יום חמישי, 16 בפברואר 2023

הכתובת הייתה על השיר (ה): יעקב שבתאי ורחובות תל אביב

בּוּגְרַשׁׁוֹב הוֹלֵךְ לַיָּם

רשימות קודמות בסדרה 'הכתובת הייתה על השיר'


א. איך שיר נולד?

אחד משירי הזמר הנהדרים והמצחיקים של יעקב שבתאי הוא 'רחובות תל אביב', שהולחן על ידי אלכסנדר (סשה) ארגוב ועוּבד על ידי לסלו רוט. הוא נכתב במיוחד עבור שחקנית התיאטרון זהרירה חריפאי, ששילבה אותו בתוכנית המערכונים 'שלכם לשעה קלה', ששודרה בקול ישראל ב-5 בדצמבר 1970  לפני יותר מחמישים שנה... השיר כמעט שאינו מוכר, וככל הידוע לי הושר והוקלט רק פעם אחת. 

הנה זהרירה חריפאי:



כאן אפשר לשמוע את התכנית 'שלכם לשעה קלה' בשלמותה.


מילות השיר נדפסו לראשונה בספרו של אליהו הכהן, בכל זאת יש בה משהו: שירי הזמר של תל אביב, דביר, 1985: 


אליהו הכהן, בכל זאת יש בה משהו: שירי הזמר של תל אביב, דביר, 1985, עמ' 181-180

ההדפסה הבאה של השיר הייתה בספרו של יעקב שבתאי שירי הזמר, שערכה לאחר מותו עדנה שבתאי, זמורה-ביתן, 1992, עמ' 28-27. 


והנה, בנוסח שפרסם אליהו הכהן נמצא בית שלם שלא זומר על ידי זהרירה חריפאי וגם לא נכלל במהדורת שירי הזמר:

בִּרְחוֹב אַסְפָּרָגוּס פִּנַּת קִיקָיוֹן 
בַּשֵׁנִי בְּאַפְּרִיל הִתְמוֹטֵט הַבַּלְקוֹן.
מַה יָּפִים הַלֵילוֹת תַּחַת עֵץ תְּאֵנָה
בַּמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבִּרְחוֹב לַעֲנָה.
הוֹ, מֶלְצֶ'ט,
שָּׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מֶלְצֶ'ט,
מֶלְצֶ'ט, מַאפּוּ, אַמְסְטֶרְדַּם,
אִידֶלְסוֹן הוֹלֵךְ לַיָּם.

וּפִּינֶס, גּוֹרְדוֹן, פְלוֹרֶנְטִין,
וּמִי זוֹכֵר אֶת רִין-טִין-טִין,
וְטוּרְצִ'ינֶר וְגוּטְמַכֶר... וכו'

'הנוסח המלא' הובא גם בספר רחובות תל אביב, שראה אור בשנת 2005 ביוזמת עיריית תל אביב-יפו ובעריכתו של יחיעם פדן (עמ' 448).

כשהשוויתי את שני הנוסחים צץ גם קוריוז פילולוגי: מתי בדיוק / כביכול התמוטט הבלקון ברחוב קיקיון? 

על פי הנוסח שהביא אליהו הכהן זה קרה 'בשני באפריל', על פי המדריך 'רחובות תל אביב' זה קרה 'בשניים במרס'... הבדל של חודש ביניכם וביני מהו?

מניין אפוא הגיע הבית הזה ומדוע נשמט ממהדורת שירי הזמרעדנה שבתאי, שעמה שוחחתי, הופתעה ולא ידעה להסביר זאת. פניתי כמובן לאליהו הכהן, שענה לי כך: 
את כתב היד של השיר המלא על רחובות תל אביב קיבלתי ממחברו יעקב שבתאי. אחת לשבוע הוא היה סר למשרדי השוכן מול ביתו, ויושב שלוש שעות ומתייעץ בענייני 'סוף דבר' ו'זכרון דברים'. היינו ביחסים קרובים. מדי פעם היה מראה לי כתבי יד שלו ומבקש ממני שאשאיל לו כתבי עת. כך הביא לי פעם את כתב היד של 'רחובות תל אביב' ואני העתקתי את הטקסט שלו ושיבצתי בספרי על שירי תל אביב.
בארכיונו של יעקב שבתאי, השמור במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית שבאוניברסיטת תל אביב, נמצאת הדפסה במכונת כתיבה של השיר (מס' 18:4-18; אני מודה לד"ר אילן ברקוביץ על עזרתו). בנוסח זה חסר הבית על 'רחוב אספרגוס פינת קיקיון', ולעומת זאת צוין בו שמו של סשה ארגוב, מלחין השיר. 

אני משער בפשטות שכאשר הכינו שבתאי, ארגוב וחריפאי את השיר השלם לשידור ברדיו, הם הגיעו למסקנה כי הוא ארוך מדי וכדאי לקצרו בבית אחד – וזו הגרסה ששרה זהרירה חריפאי ונדפסה בשירי הזמר. בידי אליהו הכהן נותרה ההעתקה של הנוסח המוקדם והשלם, שהועתק כאמור מכתב ידו של שבתאי, והוא הדפיסו בספרו בכל זאת יש בה משהו. כיצד נוצר השיבוש של 'בשניים במרס' – זאת לא אדע.

ולסיום, כדי שלא תגידו שלא ידעתי. יעקב שבתאי לא המציא את הרעיון לכתוב שיר שנון על רחובות תל אביב. קדם לו דן אלמגור, בשיר 'רחובות תל אביב', שאותו כתב כבר בשנת 1963 עבור רביעיית מועדון התיאטרון בתל אביב, לתוכניתם "תל-אביזיה'. השיר הולחן על ידי מאיר נוי, וככל שידוע לי לא נותרה הקלטה שלמה שלו. המילים של השיר נדפסו בספרו של אלמגור הצ'ופצ'יק של הקומקום, כנרת, 2012, עמ' 84 (והן נגישות בפרויקט בן-יהודה). קטעים קצרים מהשיר שולבו בדברי דן אלמגור כאן (תודה לד"ר יוסי גולדנברג על ההפניה). 

אחרי שבתאי, ושוב על אותו עיקרון, כתב יורם טהרלב בשנת 1975 את 'רנדוו בתל אביב', שאותו הלחין רוני וייס. כאן המילים, וכאן הביצוע של ציפי שביט בפסטיבל הזמר של שנת תשל"ה.

בשנת 1986 כתבה נעמי שמר שיר ושמו 'גג', עבור משה בקר ואלבומו 'חפצים אישיים', ובו להטטה גם היא בין שמות רחובות בתל אביב:
תנו לי גג
שיהיה קק"ל שיהיה רנ"ק
אני שוחר גגות מילדותי
אצלי כל גג הוא גג משמעותי
ברחוב אמיל זולא
או גרץ
או בר גיורא [...]

תנו לי גג
שיהיה יל"ג, שיהיה של"ג
תתנו לי גג
עם מדרגות או בלי
אני מוכרח למצוא ת'גג שלי
ברחוב תל-חי
או רות או פרוג
או בר-כוכבא
אני צריך
מקום לאהבה.

ב. איך שיר מצטלם? 

בין כך ובין כך, החלטתי לפרק את השיר של שבתאי בגרסתו המלאה לנתחיו ולכרעיו, ולערוך סיור מצולם ברחובות שבהם הלך לפני יותר מחמישים שנה ושאותם חרז בשירו זה. וייאמר בפירוש: אין מדובר במסלול הליכה שאפשר לשחזרו וללכת בעקבותיו. אומנם, הסיור מתחיל בצומת רחובות אמיתי בלב תל אביב (העבודה ויוחנן הסנדלר), אך מיד הוא זונח את ההיגיון הגאוגרפי ומדלג משכונה לשכונה, על פי החרוז המתבקש. העיקר הוא, כפי שאמרה זהרירה חריפאי בדברי הפתיחה לשיר, שבסופו של דבר, לאן שלא תלך בתל אביב – בסוף תגיע לים... 

75 שמות של רחובות חרז שבתאי בשירו, ומהם שלושה שאינם נמצאים כלל בתל אביב: [א] רחוב גוטמכר  על שם הרב אליהו גוטמכר, שהיה ממבשרי הציונות  אינו קיים בתל אביב (יש בבני ברק ובנתניה); [ב] רחוב אנגלשטיין מומצא לחלוטין: לא רק שאין רחוב כזה, אין גם אישיות כזו... [ג] רחוב חֶלֶץ נמצא בחולון (ובערים נוספות בישראל) אבל לא בתל אביב.

עוד נעיר כי רחוב לסינג, שנקרא על שם המשכיל הגרמני גוטהולד אפרים לסינגאינו קיים עוד. שמו הוחלף בשנת 1966 ל'נתן החכם' (שם מחזה מפורסם שחיבר לסינג), על פי דרישת דיירי הרחובות לסינג ולסין, שהתלוננו כי מתבלבלים בינהם ודברי דואר אינם מגיעים לכתובת הנכונה (דבר, 11 בנובמבר 1966). כששבתאי כתב את שירו, הרחוב כבר נקרא 'נתן החכם'. גם רחוב יְוֵן מְצוּלָה, הקרוי על שם ספרו של נתן נטע הנובר, שמספר על גזירות ת"ח-ת"ט, לא נראה כפי שהיה, ואולי בעצם כך היה גם ב-1970. הרחוב מוזנח, גבעת כורכר עתיקה, מגרש פתוח, נרקומנים וחסרי בית – אין בו היום אף לא שלט רחוב אחד.

כל הצילומים הם של איתמר לויתן, ותודה לו מקרב לב שנרתם ברצון ובנחישות לפרויקט הממושך. אין אלה בהכרח שלטי הרחובות ששבתאי ראה. רבים מהם חדשים או מחודשים. כדאי לשים לב לא רק לצורות השונות והמשונות של השילוט אלא גם ל'פַּסְפַּרְטוּ', לרקע שעוטף כביכול את השלטים, לחומרי הבניין, לטיח, ל'שפריץ', לשיש, לאבן הישנה והחדשה, לחוטי החשמל ולצנרת המזגנים, לקימורי הבתים, לכרכובים ולסגנונות הבנייה שמציצים מהצד. ישן וחדש, יופי וכיעור, פריחה וקמילה בשלטי רחוב.

אז שימו כפסקול את הביצוע של זהרירה חריפאי, ובואו איתנו לטיול ברחובות תל אביב

*

[א] בְּפִנַּת עֲבוֹדָה – יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר


גָּר חַיָּט לְגְבָרִים שֶׁהָפַךְ לְזָמָּר,

שֶׁקּוֹלוֹ הִזְדַּמֵּר בְּסוֹפְּרָאנוֹ-טֶנוֹר

מִרְחוֹב הַמַּקְצוּעַ עַד רְחוֹב הַמַּשּׂוֹר...        <השם הנכון הוא רחוב הַמִקְצוֹעַ>          


הוֹ צְוַויְפֶל,

בֹּקֶר טוֹב צְוַויְפֶל,

צְוַויְפֶל, צוּנְזֶר, 'חַד הָעָם


מֶנְדֶּלֶי הוֹלֵךְ לַיָּם...


[פזמון חוזר] וְלֶסִינְג, לַסְקֶר, הַתָּמָר,      <בשנת 1966 הוחלף שמו של רחוב לסינג בשם 'נתן החכם'>

צילום: שמוליק שדה

וְזַ'בּוֹטִינְסְקִי רֹאשׁ בֵּיתָ"ר,

        
וְטוּרְצִ'ינֶר וְגוּטְמַכֶר,        <אין בתל אביב רחוב על שם גוטמכר>


מוֹהְלִיבֶר וְקַלִישֶׁר,


וְדִיזֶנְגּוֹף עִם זַמֶנְהוֹף,


גְּלִיצֶנְשְׁטֵיין וְאֶנְגֶּלְשְׁׁטֵיין,            <אין בתל אביב רחוב בשם אנגלשטיין; השם עצמו מומצא>


מוֹסִינְזוֹן וְצִירֶלְסוֹן,


וָסֶרְמַן עִם חַיוּתְמַן,


 לִיבֶּרְמַן עִם הוּבֶּרְמַן,


וּפַיֶרְבֶּרְג לְאָן.


[ב] לְסִמְטָה אַלְמוֹנִית יֵשׁ סִמְטָה פַּלְמוֹנִית,   <שם הסמטה הוא 'פלונית' ולא 'פלמונית'>

סמטה פלונית (צילום אבישי טייכר; ויקימדיה)

לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֵין כְּנִיסָה יְמָנִית,


בְּמִשְׁפּוֹלָה הַסַּבָּא אָבַד לִי סַנְדָל


בְּשַׁדַ"ל יֵשׁ אַחַת שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַכְּלָל...


הוֹ, בְּרוּרְיָה,

זִכְרִינִי בְּרוּרְיָה,

בְּרוּרְיָה, בְּרֶנֶר, הָרַמְבַּ"ם,



בּוּגְרַשׁׁוֹב הוֹלֵךְ לַיָּם.

 
[פזמון חוזר] וְהֶרְצֶל, מַזְאֶ"ה, נְבִיאִים,


וּבְּיַאלִיק עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים,


וְטוּרְצִ'ינֶר וְגוּטְמַכֶר... וכו'


[ג] בְּתוֹצֶרֶת הָאָרֶץ הָיְתָה חֲתוּלָה


שֶׁהָיָה לָהּ חָבֵר בִּיְוֵן מְצוּלָה         <ברחוב יון מצולה אין היום שום שילוט> 


שֶׁהָיָה לוֹ בְּבִיל"וּ בֶּן-דוֹד מְאֹהָב


בִּגְבֶרֶת סִיאָמִית מִשְּׁבִיל הֶחָלָב


הוֹ דִּיצָה

לַיְלָה טוֹב, 
דִּיצָה,

ברחוב דיצה אין שילוט עירוני

דִּיצָה, לוּרְיָא, מַנְדֶּלְשְׁטַאם,        <ברחוב לוריא 1 הייתה דירת מגוריהם של יעקב ועדנה שבתאי>


טְרוּמְפֶּלְדּוֹר הוֹלֵךְ לַיָּם.


[פזמון חוזר] וּמַאנֶה, רוּפִּין, הֶס וְרוּת,


וְגַם סִמְטַת אַלּוּף בַּצְלוּת,


וְטוּרְצִ'ינֶר וְגוּטְמַאכֶר... וכו'


[ד] בִּרְחוֹב אַסְפָּרָגוּס פִּנַּת קִיקָיוֹן


בַּשֵׁנִי בְּאַפְּרִיל הִתְמוֹטֵט הַבַּלְקוֹן.

מַה יָּפִים הַלֵילוֹת תַּחַת עֵץ תְּאֵנָה

בַּמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבִּרְחוֹב לַעֲנָה.


הוֹ, מֶלְצֶ'ט,

שָּׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מֶלְצֶ'ט,


מֶלְצֶ'ט, מַאפּוּ, אַמְסְטֶרְדַּם,


אִידֶלְסוֹן הוֹלֵךְ לַיָּם.


[פזמון חוזר] וּפִּינֶס, גּוֹרְדוֹן, פְלוֹרֶנְטִין,


וּמִי זוֹכֵר אֶת רִין-טִין-טִין,

וְטוּרְצִ'ינֶר וְגוּטְמַכֶר... וכו'


[ה] בִּרְחוֹב הַמַּרְכֹּלֶת נִשְׂרַף הַחַמִּין


וְאַחֲרָיו בָּעֲרָה כָּל שְׁכוּנַת פְלוֹרֶנְטִין,

וְהָיְתָה שָׁם שִׂמְחָה וְהָיְתָה הִלּוּלָה

מֵהַגְּדוּד הָעִבְרִי עַד מְאוֹר הַגוֹלָה.


הוֹי, פֶּרֶץ,

אֵיפֹה אַתָּה, פֶּרֶץ,

פֶּרֶץ, ווֹלְפְסוֹן, הַחַתַּ"ם,


לֹא הוֹלְכִים הַיּוֹם לַיָּם.

[פזמון חוזר] וְאֶנְגֶּל, חֶלֶץ, אִיתִיאֵל,


וְהֵי קָדִימָה הַפּוֹעֵל,

וְטוּרְצִ'ינֶר וְגוּטְמַכֶר... וכו'

*

ולסיום, רצה הגורל והרחובות שנקראו על שמם של יעקב שבתאי וסשה ארגוב נפגשים בשכונת המשתלה (סמוך לבית הדיור המוגן 'אחוזת צהלה'). 


ומי שחסרה לנו היא זהרירה חריפאי, שנולדה בתל אביב ושם פעלה כל חייה, ועדיין אין רחוב על שמה בתל אביב. 

בינואר 2022 החליטה העירייה לקרוא על שמה את מה שמכונה 'גשר אוסישקין', אך שלט רשמי עדיין אין.

הוספה (27 בפברואר 2023): השלט נקבע במקומו!


16 תגובות:

  1. שבתאי תמיד תהה על המשמעות הגאוגרפית - אך בעיקר הנפשית - של הרחובות (ובעיקר רחובות תל אביב).. וראה חיבורו המאוחר (שיצא לאחר מותו) 'סוף דבר', שם מפת הרחובות הנסגרת מובילה אל הלידה מחדש, אפילו

    השבמחק
  2. כבוד ליוצרים הנפלאים.זהרירה חריפאי שומטת לסת ממש. *מזל טוב לבלוג*

    השבמחק
  3. "נתן החכם" היה גם הכינוי הקבוע שהדביקו לאלתרמן בשעתו

    השבמחק
    תשובות
    1. מי שכינה אותו כך היה דוד בן-גוריון.

      מחק
  4. מזל טוב לבעל הבלוג, עמיתיו, דורשיו ותורמיו שליט"א!

    אחת הרעות החולות הנכרכת בשמות רחובות היא שנוים. ב1986 שונה שם רחוב האוניברסיטה בתל אביב ויקרא שמו "לבנון", על שם חיים לבנון, ראש העיריה הששי, למגנת לבם של רבים מדיירי הרחוב. דא עקא, שבשבכונת הטיסים היה כבר רחוב בשם "לבנון". שמו של "הלבנון" המקורי שונה, איפוא, לשמו של איש עתיר זכויות, פרופסור יוסף אשרמן, מנהל שירותי המיילדות והגינקולוגיה בתל–אביב. (לאחרונה זכה פרופ' אשרמן בכבוד האולטימטיבי שיכול בן תמותה לקוות לו במאתנו, והסינדרום הקרוי על שמו הוזכר בסדרת טלויזיה...)
    ויהי אחר הדברים האלה חצתה בתי בכורתי את רחוב קרן קימת (על פי השמות הנוכחיים) באור ירוק וסימה את החציה באדום. שם צפתה שוטרת חרוצה שהעניקה לה דוח על עברת תנועה "חציה במעבר חציה באור אדום" במקום "קרן קיימת פנת לבנון". הדוח שהתקבל לאחר שלא שלמה את ברירת הקנס ציין את מקום הארוע כ"קרן קיימת פנת אשרמן יוסף". בתי התיצבה בבית הדין לעברות תנועה שהיה גדוש נהגים כבדי גוף שכל אחד חרג במכוניתו מהמהירות המותרת ב20-50 קמ"ש. חבורה זו תהתה מה לעלמה הענוגה ביניהם.
    משהתיצבה מול השופט השמיעה טיעון פשוט "אין פנה כזו" בצפותה לבטול הדוח. השופט, אשר לא ניחן בתבונתו של שלמה המלך, הגיב "נו, אבל באיזשהו מקום זה הרי קרה".
    טוב שלתובעת המשטרתית היה מה שבקש שלמה בחלומו, לֵב שֹׁמֵעַ. הציעה לבתי לכתוב לראש ענף התנועה ולבקש בטול הדוח.
    וכך הווה.

    שבת שלום.

    השבמחק
  5. ברכות לחגיגת בת המצווה של עונ"ש ותודה על רחובות תל-אביב - אמנם, כיף גדול וגם זו חגיגה.
    יעקב שבתאי אמנם ברא את רחוב אנגלשטיין ואף השתיל בשירו, לתפארת המליצה או להשבחת החרוז, כמה רחובות שאולים מערים אחרות, אך איני בטוח שהמַקצוּע הוא תוצאת התאמה.
    אמנם, השלט שבצילום אומר "המִקצוֹע - משלוח יד, אומנות וכן ידע ומיומנות בתחום מסויים", ומדריך רחובות ת-אביב, בהוצאת העירייה, "המִקצוֹע - משלח יד, אומנות וכן ידע ומיומנות בתחום מסויים. בסמוך רחובות נוספים ששמותיהם קשורים במלאכה, וכן בית ספר שבח - לשעבר בית ספר מקצועי".
    אך המַקצוּע, כגירסת שבתאי, מתאים יותר לחבורת כלי המלאכה שזיכו כמה מרחובותיה של תל-אביב: הפטיש, הכישור, החרמש, המחוגה, המנור ועוד. מעניין מה כתוב בפרוטוקול ישיבת ועדת השמות העירונית הרלבנטית: המִקצוֹע או המַקצוּע.

    השבמחק
  6. שני באפריל הוא שגיאה דקדוקית, הצירוף הנכון הוא שניים באפריל. ייתכן שבשל כך נאלץ המשורר להחליף מאפריל למרס, כיוון שאורכו של הצירוף גדל. כך או כך - רשימה נהדרת ויבואו כל העוסקים בה (והעוסקות), על הברכה. שבת שלום.

    השבמחק
  7. אוי, זה נפלא ! יש לי שלושה נכדים ברחוב "ברוריה". אני מכיר את הוריהם, זה לא יקח הרבה זמן עד שהשיר יהפוך למשימת "הכר את עירך". תודה.

    השבמחק
  8. רחובות ושמות הרחובות, מהווים נושאים מרתקים בכל תחומי התרבות. שירה, זימרה, ספרות, קולנוע, פנאי הטיולים. והבלוג עונ"ש מביא לנו אותם בחנניות, דיוק רצינות ושעשוע. ובקיצור מכל טוב.

    השבמחק
  9. יוזכר גם השיר "רחוב בתל אביב" שכתב חיים חפר והלחין יצחק זיקו גרציאני, והושר בתכנית "הקונגרס הציוני צוחק" בבצוע שוקולד מנטה מסטיק, כמדומני בשנת 1972.
    בשיר מוזכרים "הככר" (דיזנגוף), שוק הכרמל, מסגד חסן בק, שדרות קק"ל (המקוריים), גן הדסה, מוגרבי, אלנבי (הם נחרזים), השעון של ככר כ"ט בנובמבר, וגם זלמן "המשוגע".
    חגיגת בת מצווה שמחה לבלוג ושבת שלום.

    השבמחק
  10. יצחק לב, אשדודיום שבת, 18 פברואר, 2023

    רחוב אידלסון איננו הולך לים: הוא מוביל מבית עיריית ת''א הישן לרחוב אלנבי (כשהמספור שלו מתחיל דווקא בכיוון ההפוך ) ואלנבי הוא המוביל לים...
    אגב, לפרופ' יוסף אשרמן הייתה קליניקה פרטית ברחוב אידלסון בו מדובר וזאת למדנו בילדותנו לפי השלט שהיה ניצב בחזית הבניין שם.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה נכון.אבל גיאוגרפית אתה ממשיך לים באידלסון פינת בן יהודה

      מחק
    2. ..דרך רחוב נס ציונה😄

      מחק
  11. מתבrר שהיה בתל אביב רחוב גוטמאכר במנשיה והוא נמחק כפי הנראה בעבודות הפיתוח שהיו שם באזור:
    https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1962/10/11/01/article/45
    dם היה רחוב חלץ ביפו' באזור שכונת עג'מי, ראו במאמרו של רינו צרור בפיסקה השניה
    https://www.nli.org.il/he/newspapers/kotert/1983/09/21/01/article/31

    השבמחק
  12. בלוג נפלא. מזל טוב ליום ההולדת

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.