א. הדרך ארוכה היא ורבה
כ"ט בנובמבר (או 29 בנובמבר 1947), שיחול בראשית השבוע הבא, הוא אכן תאריך היסטורי חשוב. עצרת האו"ם קיבלה אז את 'תכנית החלוקה', מה שהביא, חצי שנה מאוחר יותר, להקמת המדינה. לפני ארבע שנים פרסמתי בבלוג רשימה שמתארת את מסעי למקום שבו הוכרזה תכנית זו ('בעקבות תכנית החלוקה: מסע לפְלַאשִׁינְג מֵדוֹאז', בלוג עונג שבת, 30 בנובמבר 2017), ואין לנחתום אלא להעיד על עיסתו. רשימה מצוינת!
הדרך לתכנית החלוקה לא הייתה פשוטה, זה ידוע לכל מי שלמד היסטוריה. אולי זו הסיבה שבאשדוד החליטו להנציח לא רק את כ"ט בנובמבר – כפי שנהוג כמעט בכל עיר בארץ – אלא גם את הדרך לכ"ט בנובמבר, וכך נולד 'רחוב לכ"ט בנובמבר'...
 |
| צילומים: יצחק לב |
ב. מושב בילויים בדרום הארץ
ברחוב גדרה בתל אביב, לא הרחק מבית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי, הזמן קפא מלכת.
גדרה, שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גרו בה בסוף 2019 מעל 28,000 איש היא עדיין 'מושב בילויים'.
לא סתם מושב, אלא מושב לצים, כאלה שמכלים את ימיהם במסיבות ובילויים...
ובינינו, גם ההגדרה הגאוגרפית של 'דרום הארץ' קצת מנותקת מהמציאות וראויה לעדכון.
 |
| צילום: רמי נוידרפר |
בעלי התוספות
ראובן שדה (מרחובות) כתב לי:
להפתעתי נמצאו תימוכין לגרסת התעתיק התל אביבית 'מושב הבילויים', ודוקא בעמוד הבית של המועצה המקומית גדרה (בלשונית 'אודות'). בראש הדף מזדהר לו שלט הרחוב:
רחוב הביל"ויים בגדרה הוא רחוב תיירותי שבו נמצאים בתי המושבה המעטים ששרדו את שיני הזמן והבולדוזרים. הוא גאוות המושבה ויהלום הכתר של פעולות שימורה.
ג. אֶפְטֶר או אַפְטֶר?
בשכונת למד בתל אביב נמצא רחוב הקרוי על שמו של יעקב אפטר, שהיה איש העלייה השנייה, מייסד 'המשביר המרכזי' ועסקן הסתדרותי חשוב. דיירי
הרחוב נוהגים להגות את שמו אַפְטֶר (After), אבל בוויקיפדיה, וגם בשלט הרחוב שהובא בה בערך זה, הניקוד הוא אֶפְטֶר (Efter).
 |
| יעקב אֶפְטֶר (דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו) |
הכתיב הנכון הוא אֶפְטֶר. אבל עיריית תל אביב התלבטה, ועל התלבטות זו אפשר לומר שצד ימין אינו יודע מה עושה צד שמאל, פשוטו כמשמעו: השלט בפינת לוי אשכול נושא שני תעתיקים לטיניים שונים משני צדדיו. גם הכתיב הלטיני והערבי של השם יעקב אוית בכל צד בצורה שונה.
 |
| צילום: יונתן לרנר |
ד. הבן של דנקנר
בנתניה יש רחוב, קרוב לחוף הים, שנקרא 'מתתיהו-מאיר דנקנר'. מיהו דנקנר זה ומה עשה בחייו כדי להצדיק קריאת רחוב על שמו?
כך מכריז השלט:
 |
| צילום: ארנון יהל |
באתר האינטרנט 'סיפורו של רחוב', שמחזיקה עיריית נתניה כתובים דברים דומים:
בן לסוחר יערות עשיר שנהרג על ידי שודדים. מתתיהו עזב את רוסיה בהיותו בן 16 והגיע לקפריסין, משם עלה ארצה ב-1897 והתיישב בראשון לציון. ב-1900 עבר לפתח תקווה, ובמלחמת העולם הראשונה נטע בה כרם. הטורקים גירשוהו לדמשק – כרבים מאנשי המושבות שנחשדו בריגול – עינוהו ועמדו לתלותו. אביו של עובד בן עמ"י, שהיה ממייסדי נתניה ועמד בראש העירייה עשרות שנים. אהל שם על שמו ועל שם רעיתו שושנה.
ובכן מתברר שמעלתו הגדולה של דנקנר היא שהביא לעולם את בנו עובד בן עמי (1988-1905) – ראש העיר הראשון של נתניה. בן עמי, שהיה בעל עמדת כח והשפעה רבה, בוודאי בעירו, הקפיד לקיים את מצוות כיבוד אב ואם וקרא רחוב על שם אביו.
דעת לנבון נקל, שבנתניה יש גם שדרות עובד בן עמי, שנמתחות במקביל לשדרות דוד בן גוריון, ללמדך על כוחו וגבורתו של איש חשוב זה, בחייו ולאחר מותו.
