‏הצגת רשומות עם תוויות ליינר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ליינר. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 23 בספטמבר 2018

סיפורי רחובות: ישיבת וולוז'ין, ועידת קטוביץ, הרבי מראדזין

א. 'ישיבת וולז'ן המפורסמת'

בפברואר 2017 הקדשתי פוסט מיוחד לרחוב הנצי"ב בירושלים ולשיבושי השילוט שם (סיפורי רחובות: מיהו הנציב של ירושלים?). הבאתי בין השאר צילום של השלט שבו שובשו גם הניקוד וגם התעתיק הלועזי.

השלט הישן (צילום: דוד אסף)

לא מכבר עברתי במקום והנה הפתעה.

השלט הישן הוחלף בחדש. הפעם נוקד השם הנציב כמו שצריך (אמנם בלי גרשיים, שאמורות לציין שמדובר בראשי תיבות, אבל לא נתקטנן ונסתפק במה שיש), ואפילו נוסף הסבר.

השלט החדש (צילום: דוד אסף)

אלא מאי? אין שמחה בלי עצב, ואין תיקון בלי שיבוש חדש.

הנצי"ב (1893-1816) אכן היה ראש ישיבה מפורסמת, אבל קראו לה וולוז'ין (Volozhin) ולא וולז'ן כפי שכתוב. מי יודע, אולי האחראי חשב על ז'אן וולז'אן, מגיבורי הרומן עלובי החיים של ויקטור הוגו?

ישיבת וולוז'ין אז (גלוית דואר מסוף המאה ה-19) והיום (צילום: דוד אסף)

ב. מתי התכנסה ועידת קטוביץ?

צילום: גדעון פליישמן

בצפון הישן של תל אביב נמצא רחוב המוקדש לוועידת קטוביץ.

ועידה זו נערכה ביום חמישי, י"ח בחשוון תרמ"ה. לפי התאריך הכללי זה היה ב-6 בנובמבר 1884 (25 באוקטובר על פי הלוח הרוסי הישן). שישה ימים נמשכה הוועידה והשתתפו בה כל המי ומי של תנועת 'חובבי ציון', ובהם ליאון פינסקר, משה ליליינבלום ורבנים רבים ובראשם הרב שמואל מוהליבר. קטוביץ נמצאה היום בפולין, אך כשכונסה הוועידה הייתה העיר חלק מפרוסיה (גרמניה).

משתתפי ועידת קטוביץ, 1884 (ויקיפדיה, ושם פירוט שמות המצולמים)

חודש חשון תרמ"ה היה חלק בלתי נפרד משנת 1884 ולא 1885. אכן, שלושה חודשים בשנה העברית – תשרי, חשון וכסלו – נופלים תמיד בחלקה של השנה האזרחית הקודמת, שמסתיימת כידוע רק בדצמבר, שמקביל בדרך כלל לראשית חודש טבת.

אבל רבים אינם נותנים דעתם לכך ושוגים ב'תרגום' התאריך העברי. חבל שזה קורה גם בשלטי רחובות, שמנסחיהם היו אמורים להקפיד קצת יותר על דיוק.

ג. מיהו שלמה לָיענֵר?

בדרום תל אביב נמצא רחוב שלמה ליענר.

מיהו איש זה? קשה להאמין כמה עילג יכול להיות שלט רחוב וכמה מעט אפשר ללמוד ממנו!

צילום: מנחם רוזנברג

ובכן, מדובר בצדיק החסידי שמואל שלמה ליינר, האדמו"ר החמישי בשושלת חסידות איזביצה-ראדזין. הוא נרצח בשואה בגטו וְלוֹדָבָה ואגדות התהלכו על אומץ לבו מול הגרמנים. יצחק קצנלסון כתב עליו את הפואמה 'דאָס ליד וועגן ראַדזינער' (השיר על הרבי מראדזין). השיר הארוך נכתב ביידיש ב-1942 ותורגם לעברית על ידי מ"ז ולפובסקי. הנה סופו:


יצחק קצנלסון, 'השיר על הרבי מראדזין' (ספר זכרון של טומשוב-לוב., תשל"ב, עמ' 86)

מכל מקום, צורת היידיש של השם ליינר היא 'ליינער', ולא הברייה המשונה שבשלט; לא מדובר בנכדו של 'מייסד חסידות ראדזין' אלא כאמור בדור החמישי (החסידות עצמה נוסדה באיזביצה בשנת 1839 בידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שפרש ממנו בסערה).

רבי שמואל שלמה ליינר (שני משמאל) עם חסידיו (ארכיון בית לוחמי הגטאות)