 |
| יצחק שדה (1952-1890) |
פרקים קודמים בסדרת 'השיר-יון עשה היסטוריה'
א. 'כאן השריונים'
ב. בעקבות 'אוהבי הטבע'
המעבר בין יום הזיכרון, החל היום, ליום העצמאות, שיחול מחר, הוא הזדמנות נאותה לדבר מעט בשבחו של יצחק שדה, אחד האישים הגדולים שקמו לעם ישראל בימי תחייתו בארצו, ולשלב דברים אלה בפרק נוסף בסדרת שירי השיריון. הטנקיסטים הפעם דיברו רוסית, אך זה כלל לא הפריע להם 'להתגלגל' לשירי הפלמ"ח, האצ"ל ואפילו למלחמת לבנון הראשונה...
א. יצחק שדה, 'הזקן' מלובלין
באוגוסט 1952, לפני שישים ושתיים שנה, נפטר האלוף יצחק שדה, איש גדוד העבודה, מייסד הפלמ"ח והמפקד האגדי שלו, ובתפקידו האחרון, עד שסולק מצה"ל, מפקד חטיבה 8, החטיבה המשוריינת הראשונה.
שדה (לַנְדוֹבֶּרג במקור) – לא רבים יודעים זאת – בכלל נולד בלובלין שבפולין, למשפחה יהודית חסידית. סבו (מצד אמא) היה הרב והפוסק החב"די שניאור זלמן פרדקין, שהיה רבה של העיר וכּוּנה, על שם ספרו, בעל ה'תורת חסד'. כשהיה יצחק בן שנתיים עלה סבו המפורסם לירושלים ובה נפטר בשנת 1902.
בזיכרונותיו המעניינים 'הפנקס פתוח' (הקיבוץ המאוחד, תשי"ב), שמוקדשים דווקא לחייו קודם שהגיע לארץ ישראל, סיפר שדה על ילדותו בוורשה (1897-1892), לימודיו בחדר, האומללות שנגזרה עליו עם גירושי הוריו (כולל ניסיון התאבדות שלו), נעורים ברוסלובל שבפלך סמולנסק, שם נישאה אמו מחדש, קשרי הערצה עם הלל צייטלין, שהיה מורה פרטי שלו, אהבת הספרות והתרבות הרוסית שאליהן נחשף, הכפירה בדת, ימי המהפכות, ועוד ועוד. שדה תכנן לכתוב את זיכרונותיו בארבעה חלקים: ילדות בעיירה; בחרות ברוסיה המהפכנית; חייו בארץ ישראל בגדוד העבודה; חייו ב'הגנה' ובצה"ל. הוא הספיק לכתוב רק את החלק הראשון ונפטר באותה שנה בה ראה אור.
חניכיו בהגנה ובפלמ"ח העריצו אותו, למרות הרקע שלו, שהיה כל כך שונה מזה של ילידי הארץ. הם קראו לו 'הזקן', למרות שבשנת 1941, כאשר הקים את הפלמ"ח, היה בסך הכל בן חמישים ואחד...
לסוד הקסם של שדה ולכריזמה שלו הקדישו מודי בראון וענת זלצר פרק בסדרה הטלוויזיה 'הכל אנשים' (הטלוויזיה החינוכית, 1997):
על שדה נכתב רבות. גם שירים נכתבו עליו, ואחד המוכרים הוא 'הבלדה על יצחק שדה', של חיים גורי שהלחין יאיר רוזנבלום עבור להקת הנח"ל, לתכנית 'הפלנח"ניק' (1971).
 |
| קיץ 1950, יצחק שדה חוגג בחצר ביתו שביפו את יום הולדתו השישים בשבע יריות אקדח... (צילום: מרגוט שדה; מקור: נדב מן, אוסף ביתמונה) |
חייים גורי, שהיה חניכו של יצחק שדה בפלמ"ח, הזכיר אותו בשיר נוסף.
שיר זה, שכמעט ואינו מוכר עוד לבני הדור הזה, נקרא על פי שורתו הראשונה 'מסביבנו משטמה גועשת', ולימים על פי שורתו השלישית: 'הזקן רק ייתן פקודה'. גורי סיפר לאורי יעקובוביץ' כי כתב את השיר בשנת 1943, כששירת בפלוגה א' של הפלמ"ח, אך למעשה הוא נדפס לראשונה רק בספטמבר 1944 (אלול תש"ד), בעלון הפלמ"ח מספר 22, בחתימת 'ג'ורי', כינויו של גורי בפלמ"ח.
 |
| עלון הפלמ"ח, 22, אלול תש"ד (תודה לד"ר אלדד חרובי, מנהל ארכיון בית הפלמ"ח) |
בספר 'משפחת הפלמ"ח', שערכו גורי וחיים חפר בשנת 1974, קיבל השיר כותרת חדשה, ויש בו גם שני שינויי נוסח תמוהים ('שמש אור' במקום 'שמש דרור'; 'רמחינו' במקום 'מחרשתנו'). האם היו אלה תיקוניו של גורי, או שמא הועתקו המילים מן המקור ברשלנות? מכל מקום, כך גם הועתק ב'זמרשת' וגם בכרך השלישי של כל שירי חיים גורי, שיצא בתשע"ב, בהוצאת מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד, עמ' 246.
 |
| משפחת הפלמ"ח, 1974, עמ' 163 |
ומה פשר השורה 'אהבנוך מאזיקים ועכו'? שאלתי את ד"ר מוטקה נאור, שהשיבני:
שורה זו מתייחסת למאסרם הממושך של 43 (המ"ג) מפקדי ה'הגנה', ביניהם משה דיין ומשה כרמל בכלא עכו, במשך כשנה ורבע (מסתיו 1939 עד חורף 1941). הדבר גרם אז לטראומה גדולה ביישוב, וכל הניסיונות לשחררם עלו תקופה ארוכה בתוהו.
 |
| והם היו לאגדה... מימין לשמאל: יגאל אלון, יצחק שדה ונחום (סרגיי) שריג (ארכיון בית השיטה) |
למרבית הפלא, ככל הידוע לי שיר זה לא הוקלט בשלמותו אף פעם. לפני כמה שנים יזם גרימי גלעד הקלטה שלו, והנה השיר בביצועו של דרור סנדלון מעין גדי:
 |
| יצחק שדה בעצרת הזיכרון שנערכה על גבעת 'הר הגעש' במלאת שנה לקרב על משמר העמק, אפריל 1949 (ארכיון משמר העמק) |
ג. המקור הרוסי: 'שלושה טנקיסטים'
 |
| הכרזה לסרט 'הטרקטוריסטים' |
חיים גורי כתב את שירו על פי לחן של שיר רוסי מפורסם, שהיה פופולרי מאוד בימי מלחמת העולם השנייה ונקרא 'שלושה טנקסיטים' (Три танкиста; טרי טאנקיסטה). השיר, שהולחן על ידי האחים דניאיל ודמיטרי פּוֹקְרַאס (בהם כבר עסקנו לא פעם), נכתב עבור קומדיה מוסיקלית ושמה 'הטרקטוריסטים' (трактористы), שיצאה לאקרנים בשנת 1939.
הנה השיר מתוך הסרט:
וכאן אפשר לשמוע את הזמר האוקראיני יורי בוגאטיקוב בהקלטה מ-1983 עם וטראנים של המלחמה הפטריוטית הגדולה:
את מילות השיר חיבר בוריס לָסְקִין, שהיה משורר, תסריטאי ומחזאי פורה. לסקין, כמו גם האחים פוקראס, היה יהודי (נולד בעיירה אוּרְשָׁה) והוא מוכר לחובבי הזמר הרוסי משירו 'החיוך' ('מתפתל משעול הפרא').
למרות האופי הקליל והרומנטי של הסרט, השירים שכתב לסקין היו פטריוטיים לעילא ודיברו על רוח הלחימה של האדם הסובייטי, בימי מלחמה ובימי שלום.
שיר מפורסם אחר שנכלל בסרט הוא 'מארש הטנקיסטים הסובייטים' (Марш советских танкистов). שיר זה מדבר על עוצמת השריון הסובייטי ועוז רוחם של הטנקסיטים, שנכונים לקריאתו של החבר סטאלין לצאת להילחם בפיקודו של 'המרשל הראשון', הלא הוא קלימנט וורושילוב שהתמנה למרשל ברית המועצות בשנת 1935.
המלחמה שדובר בה בסרט לא הייתה מלחמת העולם השנייה אלא מלחמה אחרת לגמרי, שנשכחה לגמרי. מלחמה זו התנהלה בחודש אוגוסט 1938 בין רוסיה ליפן, כחלק מסכסוכי הגבול המתמשכים בין שתי המעצמות. זה היה הקרב באגם חסן, שהסתיים בתבוסה יפנית. מי שהורה על פתיחתו היה שר ההגנה דאז, המרשל וורושילוב.
כוכב הסרט, ששר את שני השירים הללו כשהוא מלווה את עצמו באקורדיון, היה שחקן הקולנוע האהוב ניקולאי קריוצ'קוב.
הנה 'מארש הטנקיסטים הסובייטים', שמושר אף הוא בסרט:
הסרט הסתיים בחתונת הגיבור הראשי עם אהובתו. ומה שרו כל החוגגים לאחר הנאום נלהב?
כמובן, את 'מארש הטנקיסטים הסובייטים' (לחצו כאן)...
המסר של הסרט פשוט: הטרקטור אינו אלא הטנק של ימות השלום (או ההפך), אבל לעת מלחמה מוכנים הטרקטוריסטים הסובייטים לחזור לטנקים ולהילחם באויב. ואכן, בעקבות הפלישה הגרמנית לרוסיה ב-1941, קיבל 'מארש הטנקיסטים הסובייטים' משמעות חדשה והפך לאחד השירים הפופולריים שזוהו עם 'המלחמה הפטריוטית הגדולה'. אמנם, מילות השיר עברו מסכת של תיקונים, התאמות (כבר ב-1946 תיקן לסקין כמה שורות) ובעיקר צנזורה... בימי חרושצ'וב נמחקו אזכוריו הרבים של סטאלין ורוטשה תמונתו שבסרט המקורי הייתה תלויה על הקיר... (בקישורית כאן אפשר לראות את הסרטון המקורי עם תמונתו של סטאלין. בכל פעם שהחוגגים מרימים כוס מתגלית תמונת השליט. ראו למשל בתזמון 02:00)
'מארש הטנקיסטים' תורגם לעברית על ידי מרדכי סֵבֶר (סברדליק), ובאתר 'זמרשת' אפשר למצוא פרטים נוספים על השיר וגלגוליו. אלי סַט העיר, כי את המשפט 'הזקן רק יתן פקודה' שאב גורי, ככל הנראה, דווקא מן הפזמון של 'מארש הטנקיסטים', שם מופיע ברוסית המשפט Когда нас в бой пошлет товарищ Сталин (כשנשלח לקרב על ידי החבר סטאלין).
אלה המילים בתרגומו של סבר:
וכאן שר דורי גלבוע:
נחזור ל'שלושה טנקיסטים'.
וכאן אפשר לשמוע את שאול רזניק שר את השיר בעברית.
הנה עוד ביצוע גברי של שיר 'שלושת הטנקיסטים' (יש ללחוץ על השורה: לצפייה ב-You Tube):
וכאן בהופעה בשנת 2008 במוסקבה, אפשר לצפות בזמרת יוליה קובאלצ'וק, שבכוריאוגרפיה אירוויזיונית מראה לאן התדרדרה השירה הרוסית מאז ימי התהילה של מקהלת הצבא האדום...
ד. גרסת האצ"ל: פברואר 1946
גרסה עברית נוספת של 'שלושה טנקיסטים' היא השיר 'פברואר 1946', שנכתב על ידי איש האצ"ל מיכאל (מייק) אָשְׁבֶּל בבית הכלא בירושלים.
אשבל, יליד וילנה, נכלא ב-6 במארס 1946, לאחר שהשתתף בפשיטה על המחנה הבריטי סרפנד (צריפין). הוא נידון למוות בתלייה אך לבסוף הומר עונשו למאסר עולם. הוא הועבר לכלא עכו, נפצע בזמן הבריחה מהכלא, נשבה שוב ולאחר זמן קצר נפטר מפצעיו.
את השיר 'פברואר 1946' כתב אשבל ב-19 ביוני 1946. יום קודם לכן הוא חיבר בכלאו גם את מילות שיר האצ"ל המפורסם ביותר – 'עלי בריקדות'. הוא מספר על כך ביומנו (עלי בריקדות: יומן הכלא של מיכאל אשבל, הדר, 1976, עמ' 55):
'פברואר 1946' נכתב בעקבות ההתקפות של לוחמי האצ"ל והלח"י (אז חלק מתנועת המרי העברי) על שדות תעופה בריטיים בכפר סירקין, לוד וקסטינה (היום בסיס חצור), שנערכו ב-25 בפברואר 1946, ובהן הצליחו להשמיד 11 מפציצי האליפקס בריטים ('מְטוֹסִים בָּאֵשׁ עוֹלִים עַד תֹּם'). אשבל עצמו השתתף בהתקפה על לוד (יומן הכלא, עמ' 184).
בשנת 1953 יזמה ברית חיילי האצ"ל הוצאת תקליט של שירי המחתרת שנקרא 'משירי המרד'. השיר 'פברואר 1946' הוקלט על ידי הזמר הוותיק שמשון בר-נוי כשהוא מלווה במקהלה בניצוחו של רומן מסינג.
שני פירושונים:
גֻּנְדָּה הוא השם המליצי שנתנו באצ"ל ליחידת לוחמים.
אנשי החֹ"ק – אין הכוונה לאנשי חוק. ח"ק באצ"ל פירושו חיל קרב, והכוונה הייתה ללוחמי הארגון שקיבלו הכשרה קרבית.
ה. הטנקיסטים במלחמת לבנון
ב-1982, בעקבות מלחמת לבנון הראשונה ('מבצע שלום הגליל'), כתב מיכאל וסרמן, טנקיסט שעלה כמה שנים קודם לכן מברית המועצות, שיר הוקרה לחבריו בפלוגה ל' של גדוד 195. וסרמן התאים את המילים למנגינת 'שלושת הטנקיסטים', שאותה הכיר 'מהבית', והמילים הובאו באתר 'יד לשריון' המוקדש למורשת הקרב של חיל השריון בצה"ל.
וסרמן איננו אלתרמן, למען האמת די רחוק ממנו... ובכל זאת, גם השיר שלו הוא חלק מגלגוליו של הניגון.
כוננות מתמדת על גבולנו,
מתח רב שורר הרבה שנים.
קו ראשון תופסים תמיד טנקיסטים –
שריונאים, וזה כולם יודעים.
פלוגה 'ל' ידועה בצה"ל
רמטכ"ל הזכיר אותה לא פעם.
בשגרה עושים ברדק בשק"ם
דני, יעקב ואברהם.
בצפון הרחוק הופר השקט
מחבלים התחילו להפגיז,
סבלנות פקעה למנהיגינו
בשבת החליטו להחזיר.
כוח רב רוכז אזי מול אש"ף,
אבל דרכים היו צרות מדי –
רק בטור יש אפשרות לנוע –
טנק ראשון ואחריו אוגדה.
בוודאי שלא פסחו על 'ל'
כצפוי היו בראש הטור
בה מ"פ מוביל החליף שני טנקים,
אחריי פצוע הוא המשיך.
טנק נוסף ספג פגז לפתע
ובבהלה נשכח תותחן
מן האש שלף נהג את אילן
הסתירוֹ ובעצמו נפצע.
איך שלא להזכיר את אלי
בטווח אפס הוא הוריד שלושה,
עוד שני טנקים בערו ברקע
אות מופת קיבל מן המדינה.
נהג אלכס שנפצע בזרוע
בטרם עת עזב את בית חולים,
לצפון המשיך לשם בטרמפים
לצפון אל קשר הדמים.
במערב ספגו מכה כואבת
חברים רבים השאירו שם,
באומץ רב הסתערו על סורים
שום גורם הן לא יבלום אותם.
'שלום עכשיו' מה שלא תגידו
על חבר'ה אלה תמיד נסמוך,
טנקיסט, חיים, הֵי גויים תקשיבו –
ערבים יודעים שזה לא צחוק!
תודה רבה לנושאים, ובעיקר לנותנים, אורי יעקובוביץ' וגרימי גלעד.
 |
| בוריס לָסקין (1983-1914) |
למרות האופי הקליל והרומנטי של הסרט, השירים שכתב לסקין היו פטריוטיים לעילא ודיברו על רוח הלחימה של האדם הסובייטי, בימי מלחמה ובימי שלום.
שיר מפורסם אחר שנכלל בסרט הוא 'מארש הטנקיסטים הסובייטים' (Марш советских танкистов). שיר זה מדבר על עוצמת השריון הסובייטי ועוז רוחם של הטנקסיטים, שנכונים לקריאתו של החבר סטאלין לצאת להילחם בפיקודו של 'המרשל הראשון', הלא הוא קלימנט וורושילוב שהתמנה למרשל ברית המועצות בשנת 1935.
המלחמה שדובר בה בסרט לא הייתה מלחמת העולם השנייה אלא מלחמה אחרת לגמרי, שנשכחה לגמרי. מלחמה זו התנהלה בחודש אוגוסט 1938 בין רוסיה ליפן, כחלק מסכסוכי הגבול המתמשכים בין שתי המעצמות. זה היה הקרב באגם חסן, שהסתיים בתבוסה יפנית. מי שהורה על פתיחתו היה שר ההגנה דאז, המרשל וורושילוב.
כוכב הסרט, ששר את שני השירים הללו כשהוא מלווה את עצמו באקורדיון, היה שחקן הקולנוע האהוב ניקולאי קריוצ'קוב.
הנה 'מארש הטנקיסטים הסובייטים', שמושר אף הוא בסרט:
הסרט הסתיים בחתונת הגיבור הראשי עם אהובתו. ומה שרו כל החוגגים לאחר הנאום נלהב?
כמובן, את 'מארש הטנקיסטים הסובייטים' (לחצו כאן)...
המסר של הסרט פשוט: הטרקטור אינו אלא הטנק של ימות השלום (או ההפך), אבל לעת מלחמה מוכנים הטרקטוריסטים הסובייטים לחזור לטנקים ולהילחם באויב. ואכן, בעקבות הפלישה הגרמנית לרוסיה ב-1941, קיבל 'מארש הטנקיסטים הסובייטים' משמעות חדשה והפך לאחד השירים הפופולריים שזוהו עם 'המלחמה הפטריוטית הגדולה'. אמנם, מילות השיר עברו מסכת של תיקונים, התאמות (כבר ב-1946 תיקן לסקין כמה שורות) ובעיקר צנזורה... בימי חרושצ'וב נמחקו אזכוריו הרבים של סטאלין ורוטשה תמונתו שבסרט המקורי הייתה תלויה על הקיר... (בקישורית כאן אפשר לראות את הסרטון המקורי עם תמונתו של סטאלין. בכל פעם שהחוגגים מרימים כוס מתגלית תמונת השליט. ראו למשל בתזמון 02:00)
'מארש הטנקיסטים' תורגם לעברית על ידי מרדכי סֵבֶר (סברדליק), ובאתר 'זמרשת' אפשר למצוא פרטים נוספים על השיר וגלגוליו. אלי סַט העיר, כי את המשפט 'הזקן רק יתן פקודה' שאב גורי, ככל הנראה, דווקא מן הפזמון של 'מארש הטנקיסטים', שם מופיע ברוסית המשפט Когда нас в бой пошлет товарищ Сталин (כשנשלח לקרב על ידי החבר סטאלין).
אלה המילים בתרגומו של סבר:
שִרְיוֹן
מוּצָק עַל טַנְק נִשָא בְּדַהַר
וּבָחוּרֵינוּ
– עוֹז בְּמֶבָּטָם,
נִמְחָץ
אוֹיֵב בֵּין מֶלְקְחי הַסַעַר
שֶל
הַטַנְקִיסְטִים – מְגִנֵי-הָעָם.
הַרְעֵם בָּאֵש, הַסְעֵר בִּבְרָק-הַפֶּלֶד
הַרְעֵם בָּאֵש, הַסְעֵר בִּבְרָק-הַפֶּלֶד
הַשִרְיוֹנִים נָעִים לִקְרָב אָכְזָר;
לַמִלְחָמָה
קְרָאַתְנִי הַמוֹלֶדֶת,
זְקוּפֵי-קוֹמָה נִצְעָד אֶל הַמָחָר!
עֲלֵי
עָמָל עוֹבְדֵי מִרְעוֹת הַדֶשֶא
עָל
כֹּל סָדְנָא, קוֹלְחוֹז, עָמָל-אַחִים,
הָגֵן
בְּעוֹז, עֲמוֹד בְּחֵרוּף-נֶפֶש,
בְּרַעַם-אֵש
לוֹעֵי-הַתוֹתָחִים.
יֵדַע אוֹיֵב
בְּסוֹף הַמַעֲרֶכֶת,
עָם עָז לֹא יִכָּנֵעַ לְעוֹלָם.
חֵץ-מָוֶת בַּפָשִיזְם נְשַלֵחָה,
וּנְבָעֵר אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם!
וכאן שר דורי גלבוע:
נחזור ל'שלושה טנקיסטים'.
לפני כמה שנים תרגם שאול רזניק את השיר לעברית: Три танкиста Борис Ласкин
|
הנה עוד ביצוע גברי של שיר 'שלושת הטנקיסטים' (יש ללחוץ על השורה: לצפייה ב-You Tube):
וכאן בהופעה בשנת 2008 במוסקבה, אפשר לצפות בזמרת יוליה קובאלצ'וק, שבכוריאוגרפיה אירוויזיונית מראה לאן התדרדרה השירה הרוסית מאז ימי התהילה של מקהלת הצבא האדום...
ד. גרסת האצ"ל: פברואר 1946
גרסה עברית נוספת של 'שלושה טנקיסטים' היא השיר 'פברואר 1946', שנכתב על ידי איש האצ"ל מיכאל (מייק) אָשְׁבֶּל בבית הכלא בירושלים.
אשבל, יליד וילנה, נכלא ב-6 במארס 1946, לאחר שהשתתף בפשיטה על המחנה הבריטי סרפנד (צריפין). הוא נידון למוות בתלייה אך לבסוף הומר עונשו למאסר עולם. הוא הועבר לכלא עכו, נפצע בזמן הבריחה מהכלא, נשבה שוב ולאחר זמן קצר נפטר מפצעיו.
 |
| מיכאל אשבל (1947-1922) |
את השיר 'פברואר 1946' כתב אשבל ב-19 ביוני 1946. יום קודם לכן הוא חיבר בכלאו גם את מילות שיר האצ"ל המפורסם ביותר – 'עלי בריקדות'. הוא מספר על כך ביומנו (עלי בריקדות: יומן הכלא של מיכאל אשבל, הדר, 1976, עמ' 55):
'פברואר 1946' נכתב בעקבות ההתקפות של לוחמי האצ"ל והלח"י (אז חלק מתנועת המרי העברי) על שדות תעופה בריטיים בכפר סירקין, לוד וקסטינה (היום בסיס חצור), שנערכו ב-25 בפברואר 1946, ובהן הצליחו להשמיד 11 מפציצי האליפקס בריטים ('מְטוֹסִים בָּאֵשׁ עוֹלִים עַד תֹּם'). אשבל עצמו השתתף בהתקפה על לוד (יומן הכלא, עמ' 184).
 |
| עלי בריקדות: יומן הכלא של מיכאל אשבל, עמ' 153 |
בשנת 1953 יזמה ברית חיילי האצ"ל הוצאת תקליט של שירי המחתרת שנקרא 'משירי המרד'. השיר 'פברואר 1946' הוקלט על ידי הזמר הוותיק שמשון בר-נוי כשהוא מלווה במקהלה בניצוחו של רומן מסינג.
שני פירושונים:
גֻּנְדָּה הוא השם המליצי שנתנו באצ"ל ליחידת לוחמים.
אנשי החֹ"ק – אין הכוונה לאנשי חוק. ח"ק באצ"ל פירושו חיל קרב, והכוונה הייתה ללוחמי הארגון שקיבלו הכשרה קרבית.
ה. הטנקיסטים במלחמת לבנון
 |
| סיכת גדוד 195 |
ב-1982, בעקבות מלחמת לבנון הראשונה ('מבצע שלום הגליל'), כתב מיכאל וסרמן, טנקיסט שעלה כמה שנים קודם לכן מברית המועצות, שיר הוקרה לחבריו בפלוגה ל' של גדוד 195. וסרמן התאים את המילים למנגינת 'שלושת הטנקיסטים', שאותה הכיר 'מהבית', והמילים הובאו באתר 'יד לשריון' המוקדש למורשת הקרב של חיל השריון בצה"ל.
וסרמן איננו אלתרמן, למען האמת די רחוק ממנו... ובכל זאת, גם השיר שלו הוא חלק מגלגוליו של הניגון.
כוננות מתמדת על גבולנו,
מתח רב שורר הרבה שנים.
קו ראשון תופסים תמיד טנקיסטים –
שריונאים, וזה כולם יודעים.
פלוגה 'ל' ידועה בצה"ל
רמטכ"ל הזכיר אותה לא פעם.
בשגרה עושים ברדק בשק"ם
דני, יעקב ואברהם.
בצפון הרחוק הופר השקט
מחבלים התחילו להפגיז,
סבלנות פקעה למנהיגינו
בשבת החליטו להחזיר.
כוח רב רוכז אזי מול אש"ף,
אבל דרכים היו צרות מדי –
רק בטור יש אפשרות לנוע –
טנק ראשון ואחריו אוגדה.
בוודאי שלא פסחו על 'ל'
כצפוי היו בראש הטור
בה מ"פ מוביל החליף שני טנקים,
אחריי פצוע הוא המשיך.
טנק נוסף ספג פגז לפתע
ובבהלה נשכח תותחן
מן האש שלף נהג את אילן
הסתירוֹ ובעצמו נפצע.
איך שלא להזכיר את אלי
בטווח אפס הוא הוריד שלושה,
עוד שני טנקים בערו ברקע
אות מופת קיבל מן המדינה.
נהג אלכס שנפצע בזרוע
בטרם עת עזב את בית חולים,
לצפון המשיך לשם בטרמפים
לצפון אל קשר הדמים.
במערב ספגו מכה כואבת
חברים רבים השאירו שם,
באומץ רב הסתערו על סורים
שום גורם הן לא יבלום אותם.
'שלום עכשיו' מה שלא תגידו
על חבר'ה אלה תמיד נסמוך,
טנקיסט, חיים, הֵי גויים תקשיבו –
ערבים יודעים שזה לא צחוק!
תודה רבה לנושאים, ובעיקר לנותנים, אורי יעקובוביץ' וגרימי גלעד.
