דע את היקום: הדמיית שביל החלב שנעשתה בנאס"א בשנת 2013 (ויקימדיה) |
א. רחוב שביל החלב
ב'רחוב שביל החלב' – גם רחוב וגם שביל? – ובחתולה הסיאמית שגרה בו, נתקלתי לראשונה כאשר הצלם איתמר לויתן ואנוכי תיעדנו בפוסט מיוחד את 'רחובות תל אביב', שירם הנהדר של יעקב שבתאי וסשה ארגוב (1970).
השם אומר כמובן דרשני, מה פתאום ינציחו ברחובותינו גלקסיה, שאומנם אנו שוכנים בה (מערכת השמש) אבל בשעריה לעולם לא נבוא? האם ישנם רחובות נוספים בארץ שמוקדשים לכוכבי לכת או שבת או לשאר גרמי השמיים?
הבאנו אז את התמונה הזו שמסבירה את החידוד הלשוני: במקום היו פעם רפתות ומחלבות...
צילום: איתמר לויתן |
לא מכבר שלח לי אביאל בארט את תמונת שלט הרחוב המחודש ובו יש הסבר מפורש יותר:
במדריך הרחובות של תל אביב, 2005, עמ' 411, נמסר ההסבר הבא:
נחמד ושנון.
חיטטתי קצת באינטרנט והתברר לי ששביל החלב מונצח במקומות נוספים בארץ.
קחו למשל את הוד השרון, שבה סמוך 'רחוב שביל החלב' ל'שביל התפוזים' (רמז לשביל קליפות התפוזים של נחום גוטמן? כנראה שלא), ולבית הספר 'חרה'...
כמובן שאין בית ספר בשם כזה. זו עוד דוגמה לקלות הבלתי נסבלת של 'עריכה חופשית' ללא ביקורת, ומי שחטף את הרעל הוא 'בית ספר טבע על שם יצחק נבון', שמישהו, כנראה, לא אהב את הציונים שהילד שלו קיבל שם...
מפות גוגל |
צילומים: אבנר הולצמן |
ומה בשטח? שום הסבר. תחליטו בעצמכם אם מדובר ברחוב לכבוד הגלקסיה שלנו או שמא גם כאן היו פעם מחלבות או רפתות. התשובה ברורה מאליה, מדובר בהיסטוריה המקומית של האזור, שפעם כונה מגדיאל. חבל שאין הסבר, ולו מינימלי, לשמותיהם של רחובות הוד השרון ושביליה.
השם בהחלט קשור לרפת: כשחיפשנו שם לדרך המחברת בין 'דרך המשק' (הכביש העובר ליד הרפת והלולים) לבין מרכז היישוב, הציע מישהו את השם הזה, שהתקבל מייד בוועדת השמות ואחר כך באסיפת החברים. על השלט אין הסבר – אין הסברים על שלטי הדרכים ביפעת, לא חשבנו על זה.
שביל החלב בקיבוץ יפעת |
שביל החלב בקיבוץ יגור – כתבה לי נטע הארכיונאית – אינו מוכר בווייז. שמות הרחובות בקיבוץ ניתנו בערך ב-2010 ואלה שנתנו את השמות היו החברים רמי זלינגר, תור ליבנה-סלע ועידית חכמוביץ. השביל הזה משמש בעיקר טרקטורים שמחלקים מזון לפרות ברפת שלאורכה נמצא הרחוב. ביקשתי תצלום של השלט, אבל אבוי, אין שלט...
שביל החלב בקיבוץ לוחמי הגטאות (אוצרות הגליל) |
ככל שמצאתי רק ברעננה יש רחוב כזה.
שתי קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה אינן דרך טובה, ואין ראוי לו לאדם ללכת בהן ולא ללמדן לעצמו. ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן, או מוכן לאחת מהן, או שכבר למד אחת מהן ונהג בה, יחזיר עצמו למוטב וילך בדרך הטובים והיא הדרך הישרה.
הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. לפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שַׁם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם בגופו.
כיצד? לא יהא בעל חימה נוח לכעוס, ולא כמת שאינו מרגיש, אלא בינוני – לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת. וכן לא יתאוה אלא לדברים שהגוף צריך להן ... וכן לא יהיה עמל בעסקו אלא להשיג דבר שצריך לו לחיי שעה ... ולא יקפוץ ידו ביותר ולא יפזר ממונו, אלא נותן צדקה כפי מסת ידו ומלוה כראוי למי שצריך, ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות, וכן שאר דעותיו. ודרך זו היא דרך החכמים, [ו]כל אדם שדעותיו דעות בינונית ממוצעות נקרא חכם (רמב"ם, הלכות דעות, פרק א, ג-ד).
אומנם הרמב"ם לא השתמש במונח 'שביל הזהב', אבל מונח זה מופיע בכתבי אריסטו, שמהגותו הוא הושפע. מי היה הראשון שטבע בעברית את הביטוי 'שביל זהב'? אינני יודע ואשמח ללמוד.
הרב מרדכי אליאשברג (1899-1817) היה ממבשרי הציונות, ולספרו קרא שביל הזהב |
ג. שביל החלב בזמר העברי
מפתיע בכמה שירי זמר נזכר שביל החלב. הנה שבעה שזכרתי – ובטח יש עוד כמה – מסודרים כרונולוגית.
מכירים שירים נוספים?
א. השעות הקטנות של הלילה
את 'השעות הקטנות של הלילה' כתב יוסי גמזו והלחין יוחנן זראי. הוא מוכר בביצוע היפהפה של אריק איינשטיין שהוקלט ב-1960. השיר מסתיים בשורות האלה:
אז הרוח עובר חרישי / בין ארבע לחמש ושלושים,
ובבוקר מוצאים אחדים / את שבילי החלב בכדים.
על השיר וגלגוליו ראו ברשימתו של עפר גביש כאן.
ב. מרגלות הכרמל
את 'מרגלות הכרמל' כתב דן גבעון ב-1964 למסיבת הסיום של לימודיו התיכוניים בקיבוץ שער העמקים. הלחן הוא של האבא אורי גבעון ושרה בת הקיבוץ אסנת פז.
וְהַלַּיְלָה עוֹטֵף / קַרְנֵי אוֹר, הוּא קוֹטֵף / וְשׁוֹזְרָם זֵר יַחְדָיו / בִּשְׁבִילֵי הֶחָלָב – / בְּגַנִּי, הַשּׁוֹכֵן בֵּין עֲמָקִים.
דני גבעון שירת כטייס במלחמת ששת הימים ונפל עם מטוסו מדרום לירושלים ליד מנזר מר אליאס. לזכרו נקרא האזור בשם 'גבעת המטוס'.
ג. לילה בדרום
'לילה בדרום' של חיים חפר וסשה ארגוב נכתב ב-1967 בימי ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים ('ומחכים, ומחכים'). להקת פיקוד דרום שרה אותו בתוכניתה 'שישה ימים בטנק' (1968), והוא מוכר בזכות הדואט המופלא של קובי רכט ועדנה גורן. השיר נפתח במילים:
שביל החלב שבשמיים / ודרך העפר / נושאים אלייך, אל הבית, / את כל חלומותי מן המִדְבָּר...
הנוגה שלחה אל הצדק חיוך / הֵיי, יופיטר בוא ונצאה.
בשביל החלב כוס קפה הפוך / נראה מה שְׁלוֹם קסיופאה
נתפוס עגלה, קטנה או גדולה, / הלילה הזה משגע.
ה. ילדה קטנה
את השיר 'ילדה קטנה', שכתב חיים חפר והלחין שמוליק קראוס, שרו 'החלונות הגבוהים' (אריק איינשטיין, ג'וֹזי כץ ושמוליק קראוס).
מלאך מן השמיים, לבן ורך / על ארבע כנפיים ירים אותך
על חוט זהב יחרוז לך כוכב, כוכב / ויחד תגלשו על שביל החלב.
ו. שיר נבואי קוסמי עליז
את 'שיר נבואי קוסמי עליז' כתבו ב-1985 יוני רכטר ועֵלי מוהר, יוני רכטר גם הלחין.
כמו שביל החלב שחוצה את השמיים / אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים
שזוהרים כדי לסנוור את העיניים / משהו בך יאמר לך המשך בדרכך.
השיר "כוכב הצפון" בקולו הנהדר של דני בן-ישראל (מילים : דידי מנוסי, לחן : יוחנן זראי) נפתח במילים:
השבמחקהדובה הגדולה התרחקה לה בשביל החלב,
שולה לויטל. בבואי לחיות ב"מעוז-חיים" ב-1962 עדיין לא היו מקררים ב"חדרים" (=מגורי המבוגרים, שילדיהם לנו עם בני גילם). נשים רבות צעדו התום ארוחת הבוקר עם ספל חלב להניחו בדירונת בתקווה שלא יחמיץ בטרם קפה-של-ערבית. ליצני הדור כינו את נתיבן: שביל החלב.
השבמחקלא היו במעוז מקררי "סיביר" של אמקור ?
מחק"פרח הרותם" של משה כהן:
השבמחקפרח הרותם
רותם המדבר
קורן הוא מלובן
מזכיר לי
את שביל החלב...
"מנגנה" של יובל בנאי:
אמצע הקיץ יושבים בחצר
כבר שנים חברים פחות או יותר
דרך בדרך כוכב לכוכב
חיפשנו ביחד את שביל החלב
איך אנחנו משתנים
בימים ודקות בשניות ושנים
"דמיון חפשי" של צ'רצ'יל (י' קלפטר) (שר: שי חיים)
בעילפון חושים
טסים לירח, אל הכוכבים
את שביל החלב
נכניס אל הכיס
שלמה ארצי ב"אחים":
פעם ישנו לילה בחוץ
בין אלפי כוכבים לחוצה ולחוץ
אהובה שלי מול שביל החלב
פעם היינו אחים, מה עכשיו ?
בב"ח לתו"ע, ידידך היקר
כבוד ויקר ידידי היקר (ושמו פלאי), והנה כבר יש לנו 12 שירים על שביל החלב!
מחקנראה לי שרק בוגרי בני עקיבא יודעים מה זה "בב"ח לתו"ע" :-)
מחקאולי הדבר יבוא לך כהפתעה אבל דומני שמדובר בר"ת של "בברכת חברים לתורה ועבודה" על אף שמעודי לא הייתי לא חניך ובוודאי ובוודאי שלא בוגר בני עקיבא וכ"ט וב"מ לך ולב"ב.
מחקרשימה נהדרת
השבמחקאולי...שביל הזהב ברעננה מסמל את הפרדסים שהיו ואינם, תפוחי הזהב - התפוזים התפוזים =שבת שקטה
השבמחקמאליהו הכהן והעונ"ש למדתי שאומרים- 'מערב הנגב' כיוון שאין נגב מזרחי... וגם את זה:
מחקhttps://onegshabbat.blogspot.com/2021/12/blog-post_14.html?m=1
מעט מידע על רפתות בתל-אביב ו'שביל החלב. בימים עברו היו הרפתות באזור המוכר כיום כמרכז התרבות של תל-אביב, במרחב שבין הסינמטק של זמננו ולאורך רחוב מרמורק. אחד מבעלי הרפתות היה האדון מליס,שהרפת שלו שכנה במקום שבו עומד היום Bagel Tal. נכדו של אדון מליס, הוא אייל מליס שהיה עד לאחרונה מנהל קונצרן החלב הגדול 'תנובה'. לפחות 37 רפתות הועברו לנחלת יצחק או הוקמו בשכונה הנקראת על שם הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה הנערץ של קהילת קובנה (ליטא), ממנה עלו מייסדי השכונה.בעלי הרפתות יזמו ובנו, בשותפות , את מחלבות 'טרה', שהיו בסמיכות לרפתות. כל בעל רפת קיבל מניה-מניות על פי השקעתו. כאשר 'החברה המרכזית לייצור משקאות קלים' (קוקה קולה),קנתה את מחלבות טרה היא פינתה את המחלבה והעבירה אותה לבניין מודרני וציוד חדשני בעוטף עזה, בעיר נתיבות.
השבמחק(חלק מההיסטוריה שמעתי מאברהם מליס ז"ל,אביו של אייל, וחלק אחר ממיכה מאור ז"ל , שהיה חבר קבוצת יבנה ואביו היה בעל רפת בנחלת יצחק וממייסדי מחלבות 'טרה')
תודה ליואל. כדי לאזן את שבילי החלב הירושלמים, אמש עברתי במקרה ליד סניף "תנובה" הראשון של ירושלים, שריכז את חלוקת החלב לעיר העברית, סמוך לבניין הבלדייה ברח' יפו פינת יהודית. אולי היו פרנסי העיר צריכים להעניק לרח' יהודית (מונטפיורי) את השם "שביל החלב"?
מחקוגם בתלפיות, "עיר גנים על-יד ירושלים" במשך שנים רבות מאז ייסודה, היה משק חלב של משפ' בדיל ברח' אפרתה 20, שבהחלט היה יפה לקרוא לו "שביל החלב" במקום השם הסתמי "אפרתה" (שגם הוא שם שהועתק לרחוב הזה מרחוב אחר בתלפיות).
בנעורי גרתי בצפון יד אליהו ועדר קטן של פרות מנחלת יצחק היה מגיע בחורף לרעות בשטחים הפתוחים של אז. עזרנו לרועה/בעל עדר לשמור על הפרות שלא תלכנה לאיבוד בשדות זרים. עד לסוף שנות החמישים ומעט מאוחר יתר.
מחקבת דודתי היתה גרה בגבעתיים בבית משותף ורפת בחצר, ופר ענק ברפת.
זמן מה לאחר פרישתו משה דיין הצטרף לממשלה בתפקיד שר החקלאות, ואחת הפרשות הזכורה לי מהתקופה הזו (הייתי בן 9) היתה פרשת הרפתות העירונית. בשכונת נחלת יצחק, שהיתה סמוכה לת״א, היו רפתות קטנות שהחזיקו אנשים שעבדו בתל אביב והיו להם מספר פרות כל אחת. את החלב הם מכרו למחלבת טרה הסמוכה, מה שעיצבן ככל הנראה את בעלי הרפתות מהקיבוצים והמושבים שהיו רחוקים מהמרכז והיתה להם עלות נוספת לשנע את החלב לת״א. סיפרו למשפחתו של דיין היתה אז רפת בנהלל. מה שאני זוכר היה שמשה דיין גרם לסגירת הרפתות העירוניות עם דיונים בכנסת, הפגנות ושאר אירועים סביב אותן רפתות. בילדותי המורה הביאה אותנו לנחלת יצחק כדי לראות פרות. במקרה שלנו ראינו פרות עוד קודם שכן היו לנו קרובי משפחה בנהלל, בלי קשר לדיין.
מחקרפתות החלב בשכונת מונטפיורי נסגרו בין השנים 1963 - 1960 על פי צו שפירסם שר החקלאות, משה דיין. הצעד ננקט במסגרת הפעולות לביעור מחלת הברוצלוזיס.
מחקכבמשפחות מליס ומאור, בני רפתנים אחרים ירשו את הגנים התואמים מהוריהם. צביקה ארליך היה לרופא וטרינר ברפתות רמת הגלעד ויקנעם; חיים ("חיימיקו") גולדברג היה , בשנות החמישים המאוחרות, היחיד מאנשי שדה בוקר אשר הפרה היחידה במשק הניחה לו לחלוב אותה. כפרה, גם הגמל עוואר וכל כלבי החברים היו כרוכים אחריו. תהא נשמתו עדן.
1. מונטפיורי כנחלת יצחק. 2. ארליך עבד בהרי מנשה, לא הגלעד. טל"ח.
מחקתענוג לקרוא.
מחקהאנונימי מצפון יד אליהו הקפיץ לי את הזיכרון: שכונתי, ביצרון (היום. אז - מגורים ב') שוכנת בין יד אליהו לנחלת יצחק. אני זוכרת פרות עוברות ליד הבית, ברחוב (היום - שביל...) שטרם נסלל. וגם - נהגנו ללכת לשדות, שהיום הם היכל הספורט, הסינרמה זצ"ל וכל הסביבה - לאסוף את גללי הפרות כדי לטייב את אדמת גינותינו הדלה. יושבים על סלעי כורכר..
מחקאכן, דיין כשר החקלאות הוביל בין היתר את המהלך של סגירת הרפתות העירוניות. אלא שהשיקול העיקרי לא היה שיקולי בריאות הציבור או העלות הנוספת בשינוע החלב עבור בעלי הרפתות בקיבוצים ובמושבים הרחוקים. המהלך היה חלק ממדיניות "החקלאות לחקלאים", ונועד להפנות את אמצעי הייצור (כלומר, את מכסות החלב) מהחקלאים הפרטיים הקטנים בשולי הערים אל ההתיישבות החדשה - כלומר בעיקר המושבים שהוקמו על ידי עולי העליה הגדולה בשנים הראשונות למדינה, על מנת לאפשר את ביסוסם כיישובים חקלאיים, על חשבון החקלאים הקטנים בשולי הערים הגדולות או במושבות שעברו תהליכי עיור, שהיו להם גם אפשרויות פרנסה אחרות. פחות או יותר במקביל, הועברו חלק ניכר ממכסות הביצים ממושבים וקיבוצים ותיקים אל המושבים החדשים, בעיקר באזורי ההר בגליל העליון ובפרוזדור ירושלים, שבהם סבלו המתיישבים החדשים ממיעוט אדמה מתאימה לחקלאות, וענף הלול היה (ועדיין) מבחינתם פיתרון של ענף חקלאי מכניס שאינו דורש שטחי קרקע רחבים.
מחק"חללית" של להקת גזוז:
השבמחקמסביב לשבתאי טבעת מקיפה
אך מקרוב ראינו שזו סתם כביסה תלויה.
ונוס התגלגל כמו כדור,
בסוף שביל החלב אלפי פרות שמנות עמדו.
והמלה גלקסיה נגזרה מ"חלב" ΓΑΛΑ ביוונית (מבוטא GALA).
השבמחק(באדיבות האמורא שמואל שהכריז " נהירין לי שבילי דרקיע כשבילי דנהרדעא").
למיטב זכרוני - גם ב-בית-לחם הגלילית ישנו 'שביל החלב' - הוא מוביל למשק חלב שמתקיימים בו סיורים, לילדים ולמבוגרים
השבמחקאיזכור מצמרר ל'שביל החלב' מופיע בשיר 'בית המקדש לילדים' שכתבה ושרה תלמה אליגון רוז.
השבמחקהשיר נכתב לזכרו של דניאל טרגרמן ז"ל בן 4 וחצי שנהרג מפגיעת פצמ"ר בבית משפחתו בנחל עוז לפני 10 שנים במלחמת צוק איתן.
"דניאל דניאל גולש על שביל החלב מנפנף לשלום לכל אהוביו"
https://www.youtube.com/watch?v=WfpXlgYpFVU