דע את היקום: הדמיית שביל החלב שנעשתה בנאס"א בשנת 2013 (ויקימדיה) |
א. רחוב שביל החלב
ב'רחוב שביל החלב' – גם רחוב וגם שביל? – ובחתולה הסיאמית שגרה בו, נתקלתי לראשונה כאשר הצלם איתמר לויתן ואנוכי תיעדנו בפוסט מיוחד את 'רחובות תל אביב', שירם הנהדר של יעקב שבתאי וסשה ארגוב (1970).
השם אומר כמובן דרשני, מה פתאום ינציחו ברחובותינו גלקסיה, שאומנם אנו שוכנים בה (מערכת השמש) אבל בשעריה לעולם לא נבוא? האם ישנם רחובות נוספים בארץ שמוקדשים לכוכבי לכת או שבת או לשאר גרמי השמיים?
הבאנו אז את התמונה הזו שמסבירה את החידוד הלשוני: במקום היו פעם רפתות ומחלבות...
צילום: איתמר לויתן |
לא מכבר שלח לי אביאל בארט את תמונת שלט הרחוב המחודש ובו יש הסבר מפורש יותר:
במדריך הרחובות של תל אביב, 2005, עמ' 411, נמסר ההסבר הבא:
נחמד ושנון.
חיטטתי קצת באינטרנט והתברר לי ששביל החלב מונצח במקומות נוספים בארץ.
קחו למשל את הוד השרון, שבה סמוך 'רחוב שביל החלב' ל'שביל התפוזים' (רמז לשביל קליפות התפוזים של נחום גוטמן? כנראה שלא), ולבית הספר 'חרה'...
כמובן שאין בית ספר בשם כזה. זו עוד דוגמה לקלות הבלתי נסבלת של 'עריכה חופשית' ללא ביקורת, ומי שחטף את הרעל הוא 'בית ספר טבע על שם יצחק נבון', שמישהו, כנראה, לא אהב את הציונים שהילד שלו קיבל שם...
מפות גוגל |
צילומים: אבנר הולצמן |
ומה בשטח? שום הסבר. תחליטו בעצמכם אם מדובר ברחוב לכבוד הגלקסיה שלנו או שמא גם כאן היו פעם מחלבות או רפתות. התשובה ברורה מאליה, מדובר בהיסטוריה המקומית של האזור, שפעם כונה מגדיאל. חבל שאין הסבר, ולו מינימלי, לשמותיהם של רחובות הוד השרון ושביליה.
השם בהחלט קשור לרפת: כשחיפשנו שם לדרך המחברת בין 'דרך המשק' (הכביש העובר ליד הרפת והלולים) לבין מרכז היישוב, הציע מישהו את השם הזה, שהתקבל מייד בוועדת השמות ואחר כך באסיפת החברים. על השלט אין הסבר – אין הסברים על שלטי הדרכים ביפעת, לא חשבנו על זה.
שביל החלב בקיבוץ יפעת |
שביל החלב בקיבוץ יגור – כתבה לי נטע הארכיונאית – אינו מוכר בווייז. שמות הרחובות בקיבוץ ניתנו בערך ב-2010 ואלה שנתנו את השמות היו החברים רמי זלינגר, תור ליבנה-סלע ועידית חכמוביץ. השביל הזה משמש בעיקר טרקטורים שמחלקים מזון לפרות ברפת שלאורכה נמצא הרחוב. ביקשתי תצלום של השלט, אבל אבוי, אין שלט...
שביל החלב בקיבוץ לוחמי הגטאות (אוצרות הגליל) |
ככל שמצאתי רק ברעננה יש רחוב כזה.
שתי קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה אינן דרך טובה, ואין ראוי לו לאדם ללכת בהן ולא ללמדן לעצמו. ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן, או מוכן לאחת מהן, או שכבר למד אחת מהן ונהג בה, יחזיר עצמו למוטב וילך בדרך הטובים והיא הדרך הישרה.
הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. לפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שַׁם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם בגופו.
כיצד? לא יהא בעל חימה נוח לכעוס, ולא כמת שאינו מרגיש, אלא בינוני – לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת. וכן לא יתאוה אלא לדברים שהגוף צריך להן ... וכן לא יהיה עמל בעסקו אלא להשיג דבר שצריך לו לחיי שעה ... ולא יקפוץ ידו ביותר ולא יפזר ממונו, אלא נותן צדקה כפי מסת ידו ומלוה כראוי למי שצריך, ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות, וכן שאר דעותיו. ודרך זו היא דרך החכמים, [ו]כל אדם שדעותיו דעות בינונית ממוצעות נקרא חכם (רמב"ם, הלכות דעות, פרק א, ג-ד).
אומנם הרמב"ם לא השתמש במונח 'שביל הזהב', אבל מונח זה מופיע בכתבי אריסטו, שמהגותו הוא הושפע. מי היה הראשון שטבע בעברית את הביטוי 'שביל זהב'? אינני יודע ואשמח ללמוד.
הרב מרדכי אליאשברג (1899-1817) היה ממבשרי הציונות, ולספרו קרא שביל הזהב |
ג. שביל החלב בזמר העברי
מפתיע בכמה שירי זמר נזכר שביל החלב. הנה שבעה שזכרתי – ובטח יש עוד כמה – מסודרים כרונולוגית.
מכירים שירים נוספים?
א. השעות הקטנות של הלילה
את 'השעות הקטנות של הלילה' כתב יוסי גמזו והלחין יוחנן זראי. הוא מוכר בביצוע היפהפה של אריק איינשטיין שהוקלט ב-1960. השיר מסתיים בשורות האלה:
אז הרוח עובר חרישי / בין ארבע לחמש ושלושים,
ובבוקר מוצאים אחדים / את שבילי החלב בכדים.
על השיר וגלגוליו ראו ברשימתו של עפר גביש כאן.
ב. מרגלות הכרמל
את 'מרגלות הכרמל' כתב דן גבעון ב-1964 למסיבת הסיום של לימודיו התיכוניים בקיבוץ שער העמקים. הלחן הוא של האבא אורי גבעון ושרה בת הקיבוץ אסנת פז.
וְהַלַּיְלָה עוֹטֵף / קַרְנֵי אוֹר, הוּא קוֹטֵף / וְשׁוֹזְרָם זֵר יַחְדָיו / בִּשְׁבִילֵי הֶחָלָב – / בְּגַנִּי, הַשּׁוֹכֵן בֵּין עֲמָקִים.
דני גבעון שירת כטייס במלחמת ששת הימים ונפל עם מטוסו מדרום לירושלים ליד מנזר מר אליאס. לזכרו נקרא האזור בשם 'גבעת המטוס'.
ג. לילה בדרום
'לילה בדרום' של חיים חפר וסשה ארגוב נכתב ב-1967 בימי ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים ('ומחכים, ומחכים'). להקת פיקוד דרום שרה אותו בתוכניתה 'שישה ימים בטנק' (1968), והוא מוכר בזכות הדואט המופלא של קובי רכט ועדנה גורן. השיר נפתח במילים:
שביל החלב שבשמיים / ודרך העפר / נושאים אלייך, אל הבית, / את כל חלומותי מן המִדְבָּר...
הנוגה שלחה אל הצדק חיוך / הֵיי, יופיטר בוא ונצאה.
בשביל החלב כוס קפה הפוך / נראה מה שְׁלוֹם קסיופאה
נתפוס עגלה, קטנה או גדולה, / הלילה הזה משגע.
ה. ילדה קטנה
את השיר 'ילדה קטנה', שכתב חיים חפר והלחין שמוליק קראוס, שרו 'החלונות הגבוהים' (אריק איינשטיין, ג'וֹזי כץ ואריק איינשטיין).
מלאך מן השמיים, לבן ורך / על ארבע כנפיים ירים אותך
על חוט זהב יחרוז לך כוכב, כוכב / ויחד תגלשו על שביל החלב.
ו. שיר נבואי קוסמי עליז
את 'שיר נבואי קוסמי עליז' כתבו ב-1985 יוני רכטר ועֵלי מוהר, יוני רכטר גם הלחין.
כמו שביל החלב שחוצה את השמיים / אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים
שזוהרים כדי לסנוור את העיניים / משהו בך יאמר לך המשך בדרכך.
השיר "כוכב הצפון" בקולו הנהדר של דני בן-ישראל (מילים : דידי מנוסי, לחן : יוחנן זראי) נפתח במילים:
השבמחקהדובה הגדולה התרחקה לה בשביל החלב,
שולה לויטל. בבואי לחיות ב"מעוז-חיים" ב-1962 עדיין לא היו מקררים ב"חדרים" (=מגורי המבוגרים, שילדיהם לנו עם בני גילם). נשים רבות צעדו התום ארוחת הבוקר עם ספל חלב להניחו בדירונת בתקווה שלא יחמיץ בטרם קפה-של-ערבית. ליצני הדור כינו את נתיבן: שביל החלב.
השבמחק"פרח הרותם" של משה כהן:
השבמחקפרח הרותם
רותם המדבר
קורן הוא מלובן
מזכיר לי
את שביל החלב...
"מנגנה" של יובל בנאי:
אמצע הקיץ יושבים בחצר
כבר שנים חברים פחות או יותר
דרך בדרך כוכב לכוכב
חיפשנו ביחד את שביל החלב
איך אנחנו משתנים
בימים ודקות בשניות ושנים
"דמיון חפשי" של צ'רצ'יל (י' קלפטר) (שר: שי חיים)
בעילפון חושים
טסים לירח, אל הכוכבים
את שביל החלב
נכניס אל הכיס
שלמה ארצי ב"אחים":
פעם ישנו לילה בחוץ
בין אלפי כוכבים לחוצה ולחוץ
אהובה שלי מול שביל החלב
פעם היינו אחים, מה עכשיו ?
בב"ח לתו"ע, ידידך היקר
כבוד ויקר ידידי היקר (ושמו פלאי), והנה כבר יש לנו 12 שירים על שביל החלב!
מחקרשימה נהדרת
השבמחקאולי...שביל הזהב ברעננה מסמל את הפרדסים שהיו ואינם, תפוחי הזהב - התפוזים התפוזים =שבת שקטה
השבמחקמעט מידע על רפתות בתל-אביב ו'שביל החלב. בימים עברו היו הרפתות באזור המוכר כיום כמרכז התרבות של תל-אביב, במרחב שבין הסינמטק של זמננו ולאורך רחוב מרמורק. אחד מבעלי הרפתות היה האדון מליס,שהרפת שלו שכנה במקום שבו עומד היום Bagel Tal. נכדו של אדון מליס, הוא אייל מליס שהיה עד לאחרונה מנהל קונצרן החלב הגדול 'תנובה'. לפחות 37 רפתות הועברו לנחלת יצחק או הוקמו בשכונה הנקראת על שם הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה הנערץ של קהילת קובנה (ליטא), ממנה עלו מייסדי השכונה.בעלי הרפתות יזמו ובנו, בשותפות , את מחלבות 'טרה', שהיו בסמיכות לרפתות. כל בעל רפת קיבל מניה-מניות על פי השקעתו. כאשר 'החברה המרכזית לייצור משקאות קלים' (קוקה קולה),קנתה את מחלבות טרה היא פינתה את המחלבה והעבירה אותה לבניין מודרני וציוד חדשני בעוטף עזה, בעיר נתיבות.
השבמחק(חלק מההיסטוריה שמעתי מאברהם מליס ז"ל,אביו של אייל, וחלק אחר ממיכה מאור ז"ל , שהיה חבר קבוצת יבנה ואביו היה בעל רפת בנחלת יצחק וממייסדי מחלבות 'טרה')
"חללית" של להקת גזוז:
השבמחקמסביב לשבתאי טבעת מקיפה
אך מקרוב ראינו שזו סתם כביסה תלויה.
ונוס התגלגל כמו כדור,
בסוף שביל החלב אלפי פרות שמנות עמדו.