![]() |
| ליד מתחם התחנה הישנה בתל אביב, 2021 (צילום: רעות ברוש) |
מי לנו גדול מביאליק? היום, כ"א בתמוז, מלאו 87 שנים למותו, ולרגל תאריך זה, שפעם צוין ביישוב העברי במושגים של יום אבל לאומי (בצמוד ליום פטירת הרצל; ראו 'מי זוכר את כ' בתמוז', בלוג עונג שבת, 22 ביולי 2019), נאמר משהו בשבחו של הנפטר.
כידוע, יש בתל אביב שני רחובות על שמו של ביאליק. האחד רחוב ביאליק, הרחוב שבו נבנה ביתו ('בית ביאליק'), שנקרא על שמו עוד בחייו (בשנת 1924, עם עלייתו ארצה); השני הוא שדרות ח"ן, ראשי תיבות חיים נחמן, שנקרא על שמו לאחר מותו. ביאליק אינו האדם היחיד שנקרא רחוב על שמו בתל אביב עוד בחייו (השני הוא אחד העם), אבל למיטב ידיעתי הוא היחיד שיש על שמו שני רחובות באותה עיר.
פרופסור אבנר הולצמן העיר לי כי יש בתל אביב רחוב נוסף שקשור לביאליק, הלא היא סמטת 'אלוף בצלות', הסמוכה לשוק הירקות בשכונת פלורנטין. הסמטה קרויה כמובן על שם סיפורו המחורז של ביאליק אלוף בצלות ואלוף שום, שנדפס לראשונה בשנת 1928.
![]() |
| ויקיפדיה |
לא רק בתל אביב העניקו לביאליק שם רחוב עוד בחייו. גם בגדרה עשו כן ב-1923 (לרגל יובל החמישים למשורר) ושנה אחר כך גם בטבריה (העולם, 9 במאי 1924, עמ' 371; 22 בינואר 1926, עמ' 63).
לא כולם חשבו שזה רעיון נבון לקרוא רחוב על שמו של אדם, גדול ככל שהוא, בעודו בחיים. א.צ. (הוא הסטיריקן והמשורר הנשכח אהרן צפנת), כתב טור קצר ביומון הוורשאי היום (10 בפברואר 1925), ובו שיבח את עיריית תל אביב שהחליטה לא לחזור עוד על דבר כזה. הוא שאל את עצמו כיצד מרגישים ביאליק ואחד העם כשהם מהלכים בחוצות תל אביב ברחוב הנושא את שמם, 'וחושבני, כי לא נעים ביותר גם לביאליק שלנו לטייל ארוכות ברחוב ביאליק'...
שמואל אבנרי, הממונה על הארכיון בבית ביאליק, שכל רז לא אניס לו בחייו של המשורר (השנה זכה, וזכינו אנו עמו, להוציא את ספרו כמה ביאליק יש? על ריבוי פניו של המשורר הלאומי, ידיעות ספרים, 2021), שיתף אותי בקטע מזיכרונותיו של אהרן זאב בן-ישי, 'עם ביאליק'.
והדברים מדברים בעד עצמם:
![]() |
| דבר, 12 ביולי 1934 |
ביאליק בענוותנותו ידע ש'גדול מרבן – שמו', כלומר ששמו של איש גדול די בו כדי להוציא לו את המוניטין הראוי, ואין צורך לפרכסו בתארים מוגזמים (כמו 'רבן'). די היה לו בתואר 'משורר עברי'.
יצאנו אפוא לבדוק האם שמעו בן-ישי ועיריית תל אביב בקולו של ביאליק וכיצד הוא מתואר בשלטי הרחובות שעל שמו?
ברחוב ביאליק, אבוי, הוא מוגדר כ'גדול משוררי ישראל בדור התחיה'...
לעומת זאת, בשדרות ח"ן נכתב בפשטות 'המשורר'.
![]() |
| צילומים: איתמר לויתן |
ומה קורה בערים אחרות?
ברמת גן השכנה גר ביאליק בשנת חייו האחרונה (היכן בדיוק? ראו ברשימתו של עמית נאור, 'רחוב, פסל וספסל: ביאליק ברמת גן', בלוג הספרייה הלאומית, 23 ביוני 2021). מובן מאליו שיהיה ברמת גן רחוב ביאליק, אך איתמר לויתן, צלמנו המשוטט, לא מצא לאורכו ולוּ שלט הסבר אחד.
לעומת זאת בכיכר רמב"ם, המוכרת יותר ככיכר אורדע (על שם הקולנוע המנוח), הוצב בשנת 2006 פסל ענק של ביאליק (במקום המזרקה שהייתה שם קודם), ולידו אבן ועליה כמה שורות מ'אל-הצפור'. הפסל הוא מעשה ידי יאשה שפירא, פסל יהודי מטשקנט שבאוזבקיסטן.
![]() |
| צילומים: איתמר לויתן |
ומה בחיפה? כאן לא שמעו כנראה על צניעותו המופלגת של ביאליק ולכן הכתירוהו בתואר שהתנגד לו: 'גדול משוררי העם היהודי'...
![]() |
| ביאליק בחיפה (צילום: איתמר לויתן) |
בירושלים חוצה רחוב ביאליק את שכונת בית הכרם. לכל אורכו יש רק שלט הסבר אחד, ונחשו מה כתבו שם?
כמובן, 'גדול המשוררים העברים בספרות העברית החדשה'!
וחוץ מזה יש בשלט שיבוש מצער: ביאליק נולד בי' (או בי"ט) בטבת תרל"ג ולא בתרל"ד.
![]() |
| צילום: גדי שגיב |
![]() |
| אֶל-הַצִּפּוֹר, שירו הראשון של ביאליק (1892) |
![]() |
| הפרח לפרפר (1922) |
![]() |
| קַן-צִפּוֹר (1927) |
![]() |
| בְּגִנַּת הַיָּרָק (1932) |
![]() |
| מַקְהֵלַת נוֹגְנִים (1933) |
בעלי התוספות
![]() |
| צילום: שמואל אבנרי |
![]() |
| צילום: שמואל אבנרי (דף הפייסבוק של בית ביאליק) |
![]() |
| צילום: בתיה פריד |
















































