיועו של יאיר בן אורי אותרו שתי תמונות של יוסף (יולה) יעקובסן, שאותן צילם הרב ד"ר זאב גוטהולד (2009-1917) בהמבורג בשנת 1938. גוטהולד, תלמידו של יעקובסן, היה חבר בתזמורת בית הספר והשתתף בעריכת הספר הבה נשירה.